מה לדעתכם הסיכוי לdouble dip?

[lernery]

תוצר לא שווה לייצור ובטח לא לייצוא

ארה"ב מייצרת עוד כמה דברים
מלבד מוצרי ספורט. היא עדיין הכלכלה הגדולה בעולם בפער ניכר, והתוצר שלה הוא כרבע מהתוצר העולמי.

תוצר לא שווה לייצור ובטח לא לייצוא
התוצר של ארה"ב מוטה מאוד למעלה בגלל כל מרכיבי הצריכה למיניהם, שלא תורמים דבר ליכולת הייצור. עידוד האזרחים לצרוך, לבנות בתים, לפתוח קניונים ולעשות שופינג - אין לו אפילו קשר קלוש לייצור. עידוד האזרחים שלא לחסוך, יש לו דווקא קשר מנוגד מאוד לייצור.

 

[טשאפק]

מה לדעתך חלקה של ארה"ב מהייצור העולמי?

תוצר לא שווה לייצור ובטח לא לייצוא
התוצר של ארה"ב מוטה מאוד למעלה בגלל כל מרכיבי הצריכה למיניהם, שלא תורמים דבר ליכולת הייצור. עידוד האזרחים לצרוך, לבנות בתים, לפתוח קניונים ולעשות שופינג - אין לו אפילו קשר קלוש לייצור. עידוד האזרחים שלא לחסוך, יש לו דווקא קשר מנוגד מאוד לייצור.

מה לדעתך חלקה של ארה"ב מהייצור העולמי?

 

[KobeRider]

היום הגרעון ירד לרמתו לפני עשור

40 שנה בהיקף הזה?
אני מניח שזה התחיל בקטן וגדל וגדל... האמריקאים הם כמו לווה שחייב כסף לבנק וכל פעם לוקח הלוואה גדולה יותר. בסוף מנהל הבנק יתעשת. אלה חוקי הטבע, אין שום אפשרות אחרת. ולמה עכשיו? כי נראה לי שנגמרו לאמריקאים הבועות שהם יכולים לייצר עם כסף זול. מריבית של 0.1% אין לאן לרדת ומוכרחים אמצעים פיסקליים או מוניטריים אגרסיביים מאוד (כמו הורדת התשואות), שיאיצו מאוד את הפיכת המצב להיפר-אינפלציוני.

היום הגרעון ירד לרמתו לפני עשור
ויש סיכוי לא רע שהוא יחזור לרמה של לפני 25 שנה. אתה לא לוקח דבר אחד בחשבון, שמאוד קל לזלזל בצמיחה האמריקאית, אבל הם עדיין האומה היצרנית ביותר בעולם ויצאונית השרותים מספר אחד בעולם. והייצור/ייצוא שלהם יכול בקלות לגדול הרבה מעל הציפיות שלך. עכשיו, אני לא אומר שימי הצמיחה של ארה"ב עוד לפניה, ממש לא. אבל כיום בארה"ב יש את המגנון החופשי הטוב בעולם לאומה בסדר גודל כזה, ואת מנגנון האדפטציה הטוב בעולם. ואבטלה של 10% בדיוק ממחישה את זה, בין השאר. היום הנמלים בארה"ב, ייצוא+ייבוא, פועלים קרוב מאוד לשיא של כל הזמנים [וזה לא בדיוק תופס כותרות], זה אומר שהכלכלה העולמית נעה, שסחורות יוצאות ובאות, שארה"ב היא האבּ מרכזי, ורחוקה מלמות. אז אם הטענה שלך היא שחוקי הטבע יגרמו לארה"ב ליפול מתישהו, וודאי, אי אפשר להתווכח על זה, עוד 1000 שנה היא לא תהיה פה. אבל השנה? שנה הבאה? עוד שנתיים? הרי זה לא מעניין שהשוק בארה"ב ייפול, השאלה היא ייפול ביחס למה? לאירופה? לדרום אמריקה? לדרום מזרח אסיה? זה לא יקרה בתקופת חיינו.

 

[בועה בזרם]

בעגלא ובזמן קריב

היום הגרעון ירד לרמתו לפני עשור
ויש סיכוי לא רע שהוא יחזור לרמה של לפני 25 שנה. אתה לא לוקח דבר אחד בחשבון, שמאוד קל לזלזל בצמיחה האמריקאית, אבל הם עדיין האומה היצרנית ביותר בעולם ויצאונית השרותים מספר אחד בעולם. והייצור/ייצוא שלהם יכול בקלות לגדול הרבה מעל הציפיות שלך. עכשיו, אני לא אומר שימי הצמיחה של ארה"ב עוד לפניה, ממש לא. אבל כיום בארה"ב יש את המגנון החופשי הטוב בעולם לאומה בסדר גודל כזה, ואת מנגנון האדפטציה הטוב בעולם. ואבטלה של 10% בדיוק ממחישה את זה, בין השאר. היום הנמלים בארה"ב, ייצוא+ייבוא, פועלים קרוב מאוד לשיא של כל הזמנים [וזה לא בדיוק תופס כותרות], זה אומר שהכלכלה העולמית נעה, שסחורות יוצאות ובאות, שארה"ב היא האבּ מרכזי, ורחוקה מלמות. אז אם הטענה שלך היא שחוקי הטבע יגרמו לארה"ב ליפול מתישהו, וודאי, אי אפשר להתווכח על זה, עוד 1000 שנה היא לא תהיה פה. אבל השנה? שנה הבאה? עוד שנתיים? הרי זה לא מעניין שהשוק בארה"ב ייפול, השאלה היא ייפול ביחס למה? לאירופה? לדרום אמריקה? לדרום מזרח אסיה? זה לא יקרה בתקופת חיינו.

בעגלא ובזמן קריב
אני לא יודע לאיזה רזולוציות אפשר להכנס כאן, אבל מילות המפתח הן כושר הנשיאה של כדור הארץ; קצב גידול האוכלוסין בעולם; משאבים מתכלים; שיא תפוקת הנפט. כאשר מסתכלים על המספרים רואים שכדוה"א אינו יכול לשאת כל כך הרבה אוכלוסיה. היות והגידול באוכלוסיה הוא מעריכי אז קשה לתפוס כמה זה קרוב. אם תקח בקבוק קטן ותכניס לתוכו חיידק שמתחלק כל דקה (כלומר כל דקה החיידקים מכפילים את כמותם), וכעבור שבוע הבקבוק מלא. מתי הבקבוק יהיה חצי מלא? ובכן דקה לפני שמסתיים השבוע. 2 דקות לפני שמתסיים השבוע - הוא יהיה רק רבע מלא. דקה אחרי השבוע תוכל למלא כבר 2 בקבוקים (למי שרוצה לגור על הירח אם למתוח קצת את המשל). מתי זה יקרה בדיוק אני לא יודע אבל המצב כל כך שביר ... שאני כבר בפוטים מעכשיו. אין מוצא מזה. רק בקרת ילודה מסיבית (אפילו באירן עודדו תכנון משפחה ובהודו גם מקבלים כסף למי שמתאפק קצת ... רק אצלנו מעודדים עשרה ילדים). להיות יותר ספציפי אני חושב שתוך שנה מהיום נראה איזה משבר רציני אבל עדיין לא הטרגדיה הגדולה. וכך ירדוף משבר אחר משבר, עד שאנשים ימאסו בבורסה ויסגרו לנו את הפוטים

