שחור לבן הפך לאפקט מאוס
כמו עומק שדה רדוד וכיו"ב.
כמשתמשים במשהו שלא לצורך ועוד טוחנים אותו הוא הופך לזול ומאוס.
מעבר ליכולת ההמרה הדיגיטלית שלוקחת את ההמרה למחוזות דיגיטאלים מלאכותיים שפשוט נראים רע. יש שימוש מאד נרחב ופסול בשחור-לבן.
משתמשים בו על מנת לטשטש הפרעות ברקע במקום ללמוד להתמודד עם הרקע (בדומה לעומק שדה רדוד)
משתמשים בו על מנל להראות אמנותיים יותר (בדומה לעומק שדה רדוד)
משתמשים בו על מנת לנסות להפוך צילום גרוע לטוב (בדומה לעומק שדה רדוד).
משתמשים בו כי צלמי עבר שאנו סוגדים להם צילמו בשחור לבן ואנו רוצים להיות כמוהם....
אישית, אותי זה הביא לרמות גואל שבחרתי להפסיק לצלם בשחור-לבן שרק בטעות אני לא אחשב באותה סירה של אותם משתמשים כבדים.
תמיד אהבתי צילום בשחור-לבן. אני ממשיך לצלם מדי פעם בשחור-לבן.
אבל בשנה האחרונה, אני בעיקר מתמקד בצבע, חלק מהעניין זה אות גועל ולא לעשות מה שכולם עושים.
זה גורם לך לראות דברים אחרת, צריך לשים לב ליותר פרטים, זה קשה יותר לייצר תמונה טובה בצבע, בטח ובטח בסביבה בלתי נשלטת כמו הרחוב.
צילום בשחור-לבן יכול לעשות לי את החיים מאד קלים, כאחד שסובל מעיוורון צבעים חלקי, הרבה יותר פשוט לא להתעסק עם צבע ולצלם במונוכרום. ובכל זאת אני מוצא לאחרונה הרבה יותר עניין בצבע.
אם בעבר, הייתי יודע מראש לפי מזג האוויר והאור אם התוצאות יהיו בצבע או יומרו לשחור-לבן, היום, אם לא נראה לי שאפשר לעבוד בצבע אז אני מוותר על הצילום.
זה לא שאני הולך אם ראש בקיר, אני לא אוותר על פריים טוב כי צבע לא מתאים לו. אבל זה משהו שאני פחות מחפש היום.
מצטער אבל כנראה שראיתי תמונת הומלס בשחור לבן אחת יותר מדי שכשזה מגיע לצילום רחוב ודוקו, אני מעדיף צבע.
