מה לכתוב כאן?"אמא שלי ואני"?
היי זה אמנם לא סיפור כתוב כהלכה (אשתדל שלא יהיו שגיאות כתיב.למרות שאתם בטח כבר לא לחוצים על דברים כ*הלכה* דווקא..) אבל זו חתיכת דילמה, וגם סתם עצבים. אני לא רואה שום פיתרון, אבל אולי אתם תראו משהו שאני מפספסת. ואולי לא. ואולי סתם תבינו וזה כבר יותר ממה שמי שמסביבי (חילוניים למהדרין) יכולים להבין. אנחנו אמורים להתחתן, לכאורה כיף גדול. אני ובן זוגי החילוני והחזיר שבמקרר סופסוף מתאחדים. הצלחתי לעבור עם ההורים את כל המשוכות- מכנסיים, אוניברסיטה, חבר חילוני, לגור איתו יחד (זו היתה משוכה קשה במיוחד. אני עד היום לא מאמינה שאכן עברתי ואתה ונשארתי בחיים, ובקשר עם ההורים). החתונה זו המשוכה האחרונה. אחריה אני הרבה יותר חופשית לחיי. ודווקא כאן יש בעיות בלתי-פתירות עם ההורים. כשבאתי לדבר עם ההורים שלי על מקום שמצאתי אמא שלי הודיעה לי שאם הכשרות היא לא "גלאט", הבשר לא של מחפוד ובאופן כללי אין חתימה של אלוהים על כל מנה- היא לא מוכנה שנסגור שם. ניסיתי לספור איתה לי באמת זה מפריע היא ספרה גם את אבא שלי למשל למרות שהוא חזר ואמר שממש לא מפריע לו כשרות רבנות..זה היה קצת משעשע לשמוע אותה צועקת עליו "אתה לא תאכל!".. היא ספרה עוד כל מיני מהמשפחה שאני יודעת שלא אכפת להם.. ואז היא החליטה שבעצם זה לא משנה לכמה אנשים זה מפריע כי "אני לא אכשיל אנשים ולא אתן להם אוכל לא כשר".נורא התעצבנתי שהיא חזרה וקראה לזה "לא כשר". אחר כך היא החליטה שהיא "לא תשלם כדי להכשיל אנשים" וה"לשלם" זו גם נקודה כואבת כי הסכום שהם הקציבו לי הוא בערך חצי ממה שנתנו לפני שנה לחתונה של אחי הקטן והחרדי. אולי הייתי צריכה לסדר את זה לפי סדר החשיבות: החתונה של החרדי אחי הקטן. היינו אמורים היום להמשיך לראות עוד כמה מקומות, אבל ביטלתי הכל כי אני לא רואה טעם- למיטב ידיעתי, אין אף מקום (שהוא לא אולם של חרדים) שייתן לי כשרות בדץ, וגם אם יש- ההורים של החבר טוענים שאוכל גלאט פחות טעים, וחוצמזה- למה הם ואני צריכים לשלם יותר על מנה רק בגלל כשרות שלא מפריעה לנו? האפשרות של חמגשיות גלאט גם לא נראית לי כ"כ. הארוחה תהיה במזנונים, ורק אמא של הכלה ועוד כמה ספיחים יקבלו חמגשיות של טיול שנתי? (ועוד כאלה שיעלו לי בטח כמו מנה רגילה..). הצעתי לנסות לסדר ליד מגש האוכל הטרף (כשרות רבנות, בכל זאת) מגש של עופות גלאט אבל אמא שלי סירבה בטענה ש "אסור אפילו לחמם אותם יחד בתנור" (אתם קולטים?!?!) אמא שלי אמרה שתשאל רב, הרבה הזה מכיר אותי וחשבתי אולי להתקשר אליו ולהסביר לו שאו שהוא מתיר לה לאכול רבנות פעם אחת (האמת הרבה פעמים יצא לה לאכול רבנות..היא התחרדה מאוד רק לפני 15 שנה בערך) או שיש חתונה חילונית למהדרין רק לצד של הבנזוג שלי. חוץ מהאוכל, כשהסברתי לה כמה אני מנסה לקצץ בהוצאות החתונה, היא ישר קפצה "אני מקווה שבשמלה את לא מקצצת את השרוולים ואת האורך" אז כבר ממש לא היה אכפת לי כלום והבהרתי לה שאני אקפיד שהשמלה תהיה צנועה לפי מה שאני חושבת. הבטחתי שזו לא תהיה גופייה...אבל גם ככה אני מוותרת על מלא שמלות פוטנציאליות בגללה (וזה גם ככה קשה למצוא שמלה בפחות מ 1000 שקל) ואין לי כח ללכת לקראתה יותר מדי. אחכ חשבתי על זה שאם כל החתונה היא תסתובב בפרצוף חמוץ כי האוכל לא כשר, השמלה לא חסודה מספיק ויש פסלים בגן (את אלה עם הציצים נלביש בבד לפני כן) אז אולי אין שום סיבה לקיים את החתונה הזאת איתה.