 

[lernery]

אני מודה על האמת - אני גרוע בלמצוא נתוני

היום הגרעון ירד לרמתו לפני עשור
ויש סיכוי לא רע שהוא יחזור לרמה של לפני 25 שנה. אתה לא לוקח דבר אחד בחשבון, שמאוד קל לזלזל בצמיחה האמריקאית, אבל הם עדיין האומה היצרנית ביותר בעולם ויצאונית השרותים מספר אחד בעולם. והייצור/ייצוא שלהם יכול בקלות לגדול הרבה מעל הציפיות שלך. עכשיו, אני לא אומר שימי הצמיחה של ארה"ב עוד לפניה, ממש לא. אבל כיום בארה"ב יש את המגנון החופשי הטוב בעולם לאומה בסדר גודל כזה, ואת מנגנון האדפטציה הטוב בעולם. ואבטלה של 10% בדיוק ממחישה את זה, בין השאר. היום הנמלים בארה"ב, ייצוא+ייבוא, פועלים קרוב מאוד לשיא של כל הזמנים [וזה לא בדיוק תופס כותרות], זה אומר שהכלכלה העולמית נעה, שסחורות יוצאות ובאות, שארה"ב היא האבּ מרכזי, ורחוקה מלמות. אז אם הטענה שלך היא שחוקי הטבע יגרמו לארה"ב ליפול מתישהו, וודאי, אי אפשר להתווכח על זה, עוד 1000 שנה היא לא תהיה פה. אבל השנה? שנה הבאה? עוד שנתיים? הרי זה לא מעניין שהשוק בארה"ב ייפול, השאלה היא ייפול ביחס למה? לאירופה? לדרום אמריקה? לדרום מזרח אסיה? זה לא יקרה בתקופת חיינו.

אני מודה על האמת - אני גרוע בלמצוא נתוני
גירעון, ולכן אשמח מאוד למספרים. אתה אולי מתכוון שהגירעון השוטף ירד לרמתו שלפני עשור, שזה אפילו לא טוב אלא רק גרוע מאוד ולא רע ממש. לזה אתה קורא אדפטציה? לא רק שהגירעון השוטף צריך להצטמצם, גם הגירעון הכולל חייב להצטמצם .האמריקאים חייבים להגיע לעודף מסחרי. מה מונע מהם? זה נושא לדיון לא בשביל שרשור שלם אלא בשביל פורום שלם. חוץ מזה, הם האומה היצרנית בעולם? מאיפה אתה לוקח את זה? אל תגיד לי שאתה מחשיב תל"ג כמדד לכושר הייצור! כל הנתונים של האב מרכזי (שזאת אגב מילה שהייתי נמנע ממנה, מדיף ריח של talking heads, מילים גבוהות) ושל כמות יצוא+יבוא לא רלוונטיים. כי זה מה שקורה עכשיו. זה לא מה שיקרה עוד 10 דקות ועוד רבע שעה. בודאי שהכול נעוץ בעובדה שכולם כביכול "בורחים" לדולר בזמני "פחד". אז זה הרגל. זה הרגל שלוקח זמן לשנות אותו, בלי ספק. אבל זה רק הרגל, זה לא חוק טבע. דוגמא קטנה: אני לא יודע אם שמת לב, אבל זכייני הרכבת הקלה והמדינה מסוכסכים על 40 או 70 מיליון יורו. תסיק את המסקנות - זו אנקדוטה. בשורה התחתונה, בסך הכול, העולם התבסס עד לפני 40 שנה (או 80 שנה) על זהב או שווי-ערך לזהב. בזמנו קראו למטבע ששימש שווה ערך מנייר לזהב - דולר אמריקני (אני לא יודע אם שמעת עליו). ארצות, מדינות, עורכי דין, בעלי נדל"ן, פושעים וחוטפים שדרשו כופר, כולם סמכו רק על המטבע-מגובה הזהב הזה. אז נכון, ב-30 השנה האחרונות נעשה ניסיון לעבור לכסף של נייר. בסדר. ברור שעכשיו הגענו לשלב הסופי של כסף הנייר - השלב שבו הוא שואף לערך הגלום בו.

 

[KobeRider]

אני חושב שאתה ההגדרה של talking heads

אני מודה על האמת - אני גרוע בלמצוא נתוני
גירעון, ולכן אשמח מאוד למספרים. אתה אולי מתכוון שהגירעון השוטף ירד לרמתו שלפני עשור, שזה אפילו לא טוב אלא רק גרוע מאוד ולא רע ממש. לזה אתה קורא אדפטציה? לא רק שהגירעון השוטף צריך להצטמצם, גם הגירעון הכולל חייב להצטמצם .האמריקאים חייבים להגיע לעודף מסחרי. מה מונע מהם? זה נושא לדיון לא בשביל שרשור שלם אלא בשביל פורום שלם. חוץ מזה, הם האומה היצרנית בעולם? מאיפה אתה לוקח את זה? אל תגיד לי שאתה מחשיב תל"ג כמדד לכושר הייצור! כל הנתונים של האב מרכזי (שזאת אגב מילה שהייתי נמנע ממנה, מדיף ריח של talking heads, מילים גבוהות) ושל כמות יצוא+יבוא לא רלוונטיים. כי זה מה שקורה עכשיו. זה לא מה שיקרה עוד 10 דקות ועוד רבע שעה. בודאי שהכול נעוץ בעובדה שכולם כביכול "בורחים" לדולר בזמני "פחד". אז זה הרגל. זה הרגל שלוקח זמן לשנות אותו, בלי ספק. אבל זה רק הרגל, זה לא חוק טבע. דוגמא קטנה: אני לא יודע אם שמת לב, אבל זכייני הרכבת הקלה והמדינה מסוכסכים על 40 או 70 מיליון יורו. תסיק את המסקנות - זו אנקדוטה. בשורה התחתונה, בסך הכול, העולם התבסס עד לפני 40 שנה (או 80 שנה) על זהב או שווי-ערך לזהב. בזמנו קראו למטבע ששימש שווה ערך מנייר לזהב - דולר אמריקני (אני לא יודע אם שמעת עליו). ארצות, מדינות, עורכי דין, בעלי נדל"ן, פושעים וחוטפים שדרשו כופר, כולם סמכו רק על המטבע-מגובה הזהב הזה. אז נכון, ב-30 השנה האחרונות נעשה ניסיון לעבור לכסף של נייר. בסדר. ברור שעכשיו הגענו לשלב הסופי של כסף הנייר - השלב שבו הוא שואף לערך הגלום בו.

