מה שעבר עלי!!!
אל תשאלי מה שעבר עלי. אתמול בלילה הייתי אצל ההורים שלי [בעלי בקבע, אז לפעמים אני ישנה אצלם] והפלא פון שלי צלצל. עניתי ואמרו לי שמדברים מרמת המרפא ושיש בעיות עם הבדיקת דם שעשיתי בשקיפות עורפית - נתקבלו תוצאות חריגות. אני באותו רגע התחלתי לבכות לה בטלפון. היא המשיכה לדבר, ואין לי מושג מה היא אמרה. היא אמרה לי שהיא מעבירה אותי למישהי שתקבע לי תור דחוף לייעוץ גנטי, שהיא מפקססת לי את התוצאות ושאני אלך דחוף לרופא שלי. אני הייתי בהיסטריה ולא הפסקתי לבכות. קבעו לי תור ליום ראשון לייעוץ. ההורים שלי כמובן גם כן נלחצו ומצד שני ניסו להרגיע אותי, אני לא הפסקתי לרעוד ולבכות. אז אמא שלי התחילה להתקשר לכל הרופאי נשים שהיא מכירה, עד שתפסנו את הרופאה של אחותי שאמרה לי לפקסס לה את התוצאות [שאמרו שיש לי ערך PAAP A נמוך]. היא עברה על הדף ואמרה שצריך לזכור שהכל פה סטטיטסטי ושהבדיקת דם מבוססת בעיקר על הורמונים שהיו בגוף בדיוק באותה שניה, ושאי אפשר לדעת. אני כמובן הייתי חצי מתה בשלב הזה, ובעלי המסכן היה בצבא וגם כן נלחץ. הרופאה הזאת עוד אמרה לי "דבר טוב אחד הוא שכנראה יגידו לך בקופה שאת זכאית לסקירה מוקדמת ובדיקת מי שפיר חינם" [באמת תודה רבה!!!!]. נסעתי לבעלי וישבתי ובכיתי לו באוטו. חזרתי להורים שלי ובכיתי כל הלילה, ובבוקר התקשרתי לתל השומר והם אמרו שהם יקבלו אותי מייד לסקירה מוקדמת. טסתי לשם [ובעלי הצליח להשתחרר ולפגוש אותי שם]. הרופא אמר לי לפני הבדיקה, שאם הכל יהיה טוב בסקירה, זה מעלה אותי בחזרה לדרגה של בחורה נורמלית. אחרי זה פתאום נכנסו איזה כמה מתלמדים לראות איך עושים לי את הסקירה [וכולם זכו לראות את ה... שלי!!!!]. הסקירה, ב"ה יצאה טוב. והרופא אמר שחזרתי לדרגת הנורמה. אתן לא יודעות עד כמה אני מבינה עכשיו את הביטוי "אבן נגולה מעל ליבי"... דבר נוסף שיצא מזה, זה שסיפרתי לבוס שלי סוף סוף שאני בהריון [הייתי בעבודה כשאמרו לי לבוא לתל השומר]. הוא היה ממש בסדר, הוא לא יכל ממש לנזוף בי כשאני יושבת שם ובוכה לו במשרד....
אל תשאלי מה שעבר עלי. אתמול בלילה הייתי אצל ההורים שלי [בעלי בקבע, אז לפעמים אני ישנה אצלם] והפלא פון שלי צלצל. עניתי ואמרו לי שמדברים מרמת המרפא ושיש בעיות עם הבדיקת דם שעשיתי בשקיפות עורפית - נתקבלו תוצאות חריגות. אני באותו רגע התחלתי לבכות לה בטלפון. היא המשיכה לדבר, ואין לי מושג מה היא אמרה. היא אמרה לי שהיא מעבירה אותי למישהי שתקבע לי תור דחוף לייעוץ גנטי, שהיא מפקססת לי את התוצאות ושאני אלך דחוף לרופא שלי. אני הייתי בהיסטריה ולא הפסקתי לבכות. קבעו לי תור ליום ראשון לייעוץ. ההורים שלי כמובן גם כן נלחצו ומצד שני ניסו להרגיע אותי, אני לא הפסקתי לרעוד ולבכות. אז אמא שלי התחילה להתקשר לכל הרופאי נשים שהיא מכירה, עד שתפסנו את הרופאה של אחותי שאמרה לי לפקסס לה את התוצאות [שאמרו שיש לי ערך PAAP A נמוך]. היא עברה על הדף ואמרה שצריך לזכור שהכל פה סטטיטסטי ושהבדיקת דם מבוססת בעיקר על הורמונים שהיו בגוף בדיוק באותה שניה, ושאי אפשר לדעת. אני כמובן הייתי חצי מתה בשלב הזה, ובעלי המסכן היה בצבא וגם כן נלחץ. הרופאה הזאת עוד אמרה לי "דבר טוב אחד הוא שכנראה יגידו לך בקופה שאת זכאית לסקירה מוקדמת ובדיקת מי שפיר חינם" [באמת תודה רבה!!!!]. נסעתי לבעלי וישבתי ובכיתי לו באוטו. חזרתי להורים שלי ובכיתי כל הלילה, ובבוקר התקשרתי לתל השומר והם אמרו שהם יקבלו אותי מייד לסקירה מוקדמת. טסתי לשם [ובעלי הצליח להשתחרר ולפגוש אותי שם]. הרופא אמר לי לפני הבדיקה, שאם הכל יהיה טוב בסקירה, זה מעלה אותי בחזרה לדרגה של בחורה נורמלית. אחרי זה פתאום נכנסו איזה כמה מתלמדים לראות איך עושים לי את הסקירה [וכולם זכו לראות את ה... שלי!!!!]. הסקירה, ב"ה יצאה טוב. והרופא אמר שחזרתי לדרגת הנורמה. אתן לא יודעות עד כמה אני מבינה עכשיו את הביטוי "אבן נגולה מעל ליבי"... דבר נוסף שיצא מזה, זה שסיפרתי לבוס שלי סוף סוף שאני בהריון [הייתי בעבודה כשאמרו לי לבוא לתל השומר]. הוא היה ממש בסדר, הוא לא יכל ממש לנזוף בי כשאני יושבת שם ובוכה לו במשרד....