אי שקט בתינוקות
קודם כל כדאי לשלול אצל רופא הילדים סיבה גופנית לאי השקט - לפעמים יש דברים שמציקים וכואבים כמו פיסורה בפי הטבעת (סדק קטן שכואב ושורף), כאבי בטן חוזרים מסיבות שונות (והכוונה לא לגזים או קוליק) , כאבי אוזניים (אם כי נדיר בגיל הזה), ועוד. לפעמים סיבה מוזרה שלא חושבים עליה = יש סיפור ידוע על ילד שלא הפסיק לבכות ובסוף מסתבר שהיתה לו שערה (ככל הנראה של אימו) כרוכה סביב הזרת הקטנה שלו שגרמה לו לכאבים קשים... אם הרופא בדק, ואין סיבה רפואית לאי השקט, והילד מלבד זאת מתפתח היטב, עולה במשקל, יוצר קשר עין, מתחיל לחייך... ומתענין בסביבתו, אז אפשר לתלות את האשם בגזים/כאבי בטן של תינוקות שחולפים בערך בסביבות גיל 3 חודשים, לעיתים מאוחר יותר אצל הילדים שלא קראו את הספר. מה שיכול לעזור - להחזיק הרבה על הידיים, לנענע, לשיר שירים, מוסיקה מרגיעה, להיות איתו כל היום במנשא עלייך שירגיש אותך, מוצץ הוא לוקח? אם לא -לנסות, אפשר לנסות את כל התכשירים להקלת גזים (סימיקול, גליכל, בייביזים וכו') - אני מבטיחה לך שעד שתנסי את כולם, הוא יגיע לגיל 3 חודשים וזה יעבור מעצמו... לצאת לטיולים בעגלה, לעשות אמבטיה (אם הוא אוהב וזה מרגיע אותו), לשנות לו אווירה כל כמה זמן, אפילו לעבור חדר, וזה יכול להרגיע אותו, לעשות עיסוי, גם לכאבים בטן וגזים וגם עיסוי כללי להרגעה. אין מקום להשוואה לילדים הקודמים - כל אחד ותכונותיו ואופיו. אני בטוחה שאם הסיבה לאי השקט היא גזים זה יעבור לו עוד כמה שבועות ותקבלי ילד חדש. והכי חשוב שמרתי לסוף - תמצאי מדי פעם מישהו שיחליף אותך, שיחזיק אותו על הידיים/במנשא, יאכיל, יטפל (בעלך, משפחה, חברה) ואת תקחי לך קצת זמן, שהגב שלך ינוח, הידיים, תעשי אמבטיה מפנקת או סתם תלכי לנוח לשעה שעתיים. זה ממלא מצברים ועוזר מאד להתמודד עם הטיפול היומיומי וההתמודדות עם הבכי.