אני חושב שאתה ההגדרה של talking heads
הייתי אומר שלקחת 3 נקודות מידע אחרונות, והעברת ביניהן קו לינארי עד שנת 2050, ומבחינתך כולם ישנים עד אז. אבל אני לא אומר את זה, כי גם את זה לא עשית. אין לך שום מספר, ושום ההערכת זמן ריאלית [ומינימלית כמובן]. אז מה אתה מבקש ממני מספרים? אתה יודע שכל משפט שאמרתי ושאי פעם אגיד מגובה במספרים [אולי אפשר להתווכח על הפרשנות שלהם, אבל הם קיימים] שמע, דוגמאות על עגבניות [מאקרו] ולימונדה [מיקרו] כולם יכול לדקלם, וגם לחזור על הדברים של שיף או שאר פרמה דובים או פרמה שוורים. השאלה היא מה יקרה בשנה-שנתיים-שלוש-חמש הבאות, מה יעלה, מה יירד, מה יעשה כסף, מה יפסיד כסף, ויותר קשה: מה יעלה יותר ממה, מה ירד על חשבון מה. השלב הסופי אתה אומר? מאיפה לך שזה לא יימשך עוד 10 שנים? עוד 20 שנה? אולי עוד שנה? ברור לך שאם היית חי לפני 15 שנה היית יכול לכתוב בדיוק, אבל בדיוק את אותם טיעונים. אחד לאחד. ולא רק זה, אלא שלא מזמן מישהו שלח לי צילום של ה-WSJ מלפני 14 שנים, ויש בו בדיוק אותם טיעונים של השוורים ואותם טיעונים של הדובים. דיברו על חוב ממשלתי, על אבטלה, על פשיטת רגל של מדינות, על משבר קרדיט, על כסף מנייר, על יפן [במקום סין], על הפד, בדיוק אותן בעיות. אז אני האחרון שאומר שהכל וורוד, ממש לא. תראה גם את התשובה הראשונה שלי בשרשור הזה. אבל צריך לראות מידע שתומך, מידע מאושש, מידע חדש, מידע שאפשר להסיק ממנו מסקנות. והכי חשוב, מידע שמתכנס לנקודת זמן מוגדרת בעתיד.

 

[KobeRider]

ובקשר לאומה יצרנית

אני מודה על האמת - אני גרוע בלמצוא נתוני
גירעון, ולכן אשמח מאוד למספרים. אתה אולי מתכוון שהגירעון השוטף ירד לרמתו שלפני עשור, שזה אפילו לא טוב אלא רק גרוע מאוד ולא רע ממש. לזה אתה קורא אדפטציה? לא רק שהגירעון השוטף צריך להצטמצם, גם הגירעון הכולל חייב להצטמצם .האמריקאים חייבים להגיע לעודף מסחרי. מה מונע מהם? זה נושא לדיון לא בשביל שרשור שלם אלא בשביל פורום שלם. חוץ מזה, הם האומה היצרנית בעולם? מאיפה אתה לוקח את זה? אל תגיד לי שאתה מחשיב תל"ג כמדד לכושר הייצור! כל הנתונים של האב מרכזי (שזאת אגב מילה שהייתי נמנע ממנה, מדיף ריח של talking heads, מילים גבוהות) ושל כמות יצוא+יבוא לא רלוונטיים. כי זה מה שקורה עכשיו. זה לא מה שיקרה עוד 10 דקות ועוד רבע שעה. בודאי שהכול נעוץ בעובדה שכולם כביכול "בורחים" לדולר בזמני "פחד". אז זה הרגל. זה הרגל שלוקח זמן לשנות אותו, בלי ספק. אבל זה רק הרגל, זה לא חוק טבע. דוגמא קטנה: אני לא יודע אם שמת לב, אבל זכייני הרכבת הקלה והמדינה מסוכסכים על 40 או 70 מיליון יורו. תסיק את המסקנות - זו אנקדוטה. בשורה התחתונה, בסך הכול, העולם התבסס עד לפני 40 שנה (או 80 שנה) על זהב או שווי-ערך לזהב. בזמנו קראו למטבע ששימש שווה ערך מנייר לזהב - דולר אמריקני (אני לא יודע אם שמעת עליו). ארצות, מדינות, עורכי דין, בעלי נדל"ן, פושעים וחוטפים שדרשו כופר, כולם סמכו רק על המטבע-מגובה הזהב הזה. אז נכון, ב-30 השנה האחרונות נעשה ניסיון לעבור לכסף של נייר. בסדר. ברור שעכשיו הגענו לשלב הסופי של כסף הנייר - השלב שבו הוא שואף לערך הגלום בו.

ובקשר לאומה יצרנית
The U.S. by far remains the world's leading manufacturer by value of goods produced. It hit a record $1.6 trillion in 2007 -- nearly double the $811 billion in 1987. For every $1 of value produced in China's factories, America generates $2.50. שים לב שמדובר על מפעלים, מוצרים, דברים קשיחים, לא בולשיט כמו שירותים, פיננסים, נדלן, וכו'. אתה חושב שבארה"ב מייצרים רק נעליים? נו באמת The U.S. sold more than $200 billion worth of aircraft, missiles and space-related equipment in 2007. And $80 billion worth of autos and auto parts. Deere & Co. sold $16.5 billion worth of farming equipment last year, much of it to the rest of the world. Then there's energy products like gas turbines for power plants made by General Electric, computer chips from Intel and fighter jets from Lockheed Martin. Household names like GE, General Motors, IBM, Boeing, Hewlett-Packard are among the largest manufacturers by revenue. לא רק זה אלא שאם תחפש את המספרים, תראה שרק הייצור האמריקאי, אם הוא היה מדינה בפני עצמו, הוא היה הכלכלה השלישית בגדולה בעולם, שלישי ל-GDP של סין ויפן [ויותר גדול מכל ה-GDP של גרמניה]. והייצור בלבד גדול יותר מכלכלות רוסיה והודו ביחד.

 

[lernery]

לא אמרתי רק נעליים

ובקשר לאומה יצרנית
The U.S. by far remains the world's leading manufacturer by value of goods produced. It hit a record $1.6 trillion in 2007 -- nearly double the $811 billion in 1987. For every $1 of value produced in China's factories, America generates $2.50. שים לב שמדובר על מפעלים, מוצרים, דברים קשיחים, לא בולשיט כמו שירותים, פיננסים, נדלן, וכו'. אתה חושב שבארה"ב מייצרים רק נעליים? נו באמת The U.S. sold more than $200 billion worth of aircraft, missiles and space-related equipment in 2007. And $80 billion worth of autos and auto parts. Deere & Co. sold $16.5 billion worth of farming equipment last year, much of it to the rest of the world. Then there's energy products like gas turbines for power plants made by General Electric, computer chips from Intel and fighter jets from Lockheed Martin. Household names like GE, General Motors, IBM, Boeing, Hewlett-Packard are among the largest manufacturers by revenue. לא רק זה אלא שאם תחפש את המספרים, תראה שרק הייצור האמריקאי, אם הוא היה מדינה בפני עצמו, הוא היה הכלכלה השלישית בגדולה בעולם, שלישי ל-GDP של סין ויפן [ויותר גדול מכל ה-GDP של גרמניה]. והייצור בלבד גדול יותר מכלכלות רוסיה והודו ביחד.

