מודעת פרסום זכרנית או מה?

מודעת פרסום זכרנית או מה?

בפרסומת חדשה לקסטרו, במוסף 7 ימים, הפכו את היוצרות: בחורה חתיכה (מושג זכרני) שחלק גדול מגופה ופניה גלויים לעין, לבושה בחולצת סריג שמבליטה פיטמה אחת, רוכבת על ירכיו של בחור, כך שהיא גבוהה ממנו, מנשקת אותו כשידה האחת חודרת אל חולצתו שכפתוריה פרומים, וידה השנייה תומכת בעורפו על מנת לקרב אותו (?) או להחזיק אותו במקומו (?). אז מה חידשו לנו כאן? הרי זה בדיוק הראש המענין של ציפי, שבטוחה שפמיניסטיות שואפות להפוך לגברים/כגברים, וזו הסיבה בגלל היא אינה פמיניסטית. מה דעתכן? פרסומות מהסוג הזה, שבהן מיקום דמות האשה היה בעבר מוקדש לגבר ולהיפך, עושה לנו טוב יותר? משרת את צרכינו ומאבקנו?
 

מירה ח.

New member
זה כמו לומר ש...

"אם ההורים שלי היו X, אז אני כהורה אהיה Y - ואני לא דומה להורים, אלא הפוכה מהם". אנחנו יודעים שזה בדיוווווק אותו הדבר. כלומר, ככל שהדימוי שמשתמשים בו הוא הפוך בדיוק מהדימוי המקורי (הפסול), זה "עוד מאותו הדבר". במקרה שאת מתארת נראה לי שעדיין יש פה ניצול של דימויים מיניים המנציחים סטריאוטיפים. ניסו לעשות את זה בארה"ב - בעשור הקודם הפרסומות ב"working woman"´ - היו, לדוגמה: אשת עסקים חתיכה ועסוקה, רצה לה לעבודה, תוך שהיא ממששת את טוסיקו של כוסון צעיר. אז מה זה? זה פמיניסטי? זה שיוויוניסטי? זה דומה או שונה? או אולי זה "עוד מאותו דבר"?
 

hunky@dory

New member
מזכיר קצת שיער קצוץ והליכה לקרבי

זה סוג המדוכא ששואף להגיע לתפקיד המדכא יום אחד. זה סוג הפמיניזם שחושב שבביטול עצמי נשי יש משום הישג . זה מזכיר סוג של פמיניסטיות שרוצות מראה ´גברי´ משרדי כדי להידמות לגברים - כאילו שבביטול עצמי של סממנים יש משום ההישג המיוחל . הפרופ שלומה גיורא שוהם , שאת הספר שלו "אנטישמיות , ואללהללה גולגלתא ואושוויץ" ( ספר המדבר על דינמיקת הקורבן נוגש בין יהודים לבין נאצים ערב מלחמת העולם הראשונה , תיאר את ה"אמנסיפציה" של היהודים ערב השואה -היא הושגה על ידי ביטול עצמי יהודי , הסתרת מחיקת הבלעת העלמת כל סממן יהודי על מנת להשתלב בחברה ה"גוית". זה מזכיר גם ערבים ישראלים שמשתלבים בחברה הישראלית תוק כדי ביצוע פעולות מחנק והרס לבמטא. הכרזה מזכירה סוג של מאבק על זכויות מיעוט תוך כדי ביטול עצמי של התכונות המאפינות את אותו מיעוט תוך כדי אפיון עצמי והלעטת ה"עצמי" בתכונות הרוב המדכא.
 
בעבר דנו פה בפרסומת הזכרנית

בה אשה מובילה עגלת משא שעליה גם מכונת כביסה, גם ספה וגם בעלה יושב עליה צמוד לערימת כבסים. אני מתעבת את הפרסומות הללו כמו ויותר משאני מתעבת את השגרתיות: אלה שבהן האשה היא הרכה, מפתה, נעתרת ומשרבבת שפתיים והגבר מאצ´ו לכל דבר וענין. המפרסמים החליטו שהיות וענין הפמיניזם, וזכויות האשה ומעמדה ושיוויונה, הם ISSUE , אז עליהום - ניתן להם מה שהם רוצים. היום זה האשה למעלה אז נדחוף את הגבר למטה. זאת הסיבה שאני מתלבטת אם יש בכלל מקום לשלוח מחאות על פרסומות כאלה. הם מצפים למהומה שתעשה עבורם פרסומת נרחבת הרבה יותר מהקמפיין המתוכנן שלהם.
 

hunky@dory

New member
אכן זוהי שיטת פרסום

כמישהי שלמדה שנה מחייה פרסום אכן - קופירייטינג או רעיון שמייצר מהומה תקשורתית חברתית הוא בסך הכל ה "פסססססססססססת" של חברת הפרסום לקהל ולדעת הציבור ... למשוך עוד ועוד קהל מתעניינים . זה התכסיס . ענבל
 

ספיר ק

New member
ממש לא רואה בזה ביטול עצמי נשי

כי אני לא חושבת שיש נשיות נכונה או אמיתית או אותנטית (או ערביות אותנטית). בא לך שיער קצר? תסתפרי. בא לך ארוך? תגדלי. אני לא רואה באף אחד מהם מראה נשי או גברי, אלא העדפה אישית. גם כשאני לובשת מכנסיים זה לא נעשה כדי לבטל את הנשיות שלי.
 

augustus

New member
ומי מחליט

מה גברי ומה נשי? על סמך מה למשל החלטת ששיער קצוץ זה ביטול עצמי נשי? הייתי אומרת שזה קצת סטראוטיפי.
 

נורית מ.

New member
לא רואה בעיה עם הפרסומת

ראיתי את הפרסומת וגם אני מייד חשבתי על כך שזה בדיוק הפוך (במיוחד היד של הבחורה בתוך החולצה ועל החזה של הגבר). אבל גם אם הפרסומת היתה בגרסה הרגילה שלה, כלומר הגבר יותר "פעיל" היא לא היתה בעייתית מבחינתי. כל מה שמוצג שם זה זוג מתנשק/מתחרמן קלות. אין שום קונוטציות שליליות למין/לנשים/לגברים. לא משפילים אף אחד. לא מנצלים אף אחד. אין רמז לאלימות. סתם סיטואציה מינית והיא כשלעצמה לא מפריעה לי. אמנם זה מעיד על חוסר היצרתיות של המפרסם שבוחר כמו תמיד להשתמש במין כמקדם מכירות אבל המין לא הוצג בצורה בעייתית לדעתי.
 
הבעייה היא בגישה הזכרנית

הסטריאוטיפית: תמיד יהיה מישהו למעלה ותמיד יהיה מישהו למטה. חשוב להבין את זה על מנת לשרש את הרעה. אם זיהית מיד שכאן קיים הנגטיב למה שמקובל, הרי שאת יכולה לזהות מיד כל מצב בו את או למעלה או למטה. יכול להיות שנראה לך שזהו המצב הטבעי, בזמן שזה בשום אופן לא כך. עצם ההתיחסות המסווגת שלנו לכל דבר, תוקעת אותנו במקום לדורי-דורות. או שאהיה למעלה או שאהיה למטה. למעלה זה טוב למטה זה רע. חזק=טוב חלש=רע וכך הלאה. אלה בדיוק הדברים שחובה לשרש.
 
למעלה