אריה אלמוג
New member
מונולוג, משעמם וארוך ראו הוזהרתם.
מוצאי שבת 08 אוקטובר 2005 ה' תשרי תשס"ו "קשישות" (נגזרת מקשיש) או המשך דין וחשבון דברי הבאים, אינם מלבבים... הקשישות, גורמת לירידה, בזיכרון, בראיה, בשמיעה, בגמישות ועוד... אמת, לצערי, יש גם צעירים רבים הסובלים מאותן מגבלות... השאלה רק המינון... ולצעירים יש, לפעמים עוד עתיד.... אבל הקשישות, כנראה אינה פוגמת ביכולת החשיבה, אולי ההפך מכך, מחדדת אותה... לא אצל כולנו... אמי ז"ל שאלה אותי פעם: "למה אינך סובל זקנים?" השבתי: "אמא, את טועה, אני מאוד אוהב זקנים, למשל אותך אני אוהב. אך, מה לעשות, בני האדם דומים ליין... יין טוב משתבח עם השנים ויין גרוע הופך לחומץ... ומה לעשות איני אוהב חומץ." אזכיר, שכלתי בת נערה חמודה ובן בוגר הפנימייה הצבאית, קצין מצטיין שניבאו לו "גדולות". כעשור שנים שמשתי בתפקידים שונים באיגוד המקצועי (1950-60) עיסוק שנתן סיפוק מכסימלי... אחת עשרה שנה שמשתי כמנכ"ל "ספרי המוסד לספר הטוב" (1969-80) התפקיד המאתגר ביותר,,, אך גם התקופה העגומה והעצובה ביותר בחיי, באותן שנים אבדנו את הילדים... אני מזכיר שתי עובדות אלו, על מנת להבהיר, שאני מודע לכאב של אובדן ילד... תנאי עבודה, מדיניות העסקת עובדים, מוכרים לי היטב... פסיקת הבג"צ, בנושא "השכן".... הותירה אותי חצויי... האם באמת עדיף להשמיד מבנה על יושביו בגלל הסכנה לחיילנו... האם באמת לא עדיף "ששכן" או אפילו קרוב משפחה ינסה לשכנע את המחבל להסגיר עצמו... אבל... כאשר שמעתי בערוץ 10 (בכל ערוץ לא הפסיקו לדבר בנדון) דיון בנושא, ואחד "המומחים" היה אב שכול שבנו נפל במצוד אחר מחבל בעזה, כאבו ברור לי... שאיפת הנקם שלו אף היא אנושית, רצון ההתבלטות, הופעה בציבור, גם היא אנושית, אבל תבונת התקשורת, הפעם ערוץ 10 איני מבין... (איני מבין את שיקול הדעת בהזמנת מרואיינים ובהשמעת דעות של אנשים, שאולי "מקרים" הם, אך לצערי אין להם מושג בנושא לשמו הוזמנו לדבר!) מה סיפר אותו אב... כאשר בנו וחייליו שאלו את דיירי הבית: "האם מחמד (בנם המחבל) בבית". השיבו ההורים ונשבעו: "בן לא בבית". מה קווה האב, שההורים יסגירו את הבן... הבן עבר מחדר לחדר ו"טיהר" אותו, לשון האב... בחדר האחרון המחבל הסתתר מאחורי קיר גבס ופגע לצערנו בבנו... לדבריו, אם מותר היה לקחת את האב או את האם, לאותו חדר הבן, לא היה נהרג... יתכן.... ראשית, באותן שנים עוד נהגו לפי הנוהל הישן... שנית... מאין הביטחון שהמחבל היה מסגיר עצמו... או מתגלה... הן הסתתר מאחורי קיר גבס... יותר סביר שאותו מחבל מנוול לא היה נתפס כלל... (יתכן והקטע לא ברור... אני מודע לכך שאני כותב לא מספיק ברור!!!) פורסם בעיתונות העולם, ששתי חברות ענק בשטח האלקטרוניקה בהולנד ובצרפת... 