לא אמרתי רק נעליים
אני אסביר לך מה ההבדל, בעיניי, בין מי שהוא talking head לבין מי שהוא לא - כמות ההיגיון במה שהוא אומר. זה הכול. אני נתתי לך בזמנו טווח זמן (ב-2009) - 3-5 שנים. אני עדיין עומד מאחוריו - אתה אפילו יכול להקדים את זה ל-2008, את מועד ההתחלה. כלומר, אני מאמין שמה שאמרתי יקרה ב- 2011 עד 2013. זה מין כלל אצבע כזה של פער בין תהליכים כלכליים יסודיים ובין הביטוי שלהם בשוק, שבינתיים לדעתי עובד די טוב.

 

[lernery]

ועוד משהו - מאוד קשה לנבא דברים

לא אמרתי רק נעליים
אני אסביר לך מה ההבדל, בעיניי, בין מי שהוא talking head לבין מי שהוא לא - כמות ההיגיון במה שהוא אומר. זה הכול. אני נתתי לך בזמנו טווח זמן (ב-2009) - 3-5 שנים. אני עדיין עומד מאחוריו - אתה אפילו יכול להקדים את זה ל-2008, את מועד ההתחלה. כלומר, אני מאמין שמה שאמרתי יקרה ב- 2011 עד 2013. זה מין כלל אצבע כזה של פער בין תהליכים כלכליים יסודיים ובין הביטוי שלהם בשוק, שבינתיים לדעתי עובד די טוב.

ועוד משהו - מאוד קשה לנבא דברים
אלא אם כן מדובר במצב שנגרם בגלל עיוות אנושי מובהק, כמו הניסיון המלאכותי האמריקאי לשמור על רמת חיים גבוהה ממה שהם יכולים להחזיק. אז אפשר לנבא בוודאות מה יקרה, כי סופם של ניסיונות אנושיים להילחם בחוקי טבע ידוע מראש.

 

[lernery]

וכמו שאמרתי, התרחיש הברור הוא שרמת החיים

ועוד משהו - מאוד קשה לנבא דברים
אלא אם כן מדובר במצב שנגרם בגלל עיוות אנושי מובהק, כמו הניסיון המלאכותי האמריקאי לשמור על רמת חיים גבוהה ממה שהם יכולים להחזיק. אז אפשר לנבא בוודאות מה יקרה, כי סופם של ניסיונות אנושיים להילחם בחוקי טבע ידוע מראש.

וכמו שאמרתי, התרחיש הברור הוא שרמת החיים
בארה"ב יורדת בחדות לרמת היצרנות. ולמה אני אומר את זה? כי יש הרבה מאוד מושגים שמופרחים באוויר בלי בסיס ברור או היגיון, כמו "התאוששות". התאוששות היא מושג דו משמעי. אפשר להבין אותו בשתי דרכים: א. חזרה לרמת החיים הקודמת (שלפני המיתון) - וכמובן המשך עלייה ברמת החיים (=צמיחה). אני יודע שזו לא המשמעות המקובלת של המושג באופן כלכלי, אולי, אבל זאת בהחלט המשמעות האינטואיטיבית שלו. ולכן מאוד מאוד חשוב להתייחס אליה, מאחר שהשדרנים והעיתונאים והעם - חושב אינטואיציה, ורוב האנשים שאני מדבר איתם - חושבים אינטואיציה. כשאומרים להם - "ארה"ב תתאושש" - הם חושבים על התרחיש הזה, גם אם הוא אולי שגוי מבחינת הגדרה. ב. חזרה לצמיחה חיובית אחרי צמיחה שלילית (כמה רבעונים שאתה רוצה להגדיר לכל אחד מהם). אם התוצר בארה"ב יצנח ב-50% תוך שנה, ואז אחר כך תהיה שנה שבה בכל רבעון תהיה צמיחה של 3%, מה שמדהים בשנה נורמלית, אז יקראו לזה "התאוששות" - כמו אפשרות ב'. התאוששות כזאת תהיה - אולי. לא ברמה של 12% אולי, אבל אם יהיה מיתון עמוק ואמיתי אז אחריו תהיה צמיחה אמיתית מהירה יותר. אבל כדי שארה"ב תישאר ברמת החיים שהיא מחזיקה עכשיו, היא תצטרך לצמוח בקצב הסיני של שנות ה-2000. בלתי אפשרי - אף אחד עוד לא מצא נוסחה לצמיחה מהירה מאוד ואי אפשר ליצור אותה בכוח. זה מה שהתחיל את כל הבעיה, הרי - הניסיון המלאכותי "לעודד צמיחה". אז לסיכום, אם מדברים אל המון העם, "התאוששות" של ארה"ב לפי אפשרות א' - ממש לא הולכת להיות. אולי עוד 12 או 15 שנה האמריקאים יחזרו לאיפה שהם היום (ואולי לא), אבל בודאי שהם לא יעשו הוקוס-פוקוס ויישארו באותו המקום.

 

[KobeRider]

אני מסכים איתך, קשה מאוד לנבא

ועוד משהו - מאוד קשה לנבא דברים
אלא אם כן מדובר במצב שנגרם בגלל עיוות אנושי מובהק, כמו הניסיון המלאכותי האמריקאי לשמור על רמת חיים גבוהה ממה שהם יכולים להחזיק. אז אפשר לנבא בוודאות מה יקרה, כי סופם של ניסיונות אנושיים להילחם בחוקי טבע ידוע מראש.

אני מסכים איתך, קשה מאוד לנבא
אבל אני חושב שהרבה פעמים סוף שנראה בלתי נמנע, דווקא נמנע על ידי תושייה אנושית [לא תמיד]. למשל כמו כל הדיבורים על peak oil, למשל כמו הדיבורים שהיו כאן על המלחמות הבלתי נמנעות, שבסוף נמנעו ואף אחד לא זוכר אותן, וגם תהליכים כלכליים. ומה דעתך על נתוני הייצור שהעלתי לכאן? יש לי אגב מספרים יותר עדכניים לשנת 2010, אבל הרעיון ברור. סתם דוגמא, אם למשל ארה"ב היא יצרנית ויצואנית מובילה של גז טבעי, מוצרי חקלאות, כלי בנייה והנדסה כבדים, האם למשל אתה שולל צמיחה עולמית ב-5 השנים הבאות שתגרום לארה"ב לייצא הרבה יותר אפילו מהשנים 2005-2007? ארה"ב מייצרת הרבה [לא אמרת נעליים, אמרת מותגי ספורט, זה רחוק מהמציאות], ומייצאת הרבה, ולמעשה הפער בין היצוא לייבוא ממש לא גדול, וזה אפשר לסגור אותו ע"י ייצוא מוגבר או ייבוא מופחת, או שילוב של השניים, בלי שכל העולם יתהפך. זה לא תרחיש שאני נותן לו סיכוי גבוה, אבל אני לא שולל אותו. כמו כניסה שוב למיתון לשני בתחילת 2011, לא משהו שאני שולל בכלל, וגם אדאג לתת לזה סיכויים יותר גדולים ככל שהמידע יהיה יותר ברור [ובתקווה גם להקדים את השוק].

