מודל לזוגיות

[הילולה]

מודל לזוגיות

היי, ראיתי בסוף השבוע האחרון את ההצגה "הכתובה" (שאגב מצחיקה ומומלצת). ההצגה מדברת על זוג שהבת שלהם רוצה להתחתן וצריכה את הכתובה שלהם והם מגלים שבעצם אין להם ואף פעם לא היו אצל הרב (קיבוצניקים של שנות 50...), כלומר שהם לא נשואים, והם צריכים להחליט אם אכן הם מעוניינים להתחתן או לא (אחרי שחשבו שהם נשואים במשך 25 שנה). ההצגה מראה כיצד אנשים משתנים במהלך השנים, וכיצד הזוגיות משתנה גם היא.. ההצגה גרמה לי לחשוב על החיים ועל הזוגיות שיש לי, ועל איך אני רוצה שהיא תיראה בעוד 25 שנים. חשבתי לעצמי ממי קיבלתי אני את מודל הזוגיות הרצוי בעיניי, מה אני לוקחת עימי הלאה ומה לא.. אין ספק שמודל הזוגיות שלי הוא ההורים שלי, שנשואים שנים רבות. מה אני לוקחת עימי מהזוגיות שלהם לזוגיות שלי? אני מניחה שאת הנתינה הרבה לבן הזוג, המחוייבות הגדולה אחד לשני ולמשפחה, ואת ההרגשה שלא משנה מה יהיה, תמיד הם יעברו אותו יחד בשלום. מה אני לא לוקחת עימי מהזוגיות שלהם לזוגיות שלי? נטייה ל"פתיל קצר". אני משתדלת לעבוד על זה (סופרת עד 20 כשאני עצבנית לפני שאני אומרת משהו...

). ומה איתכן? מי מודל הזוגיות שלכן? מה אתן לוקחות הלאה ומה לא?

 

[שיר 2 3]

זה בדיוק מה שקרה להורים שלי

אחותי גרה שנתיים בהולנד והיא רצתה להכניס את הילדים שלה לבית ספר יהודי מנהלת בית הספר דרשה כתובה של ההורים . וההורים שלי התחתנו לפני 36 שנים בנישואים אזרחיים בברית המועצות , ואין להם כתובה אז הם הלכו להתחתן ברבנות

, זה קרה לפני 4 שנים בערך ,וזה היה קורע הם היו כאלה חמודים ...אפילו הוצאנו אותם לירח דבש באילת

בכל מקרה לשאלה שלך ... אין לי מודל זוגיות , אני חושבת שזה לא נכון לחיות בתוך זוגיות עפ"י מודל אני למשל מאוד שונה מאמא שלי באופי , לכן מה שמתאים לה לא בהכרח מתאים לי וההיפך אני חושבת שזוגיות נבנת בתהליך מסוים ובני הזוג מתאימים את עצמם אחד לשניה או ההיפך לא חושבת שזה נכון לחיות עפ"י מודלים החיים דינמיים וגם אנחנו

 

[הילולה]

איזה קטע! אוי זה בטח היה מצחיק..

ולגבי שאר התשובה שלך, גם אני שונה מאימי מאוד באופי, ועם זאת, יש דברים בזוגיות שלהם שאני כן מאמצת. ברור שאי אפשר לחיות על פי "מודלים", אך עדין, אנחנו מגבשים את מי שאנחנו מהתבוננות על כל מיני דברים בחיים, וזוגיות היא אחד מהם. ואם זה לא הורים, אז משהו אחר.. ככה נראה לי

 

[מוגלי היחידה]

אני ללא ספק לוקחת את הוריי כמודל

סורי שייצא לי ארוך - זה עוד אחריי קיצורים... להוריי מערכת יחסים מאוד מיוחדת בעיניי. כבר כתבתי על כך בפורום. אבי היה רווק בן 36 כאשר הכיר את אימי, אלמנה עם ילדה בת 5. בוא נגיד שזו בחירה בהחלט לא פשוטה להתחיל את החיים כך. עד היום לאמא שלי יש ניצנוץ בעיניים כל פעם שהיא מסתכלת על אבי ולהפך. מעולם לא שמעתי אותם צועקים אחד על השני. יש להם בהחלט חילוקיי דעות אך מעולם אבל מעולם הם לא הרימו את הקול אחד על השני. הם קמים כל בוקר יחד ולמרות שאבי לא עובד כרגע הוא קם אתה ב 5:45 שותה אתה קפה ומסיע אותה לתחנת אוטובוס. בצהריים הוא לוקח אותה מהתחנה והם אוכלים צהריים יחד. וזו רק דוגמא קטנה למערכת יחסים בינהם. המון כבוד והערכה יש להם אחד לשני,הם מקבלים אחד את השני ללא תנאים. ואיך אמא שלי פעם אמרה לי:"אם מפריע לך שהוא משאיר את המשחת שיניים פתוחה פשוט תקני עוד אחת לעצמך!". הם תמיד הולכים יד ביד, בכל יום שישי הם יושבים בבית קפה אחר ומנסים ארוחות בוקר חדשות, בחורף הם אוהבים ללכת לראות את הים הסוער ובשבתות הם נכנסים לאוטו ומתחילים לטייל. אני יודעת שזה נשמע כמו בסרטים אבל זו האמת, מי שמכיר אותם יודע כמה הם זוג מיוחד. מה שכן, אני מאמינה שהם הגיעו למערכת יחסים כזו כי הם היו כבר לימודיי נסיון וידעו מה הם רוצים. ואני אספר לכם משהו קטן: הוריי הכירו בעבודה משותפת, אמא שלי יום אחד הביאה תמונות שלי לעבודה והראתה לאבי (אז כמובן לא היה בינהם שום קשר) והוא אמר :"יש לך בת יפייפיה אבל קצת שמנמונת לא?" - היא עד היום זוכרת לו את זה . ועוד משהו קטן: ביום שקיבלתי מחזור פעם ראשונה אבא שלי כתב לי מכתב. בסוף המכתב הוא כתב לי :"נ.ב, סופר אני לא אהיה אבל אבא בטוח!" והוא קיים את ההטחה שלו!