75% מרווחיהן באו ממכירות זכויות ותוכניות לסין! מההכנסות של המכירות בלבד החברות היו מתמוטטות. המסקנות של ה"מומחים" שלנו: א. המשק הסיני המתעורר מהוה סכנה לכלכלה העולמית... יתכן... ב. המוח היהודי והמהנדס הישראלי, לא פחות טובים מהמהנדס ההולנדי והצרפתי... ודרך זו יכולה לפתור את הבעיות הכלכליות שלנו... אשליה, האם מכירת הידע ע"י ההולנדים והצרפתים עזרה לאלפי העובדים שיישארו מחוסרי עבודה (הייצור יעבור ויבוצע בסין)... ההתרברבות שלנו... "אתה בחרתנו"... נכון, יש יהודים וישראלים מוכשרים מאוד... והם עושים כסך רב... גם סביבתם הקרובה... אבל הציבור הרחב ממשיך לחפש עבודה ואם הוא מוצא עבודה הוא מקבל שכר רעב!!! מדברים סרה בהסתדרות של "אז" ושהייתה "מושחתת"... אבל בימיה חוקקו רוב דיני העבודה... שגם קוימו ע"י המעבידים! נחתמו הסכמי עבודה שחלו על כל העובדים אצל אותו מעביד, זוטרים ובחירים!!! אישית חתמתי על יותר ממאה הסכמי עבודה מקומיים וארציים... יתכן, והייתי עיוור, ולא ראיתי שחיתות המונית... אישית כמעט בכלל לא... (אשר ידלין וכדומיו... נשפו וישבו בכלא...) כן הייתה שחיתות, שחיתות ציבורית... (המטרה קידשה את האמצעים... כמו היום", רק היום לא הולכים לכלא) ילדי טוענים כלפי שאני מתעניין בדברים לא מעשיים ואני נאיבי... יתכן והם צודקים... גם כתיבה זו מלמדת שהם צודקים... אך תקוותי לסיים את חיי, כאדם לא מעשי ונאיבי... לקשישים שבינינו, אתן תקווה... לכן אספר לכם, כי אני מתכנן בימים הקרובים, מכסימום בשבועות הקרובים, לארוז את ילקוט הגב החדש שרכשתי, ולצאת לדרך, ללא מטרה מוגדרת מראש... מקווה מאוד שאבצע המתוכנן.... (עד היום בצעתי כמעט כל שתכננתי, נשמע כהתרברבות אבל זו עובדה). כן, אנו הקשישים, יכולים.... שנה טובה וחתימה טובה למי שמאמין...
מוצאי שבת 08 אוקטובר 2005 ה' תשרי תשס"ו "קשישות" (נגזרת מקשיש) או המשך דין וחשבון דברי הבאים, אינם מלבבים... הקשישות, גורמת לירידה, בזיכרון, בראיה, בשמיעה, בגמישות ועוד... אמת, לצערי, יש גם צעירים רבים הסובלים מאותן מגבלות... השאלה רק המינון... ולצעירים יש, לפעמים עוד עתיד.... אבל הקשישות, כנראה אינה פוגמת ביכולת החשיבה, אולי ההפך מכך, מחדדת אותה... לא אצל כולנו... אמי ז"ל שאלה אותי פעם: "למה אינך סובל זקנים?" השבתי: "אמא, את טועה, אני מאוד אוהב זקנים, למשל אותך אני אוהב. אך, מה לעשות, בני האדם דומים ליין... יין טוב משתבח עם השנים ויין גרוע הופך לחומץ... ומה לעשות איני אוהב חומץ." אזכיר, שכלתי בת נערה חמודה ובן בוגר הפנימייה הצבאית, קצין מצטיין שניבאו לו "גדולות". כעשור שנים שמשתי בתפקידים שונים באיגוד המקצועי (1950-60) עיסוק שנתן סיפוק מכסימלי... אחת עשרה שנה שמשתי כמנכ"ל "ספרי המוסד לספר הטוב" (1969-80) התפקיד המאתגר ביותר,,, אך גם התקופה העגומה והעצובה ביותר בחיי, באותן שנים אבדנו את הילדים... אני מזכיר שתי עובדות אלו, על מנת להבהיר, שאני מודע לכאב של אובדן ילד... תנאי עבודה, מדיניות העסקת עובדים, מוכרים לי היטב... פסיקת הבג"צ, בנושא "השכן".... הותירה אותי חצויי... האם באמת עדיף להשמיד מבנה על יושביו בגלל הסכנה לחיילנו... האם באמת לא עדיף "ששכן" או אפילו קרוב משפחה ינסה לשכנע את המחבל להסגיר עצמו... אבל... כאשר שמעתי בערוץ 