 

[lernery]

"למעשה הפער בין היצוא ליבוא ממש לא גדול"?

אני מסכים איתך, קשה מאוד לנבא
אבל אני חושב שהרבה פעמים סוף שנראה בלתי נמנע, דווקא נמנע על ידי תושייה אנושית [לא תמיד]. למשל כמו כל הדיבורים על peak oil, למשל כמו הדיבורים שהיו כאן על המלחמות הבלתי נמנעות, שבסוף נמנעו ואף אחד לא זוכר אותן, וגם תהליכים כלכליים. ומה דעתך על נתוני הייצור שהעלתי לכאן? יש לי אגב מספרים יותר עדכניים לשנת 2010, אבל הרעיון ברור. סתם דוגמא, אם למשל ארה"ב היא יצרנית ויצואנית מובילה של גז טבעי, מוצרי חקלאות, כלי בנייה והנדסה כבדים, האם למשל אתה שולל צמיחה עולמית ב-5 השנים הבאות שתגרום לארה"ב לייצא הרבה יותר אפילו מהשנים 2005-2007? ארה"ב מייצרת הרבה [לא אמרת נעליים, אמרת מותגי ספורט, זה רחוק מהמציאות], ומייצאת הרבה, ולמעשה הפער בין היצוא לייבוא ממש לא גדול, וזה אפשר לסגור אותו ע"י ייצוא מוגבר או ייבוא מופחת, או שילוב של השניים, בלי שכל העולם יתהפך. זה לא תרחיש שאני נותן לו סיכוי גבוה, אבל אני לא שולל אותו. כמו כניסה שוב למיתון לשני בתחילת 2011, לא משהו שאני שולל בכלל, וגם אדאג לתת לזה סיכויים יותר גדולים ככל שהמידע יהיה יותר ברור [ובתקווה גם להקדים את השוק].

"למעשה הפער בין היצוא ליבוא ממש לא גדול"?
לפי הנתונים שאני ראיתי - מדובר בפער של בערך 22% בשיא-שיאו של המשבר (כלומר, בשיא של המשבר שהתגלגל באופן טבעי וטוב לכיוון מיתון, לפני שאובמה יצר "תמריצים" להגדלת הבזבוזים), בערך 25% כרגע - ולפני המשבר אפילו יותר מזה. זה המון. אני גם לא יודע אם אין דברים שמטים למעלה את היצוא (למשל - הסיוע הבטחוני לממשלת ישראל, בהיקף של 3 מיליארד דולר לשנה, הוא לא באמת יצוא מבחינת הגירעון המסחרי, ולך תדע אם 3 מיליארד הדולרים שארה"ב מעבירה לישראל נחשבים ליבוא - כמו שהיה ראוי מבחינה חשבונאית שייחשבו - או לא. אמנם 3 מיליארד דולר זה 3 פרומיל אבל טיפה ועוד טיפה מצטברת - אין לי מושג איזה סוגי סיוע אזרחי וכדומה ארה"ב מעבירה לשאר העולם. אני בטוח שלא מעט). עכשיו, נניח שבאמת ארה"ב עכשיו סוגרת את הפער הזה וחוזרת לצמוח. זה לא מספיק. לארה"ב יש חובות (כמו לחלק מאירופה) והם מחייבים פער חיובי גדול מספיק כדי שיוכלו להחזיר אותם. כמובן שיש שתי אפשרויות לגבי החובות: פיחות גדול בדולר - או פיחות קטן בדולר. במקרה של פיחות גדול בדולר, החובות אולי לא יהוו בעיה, אבל חובות עתידיים כן יהוו בעיה, הם כבר יצטרכו להיות מוצמדים למשהו אחר שכן אפשר לתת בו אמון. אני לא יודע איך זה ישפיע על הכלכלה האמריקאית עד הסוף ואולי זה בעצם התרחיש הכי חיובי מבחינתם - אבל זה סוג של משהו שלילי. במקרה של שמירה יחסית על עךר הדולר - החובות יהוו בעיה גדולה. בשורה התחתונה כל זה לא משנה - בשורה התחתונה אתה יכול לתת אלף הסברים למה העגבניה שלך יכולה לרחף באוויר בלי שום דבר שיתמוך בה, אבל אין שום צורך בהסבר מעמיק למחשבה מדוע העגבניה מוכרחה ליפול חזרה לרצפה.

 

[lernery]

תיקון - בשיא המשבר בערך 18-19 אחוז

"למעשה הפער בין היצוא ליבוא ממש לא גדול"?
לפי הנתונים שאני ראיתי - מדובר בפער של בערך 22% בשיא-שיאו של המשבר (כלומר, בשיא של המשבר שהתגלגל באופן טבעי וטוב לכיוון מיתון, לפני שאובמה יצר "תמריצים" להגדלת הבזבוזים), בערך 25% כרגע - ולפני המשבר אפילו יותר מזה. זה המון. אני גם לא יודע אם אין דברים שמטים למעלה את היצוא (למשל - הסיוע הבטחוני לממשלת ישראל, בהיקף של 3 מיליארד דולר לשנה, הוא לא באמת יצוא מבחינת הגירעון המסחרי, ולך תדע אם 3 מיליארד הדולרים שארה"ב מעבירה לישראל נחשבים ליבוא - כמו שהיה ראוי מבחינה חשבונאית שייחשבו - או לא. אמנם 3 מיליארד דולר זה 3 פרומיל אבל טיפה ועוד טיפה מצטברת - אין לי מושג איזה סוגי סיוע אזרחי וכדומה ארה"ב מעבירה לשאר העולם. אני בטוח שלא מעט). עכשיו, נניח שבאמת ארה"ב עכשיו סוגרת את הפער הזה וחוזרת לצמוח. זה לא מספיק. לארה"ב יש חובות (כמו לחלק מאירופה) והם מחייבים פער חיובי גדול מספיק כדי שיוכלו להחזיר אותם. כמובן שיש שתי אפשרויות לגבי החובות: פיחות גדול בדולר - או פיחות קטן בדולר. במקרה של פיחות גדול בדולר, החובות אולי לא יהוו בעיה, אבל חובות עתידיים כן יהוו בעיה, הם כבר יצטרכו להיות מוצמדים למשהו אחר שכן אפשר לתת בו אמון. אני לא יודע איך זה ישפיע על הכלכלה האמריקאית עד הסוף ואולי זה בעצם התרחיש הכי חיובי מבחינתם - אבל זה סוג של משהו שלילי. במקרה של שמירה יחסית על עךר הדולר - החובות יהוו בעיה גדולה. בשורה התחתונה כל זה לא משנה - בשורה התחתונה אתה יכול לתת אלף הסברים למה העגבניה שלך יכולה לרחף באוויר בלי שום דבר שיתמוך בה, אבל אין שום צורך בהסבר מעמיק למחשבה מדוע העגבניה מוכרחה ליפול חזרה לרצפה.

