מועקה...
אתמול התחלתי להרגיש ממש עצובה, תחושת מועקה כ"כ חזקה שהרגשתי כאבים בחזה. זה היה הסופ"ש השלישי שאני וליאור לא נפגשנו... לשנינו ש מבחנים ועבודות ואנחנו לא מצליחים למצוא ערב אחד פנוי כדי להיפגש (תאמינו לי שניסינו). ואז חשבתי על כך שבעצם אני לא אראה אותו אפילו לפני שהוא יטוס לחו"ל. וכשחשבתי על כך נהייתי ממש עצובה, כי בעצם הוא לא ממש רוצה שאני אבוא איתו, (למי שלא יודע הוא טס לארה"ב עם הוריו, לחודש) ופתאום חשבתי לעצמי שאחרי שאת 3 שנים עם מישהו את מצפה שהוא יאמר לך שהוא לא טס בלעדייך ושהוא רוצה שתבואי איתו (במיוחד שהוא יודע שמעולם לא הייתי בחו"ל). חשבתי לעצמי, עד שיש קיץ ואין לימודים, אז במקום שנוכל להיות יחד, הוא טס לו, ואחרי זה יש לו מילואים, ממש מיד, ופתאום חשבתי- אנחנו לא נתראה יותר מחודש. וכשניסיתי לדבר איתו, לא רק שהוא לא הבין מה אני אומרת (כ"כ קשה לומר- גם אני אתגעגע אלייך...) אלא אמר משהו בסגנון- זה בסך הכל חודש, אפשר לחשוב. משהו מגעיל בסגנון הזה. בקיצור רבנו, ולמחרת הוא מתקשר אליי כאילו כלום, (שזה עוד יותר מעצבן) וכל זה ממש הרגיז אותי. מאז אני חושבת על כך ואני פשוט מתעצבנת יותר ויותר. וחוץ מזה הכשלון המוחץ שלי בראיון ותקופת המבחנים לא ממש עוזרים לי להתעודד
אתמול התחלתי להרגיש ממש עצובה, תחושת מועקה כ"כ חזקה שהרגשתי כאבים בחזה. זה היה הסופ"ש השלישי שאני וליאור לא נפגשנו... לשנינו ש מבחנים ועבודות ואנחנו לא מצליחים למצוא ערב אחד פנוי כדי להיפגש (תאמינו לי שניסינו). ואז חשבתי על כך שבעצם אני לא אראה אותו אפילו לפני שהוא יטוס לחו"ל. וכשחשבתי על כך נהייתי ממש עצובה, כי בעצם הוא לא ממש רוצה שאני אבוא איתו, (למי שלא יודע הוא טס לארה"ב עם הוריו, לחודש) ופתאום חשבתי לעצמי שאחרי שאת 3 שנים עם מישהו את מצפה שהוא יאמר לך שהוא לא טס בלעדייך ושהוא רוצה שתבואי איתו (במיוחד שהוא יודע שמעולם לא הייתי בחו"ל). חשבתי לעצמי, עד שיש קיץ ואין לימודים, אז במקום שנוכל להיות יחד, הוא טס לו, ואחרי זה יש לו מילואים, ממש מיד, ופתאום חשבתי- אנחנו לא נתראה יותר מחודש. וכשניסיתי לדבר איתו, לא רק שהוא לא הבין מה אני אומרת (כ"כ קשה לומר- גם אני אתגעגע אלייך...) אלא אמר משהו בסגנון- זה בסך הכל חודש, אפשר לחשוב. משהו מגעיל בסגנון הזה. בקיצור רבנו, ולמחרת הוא מתקשר אליי כאילו כלום, (שזה עוד יותר מעצבן) וכל זה ממש הרגיז אותי. מאז אני חושבת על כך ואני פשוט מתעצבנת יותר ויותר. וחוץ מזה הכשלון המוחץ שלי בראיון ותקופת המבחנים לא ממש עוזרים לי להתעודד