מה לומר לאימא של אהוד

[ספוזניק יוסי]

מה לומר לאימא של אהוד

שלום לחברי הפורום הסרטן פגע לא רחוק ממני. האח של החבר הקבוע של הבת שלי. אהוד שמו, בן 23. לפני 10 חודשים נתגלה סרטן בראשו (Glioblastoma) והיום הוא במצב שנותרו לו מספר ימים עד שבועות לחיות. מצבו מתדרדר מיום ליום. מה יש לומר, בחור צעיר ומכשר מאד בתחילת החיים. האימא חסרת אונים. ומה אפשר לומר לה? הרופאים מבקשים ממנה להחליט האם לתת כימו (אפילו שזה לא יועיל) או לא לעשות כלום. "הייתי רוצה שמישהו יחליט במקומי" – היא אומרת לי – "כל החלטה תגרום לי להרגיש רע, שמה הייתי צריכה להחליט אחרת." היא לא זזה ממיטתו של אהוד חודשיים. היא לא יוצאת מחדרו שמה אהוד יזדקק לה באותו רגע. הערב הצלחתי להוציא אותה לשעה קלה לגינה. ישבנו והקשבתי לה. אבל מה אפשר לומר לה? אם יש ביניכם מישהי שעברה משהו דומה ורוצה לשתף את האימא של אהוד – אז בבקשה. הכי הייתי מבקש דברים שיכולים לדבר אליה......... אני מבטיח להעביר לה... תודה מראש לפורום המדהים הזה יוסי

 

[נסיכת הכוכב]

אני אומרת לדבר עם הרב פירר

יש לו ידע מדהים בנושאים הללו והוא הציל כמה אנשים ע"י ההפניה שלהם לטיפולים וניתוחים כאילו ואחרים תהיה עליו כתבה במוצאי שבת בחדשות ערוץ 2 תסתכל ותחליט

 

[אילן 120]

ליוסי,ואמא של אהוד

יוסי שלום. מראש אבקש שתתיחס למה שאכתוב כאן בספקנות,אינני בעל מקצוע ומה שאביא לכאן הוא סוג של תובנה מתוך מפגשים שחויתי. אדם שנמצא במצב אותו אתה מתאר יודע(במקרים רבים) מה מצבו. במקרים מסוימים הוא מחכה שהסביבה הקרובה תאפשר לו להיפרד ולנדוד למקומות אחרים .זו התמודדות מאוד מורכבת לסביבה הקרובה(משפחה ,וחברים קרובים) מתוך מבוכה ,חוסר אונים,ובהרבה מקרים חוסר הקשבה ,הסביבה הקרובה ממשיכה להשתמש באמירות שעבר זמנן כמו "תהיה בריא","תחזיק מעמד" ועוד. השפה הזאת יכולה במצבים מסוימים להתחלף בשפה אחרת. זו אולי השעה למילים כמו ... "אהוד יקר שלנו,כניראה שלמרות כל המאמצים,למרות שניסינו בכל מאודנו,התרופות והטיפולים שניסינו לא מועילים יותר,מה אתה מרגיש? מה היית רוצה על מנת שיוקל לך?" או,"יש משהו שהיית רוצה שנעשה עבורך" או,במצבים אחרים "אהוד אהוב שלי,באתי להיפרד ממך ,יש דברים שרציתי לספר לך לפני שאתה הולך מאיתנו"... או במצבים אחרים ..."אהוד,אתה תחסר לנו מאוד...אבל אני מבטיח להשתדל עבורך, שהחברה שלך שאתה כה אוהב תמצא חיים חדשים"... או במצבים אחרים,אחוז בידו,לטף את פניו,אל תגיד. כאמור,בראשית מכתב התשובה ,אם פגעתי במישהו,אם צורת החשיבה הזאת מנוגדת לתפיסת החיים של מישהו מהקוראים אני מבקש להגיד שזו העזרה הקטנה שאני מאמין שביכולתי לתת שבת שלום יוסי אילן

 

[ציפורלילה]

נקודות מבט

אני לא יודעת איך מקבלים החלטות כאלה. אני חושבת שכל החלטה שמתקבלת אחר כך נבדקת שוב ושוב אם היא היתה נכונה. ובאמת בדרך כלל אחר כך לא נותר אלא לחשוב. אני יכולה כאן גם מנקודת מבט של חולה לשעבר, וגם בתור חברה שחוותה מקרוב, אם הבחור עדיין מתקשר אז לשאול אותו מה הוא רוצה שיעשו, אם הוא רוצה שינסו לטפל בכימו וכאן נכנס השיקול של כמה טוב זה יעשה מול כמה לא טוב זה עלול לגרום לו להרגיש. אני חושבת שאם הייתי בימיי האחרונים, והייתי יודעת שזמני קצוב, הייתי מוותרת על נסיונות הריפוי ומתמקדת בלשפר את הזמן שנותר לי מול האנשים שלידי. משפחה, חברים וכל מי שמרגיש את הצורך לבוא ולהגיד מילים אחרונות, כי המילים האחרונות, בגלל היותן אחרונות, הן יותר אמיתיות וישירות ונטולות מחסומים וצנזורה. זה לתת למי שסביבי את האפשרות האחרונה להגיד לי כל מה שרצו, ולתת לי לומר בחזרה, זה לתת חופש לכל העצב והאהבה והגעגועים שעוד יגיעו. המצב הנוכחי של אהוד הוא מצב שכנראה אי אפשר לשנות, אבל אפשר לפעול בתוכו ולתת לכל הרגשות שההתמודדות הזו מעלה. יש כאן הזדמנות לחבק ולהיפרד, מה שלא ניתן לכל מי שנפרדים מיקיריהם. אני אומרת לאמץ את ההזדמנות ולנצלה עד תום. גלי

 

[ספוזניק יוסי]

תודה אילן וגלי

לאילן וגלי שלום אכן מה שאמרתם נכון ומועיל. וכך יש לנוהג. כרגע המצב הוא שאהוד אינו מתקשר יותר עם הסביבה. קשה לדעת מה הוא שומע ומבין. אימו נמצאת ליד מיטתו 24 שעות והיא סועדת אותו מעל ומעבר. אני הרגשתי אתמול שמי זקוק לתמיכה זו דווקא האימא. היא יושבת ליד מיטתו של הילד שילדה לפני 23 שנים ומחכה לסוף. הרגשתי שהיא נמצאת במצב הכי גרוע שניתן לתאר. ומה אפשר לומר לה ברגעים כאלה. אני מתפעל בעצם מהכוחות שיש לה ליתמוך בילד ובעצם גם בכל הסובבים אותה, אבל בכל זאת היא זקוקה לתמיכה. אם הייתי מבקש משהו מהפורום הזה, זו תמיכה באימא. אם יש למישהו מסר מועיל שניתן להעביר לה אני אמסור לה את הנאמר. לצערי אין לה כרגע נגישות לאינטרנט לכן אני אמסור לה את מסרים שאקבל. בתודה מראש יוסי

 

[ה ל ו מ ה]

כאם הייתי מחזקת אותה באמירה,

שנוכחותה האוהבת ליד בנה עד הרגע האחרון היא החשובה מכל. זה הדבר הנכון והחשוב ביותר לעשות ואת זה הדבר היא עושה. כמו שקיבלה לידיה באהבה את הילד שלה כשבא לעולם, כך, יעזוב כשהוא עטוף אהבה גדולה.

 

[ציפורלילה]

מסכימה

אני חושבת שאמא אמורה להכיר את הבן שלה יותר טוב משאר האנשים סביבו, יודעת מה הוא היה אומר, מה הוא היה עושה. אולי להגיד - מה הבן שלי היה עושה? ובאמת באמת לענות על זה, בלי להעביר דרך הפילטרים הרגשיים שלה, ודרך זה יגיעו אליה התשובות. כמובן בידיעה שגם אם היא עלולה להגיע לתשובות שקשה לה להתמודד איתן. אם היא יודעת שזה מה שהוא היה רוצה, אני חושבת שזה יכול להקל עליה קצת בקבלת ההחלטות.

 

[נסיכת הכוכב]

והייתי ממשיכה

שהיא תשחרר אותה מההתחייבויות שלו לעולם הזה שהנשמה שלו תבחר לאין היא רוצה להיות שהיא אוהבת אותה ותמשיך לאהוב אותה גם שהקשר הפיזי יעלם הנשמה שלו תלווה אותה מהשמים , הוא יהיה הסנגור שלה בשמים וישלח לה אהבה מדי יום שהיא תוכל לדבר אליו כנשמה ללא גוף .

 

[ספוזניק יוסי]

אמסור לאימא של אהוד

תודה לכולם אכן דברים מרגשים.....אמסור אותם מחר לאימא של אהוד. ואני מקווה שהיא תגיב לדברים... אין ספק שדבריכם יכולים לעזור לה להסתכל מזוית אחרת על המצב העצוב בו היא שרוייה ולחזק את רוחה. שוב תודה אעדכן אתכם בהתפתחויות יוסי