תיקון - בשיא המשבר בערך 18-19 אחוז
ועדיין זה המון.

 

[KobeRider]

בשורה התחתונה, כל זה מאוד משנה

"למעשה הפער בין היצוא ליבוא ממש לא גדול"?
לפי הנתונים שאני ראיתי - מדובר בפער של בערך 22% בשיא-שיאו של המשבר (כלומר, בשיא של המשבר שהתגלגל באופן טבעי וטוב לכיוון מיתון, לפני שאובמה יצר "תמריצים" להגדלת הבזבוזים), בערך 25% כרגע - ולפני המשבר אפילו יותר מזה. זה המון. אני גם לא יודע אם אין דברים שמטים למעלה את היצוא (למשל - הסיוע הבטחוני לממשלת ישראל, בהיקף של 3 מיליארד דולר לשנה, הוא לא באמת יצוא מבחינת הגירעון המסחרי, ולך תדע אם 3 מיליארד הדולרים שארה"ב מעבירה לישראל נחשבים ליבוא - כמו שהיה ראוי מבחינה חשבונאית שייחשבו - או לא. אמנם 3 מיליארד דולר זה 3 פרומיל אבל טיפה ועוד טיפה מצטברת - אין לי מושג איזה סוגי סיוע אזרחי וכדומה ארה"ב מעבירה לשאר העולם. אני בטוח שלא מעט). עכשיו, נניח שבאמת ארה"ב עכשיו סוגרת את הפער הזה וחוזרת לצמוח. זה לא מספיק. לארה"ב יש חובות (כמו לחלק מאירופה) והם מחייבים פער חיובי גדול מספיק כדי שיוכלו להחזיר אותם. כמובן שיש שתי אפשרויות לגבי החובות: פיחות גדול בדולר - או פיחות קטן בדולר. במקרה של פיחות גדול בדולר, החובות אולי לא יהוו בעיה, אבל חובות עתידיים כן יהוו בעיה, הם כבר יצטרכו להיות מוצמדים למשהו אחר שכן אפשר לתת בו אמון. אני לא יודע איך זה ישפיע על הכלכלה האמריקאית עד הסוף ואולי זה בעצם התרחיש הכי חיובי מבחינתם - אבל זה סוג של משהו שלילי. במקרה של שמירה יחסית על עךר הדולר - החובות יהוו בעיה גדולה. בשורה התחתונה כל זה לא משנה - בשורה התחתונה אתה יכול לתת אלף הסברים למה העגבניה שלך יכולה לרחף באוויר בלי שום דבר שיתמוך בה, אבל אין שום צורך בהסבר מעמיק למחשבה מדוע העגבניה מוכרחה ליפול חזרה לרצפה.

בשורה התחתונה, כל זה מאוד משנה
כי אנחנו לא היסטוריונים, ואנחנו לא חיים לנצח. זה שיש תהליך מסויים, זה ברור. זה שלאמריקאים יש חובות ובעיות מכאן ועד להודעה חדשה, זה גם ברור. השאלה היא מה יקרה בימי חיינו, ואיך אתה ואני כייצורים פיננסים צריכים להגיב. כל תהליך ההתפרקות שאתה מדבר עליו הוא ברור, אבל הוא גם היה ברור בכל שנה ב-15 שנה האחרונות, ועדיין מי שהימר נגד ארה"ב בשנות ה-90 עשה טעות. ולדעתי, מתישהו בעתיד הקרוב מאוד, אחרי שהמשבר הנוכחי יסתיים [שהתחיל בשנת 2000, ולדעתי הוא עדיין לא], והרבה לפני שהשולחן יהיה נקי מכל הבעיות הידועות, זו תהיה שוב טעות.

 

[קרלטון]

לגבי "מלחמות", אם ראית לנכון להזכיר את הנקודה

אני מסכים איתך, קשה מאוד לנבא
אבל אני חושב שהרבה פעמים סוף שנראה בלתי נמנע, דווקא נמנע על ידי תושייה אנושית [לא תמיד]. למשל כמו כל הדיבורים על peak oil, למשל כמו הדיבורים שהיו כאן על המלחמות הבלתי נמנעות, שבסוף נמנעו ואף אחד לא זוכר אותן, וגם תהליכים כלכליים. ומה דעתך על נתוני הייצור שהעלתי לכאן? יש לי אגב מספרים יותר עדכניים לשנת 2010, אבל הרעיון ברור. סתם דוגמא, אם למשל ארה"ב היא יצרנית ויצואנית מובילה של גז טבעי, מוצרי חקלאות, כלי בנייה והנדסה כבדים, האם למשל אתה שולל צמיחה עולמית ב-5 השנים הבאות שתגרום לארה"ב לייצא הרבה יותר אפילו מהשנים 2005-2007? ארה"ב מייצרת הרבה [לא אמרת נעליים, אמרת מותגי ספורט, זה רחוק מהמציאות], ומייצאת הרבה, ולמעשה הפער בין היצוא לייבוא ממש לא גדול, וזה אפשר לסגור אותו ע"י ייצוא מוגבר או ייבוא מופחת, או שילוב של השניים, בלי שכל העולם יתהפך. זה לא תרחיש שאני נותן לו סיכוי גבוה, אבל אני לא שולל אותו. כמו כניסה שוב למיתון לשני בתחילת 2011, לא משהו שאני שולל בכלל, וגם אדאג לתת לזה סיכויים יותר גדולים ככל שהמידע יהיה יותר ברור [ובתקווה גם להקדים את השוק].