10 (בכל ערוץ לא הפסיקו לדבר בנדון) דיון בנושא, ואחד "המומחים" היה אב שכול שבנו נפל במצוד אחר מחבל בעזה, כאבו ברור לי... שאיפת הנקם שלו אף היא אנושית, רצון ההתבלטות, הופעה בציבור, גם היא אנושית, אבל תבונת התקשורת, הפעם ערוץ 10 איני מבין... (איני מבין את שיקול הדעת בהזמנת מרואיינים ובהשמעת דעות של אנשים, שאולי "מקרים" הם, אך לצערי אין להם מושג בנושא לשמו הוזמנו לדבר!) מה סיפר אותו אב... כאשר בנו וחייליו שאלו את דיירי הבית: "האם מחמד (בנם המחבל) בבית". השיבו ההורים ונשבעו: "בן לא בבית". מה קווה האב, שההורים יסגירו את הבן... הבן עבר מחדר לחדר ו"טיהר" אותו, לשון האב... בחדר האחרון המחבל הסתתר מאחורי קיר גבס ופגע לצערנו בבנו... לדבריו, אם מותר היה לקחת את האב או את האם, לאותו חדר הבן, לא היה נהרג... יתכן.... ראשית, באותן שנים עוד נהגו לפי הנוהל הישן... שנית... מאין הביטחון שהמחבל היה מסגיר עצמו... או מתגלה... הן הסתתר מאחורי קיר גבס... יותר סביר שאותו מחבל מנוול לא היה נתפס כלל... (יתכן והקטע לא ברור... אני מודע לכך שאני כותב לא מספיק ברור!!!) פורסם בעיתונות העולם, ששתי חברות ענק בשטח האלקטרוניקה בהולנד ובצרפת... 75% מרווחיהן באו ממכירות זכויות ותוכניות לסין! מההכנסות של המכירות בלבד החברות היו מתמוטטות. המסקנות של ה"מומחים" שלנו: א. המשק הסיני המתעורר מהוה סכנה לכלכלה העולמית... יתכן... ב. המוח היהודי והמהנדס הישראלי, לא פחות טובים מהמהנדס ההולנדי והצרפתי... ודרך זו יכולה לפתור את הבעיות הכלכליות שלנו... אשליה, האם מכירת הידע ע"י ההולנדים והצרפתים עזרה לאלפי העובדים שיישארו מחוסרי עבודה (הייצור יעבור ויבוצע בסין)... ההתרברבות שלנו... "אתה בחרתנו"... נכון, יש יהודים וישראלים מוכשרים מאוד... והם עושים כסך רב... גם סביבתם הקרובה... אבל הציבור הרחב ממשיך לחפש עבודה ואם הוא מוצא עבודה הוא מקבל שכר רעב!!! מדברים סרה בהסתדרות של "אז" ושהייתה "מושחתת"... אבל בימיה חוקקו רוב דיני העבודה... שגם קוימו ע"י המעבידים! נחתמו הסכמי עבודה שחלו על כל העובדים אצל אותו מעביד, זוטרים ובחירים!!! אישית חתמתי על יותר ממאה הסכמי עבודה מקומיים וארציים... יתכן, והייתי עיוור, ולא ראיתי שחיתות המונית... אישית כמעט בכלל לא... (אשר ידלין וכדומיו... נשפו וישבו בכלא...) כן הייתה שחיתות, שחיתות ציבורית... (המטרה קידשה את האמצעים... כמו היום", רק היום לא הולכים לכלא) ילדי טוענים כלפי שאני מתעניין בדברים לא מעשיים ואני נאיבי... יתכן והם צודקים... גם כתיבה זו מלמדת שהם צודקים... אך תקוותי לסיים את חיי, כאדם לא מעשי ונאיבי... לקשישים שבינינו, אתן תקווה... לכן אספר לכם, כי אני מתכנן בימים הקרובים, מכסימום בשבועות הקרובים, לארוז את ילקוט הגב החדש שרכשתי, ולצאת לדרך, ללא מטרה מוגדרת מראש... מקווה מאוד שאבצע המתוכנן.... (עד היום בצעתי כמעט כל שתכננתי, נשמע כהתרברבות אבל זו עובדה). כן, אנו הקשישים, יכולים.... שנה טובה וחתימה טובה למי שמאמין...