 

[הילולה]

באמת נשמעים "כמו זוג ציפורים" ../images/Emo6.gif

סיפור מיוחד. אהבתי את הקטע על המשחת שיניים

 

[iamliat1]

מקסים מקסים

המודל שלי הוא ללמוד מהחיים של הזמן... לקחת את הטוב בכל זוגיות שאני רואה ולהשתדל ללמוד מטעויות שלי ושל אחרים.... הכי חשוב מבחינתינו זה לשמור על זה שהבן אדם הכי קרוב יהיה הבן זוג לשתף אותו בכל דבר לטוב ולרע..... ולא לוותר אחד על השני בקלות.....

 

[אפרתs]

מרגש ../images/Emo20.gif

ואכן, הורייך הם מודל מקסים לזוגיות, חברוּת ושותפות. הלוואי על כולנו.. אגב, מה שלום אבא שלך?

 

[מוגלי היחידה]

אבא שלי בסדר...נכנס לניתוח ביום א הקרוב

 

[כלות]

נחזיק לאבא שלך המון ../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[אפרתs]

רפואה שלמה ../images/Emo57.gif

 

[y a e l 23]

עברו לי צמרמורות בגוף כרגע שקראתי את זה

מקסים

.

 

[איריסג]

ואח"כ לא מבינים במשרד למה אני

מסתובבת עם עיניים נוצצות מדמעות.

 

[hajinjit]

מקסים!

עם כל הקושי שמסתתר מתחת לשורה הקצרה של "אלמנה עם ילדה בת 5" - זכית. כל כך לא מובן מאליו לזכות לראות זוגיות טובה כשאת גדלה, ולראות אותה טובה ואת הורייך מאושרים יחד גם כבוגרת. ברכות.

 

[איריסג]

כמו שאר הבנות - ההורים שלי

למרות שהם צועקים ורבים כמו שני משוגעים כבר 35 שנה.... פעם זה הטריד אותי, היום אני ודרור משועשעים מזה. כי איך אמא שלי פעם אמרה: "היה לנו זוג שכנים. אף פעם לא רבו. אף פעם לא צעקו. תמיד היו בשקט. ואחרי 4 שנות נישואין - התגרשו...." ההורים שלי הם מודל בעיקר לפירגון ללא גבולות בזוגיות - אמא שלי היא האקדמאית, אבא שלי הוא זה שסיים תיכון מקצועי (את חלקו עשה בבגרות בחוף הים...) , שעובד עבודת כפיים ועבד שנים בתור נהג אמבולנס, במשמרות קורעות. ואבא שלי הוא זה שדחף את אמא שלי לקריירה מאד מאד תובענית. שלפני למעלה מ 30 שנה קיבל בשמחה, באהבה ובגאווה גדולה את העובדה שהיא נבחרה להיות אחת מ 7 בנות ראשונות שהתקבלו לקורס הקצינים של המשטרה. והעובדה שהיה מדובר בקורס בן 9 חודשים, בבסיס סגור בשפרעם - ושהיתה להם בבית דרדסית בת 3 (אני!) לא נראתה לו כמו סיבה מספיק טובה למנוע ממנה את היציאה לקורס - ואכן היא יצאה וזה היה הבסיס לתחילתה של קריירה מופלאה. ובמשך למעלה מ 35 שנות נישואין הוא מעולם לא קיטר על זה שהיא עובדת שעות מוטרפות, שבתות וחגים. להפך - הוא ניהל את הבית (אין על הכרוב הממולא שלו... וכביסה וגיהוץ זה התחום שלו באופן בלעדי) , רץ לאוניברסיטה להקליט לה הרצאות כשהיא לא יכלה להגיע , דירבן אותה ללכת ללמוד משפטים - ועכשיו, כשהיא כבר עורכת דין עצמאית שעובדת כמו משוגעת - הוא לעיתים מלווה אותה לנסיעות ארוכות כשיש דיונים במקומות רחוקים. ומעולם, מעולם מעולם לא הרגיש מתוסכל, או קיטר, או הרגיש לא נוח שהיא מרויחה יותר ממנו. רק פירגן והשוויץ כל הזמן- פמיניסט אמיתי כבר אמרתי? אז פלא שיצאתי כזו?

