מוטרדת

RINAT19791

New member
מוטרדת

היי בנות,
לאחרונה אני לא יודעת למה עוברות לי מחשבות לא חיוביות בראש.. אשתף אתכן אולי למישהי יש רעיון איך להתמודד..
בת 42 וחצי ללא ילדים ותמיכה משפחתית, אני לא יודעת אם אני בשלה ומוכנה להיות אמא מהרבה בחינות, אבל בגלל הגיל אני מבינה שאין לי בכלל אפשרות לדחות את הטיפולים במידה וכן הייתי רוצה לממש את האמהות בשלב מסוים.
אני ממש לפני התחלת הטיפולים ויש לי כל הזמן חרדות שאולי יהיה לי ילד עם אוטיזם (אולי בגלל לא מעט זוגות שאני מכירה סביבי שנולד להם ילד אוטיסט)...
אולי החשש שלי גובר בגלל הגיל ומצב הביציות הגרוע ואולי סתם בגלל חוסר מזל שתמיד היה לי בחיים עד היום...
המחשבות הקשות איך אתמודד עם מציאות שכזו מדירות שינה מעיניי ואני ימים על גבי ימים לא מצליחה לישון וגם כשכן יש לי סיוטים נוראיים...
מה דעתכן? אני כל כך חוששת לאבד את ההזדמנות למשפחה וילד (בן זוג אין בתמונה, כך שזו תרומת זרע)..
איך מתמודדים? למישהי יש רעיון?
 


מרגישה את הקושי שלך,מכתיבתך,עד אלי.
שולחת לך חיזוקים מרחוק.כל החלטה שתקבלי חשוב שתהיי שלמה איתה.זה מה שייתן לך את הרוגע המיוחל.
חושבת "בקול"-אם מצב הביציות לא משהו ואת חשה שכל חייך הכל קשה אז דעי שאפשר לעשות חישוב מסלול מחדש ולקחת תרומת ביצית.
אני מבינה את החשש מלידת ילד לא בריא אבל אין ערבויות.יש בדיקות מקיפות והשאר בידי שמיים.
את מאוד מוטרדת ומנגד חשה לא בשלה.
אולי תניחי לעניין?נכון ש"השעון הביולוגי" מתקתק אבל אם זה לא הזמן אז זה לא.ואולי,אפשר לוותר?נכון,אני אמא שנכנסה לתהליך בנפש חפצה ואחרי עשור וטריליון טיפולים נולדו ילדיי אבל אני יכולה להבין נשים שבוחרות לא ללדת.
גם אני ילדתי מבחירה.
חושבת שאימוץ ואומנה סגור ליחידניות אבל אם זו יכולה להיות אפשרות אולי כדאי לברר?
אל תהיי קשה עם עצמך.נסי להוריד רגל מהגז.את לוחצת ולא זזה וזה מלחיץ אותך.
שבי עם עצמך,חשבי יום יומיים ולא יותר,קבלי החלטה ואל תפעלי במקביל בעניין הטיפולים.
כשתחליטי לכי על זה בכל הכוח.גם אם החלטת שלא עכשיו ובדקת עם תרומת ביצית את תשמעי שאפשר גם עוד 3 שנים.
לא אוהבת לומר זאת אבל בהעדר משפחה...יש לך עם מי לדבר?את מי לשתף בהתלבטויות והלחצים?אם לא אולי "תקני" שיחות בתשלום?
נסי לאסוף מידע על עניין האמהות היחידנית והאל-הורות והאפשרויות,אולי זה יפתח לך צוהר לאפשרויות שלא חשבת עליהן.
שבוע טוב ורגוע.
 
ללדת ילד, וללדת ילד לבד, זו חוויה שמעלה המון

מחשבות, והרבה חששות...
זה חלק מהתהליך כנראה.
&nbsp
רק לגבי אוטיזם, יש לי חברה שילדה בגיל 21 ילד עם אוטיזם,
הגיל הוא לא הפקטור היחיד לעניין...
&nbsp
כל אחד נולד עם הסל שלו, ואיתו מתמודדים
אם אוטיזם זה הפחד הכי גדול שלך, תקראי על התסמונת,
תפרקי לגורמים את הפחדים שלך
ותבדקי איך את חושבת שתתפקדי כאמא.
&nbsp
זה די טבעי לחשוש מהלא נודע... כל התהליך הזה הוא סוג של מסע.
בהצלחה..
&nbsp
&nbsp
 
למעלה