היי זה אמנם לא סיפור כתוב כהלכה (אשתדל שלא יהיו שגיאות כתיב.למרות שאתם בטח כבר לא לחוצים על דברים כ*הלכה* דווקא..) אבל זו חתיכת דילמה, וגם סתם עצבים. אני לא רואה שום פיתרון, אבל אולי אתם תראו משהו שאני מפספסת. ואולי לא. ואולי סתם תבינו וזה כבר יותר ממה שמי שמסביבי (חילוניים למהדרין) יכולים להבין. אנחנו אמורים להתחתן, לכאורה כיף גדול. אני ובן זוגי החילוני והחזיר שבמקרר סופסוף מתאחדים. הצלחתי לעבור עם ההורים את כל המשוכות- מכנסיים, אוניברסיטה, חבר חילוני, לגור איתו יחד (זו היתה משוכה קשה במיוחד. אני עד היום לא מאמינה שאכן עברתי ואתה ונשארתי בחיים, ובקשר עם ההורים). החתונה זו המשוכה האחרונה. אחריה אני הרבה יותר חופשית לחיי. ודווקא כאן יש בעיות בלתי-פתירות עם ההורים. כשבאתי לדבר עם ההורים שלי על מקום שמצאתי אמא שלי הודיעה לי שאם הכשרות היא לא "גלאט", הבשר לא של מחפוד ובאופן כללי אין חתימה של אלוהים על כל מנה- היא לא מוכנה שנסגור שם. ניסיתי לספור איתה לי באמת זה מפריע היא ספרה גם את אבא שלי למשל למרות שהוא חזר ואמר שממש לא מפריע לו כשרות רבנות..זה היה קצת משעשע לשמוע אותה צועקת עליו "אתה לא תאכל!".. היא ספרה עוד כל מיני מהמשפחה שאני יודעת שלא אכפת להם.. ואז היא החליטה שבעצם זה לא משנה לכמה אנשים זה מפריע כי "אני לא אכשיל אנשים ולא אתן להם אוכל לא כשר".נורא התעצבנתי שהיא חזרה וקראה לזה "לא כשר". אחר כך היא החליטה שהיא "לא תשלם כדי להכשיל אנשים" וה"לשלם" זו גם נקודה כואבת כי הסכום שהם הקציבו לי הוא בערך חצי ממה שנתנו לפני שנה לחתונה של אחי הקטן והחרדי. אולי הייתי צריכה לסדר את זה לפי סדר החשיבות: החתונה של החרדי אחי הקטן. היינו אמורים היום להמשיך לראות עוד כמה מקומות, אבל ביטלתי הכל כי אני לא רואה טעם- למיטב ידיעתי, אין אף מקום (שהוא לא אולם של חרדים) שייתן לי כשרות בדץ, וגם אם יש- ההורים של החבר טוענים שאוכל גלאט פחות טעים, וחוצמזה- למה הם ואני צריכים לשלם יותר על מנה רק בגלל כשרות שלא מפריעה לנו? האפשרות של חמגשיות גלאט גם לא נראית לי כ"כ. הארוחה תהיה במזנונים, ורק אמא של הכלה ועוד כמה ספיחים יקבלו חמגשיות של טיול שנתי? (ועוד כאלה שיעלו לי בטח כמו מנה רגילה..). הצעתי לנסות לסדר ליד מגש האוכל הטרף (כשרות רבנות, בכל זאת) מגש של עופות גלאט אבל אמא שלי סירבה בטענה ש "אסור אפילו לחמם אותם יחד בתנור" (אתם קולטים?!?!) אמא שלי אמרה שתשאל רב, הרבה הזה מכיר אותי וחשבתי אולי להתקשר אליו ולהסביר לו שאו שהוא מתיר לה לאכול רבנות פעם אחת (האמת הרבה פעמים יצא לה לאכול רבנות..היא התחרדה מאוד רק לפני 15 שנה בערך) או שיש חתונה חילונית למהדרין רק לצד של הבנזוג שלי. חוץ מהאוכל, כשהסברתי לה כמה אני מנסה לקצץ בהוצאות החתונה, היא ישר קפצה "אני מקווה שבשמלה את לא מקצצת את השרוולים ואת האורך" אז כבר ממש לא היה אכפת לי כלום והבהרתי לה שאני אקפיד שהשמלה תהיה צנועה לפי מה שאני חושבת. הבטחתי שזו לא תהיה גופייה...אבל גם ככה אני מוותרת על מלא שמלות פוטנציאליות בגללה (וזה גם ככה קשה למצוא שמלה בפחות מ 1000 שקל) ואין לי כח ללכת לקראתה יותר מדי. אחכ חשבתי על זה שאם כל החתונה היא תסתובב בפרצוף חמוץ כי האוכל לא כשר, השמלה לא חסודה מספיק ויש פסלים בגן (את אלה עם הציצים נלביש בבד לפני כן) אז אולי אין שום סיבה לקיים את החתונה הזאת איתה.