מה קורה לעיר? חובה צוות חקירה מיוחד

moki7

New member
מה קורה לעיר? חובה צוות חקירה מיוחד

חובה לדרוש צוות חקירה מה קורה באילת בשנה אחרונה.... כל מקום מפחיד ללכת , תמיד פותרים את זה ב-"החקירה טרם הושלמה" מה קורה כאן? מאפיה שולטת לנו בעיר? היד כל כך רגישה ונגישה להדק? מישהו מוכן לקחת אחריות על מה שקורה כאן ולספר לנו את האמת? מפחיד מאוד ועצוב מאוד! אם לא נעשה לזה סוף עכשיו, אחר כך פשוט לא יהיה אפשר, ונראה לי שאנחנו כבר שם.
 

דב שרף 2

New member
ראה תשובתי לכוכב כחול

לא במקרה "הגענו עד הלום". כאשר העיר מנוהלת בהפקרות במשך תקופה ארוכה, זאת התוצאה. להזכירך את גילויי האלימות הקשים בלשכת ראש העיר במהלך השנים,ובעיקר את ההשגים שזכו בהם האלימים. אלימות גוררת אלימות קשה יותר. לצערי, גם המשטרה לא בדיוק גילתה חריצות רבה בעקירת התופעות הקשות (הם לא בדיוק עסוקים בנושא טרור, למזלינו). איך אומר הפתגם הידוע: "הדג מסריח מהראש". בוקר טוב לכולם
 

pilovich shahaf

New member
דב שרף האם אתה זוכר שמצאו גופה...

בסוכת המציל הלא מתופעלת בחוף הדקל לפני כ-4/5 שנים, שלאחר חקירה מסתבר שהוא נרצח..... אם תבדוק היטב מה נעשה מאז ועד היום תבין, שיש קשר שתיקה בנושא...... כמו כן תשאל את עצמך למה..... מילים יפות ודמגוגיה זולה לא תעזורנה !!!!!!
 

דב שרף 2

New member
אני לא בדיוק בקיא בפלילים

לא, לא בדיוק זוכר את המקרה. מכל מקום, אני מכוון דברי, שאנשי הציבור אמורים להוות דוגמה בהתנהגותם. משטרת ישראל אמורה לגלות יותר נחישות בלחימה בפשע. בתי המשפט אמורים להחמיר (מאד) בענישה. וטרם נגעתי בנושא החינוך שמתחיל בבית וממשיך בבית הספר.......... אשמח באים תאיר את עיניי בנושא קשר השתיקה!
 
תשובה אחת לי אילך

הבנתי את הכיוון שאתה מוביל אליו אתה יכול להגיד את זה בברור ראש העיר גבי קדוש אשם בפשע שיש בעיר האם נכון מה שאני מבין
 

דב שרף 2

New member
לצערי-אתה עדין לא קולט

את העיקר. גבי קדוש אינו בדיוק הנושא. כוונתי כללית בהתנהגות אנשי ציבור ובעיקר כאלה העומדים בראש מערכות..........
 
דב צודק, כניעה לאלימות מעודדת אותה

ומתן פרס וזכויות לתומכי טרור מגבירה אותו. ומי שנותן בסטה לאלימים, כמי שנותן מדינה לרוצחים.
 

דב שרף 2

New member
סוף סוף מסכימים על משהוא.........

אני מתנגד חריף לכל כניעה לאלימות, בכל דרך ועל ידיי כל אחד. כל אדם, באשר הוא אדם זכאי לקבל את המגיעה לו בדין ובצדק. כולנו אמורים לאמור לא "גדול" לאלימות. כניעה אחת מזמינה אלימות קשה יותר,וחוזר חלילה. אני מנסה שנים רבות לבנות מערכת יחסים עם שכנינו המושטתת על כבוד הדדי, בניית אמון והכרה בעתיד משותף בחבל ארץ זה. ראשית, הבא נלמד לכבד את עצמנו משפחתינו וחברנו ואז, המלאכה קלה יותר עם שכנינו. "הם לא טלית שכולה תכלת" אולם בחיזוק הכבוד, האמונה, בקירבנו נעמוד איתן בכל משימה..............
 

