התקף הנביחות לא התחיל איתי...
הוא נבח כמה פעמים (ממש לא "התקף") כשהוא היה איתי בבייביסיטר, והפסיק כשקיבל פקודה להפסיק, אבל נכנס למעין "אי שקט" כזה, ולכן ביקשתי שייקחו אותו הביתה. האי שקט התבטא בכך שהוא הסתובב חסר מנוח, התיישב, וקפץ חזרה לעמידה דרוכה, ונהם נהמות לא ברורות מתחת לשפם. דווקא החלק הזה לא היה החלק שהטריד אותי, כי בכל זאת, זו הייתה טריטוריה לא שלו, שהוא לא מכיר, עם שני ילדים שנורא נהנו להנחית עליו פקודות "שב" ו"ארצה", יכול להיות שזו פשוט סיטואציה מלחיצה בשבילו? החלק שהטריד אותי היה הנביחות והנהמות על אחותי, אבל אני דווקא מאמינה שאלו כן מאבקי היררכיה, כי מי שהרגיע אותו בסופו של דבר היה אבא שלי, שנתן לו "שב" אחד, ועוד "לא לזוז", וזה סגר את העסק. ומאבא שלי הוא כן תופס דמות סמכות, ללא ספק. אני מאד מקווה שבעזרת שיפור מעמדה של אחותי בעיניו זה ישתפר, ובכל מקרה, אם לא, אקח אותו לבדיקה רפואית לוודא שהוא בסדר. תודה על העצות