מזמן לא היה כאן שרשור "פנינים"

[mikilk]

מזמן לא היה כאן שרשור "פנינים"

אמירות לן של ילדינו, שדרך חשיבתם לא תמיד מפקסת אותנו להבין מה כוונתם, שיכולים בקלות להמציא את השפה, להתבטא ולהגיב בהתאם למה שחלמו וחשבו אותו הרגע.

 

[ירוק כחול אפור]

וואללה יש לי אחד טרי מאתמול בערב

בן 9, נגיד שקוראים לו שמוליק, חלק אתי את הרהורי טרום-השינה שלו כשבאתי לכסות אותו:

"אמא, אולי אני בעצם לא אני? אולי שמוליק האמיתי הוא סוכן חשאי שעוסק כרגע במשימה סודית מעבר לים - חכי, תיכף תראי למה זה הגיוני! - ואני רק הכפיל ששיבטו לו בתור כיסוי, ואני לא יודע את זה כי השתילו לי זיכרונות מלאכותיים?"
אני (באירוניה): "באמת מאוד הגיוני..."
הוא (נכנס אתי לבדיחה ומתחיל כאילו ליילל): "אבל אני לא רוצה להיות סוכן חשאי!"
אני: "בסדר, אני אגיד להם שיחזירו אותך. לילה טוב..."

 

[mikilk]

חמוד!

הכי כיף זה לחוות איתם את הדמיונות, לזרום איתם.
ועוד יותר כיף זה לדעת ולהבין שהם משתפים אותנו

 

[mikilk]

הסנדוויץ' שלי (כבר חייל) אמר לאבא שלו לפני כמה ימים

אתה עושה אידיאליזציה של הזכרונות וההיסטוריה, בתגובה לעובדה שבעלי מתרפק על איך היה, כמה טוב היה, כמה כיף היה וכו.
כמה שזה נכון, בפרספקטיבה של שנים אנחנו משמיטים את הרע (אלא אם כן היה חריג) ונזכרים רק כמה שהיה כאן שמייח.
&nbsp
אותו ילד כשהיה בן 4 טען שהוא "מגולד" לאחר כמה נסיונות הבנתי שהוא רעב לגלידה, יש צמא, יש רעב ויש גילוד

 

[חייבתלהגיב]

הבת השנייה מתעניינת במצב המשפחתי

אחרי שנולדה לה אחות קטנה, ואומרת לאחותה הבכורה: "את האמצעית במשפחה, ואני האמצעית בין הילדים". וזה כשהיא לא עסוקה בלשאול שאלות על המפץ הגדול או איך נוצרו חיים

.