פסק הדין המדובר הוא פסק הדין שהתיר הפלות
בספר פריקונומיקס מנתח הכלכלן סטיבן לוויט את כל השיטות שבהן השתמשו בניו יורק כדי לצמצם את הפשיעה (החלת עונשי מוות, העלאת מספר השוטרים, עונשים חמורים יותר, השתפרות המצב הסוציו אקונומי וכו' וכו') ומראה איך הן אחראיות לאחוז מסויים, לא גדול, מכלל הירידה הכוללת בפשיעה באותה תקופה (ואלו דברים שניתן לכמת - ניתן להראות איך תוספת של X שוטרים מקטינה את הפשיעה ב Y אחוזים, איך החלת עונשי מוות מורידה את אחוז הרציחות ב Z אחוזים ואיך עליה של W אחוזים במעמד הכלכלי מורידה את הפשיעה ב A אחוזים וכנ"ל לגבי שאר המדדים). סיכום של כל אלו כאמור לא הסביר את הירידה המאוד מאוד גדולה בפשיעה שהייתה בניו יורק בשנות התשעים (ויותר מזה, הירידה הזו הייתה בכלל ארה"ב, לא רק בניו יורק, פשוט בניו יורק היא היתה מאוד מאוד דרסטית). אחרי זה הוא מראה איך האיסור על הפלות גרם להולדה של הרבה מאוד פושעים פוטנציאלים, בעיקר כי אשה בהריון ממעמד סוציו אקונומי גבוה יכולה ללכת לקליניקה פרטית ולבצעה הפלה, דבר שלא אפשרי עבור מישהי ממעמד סוציו אקונומי נמוך. ומעבר לזה שיש מתאם ברור בין מעמד סוציו אקונומי לפשיעה, ילד שגדל כשאמא שלו לא רצתה אותו מלכתחילה (אבל לא יכלה להפיל כי זה היה אסור) סביר להניח שיעבור התעללות וסתם יגדל מאוד מאוד מוזנח וכו', כך שסביר שיגדל להיות מבוגר אלים ופושע בבגרותו. לכן אפשור הפלות (כמה שזה לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה) גרם לאי הולדה של הרבה מאוד פושעים פוטנציאליים, ולכן בפועל הקטין את רמת הפשיעה (גם את זה, כמובן, הוא מכמת ומראה בצורה מספרית, דוגמה אחת מני רבות היא שבמדינות שאפשרו הפלות מספר שנים לפני ניו יורק, חלה ירידה דרסטית בפשיעה בערך באותו מספר שנים לפני ניו יורק. כמובן שהוא נותן עוד דוגמאות).