יש פתח לתקוה
New member
מה קורה אצלנו.... אז ככה:
היה לי מתח בעבודה, התלוננו עלי וזה עבר למפקח... אני קצת בלחץ, אבל בטוחה שצדקתי. השאלה איך יוצאים מזה בשלום ואיך ממשיכים הלאה. נקוה לטוב. הבנזוג מצד אחד צידד בי, אך גם נכנס מזה למתח וכמובן שבמקום לתמוך בי ולהיות לי כותל... הייתי צריכה להמעיט בחששות שלי, ולא לשתף אותו ממש ממש עד הסוף, למרות שהוא מעורב בכל המקרה. הוא ישר מגיב בתוקפנות, ואני לא רוצה לשרוף גשרים.
בשבת הבן הגדול הרגיש מקופח וטען כי השני אינו מכבד אותו כאח בכור.... הוא התפרץ בארוחת שבת ובעלי התפרץ עליו וכמעט הלכו מכות, הבעיה היא שהגדול... כבר חזק... ואני חוששת שיום אחד הוא באמת יחטיף לו... לצערי אין לבנזוגי מספיק שכל כדי להיות הורה למתבגר, שזאת תורה בפני עצמה... ואני די מתמודדת לבד, ואח"כ עוד הוא יורד עלי ומקניט אותי. לא טענתי שאני מושלמת, אבל אני חושבת שאני בהחלט מתמודדת יותר טוב ממנו. (מי נכנס לקטנוניות ועימותים פיזיים עם בן תשוחרת????)
ההורים שלו באים ביום שני והילדים מאד אוהבים אותם, נקוה לטוב.
וכמובן, הסיוע מהב"ל עוזר מאד והחודש גמרנו את החשבון בפלוס, לראשונה מזה שנה וחצי!
יש שני ספרים שאני אפרגן לעצמי:
"הודו" של עזריאל קרליבך
ו"התפוחים של מר פיבודי", ספר לילדים וגם למבוגרים, סיפור חסידי ש"מדונה" עשתה לו עיבוד...