 

[אשה קטנטנה]

ההורים שלי הם המודל שלי

והמשפחה שהם יצרו היא המודל שלי לילדים- אני ושני אחיי נכון, אנחנו לא משפחה מושלמת. מי כן ? ונכון, גם הורי ממש ממש לא מושלמים, אבל יש אמא או אבא מושלמים ? הורי הם ממש הפכים, היא שחור, הוא לבן, והפוך. היא בליינית, חברותית, יוצאת, מטיילת, הוא איש של בית. אבל הם יחד כבר 35 שנים, למדו לחיות ולקבל זה את זו באהבה ובהשלמה, למדו שבן הזוג שלהם הוא הכי טוב שאפשר לזכות בו, מכל מיני סיבות, ובעיקר יצרו משפחה מעניינת, חמה, פתוחה, אוהבת, נותנת, והכי הכי חשוב, קיבלתי מהם לחיים את הידיעה שלא משנה מה יקרה , הם תמיד יהיו שם בשבילי ובשביל אחיי, באש ובמים.

 

[אלכס הפילפלת]

ההורים של שנינו

באמת, ההורים שלנו הם אנשים מופלאים. אצל שנינו ההורים מאוד אוהבים, חיבוקים ונשיקות חופשי, הרבה פירגון. כמובן, יש גם טאקלים ובדרכ לכולם יש ,וזה טבעי ונורמלי. אנחנו לקחנו את הטוב משני הבתים. הכל נעשה יחד, בהסכמה מלאה... לעיתים אני מחליטה קצת יותר והוא קצת פחות ולעיתים ההיפך. לכל אחד יש את החלק החזק שלו. פירגון-המון המון המון. בין אם זה לעזור לי ללמוד לבחינות כשאני בוכה כמו מטורפת שאני לא מבינה כלום, ובין אם זה לתמוך בו כשהוא חיפש עבודה ראשונה במשך המון זמן ואז מצא אותה דווקא הכי רחוק ממני. בקיצור, ההורים לימדו אותנו הרבה על החיים, ולדעתי אדם הוא המראה של החינוך ושל המשפחה שבה הוא גדל.

 

[רעיגאני]

יש לי מודל מדהים

אצל הורים שלי: אבא בן 73, אמא בת 70 שניצעירים ויפים (טפו!!!). הבת הבכורה בת 50, אני הצעירה בת 33 וביננו עוד שתיים (כן ארבע קוריצות או כמו שאבא שלי אומר תמיד: "יש לי שלוש בנות וילדה"). הנכד הבכור בן 24 (טייס מתוק לאללה בקבע) והנכדה הצעירה היא שירי שלי ובסך הכל ארבעה נכדים וארבע נכדות. ההורים שלי הם יחידה אחת - הם מפרגנים ואוהבים בצורה מעוררת קנאה ובני הזוג של כולנו יודעים כבר לדקלם: "מה לעשות, אני לא כמו אבא שלך". הוא יד ימינה של אימי במלוא המובן. כיום כשהם (לשמחתי רק כרונולוגית בנתיים) מזדקנים מתחיל להתגנב הפחד מה יהיה אם לאחד מהם יקרה משהו.... רק שיהיו לנו בריאים. ובהזדמנות זו - אמא ואבא אני אוהבת אתכם ותודה על הכל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[וונגית]

אצלי ההורים הם לגמרי לא המודל

הם משני עולמות שונים - אבא דתי ואמא חילונית . נראה לי שכל אחד מוותר על דברים שהוא רוצה לעשות ושהם די כלואים במערכת היחסים הזאת. אני זוכרת שאמא שלי סיפרה לי שהיה לה חבר שלוש שנים והיא עזבה אותו כי ההורים שלה לא אהבו אותו. האמת? נראה לי שהיא די מצטערת על זה. אני לא ויתרתי על האהבה שלי גם כשההורים שלי לא קיבלו אותה ואני אסירת תודה על הכוח שהיה לי להמשיך ולהתעקש. אין לי בדיוק מודל, אבל אני יודעת, שכמו שהתאמצתי קשה ונאבקתי בחצי עולם והלכתי אחרי האהבה שלי , אני אעשה הכל כדי שהילדים שלי יום אחד יחשבו כמה ההורים שלהם אוהבים אחד את השני וכמה הזוגיות שלהם היא מודל החיקוי שלהם

 

[candy77091]

כמן ההורים שלי רק אצלינו הפוך

 

[greys]

אפשר לשאול איפה פגשת את בעלך?

אם אפשר לדעת......

ואגב -כל הכבוד על האומץ לעמוד על שלך !