לגבי "מלחמות", אם ראית לנכון להזכיר את הנקודה
אני מבין שגם שם באת בגישה של אנליסט שבא לנתח ולהעריך מה יקרה על סמך כמה שיותר נתונים, זה מובן לגמרי ומתאים מאוד לפורום מסוג זה. אבל הטיעונים שלי בנושא לא באו בכלל בגישה של תחזיות ונבואות אלא מכיוון איזו פעולה יש לנקוט כיום כדי *להזיז* את המציאות לכיוון הרצוי ובשביל שתהיה מוטיבציה לעשות את זה, לא צריך להשתכנע שתרחיש קטסטרופלי כלשהו יקרה ב-100%, אלא להשתכנע שהוא סביר מספיק. ההבדל הוא מהותי - הערכת תרחישים פסיבית, לעומת נקיטת עמדה לגבי שינוי אקטיבי. מי אמר מלחמות בלתי נמנעות? אולי אפשר למנוע, אולי אי אפשר. אולי אפילו יש סיכוי גבוה יותר למנוע מאשר לא. הנקודה היא שלא כל נושא הוא החלטת השקעה שאם היא נכשלת אפשר לספוג את ההפסד, או להתנצל עליה למשקיעים, או לצאת בסטופ לוס, או לשמוח שסיכנו רק חלק קטן מהתיק. בפעולות השקעה שלי אני מוכן לספוג הפסד לפעמים, כל עוד אני מאמין שהתוחלת של מה שאני עושה חיובית, בתחומים אחרים אין את הלוקסוס הזה. מקווה שהצלחתי להעביר את הנקודה.

 

[קרלטון]

או אם לחדד

לגבי "מלחמות", אם ראית לנכון להזכיר את הנקודה
אני מבין שגם שם באת בגישה של אנליסט שבא לנתח ולהעריך מה יקרה על סמך כמה שיותר נתונים, זה מובן לגמרי ומתאים מאוד לפורום מסוג זה. אבל הטיעונים שלי בנושא לא באו בכלל בגישה של תחזיות ונבואות אלא מכיוון איזו פעולה יש לנקוט כיום כדי *להזיז* את המציאות לכיוון הרצוי ובשביל שתהיה מוטיבציה לעשות את זה, לא צריך להשתכנע שתרחיש קטסטרופלי כלשהו יקרה ב-100%, אלא להשתכנע שהוא סביר מספיק. ההבדל הוא מהותי - הערכת תרחישים פסיבית, לעומת נקיטת עמדה לגבי שינוי אקטיבי. מי אמר מלחמות בלתי נמנעות? אולי אפשר למנוע, אולי אי אפשר. אולי אפילו יש סיכוי גבוה יותר למנוע מאשר לא. הנקודה היא שלא כל נושא הוא החלטת השקעה שאם היא נכשלת אפשר לספוג את ההפסד, או להתנצל עליה למשקיעים, או לצאת בסטופ לוס, או לשמוח שסיכנו רק חלק קטן מהתיק. בפעולות השקעה שלי אני מוכן לספוג הפסד לפעמים, כל עוד אני מאמין שהתוחלת של מה שאני עושה חיובית, בתחומים אחרים אין את הלוקסוס הזה. מקווה שהצלחתי להעביר את הנקודה.

או אם לחדד
המחלוקת המרכזית בנושא זה היא הרבה מעבר לתקפות הטיעונים ורמת הביסוס שלהם - היא לגבי ה"כובע" אותו אנחנו חובשים שכשאנו דנים בנושא - כובע של משקיע שיכול להחליט על גובה החשיפה שלו ל"טרייד", או כובע של מישהו שהולך לספוג את מלוא ההשלכות אם הוא רוצה בכך או לא. ה"כובעים" השונים מכתיבים מתודולוגיות שונות. הראשון צריך תוחלת חיובית כדי להשקיע בכיוון זה או אחר, השני צריך למזער ככל האפשר תסריטים בלתי נסבלים, גם אם יש להם סבירות של פחות מ-50% להתרחש. דוגמא קלאסית מהיומיום היא ביטוח, שהתוחלת שלו שלילית אבל יש הרבה הגיון לפרט לעשות אותו. ורק להבהיר - אני לא טוען שגם השני לא צריך בכלל לנסות להעריך, בכלים אנליטים, סבירויות לתסריטים בלתי נסבלים אלה, וזאת מכיוון שאין לנו משאבים לנסות למנוע כל תסריט בלתי נסבל באשר הוא. אני אעשה ביטוח נגד שריפות, לא נגד נפילת מטאור מהשמיים. אבל כאשר יש שכנוע שהמשאבים קיימים למנוע תסריט בלתי נסבל X (תנאי מקדים, שגם אותו לא הצלחנו לקבוע בדיון הקודם), והוא מוערך ברמת סבירות לא זניחה (אני לא אנסה לתת פה מספר באחוזי מובהקות, גם ככה זה לא ממש תחום שאפשר לאסוף עליו מדגמים מייצגים מתאימים), זה מספיק.

 

[KobeRider]

נכון, אני מסכים איתך

לגבי "מלחמות", אם ראית לנכון להזכיר את הנקודה
אני מבין שגם שם באת בגישה של אנליסט שבא לנתח ולהעריך מה יקרה על סמך כמה שיותר נתונים, זה מובן לגמרי ומתאים מאוד לפורום מסוג זה. אבל הטיעונים שלי בנושא לא באו בכלל בגישה של תחזיות ונבואות אלא מכיוון איזו פעולה יש לנקוט כיום כדי *להזיז* את המציאות לכיוון הרצוי ובשביל שתהיה מוטיבציה לעשות את זה, לא צריך להשתכנע שתרחיש קטסטרופלי כלשהו יקרה ב-100%, אלא להשתכנע שהוא סביר מספיק. ההבדל הוא מהותי - הערכת תרחישים פסיבית, לעומת נקיטת עמדה לגבי שינוי אקטיבי. מי אמר מלחמות בלתי נמנעות? אולי אפשר למנוע, אולי אי אפשר. אולי אפילו יש סיכוי גבוה יותר למנוע מאשר לא. הנקודה היא שלא כל נושא הוא החלטת השקעה שאם היא נכשלת אפשר לספוג את ההפסד, או להתנצל עליה למשקיעים, או לצאת בסטופ לוס, או לשמוח שסיכנו רק חלק קטן מהתיק. בפעולות השקעה שלי אני מוכן לספוג הפסד לפעמים, כל עוד אני מאמין שהתוחלת של מה שאני עושה חיובית, בתחומים אחרים אין את הלוקסוס הזה. מקווה שהצלחתי להעביר את הנקודה.

נכון, אני מסכים איתך
בגלל זה כבר בתחילת הדיון ההוא, הדבר הראשון שאמרתי זה שאולי המסקנות שלך נכונות, אבל הן לא אנליטיות. וזה מקובל עלי לגמרי שיש אנשים שחושבים בצורה כזו, וזה גם מקובל עלי שבמקרה הספציפי ההוא [תרחישי מלחמה] יש מקום לניתוח המציאות בצורה כזו. אבל עדיין, הנקודה שלי בדיון ההוא הייתה להראות שמבחינה אנליטית, אין יסודת כדי להגיע למסקנות האלו.

