מה עם החיים האישיים של העתודאי?

2inaroad

New member
מה עם החיים האישיים של העתודאי?

הרבה דיונים מתנהלים פה על הדברים הטכניים אבל מה עם החיים האישיים? העתודאי עד גיל 28 בצבא- איך זה מסתדר עם החיים הפרטיים? יש יציאות כל יום? אפשר לנהל איזה אורך חיים מחוץ לעבודה (ז"א צבא)? כי כל שנות ה- 20 הולכות כך... ועוד משהו- מישהו יכול להסביר לי פעם אחת מה הקטע של האופציה שנותנים לביולוגים כדו-חוגי? אם אני רושם את זה, אני יכול אח"כ להתחרט על זה וללכת לביולוגיה רגיל? בכלל, מה קורה אחרי שלב המיון הראשוני שיהיה בקרוב, נגיד ועברתי אז מותר לי להרשם לדברים קצת יותר שונים ממה שנרשמתי עכשיו באינטרנט? נגיד כתבתי ביולוגיה דו חוגי עם כימיה, ובסוף בערכת הרשמה לשלוח רק ביולוגיה?
 

היונתן

New member
me me me me

בקצרה: בזמן הלימודים אתה קטן מהגיל הרגיל, אתה עוד ילד. לא מנצל את החיים והווי עד כמה שהוא קיים. אתה חי באשליה שאתה דופק את המערכת, שכן אתה מתחיל כבר את החיים האמיתיים בעוד חבריך נשארים שבתות. אבל האמת: בגיל צבא אתה זקן, לא מנצל את מה שלצבא יש להציע בתחום החברתי, מתייחסים אליך כמו אל תינוק (שכר עלוב, אישורים על כל שטות, פחד משוטרים צבאיים). זה פשוט הזמן הלא נכון והמקום הלא נכון.
 

2inaroad

New member
בקיצר- חרא מהבחינה הזאת?

ומה לגבי יציאות מהבסיס- אפשר לגור כבר לבד, עם החברה וכאלה או שתקועים בצבא?
 

StasikD

New member
למה להתחיל להיות חיובי פתאום?

אי אפשר לגור עם חברה, אף אחד לא משכיר דירה לעתודאי כי כולם שונאים עתודאים, ובטח שלא תהיה לו חברה כי אף אחת לא תסכים אפילו לצאת עם עתודאי. מעתה אמור- עתודאיכס.
גם אם החיים האישיים הם בסדר הפוך, אפשר למצות מהם את המיטב, וקשה לדעת מה היה הסדר הטוב יותר עבורם. לשואל המקורי, תערוך חיפוש מתקדם בארכיון הפורום, יש שם הרבה הרבה שירשורים כמו זה לדוגמא: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=159&msgid=45685691
 

היונתן

New member
כן.. לא יודע מה קרה לי

בוא תספר לי איך אתה מרגיש כשהחברים שלך ישתחררו ויטיילו באוסטרליה/הודו/דרום אמריקה/צפון אמריקה.
 

StasikD

New member
בינתיים אני רק רואה חלומות מתנפצים,

ואנשים שחלמו על לימודי תיאטרון לפני הצבא, הולכים ללמוד "מלונאות", "בטח שזה מעניין אותי סטס, אני אהיה מלונאית... זה מאוד אטרקטיבי". קליקה גדולה אחרת מתכננת על "רפלקסולוגיה", ולמרות שזה נורא מרשים ו'אטרקטיבי', אני תוהה אם לעסות זקנים זה באמת מה שהם תמיד חלמו. רוב החברים שנהנים מהחיים הם עתודאים כמוני (רק שמוצאים יותר שעות פנאי, או שלומדים באב"ג ובאמת נהנים) וכרגע עוד אין משהו באחרים לקנא בו. אעדכן בהמשך.
 

Danielovich

New member
מסכים ב100%

חבר אחד שלי לומד לתואר ראשון בטכנאי רנטגן, מה הוא יעשה עם זה בחיים? ואחד אחר פנה לתחום הפרסום, שאר החברים עדיין בצבא, אבל עוד פעם אין פה נהנה יותר ונהנה פחות, אצל כל אחד זה אישי ותלוי בהרבה מאוד גורמים. ואני לא מבין את כל הקטע של החו"ל אז תצאו לחו"ל אחרי גיל 28, יותר מעניין אותי להקים משפחה ולהשתקע למשל.
 
בקשר לשורה האחרונה

אתה כנראה בראש אחר מרוב רובם של האנשים בסביבת גיל שלנו. בתכלס זה ממש מיוחד,אני מקווה שיהיה לך טוב
 

richter

New member
זה בדיוק העניין

שבגיל 28 גם אנשים "רגילים" כנראה יחפשו להקים משפחה העניין הוא, שהם יתמסטלו על החופים בהודו או יצאו לטרק בדרום אמריקה בגיל 22, ואנחנו - נהיה עסוקים בלהתחזל"ש...
 

CrazyArcher

New member
אני אישית לא מבין את הקטע של הודו..

למה לנסוע רחוק כל כך, לבזבז מלא כסף, ולסכןאת החיים ואת הבריאות? סעו לצ'כיה למשל, יש שם בירה הכי טובה וכל סביבה (חצי אירופה) מסביבכם. מה רע פתאום בתרבות אירופאית? גם שם יש מה לראות, תאמינו לי, צריך רק לעשות 2 צעדים חוץ למלון 5 כוכבים. PS: פראג שולטת!
 

kripton

New member
חכה חכה תגיע לשירות

אולי אז גם אתה תהרהר פתאום במקצוע שלמדת...
 

StasikD

New member
למה אז ולא עכשיו?

אבל אין מקצוע שאני רוצה ללמוד יותר.
 

kripton

New member
יפה אמרת

אין מקצוע שאני רוצה ללמוד. מה עם לעבוד בו...? אל תדאג, פתאום אתה תעבור איזה משברון כזה שלה: "האם מה שלמדתי מתאים לי? האם באמת זה מעניין אותי? האם בזה אני רוצה להתעסק כל החיים?" עכשיו כשאתה עוד סטודנט, הראש שלך טרוד ב"איך" ולא ב"מה". אבל השלב הזה הוא קצר מאוד ביחס לשלב העבודה במקצוע, שנראה כמו נצח...
 

StasikD

New member
יש מקצועות בהם רוצים לעבוד, אבל לא

ללמוד? נשמע כמו אחלה משברון דווקא.
 

חייסוס

New member
עמיר פרץ בשלוף?

ובכלל זו הייתה קריצה ל: "Politics is perhaps the only profession for which no preparation is thought necessary." Robert Louis Stevenson (1850 - 1894)
 
למעלה