מודעות על האוטובוסים (ויעוד הפורום)
מודעות על האוטובוסים (ויעוד הפורום)
אומנם הגשתי במסגרת שרשור אחר הודעה בענין מודעות הפירסום המודבקות על אוטובוסים, אך החלטתי להרחיב בסוגיה ולפתוח לנושא שרשור נפרד בשל חשיבותו בעיני. הבחנתי בשתי בעיות הנגרמות על ידי המודעות המודבקות על אוטובוסים ישראלים:
לפעמים הדבקת המודעה בצד האחורי של האוטובוס אינה מדויקת, והיא מכסה את חציו התחתון של מספר הקו, כך שנוסעים עלולים להתבלבל במספר בהתקרבם לאוטובוס מאחור. אומנם אפשר לנחש נכון כל אחת מהספרות גם כשחציה התחתונה מכוסה, אך לא לכל האוכלוסיה היכולת לעשות זאת, ולא תמיד זה מתאפשר במהירות הנדרשת כדי להחליט באם לרוץ לקראת האוטובוס או לתת לו לעבור.
ביום יבש המודעות הדבוקות על חלונות הצד של האוטובוסים אינן מפריעות לראיה, וזאת בשל השארת עיגולים קטנים שקופים בתוך החומר המודפס, המאפשרים את מעבר האור. אולם בימים גשומים, ובמיוחד כאשר מעט חשוך, שמתי לב לכך שקשה מאד לראות דרך המודעות, ונוצר קשי בזהוי מקום הימצאות האוטובוס בזמן שמתכוננים לרדת ממנו. (הבעיה נוצרת, כנראה, בגין הצטברותן על החלון של טיפות מי גשם המהווות עדשות מעוותות-אור קטנות אשר מכסות את העיגולים השקופים.) אומנם, אפשר לקום כל שניה כדי להציץ מעל המודעה המסתירה, אך הדבר אינו נוח כלל ויכול גם להקשות ולסכן נוסעים קשישים, נכים, הורים עם פעוט על הברכיים, וכוצא באלה. ברור שההרגשה של ישיבה בתוך כלוב סגור שלא רואים היטב מתוכו גם פוגמת בחווית הנסיעה. לדידי, העיצוב התקני של האוטובוס על צבעיו ועל לוגו החברה המסיעה מהווה כרטיס הביקור של החברה. כאשר מכסים כל צד במודעות רועשות, צביון הכלי מתקלקל בעיני; מה שיותר חשוב: זהותו אף עלולה להתבלבל. בארצות אחרות שבהן ביקרתי, קיימת שמרנות מסויימת בנושא, אך אינני יודע אם זה ענין של חוקים או של הטעמם הטוב של מנהלי החברות המסיעות. ברוב המקרים, אין מודעות פרסום על הדפנות החיצוניים של האוטובוסים. לעיתים אכן מדביקים מודעות, אבל אז בצורה מאופקת הרבה יותר, ולא על חלונות ולא על השלט המציג את מספר הקו. כרגיל, הישראלים לומדים מן הגויים 'פטנט' ומיישמים אותו כאן באורח מוגזם ומפריע. זהו מקרה של מוצר לוואי הנוטה להתגבר על המוצר הבסיסי שחברה נותנת למשתמשיה. כאן המוצר הבסיסי הינו שירות הסעת אנשים ממקום למקום, ומוצר הלוואי הינו העמדת שטחי פרסום ניידים לרשות מפרסמים. מקרה קלסי אחר הוא השירות הניתן ע"י סניפי דאר: המוצר הקלסי הוא שירות משלוח דברי דאר, ומוצרי הלוואי הם שירותי בנק (ניהול חשבון, ביצוע תשלומים לרשויות, וכו'), העברת בעלות רכב, וכוצא באלה. כל עוד השירותים הנוספים אינם מפריעים לשירות הבסיסי, אין סטירה. אך לא פעם הנני נדרש להמתין עשר עד עשרים דקות כדי לקנות בול דאר, כאשר כל הפקידים עוסקים בים של תשלומים למע"מ, חברת החשמל וכו' עבור חברות השולחות את עובדיהם לסניף הדאר הקרוב עם חבילה ענקית של ניירות לטיפול. אפשר היה כמובן לייעד תור נפרד לעסקאות פשוטות כגון מכירת בולים, איסוף דאר רשום, וכו', או לצמצם את הפעילות הבנקאית לשעות מסוימות... דוגמא נוספת היא המבצעים שמציעים המרכולים ללקוחותיהם בדלפקים. לא פעם, אני נדרש להמתין עוד דקה או שתיים בתור האכספרס כאשר מציעים לאדם המשלם בקופה רשימה של מוצרים בהנחה. השקעה מרובה הושקעה בטכנולוגיה המאיצה את תהליך התשלום ליד הדלפק, והנה עשרה איש ממתינים לשיח בין הקופאי ללקוח סביב חתיכת סבון. הזמן עובר עד שהלקוח יורד לעומק ההצעה, עושה חשבון אם ההנחה המוצעת הינה כדאית, ומחליט - לפעמים בסיוע בן- או בת-זוג - אם לנצלה. בסיכום, אני גורס עקרונית שאם נותן שירות מחליט להוסיף שירות נוסף או מוצר לוואי, אזי אסור שהשירות הנוסף יגרע מאיכות שירות הליבה. הנושא שהנני מעלה כאן דומה לסוגיה שהעלה חן מלינג לגבי התנהלותו של פורום תחבורה ציבורית. עיקר יעודו של הפורום - כפי שהבינותי אותו - הינו החלפת ידיעות, דעות והצעות הקשורות לתחבורה ציבורית. ברור שהפורום משמש גם תפקיד נוסף של עידוד בין חבריו ושאר ענינים בינאישיים וחברתיים יפים (ולעיתים, לצערי, גם מכוערים). כפי שחן מלינג ניסה לשכנע, אסור שתפקידים נוספים אלה יקשו על המילוי היעדים העיקריים של החלפת ידיעות, דעות והצעות הקשורות לתחבורה ציבורית. עלינו לדאוג שהדברים האישיים לא יסתירו או יסיטו לגמרי הצידה את רצף הידיעות והדיון סביב נושא התחבורה הציבורית, בדיוק כפי שצריכים לדאוג שמודעות על אוטובוסים לא יסתירו את שלט המספר או יפריע לראיה דרך החלונות. דוד דרורי
מודעות על האוטובוסים (ויעוד הפורום)
אומנם הגשתי במסגרת שרשור אחר הודעה בענין מודעות הפירסום המודבקות על אוטובוסים, אך החלטתי להרחיב בסוגיה ולפתוח לנושא שרשור נפרד בשל חשיבותו בעיני. הבחנתי בשתי בעיות הנגרמות על ידי המודעות המודבקות על אוטובוסים ישראלים:
