מוות בתיאטרון
או מוות של איש תיאטרון. מי שהכיר את הברנש מתקופתו הקודמת בפורום יודע שהוא במגמת תיאטרון. שנה שניה, מחזור א´. המגמת תיאטרון של הברנש מתחילה להתפרק לה, דבר שהברנש וחלק מחבריו למגמה נלחמים בו כל שניה. היום, בסוף שעה שביעית כינסו את כל מגמתו של הברנש בחדר המנהל והודיעו להם שאחד המורים שלהם שהיה חולה ונעדר כבר הרבה זמן, נפטר. אם משהו מכיר אנשי תיאטרון אז הוא דויד שריר, נמוך שמן קצת חמוד עם שיער לבן. לברנש זה נשמע מוזר שהו קורא לו חמוד, בכל זאת אדם בן 61, אבל ככה אפשר לתאר אותו, חמוד. במגמתו של הברנש קיבלו את העניין כמו שצריך, בלי לעשות הצגות, רשות אמיתיים של עצב, חיבוק פה, דמעה שם, כל אחד עם עצמו וכולם ביחד. כשבישרו את אותה הודעה לשיכבה שמתחת לברנש, שלמדה עם אותו מורה בקושי 3 שיעורים, הם קיבלו את זה ככאב שאין לו נשוא (כן כן, שפה גבוהה). את הברנש זה קצת החליא כל הבכי המוקצן של המגמה מתחתיו. כזה בכי וכאלו צעקות, אבל אתם בקושי הכרתם אותו. הי"בניקים של המגמה שקדמה למגמה של הברנש גם הגיעו לבי"ס של הברנש, אלו גם צחקו על הי´ודים. הברנש לא יודע אם כאן זה המקום להספיד את מורו האהוב של הברנש. בעצם, כבר במשפט האחרון הברנש טעה בניסוח. דויד לא היה כ"כ מורה כמו שהוא היה בן אדם עם שיער לבן, קופצני ו.. הברנש אפילו היה מגדיר אותו כחבר טוב. הברנש יסיים את ההודעה הספק משעממת הזאת עם זיכרון קטן: דויד הדריך את טקס יום הזיכרון של שנה שעברה. הברנש תמיד רצה לאמר בסוף "תם טקס יום הזיכרון" אז למרות שהוא לא הופיע בטקה הוא ביקש בקשה קטנה זו מדויד. "עם שיער כזה? נראה לך שאני אתן למישהו עם שיער כזה לעלות על הבמה?", כמובן שזה נאמר בציניות ודויד תמיד הזכיר שגם לו היתה פעם ליפה כמו לברנש.. habarnash שאם הוא יצטט משיר זה יהיה יותר מדי קיצ´י
או מוות של איש תיאטרון. מי שהכיר את הברנש מתקופתו הקודמת בפורום יודע שהוא במגמת תיאטרון. שנה שניה, מחזור א´. המגמת תיאטרון של הברנש מתחילה להתפרק לה, דבר שהברנש וחלק מחבריו למגמה נלחמים בו כל שניה. היום, בסוף שעה שביעית כינסו את כל מגמתו של הברנש בחדר המנהל והודיעו להם שאחד המורים שלהם שהיה חולה ונעדר כבר הרבה זמן, נפטר. אם משהו מכיר אנשי תיאטרון אז הוא דויד שריר, נמוך שמן קצת חמוד עם שיער לבן. לברנש זה נשמע מוזר שהו קורא לו חמוד, בכל זאת אדם בן 61, אבל ככה אפשר לתאר אותו, חמוד. במגמתו של הברנש קיבלו את העניין כמו שצריך, בלי לעשות הצגות, רשות אמיתיים של עצב, חיבוק פה, דמעה שם, כל אחד עם עצמו וכולם ביחד. כשבישרו את אותה הודעה לשיכבה שמתחת לברנש, שלמדה עם אותו מורה בקושי 3 שיעורים, הם קיבלו את זה ככאב שאין לו נשוא (כן כן, שפה גבוהה). את הברנש זה קצת החליא כל הבכי המוקצן של המגמה מתחתיו. כזה בכי וכאלו צעקות, אבל אתם בקושי הכרתם אותו. הי"בניקים של המגמה שקדמה למגמה של הברנש גם הגיעו לבי"ס של הברנש, אלו גם צחקו על הי´ודים. הברנש לא יודע אם כאן זה המקום להספיד את מורו האהוב של הברנש. בעצם, כבר במשפט האחרון הברנש טעה בניסוח. דויד לא היה כ"כ מורה כמו שהוא היה בן אדם עם שיער לבן, קופצני ו.. הברנש אפילו היה מגדיר אותו כחבר טוב. הברנש יסיים את ההודעה הספק משעממת הזאת עם זיכרון קטן: דויד הדריך את טקס יום הזיכרון של שנה שעברה. הברנש תמיד רצה לאמר בסוף "תם טקס יום הזיכרון" אז למרות שהוא לא הופיע בטקה הוא ביקש בקשה קטנה זו מדויד. "עם שיער כזה? נראה לך שאני אתן למישהו עם שיער כזה לעלות על הבמה?", כמובן שזה נאמר בציניות ודויד תמיד הזכיר שגם לו היתה פעם ליפה כמו לברנש.. habarnash שאם הוא יצטט משיר זה יהיה יותר מדי קיצ´י