מה עושים עם ילדים מתקשים?

מה עושים עם ילדים מתקשים?

אנחנו, המלמדים לפי שיטת סינגפור הנקראת : מתמטיקה יסודית, דוגלים בשיטת הדיון הכיתתי, שבו נוטלים חלק כולם. בדרך זו המצטיינים לומדים להתנסח ולהסביר חוקיות, והמתקשים נוטלים חלק פעיל בפעילות הכיתתית. אנחנו מעצימים את עמדת המורה כמתווכת, אך גם מאפשרים לכל הילדים השתתפות וקידום לפי יכולתם.אם מישהו מעוניין בתהליך זה ביתר פירוט, נוכל להסבירו. התוצאות עד כה היו מצוינות. הפער בין המתקשים למצטיינים קטן בהרבה מזה המתקבל בדרכים אחרות.
 

shira shira

New member
איך מגיעים לכל הילדים?

אז איך בעצם עושים דיון כיתתי? האם מדובר רק על הקנייה? למה זה כל-כך חשוב? ולמה שכל ילד לא יתקדם בקצב שלו בקבוצות קטנות? אני מאוד אשמח אם תבהירי יותר את עמדתך.
 
איך עובדים עם כל הילדים - מבנה שיעור

מבנה שעור קבוע יוצר סדר וארגון ומפחית מתחים וחרדות אצל התלמידים. מומלץ שמשך יחידת לימוד תתפרס על פני שני שיעורים רצופים, מה שמאפשר רציפות למידה ותרגול. מבנה שעור מומלץ על ידי : - פתיחה (כ-5 דקות) בו מציגים את מטרות השיעור וקישורו לתוכנית הלימודים הכוללת. זה גם המקום האחד והיחיד בשיעור בו נותנים מקום להודעות ואדמניסטרציה ו/או כל הפרעה אחרת. - ריכוז (כ-10 דקות) משחקי ריכוז הכיתה, משחקי חשיבה הקשורים לשיעור, תרגול בעל-פה (כמו חזרה על לוח הכפל). בחלק זה אנו יוצרים את האוירה המתאימה לשיעור ובונים את הקשר בין הגורמים המעורבים בו (מורה/תלמידים). מנסיוני שלי, המורים לא אוהבים את החלק הזה, כי הוא מחייב חשיבה פורצת דרך/יצירתיות והרבה הכנה עד ליצירת מאגר רעיונות מספיק גדול. - בדיקת שיעורי בית (כ-10 דקות) זוהי בדיקה מדגמית של שיעורי הבית שניתנו. חלק זה מעביר מסר שיש להכין שיעורי בית כי הם נבדקים מדי שיעור בשיעור. כמו-כן חלק זה נותן לנו אינדיקציה על המצב הלימודי של הכיתה בנושא הנילמד. - הקניית הנושא הנילמד (כ-25 דקות). זהו למעשה החלק הדיאלוגי שבין המורה לכיתה שבו נלמד בדרך פעלתנית את נושא השיעור. העברת שיעור בדרך זו מחייבת את המורים לשנות לחלוטין את דרכי העבודה וההוראה. כידוע שינוי הוא לא דבר קל ...... כיצד אני בודק שיעור טוב : - כמה זמן דברו התלמידים וכמה זמן דיבר המורה. אם בהקנייה המורה מדבר יותר מ-15 דקות מסה"כ של כ- 25 דקות, זה אינו שיעור אינטראקטיבי, אלא שיעור פרונטאלי במסווה כזה או אחר, ולא מפתיע שהקשב הכיתתי הולך ונעלם לו. מרכיב נוסף הקשור לחלק זה, שאם אנו מחנכים את הילדים למעורבות פעילה, הגישה שלהם לשיעור/מפגש משתנה מפאסיביות לאקטיביות והם מכינים את עצמם לשיעור באופן אחר, במודע ושלא במודע. - כמה פעמים בחלק זה של השיעור נשאלה השאלה "למה". - כמה פעמים בשיעור נשאלה השאלה "האם יש דרך אחרת להסביר/ לפתור את התרגיל ?" - תרגול השיעור (כ-20 דקות). בחלק הזה אנו מתרגלים את הנילמד בכיתה. לעולם לא נשלח ילדים להכין שיעורים בבית לפני שנעשה תרגול בכיתה. זאת על מנת שניתן לתלמידים את התחושה של מסוגלות והצלחה. ילדים שמסיימים את תרגול הכיתה, רשאים להתחיל להכין את שיעורי הבית. מי שסיים גם את שיעורי הבית מרוויח למעשה עוד זמן פנוי בבית. כמו כן ילד שסיים את התרגול יכול להתמנות ל"מתרגל" ולעזור לחברים אחרים בכיתה. (יש להעביר לילדי הכיתה כולה נושאים הקשורים בעזרה לימודית כמו : איך ניגשים לילד מתקשה, איך מלמדים אותו ולא פותרים לו וכו'. שיעור זה למעשה מקנה לילדים את היכולת להסתכל על המורה מנקודת מוצא שונה ואוהדת ולשנות מקצה לקצה את האוירה הלימודית הכיתה). בשעה שכל הכיתה מתרגלת, אני כמורה יכול לעבוד באופן פרטני/ קבוצות קטנות, עם מי שאני מחליט. אני יכול לעבוד עם החזקים, החלשים, הגבוהים, הנמוכים הבנים או הבנות, או סתם להשתובב בכיתה. בזמן התרגול יש בכיתה רחש של עבודה, אבל זהו רחשי טבעי שבשליטה. - סיכום השיעור (כ-5 דקות). סיכום השיעור נעשה על ידי התלמידים. זהו משוב עבורינו מה באמת קרה בשיעור, מה הילדים הפנימו ומה עלי לעשות כמורה בהמשך. לדוגמא אם הילדים אומרו שלא עמדנו במטרה של השיעור כי טור א' הפריע, חשוב לקיים דיון כיתתי איך הפרעות אלו לא חוזרות על עצמן . לצערי יש נטייה לוותר על החלק הזה, אבל זהו חלק חשוב ומשמעותי לתלמידים ולנו גם יחד. בהצלחה הערה/הארה מבנה שיעור זה מתאים גם למקצועות אחרים !!!!!1
 

דבורה 17

New member
איך עובדים עם ילדים - מבנה שיעור

משה, תודה על התשובה מאירת העיניים!
 
למעלה