דע1

New member
אמת יש בדבריך אך כידוע...

תמיד העולם סבל מאנשים ישרים הדוגלים ברעיונות מעוותים בעיניהם של אחרים. יישר כוחך, אולם המציאות קשה מנשוא ו"היינו כחולמים...?!" וכפי שכתבת "נלמד לכבד את עצמנו, משפחתנו וחברנו ואז..." אולם כידוע אין "כושר הקשבה" שזה אחד האלמנטים החשובים ביותר להפעלת מנגנון ההגיון ולמצוא פתרונות לבעיות וכשאלמנט זה נמצא "בחופשה או בפנסיה" אזי זה מוביל לאלימות מילולית ומכאן הדרך סלולה כידוע, אך הפלא ופלא האלמנט מופיע כשכולנו באותה סירה. אך למרבה הצער האדם משנה את התנהגותו לא לאור האמת אלא מכאב צריבתה, האלימות בביתנו והטרור בפתחינו ולפיכך הנאשם הראשון בפשע הוא המבצע, הנאשם השני זה שאינו מונע. והינך צודק הכבוד, האמונה... במשפחתנו ובסביבתנו נעמוד איתן מול העולם. שהרי זה כח הישרדותנו, קיומנו מדורי דורות "מעצמות" נמוגו נגוזו מצרים, פרס, רומא... (לחולקים על כתיבתי "מעצמות" דאז זה לא מצרים היום).
 

דב שרף 2

New member
מאד מודה לך

מישום מה אני עדין מאמין............ למרות גילי ונסיוני אני עדין מאמין שניתן לחיות אחרת. אני חוזר עתה מעקבה, מביקור אצל חברים ולתאום סופי של ביקור מר בילטאג'י והאופטימיות שוב "אוחזת בי". אולי הפעם נצליח?????????
 

Stilletto

New member
דע1-לעמוד מול העולם הממממ

כמי שבקיאה בנושא, חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, ובעזרת השם נעמוד מול או נגד העולם, חורבן בית שלישי ?
 

pilovich shahaf

New member
''במסמך אין ויתור על זכות השיבה''

