מה קרה לילד "המלאך" שלי?!

שירה332

New member
מה קרה לילד "המלאך" שלי?!

שלום כולן, אני אמא בפעם הראשונה ואשמח מאד להיעזר בניסיונכן. בני, בן השנה וחצי, היה עד לאחרונה תינוק רגוע ונוח מאד. לאחרונה האידיליה השתנתה. הוא מגיב בעצבנות והתנגדות כמעט לכל דבר - להחליף חיתול הפך למלחמת עולם,כך גם לשבת בכיסא האוכל או לצאת ממנו, ללכת או לבוא, שלא לדבר על לצאת מהאמבטיה. כל דבר מלווה בצעקות "די!" (הוא כבר מדבר יפה), כאילו אני לא יודעת מה עושים לו, וגם בהתנגדות פיזית (הוא ילד גדול וחזק, קשה מאד להלביש לו חיתול כשהוא מתנגד). לא נעים להודות, אבל השהות איתו הפכה בחלק גדול מהזמן למלחמת התשה מעצבנת. אני מנסה להסביר ולשכנע, אבל המו"מ לא באמת עולה יפה. הוא כאילו הכריז מ-ל-ח-מ-ה! אני מכירה את ההסברים והתיאוריות, כמו גם את המונח "גיל 2 הנורא". השאלה היא מה עושים, ובעיקר איך מתמודדים עם העובדה שאני כל כך מתעצבנת וכועסת עליו. אני כמובן שולטת בעצמי אבל בכל זאת, לא נעים להרגיש כזה זעם כלפי ילד כל כך קטן.מה עושים?
 

טובה37

New member
תנסי בגישה אחרת

הפוכה תשבחי התנהגות טובה החיתול הוחלף בנחת- תני פרס קטן או מחמאה כשהוא צועק - תתעלמי- אין קהל אין הצגה ומותר גם לכעוס - זה בסדר רק תשתדלי לא להראות לו שאת מתעצבנת תשחקי אותה אדישה זה מה שאני עושה וזה עולה די יפה רק שלי יש שניים כאלו
 

בוליפלג

New member
הוא לא 'נורא' בכלל הגיל הזה../images/Emo8.gif

הוא מאתגר, מעניין ובעיקר - זמן טוב להתבונן בעצמאות המתגבשת של הפעוט הקטן שלך.. בשביל להלחם - דרושים שני צדדים. את, לעומתו, יכולה לבחור שלא להלחם. איך? 'פשוט' על ידי כך שתתני לו אפשרויות בחירה לפעולה. עד עתה יכלת לקבוע עבורו כמעט הכל, כעת, הוא רוצה לקבוע, לבחור ולבנות את הילד העצמאי שבו.וזה בדיוק הזמן לכך! בחרי את העניינים שהם קווים אדומים במחינתך ועליהם תעמדי, מלבדם תאפשרי לו בחירה בכל מה שקשור לפעילות היומיומית שלו. בכל זירה שכיום יש מאבק, נסי לאפשר לו בחירה מתוך שתי אפשרויות (לא פירטת דוגמא ולכן קשה לי להתיייחס באופן ספציפי). כשהוא ירגיש שהוא 'שולט' בסיטואציה, שולט בחלק משגרת יומו, סביר שיוכל להרפות מחלקים אחרים.
 

פלגיה

New member
המפתח הוא בגישה

ובשאלה העקרונית "מה את רוצה שהוא יהיה?" כי תינוק זה נורא כיף, אבל המטרבה הסופית היא אדם בוגר ועצמאי, לא תינוק שעושה מה שאומרים לו, נמצא איפה שמניחים אותו ובאופן כללי הוא בובה שנורא כיף לשחק בה ולהראות אותה לאחרים. ברגע שמבינים את המפתח הזה- כבר מוצאים את רוב הדרכים להתמודדות. המשפט שאותי הכי חיזק הוא "זה לא נגדי - זה בעדו". הוא לא עושה את הדברים בתור "אנטי" אלייך, גם אם זה נראה ככה. הוא עושה את זה כי זו הדרך היחידה שלו לייצר רצון ואישיות יש מאיין. ולגבי "גיל 2 הנורא": 1. אתם עוד לא שם. אתם בגיל שנה וחצי שהוא שלב מקדים (בחלק מהדברים מעצבן יותר, בחלק מהדברים קל יותר לתפעול) 2. אני מעדיםה לקרוא לו "גיל שנתיים המופלא". ככה קל לי יותר להתמודד.
 
למעלה