מה עושים עם זה?

מה עושים עם זה?

את התחושה שאיפשהו כולם בוגדים ומי שלא בוגד זה כי הוא פוחד שיתפסו אותו...בחיים לא חשבתי שאקבל אותה... וגם אם כן, קיוויתי שהתמימות תישאר עד לאחר הנישואים....כי אז כבר מתמודדים עם המצב כפי שהוא...בעיניים ריאליסטיות. אבל הנה אני רווקה ללא קשר זוגי, מדברת כמו מישהי שנשואה 20 שנה לפחות -מה עושים? מוצאת את עצמי מדברת עם נשואות, וכאילו מתארת בדיוק את התחושה שלהם לא פחות לא יותר ואז הן בטוחות שאני נשואה שואלות אותי את נשואה? ואני אומרת שלא..... ואני כל כך מפלרטטת איתו...באסה שלא נראה לי שהוא יעשה משהו בנדון...לעניות דעתי הוא דווקא היה נהנה (וגם אני...) כאילו במקום מסויים אני מקווה שהוא שונה שהוא לא בוגד...מצד שני...שיבגוד כבר אבל שיבגוד כבר איתי :) מעניין איזה טיפוס הוא? כזה מוזר...אני יכולה להעיד על עצמי שבדר"כ אני מזהה אותם היטב את אלו שבוגדים....ותמיד אני צודקת ...ורק איתו אני לא בטוחה....יש פעמים שכן ויש פעמים שלא.. אבל מה שהייתי עושה לו...היום היה לי רגע של בהייה במסך של המחשב ברגע הזה דמיינתי מה אני עושה לו...אוחחחחחח...מעניין מה הוא היה אומר אם היה יודע...אם הוא כן מעוניין ברומן לוהט..הלוואי שהיה מרשה לעצמו לנסות....כי אני בחיים לא אקח את הסיכון הזה שהוא לא...
 
למעלה