22:05, 1 דצמבר 2003 / ו' בכסלו תשס"ד "הטענות לפיהן במסמך יש ויתור על זכות השיבה אינן מבוססות על ידע וקריאה מדוקדקת של הטקסט. ייתכן אף כי הן מראות שמחזיקי טענה זאת נפלו בפח של הצהרות מספר אישים ישראלים שניסו להקל על הפצת המסמך בישראל וחזרו מספר פעמים על אמירה זו" (לפיה המסמך כולל ויתור על זכות השיבה). כך כתב שלשום ג'מאל זקות, חבר בלשכה המדינית של האיחוד הדמוקרטי הפלשתיני פיד"א (מפלגתו של יאסר עבד רבו) ואחד הבכירים הפלשתינים שהשתתפו בדיוני ז'נווה ביומון הפלשתיני "אל-חיאת אל-ג'דידה". זקות מוסיף כי "יש להכיר בכך שישנה עמימות מסוימת בסעיף זה. המסמך אינו מורה על הבטחת שיבה מלאה וקולקטיבית של מיליוני פלשתינים אבל הוא גם אינו מוותר על זכות זו. אדרבה, טווח הזמן המוצע לפתרון בעיית הפליטים משתרע לאורך 5 שנים בה בעת שטווח הזמן לנסיגה ישראלית מהאדמות הפלשתיניות, לפינוי ההתנחלויות ולהשלמת פריסת הריבונות הפלשתינית על אדמותיה בהתאם למה שמוגדר במפות - שהן חשובות יותר מן הטקסטים - הוא שלוש שנים..." את הידיעה העביר כתבנו חגי הוברמן. במסמך ז'נווה אין ויתור על זכות השיבה / ממר''י מאת ממר"י אחד ממשתתפי דיוני ז'נווה: במסמך ז'נווה אין ויתור על זכות השיבה ומי שחושב כך נופל בפח של הישראלים ג'מאל זקות, חבר בלשכה המדינית של האיחוד הדמוקרטי הפלסטיני פד"א ואחד הבכירים הפלסטינים שהשתתפו בדיוני ז'נווה כתב מאמר בנושא זה ביומון הפלסטיני "אל-חיאת אל-ג'דידה". בהתייחסו לסעיף הפליטים במסמך, כתב זקות כי "המסמך אינו מוותר על זכות השיבה": "ברור שהפלסטינים שנטלו חלק בהכנת מסמך זה היו מעונינים, מרגע ההכרזה עליו ועד היום, להדגיש את המטרות המדיניות שלו מבלי להיכנס לדיון על הטקסטים שלו. אין הדבר רק מפני שזהו מסמך בלתי רשמי או מפני שהניסוח המדיני או החוקי שלו לא מדויק, אלא מפני שמסמך זה מהווה מודל המאפשר לממשלות ללכת בעקבותיו, לנקוט בו ולהפיק ממנו תועלת מיד כאשר יימצא שותף ישראלי רשמי - שהוא בוודאי לא שרון - שיהיה מוכן לדון בסוגיות פתרון הקבע בהן טיפל המסמך... לפיכך, הטענות מצד גורמים מסוימים לפיהן במסמך יש ויתור על זכות השיבה הן טענות לא אובייקטיביות (אשר אינן מבוססות על) ידע וקריאה מדוקדקת של הטקסט. יתכן אף כי הן מראות ש(מחזיקי טענה זאת) נפלו בפח של ההצהרות של מספר אישים ישראלים שניסו להקל על הפצתו (של המסמך) בישראל וחזרו מספר פעמים על אמירה זו (לפיה המסמך כולל ויתור על זכות השיבה). אף אחד לא טוען שהמסמך מבטיח באופן ישיר את תחילתה של שיבה קולקטיבית של מיליוני פליטים פלסטינים, אבל הוא (גם) אינו מוותר על זכות זו. הוא מאשר הכרה של הצד הישראלי בכך שהחלטת העצרת הכללית 194, החלטת מועצת הביטחון 242 והיוזמה הערבית לשלום ממרץ 2002 הן הבסיס החוקי והמדיני ל(מימוש) זכויות הפליטים. זאת בניגוד ליוזמת קלינטון המחשיבה את חמש האופציות (לגבי פתרון בעיית הפליטים) כיישום החלטה 194 בעוד מסמך (ז'נווה) מדגיש שהחלטה 194 היא חלק בלתי נפרד מהתנאים לפתרון (בעיית הפליטים) והיא מהווה בסיס להסכם, שכן המסמך מורה בסעיף קטן מס' א/2 בסעיף 7 (כדלהלן): 'הצדדים מכירים בכך שהחלטת העצרת הכללית של האו"ם 194, החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 242 ויוזמת השלום הערבית' -סעיף 2- 'בנוגע לזכויות הפליטים הפלסטינים' – הכוונה לשיבה ולפיצויים- 'מציגות את הבסיס לפתרון נושא הפליטים, והם מסכימים שזכויות אלה יהיו ממומשות בהתאם לסעיף 7 בהסכם זה.' כלומר, סעיף א/2 לעיל הוא חלק מן הפתרון. המסמך לא הורה (שיישום החלטה 194) יהיה 'בהתאם למה שיצוין כדלהלן', שכן אז היה ניתן להחשיב זאת כצמצום (דרך יישום) החלטה 194 ל-5 האופציות. יש להכיר בכך שישנה עמימות מסוימת בסעיף זה. המסמך אינו מורה על הבטחת שיבה מלאה וקולקטיבית של מיליוני פלסטינים אבל הוא (גם) אינו מוותר על זכות זו. אדרבה, טווח הזמן המוצע לפתרון בעיית הפליטים משתרע לאורך 5 שנים בה בעת שטווח הזמן לנסיגה ישראלית מהאדמות הפלסטיניות, לפינוי ההתנחלויות ולהשלמת פריסת הריבונות הפלסטינית על אדמותיה בהתאם למה שמוגדר במפות - שהן חשובות יותר מן הטקסטים - הוא שלוש שנים... המסמך הוא רק אמצעי אחד ולא יחיד להמשך המאבק של עמנו להשבת זכויותיו הלאומיות ולהשגת שלום כפי שאישרה הלגיטימיות הבינלאומית ולא יותר מכך."
 

אשל ונם

New member
כל הדיון הזה מזכיר לי

את שני הזבובים שיושבים על גבו של כלב ורבים למי משניהם שייך הכלב.
 

דע1

New member
סטיל, גאה אני בך...

"בעזרת השם" נעמוד מול או נגד העולם. "בעזרת השם" נזכה לבית שלישי במהרה בימנו "אמן". קטונתי, אשמח לתרום מ"דלות" ידיעותי ודעתי. בחורבן בית ראשון ושני מדובר ב"בית המקדש, משכנו של בורא עולם הר הבית בירושלים". בית ראשון נחרב - עקב "גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. בית שני נחרב - עקב "שנאת חינם ולשון הרע" כשבתקופת בית זה בני ישראל קיימו מצוות ונמנעו מלחזור על חטאיהם בתקופת בית ראשון. וניתנה דוגמא ל"שנאת חינם..." והמעשה שהיה כך היה: בתקופת רומי היו חכמי ישראל מוזמנים לעיתים אצל גדולי רומא לאירועים שונים. היו שני יהודים אחד ששמו "בר קמצא" והשני "קמצא". אחד מגדולי רומא איש חשוב ועשיר היה מיודד קרוב עם "בר קמצא-היהודי" ולימים היה צריך להשיא את ביתו לבחיר ליבה והזמין למשתה את כל גדולי רומא וחכמי ישראל וכמובן את בר קמצא. שיגר הזמנות ברחבי רומא לחשובים ונכבדים דאז וכמובן לחברו "בר קמצא" (אך לא שם לב שבהזמנה הוא כתב לקמצא). קמצא שאינו מיודד עם הנכבד הרומי חשב אולי התבלבל אך כתוב במפורש "לקמצא" עם חתימה וחותמת מקורית בכתב ידו של המכובד, שמח קמצא בכל זאת קיבל הזמנה להיות בין המכובדים ברחבי רומא. כשהגיע מועד האירוע כל המכובדים מגיעים רומאים ויהודים וקמצא ביניהם מתיישב באחד ממושבי הכבוד וכשבעל השמחה עובר בין מוזמניו רואה את קמצא שואלו מה הינך עושה כאן? ענה קמצא: (במבוכה) הזמנת אותי. הרומי:אני לא הזמנתי אותך. קמצא: מוציא את ההזמנה ומוכיחו. הרומי: מובך ועומד על טעותו הוא שכח להוסיף את המילה "בר" לפני קמצא ובכל זאת דורש מקמצא לעזוב את המקום. עונה קמצא:(בבישנות) אשלם על המנה שאני אוכל והרומי עיקש. קמצא מוסיף אשלם חצי מהוצאות החתונה רק אל תביישני לפני בציבור. הרומי בשלו: בשום פנים ואופן עליך לצאת כי לא הוזמנת. מדין ודברים בין קמצא לרומי כל נכבדי החתונה נשתתקו. יצא קמצא מבוייש הוא גורש לעיני כל נכבדי רומי ו"חכמי ישראל" והחל לבכות שאלו אותו: קמצא, האם לא ראית חתונה מימיך? האם בין נכבדים מצאת מקומך? על כך הינך בוכה?? ענה קמצא: לא על כך הינני בוכה, אלא על חכמי ישראל שלא יצאו לקראתי והגנו עלי, כשם שגירש אותי כאילו גירשם (על כך נחרב בית שני). ובכן סטיל, אנו ערבים זה לזה גם אם לא נרצה אך עדיף לרצות זה יותר קל. קח לדוגמא: יהודי בשם יעקב המציא המצאה עולמית. כל העולם יפרסם את שמו של יעקב היהודי כגאון ויאדירו את שמו של יעקב בלבד, לא יעקב היהודי. אולם אותו יעקב היהודי נניח גנב. כל העולם יפרסם את שמנו היהודים האלו כל הזמן גנבים או לחילופין היהודי יעקב כמו כל היהודים. ב"מעשה טוב"-יאדירו את "שמו" ולא יהדותו. ב"מעשה רע"-יאדירו את "יהודתו" ולא את שמו.
 
למעלה