 

[KobeRider]

עוד דוגמא: יומולדת 35 להתחממות גלובאלית

לגבי "מלחמות", אם ראית לנכון להזכיר את הנקודה
אני מבין שגם שם באת בגישה של אנליסט שבא לנתח ולהעריך מה יקרה על סמך כמה שיותר נתונים, זה מובן לגמרי ומתאים מאוד לפורום מסוג זה. אבל הטיעונים שלי בנושא לא באו בכלל בגישה של תחזיות ונבואות אלא מכיוון איזו פעולה יש לנקוט כיום כדי *להזיז* את המציאות לכיוון הרצוי ובשביל שתהיה מוטיבציה לעשות את זה, לא צריך להשתכנע שתרחיש קטסטרופלי כלשהו יקרה ב-100%, אלא להשתכנע שהוא סביר מספיק. ההבדל הוא מהותי - הערכת תרחישים פסיבית, לעומת נקיטת עמדה לגבי שינוי אקטיבי. מי אמר מלחמות בלתי נמנעות? אולי אפשר למנוע, אולי אי אפשר. אולי אפילו יש סיכוי גבוה יותר למנוע מאשר לא. הנקודה היא שלא כל נושא הוא החלטת השקעה שאם היא נכשלת אפשר לספוג את ההפסד, או להתנצל עליה למשקיעים, או לצאת בסטופ לוס, או לשמוח שסיכנו רק חלק קטן מהתיק. בפעולות השקעה שלי אני מוכן לספוג הפסד לפעמים, כל עוד אני מאמין שהתוחלת של מה שאני עושה חיובית, בתחומים אחרים אין את הלוקסוס הזה. מקווה שהצלחתי להעביר את הנקודה.

עוד דוגמא: יומולדת 35 להתחממות גלובאלית
http://www.realclimate.org/index.php/archives/2010/07/happy-35th-birthday-global-warming/

 

[בועה בזרם]

ארה"ב יצואנית מובילה של גז טבעי ?

אני מסכים איתך, קשה מאוד לנבא
אבל אני חושב שהרבה פעמים סוף שנראה בלתי נמנע, דווקא נמנע על ידי תושייה אנושית [לא תמיד]. למשל כמו כל הדיבורים על peak oil, למשל כמו הדיבורים שהיו כאן על המלחמות הבלתי נמנעות, שבסוף נמנעו ואף אחד לא זוכר אותן, וגם תהליכים כלכליים. ומה דעתך על נתוני הייצור שהעלתי לכאן? יש לי אגב מספרים יותר עדכניים לשנת 2010, אבל הרעיון ברור. סתם דוגמא, אם למשל ארה"ב היא יצרנית ויצואנית מובילה של גז טבעי, מוצרי חקלאות, כלי בנייה והנדסה כבדים, האם למשל אתה שולל צמיחה עולמית ב-5 השנים הבאות שתגרום לארה"ב לייצא הרבה יותר אפילו מהשנים 2005-2007? ארה"ב מייצרת הרבה [לא אמרת נעליים, אמרת מותגי ספורט, זה רחוק מהמציאות], ומייצאת הרבה, ולמעשה הפער בין היצוא לייבוא ממש לא גדול, וזה אפשר לסגור אותו ע"י ייצוא מוגבר או ייבוא מופחת, או שילוב של השניים, בלי שכל העולם יתהפך. זה לא תרחיש שאני נותן לו סיכוי גבוה, אבל אני לא שולל אותו. כמו כניסה שוב למיתון לשני בתחילת 2011, לא משהו שאני שולל בכלל, וגם אדאג לתת לזה סיכויים יותר גדולים ככל שהמידע יהיה יותר ברור [ובתקווה גם להקדים את השוק].

ארה"ב יצואנית מובילה של גז טבעי ?
היא נמצאת במקום העשירי בערך אבל זה לא כזה מרשים מכיון שיש מדינות עם הרבה יותר מאגרים. למשל קזחסטן שכמה שבוראט צוחק עליה, היא מדינה עם המון אוצרות. פשוט ענין של ניהול. כל הגוש הזה שולט יפה יפה במחיר הנפט. בלי לדבר יותר מדי. כשרוסיה תקיץ מעידן פוטין הם יתחזקו מאוד מאוד. מפתיע אותי שאתה מדבר על מלחמות שבסוף נמנעו. האם אתה מודע לכך שבמאה העשרים היו 2 מלחמות עולם ? אגב רוב רובם של המתים באו על רקע חילוני לגמרי ולא מלחמות דתות כפי שחלק אוהבים לחשוב. אם אביא רק חלק מהמלחמות שקורות היום וסקירה היסטורית קצרה של מה שהיה בעבר הקרוב - אשב כאן עד הלילה. אינני מתיימר לדעת מה אנשים יחליטו. אני רק אומר שכאשר יש לך נתונים טבעיים - זו כבר לא תחזית, אלא מדובר באריתמטיקה פשוטה. באר של מאה איש לא תספיק למאתיים איש. אינני יודע איך המאה העודפים ימותו אבל הם ימותו. להתווכח עם זה, זה להתווכח עם אריתמטיקה (בהנחה שהנתונים נכונים כמובן). אתה אומר שאפשר להביא את אותם נתונים לפני עשרים שנה. ובכן לפני 15 שנה, אוכלוסיית העולם מנתה בסביבות 5 מיליארד איש בלבד. מיד אחרי מלחה"ע ה2 החלה ה"מהפכה הירוקה" בחקלאות שזה מונח אירוני להפיכת נפט למזון (ע"י כימיקלים ומיכון כבד ועוד). המהפכה הזו הייתה פתרון לא נכון. פתרונות לא נכונים יוצרים בעיה כפולה ומכופלת. לפני חמש עשרה שנה היה הרבה יותר שטח. לפני חמש עשרה שנה היו יותר משאבים והיה פחות נשק בעולם. הייתה גם יותר יציבות מכמה בחינות. יפן יכלה לומר סוני אין כמוני. היום יש את סמסונג שהמסך שרבים בוהים בו הוא שלהם. היום יש את טאטא בהודו. וכו'. לפעמים האיכויות הבינוניות הופכות למספיק טובות ואז אין צורך להחליף מוצרים. מצב כזה הוא קטסטרופה לכלכלה המערבית. הרבה דברים השתנו. ובראשם הנתונים הבסיסיים. אם בכ"ז רוצים ללכת על לונג אז אפשר על סחורות. זה הכי בטוח שיעלה בימינו. תעשיית הדגה והבקר במיוחד.

 

[בועה בזרם]

עוד כמה דברים מהותיים שהשתנו

ארה"ב יצואנית מובילה של גז טבעי ?
היא נמצאת במקום העשירי בערך אבל זה לא כזה מרשים מכיון שיש מדינות עם הרבה יותר מאגרים. למשל קזחסטן שכמה שבוראט צוחק עליה, היא מדינה עם המון אוצרות. פשוט ענין של ניהול. כל הגוש הזה שולט יפה יפה במחיר הנפט. בלי לדבר יותר מדי. כשרוסיה תקיץ מעידן פוטין הם יתחזקו מאוד מאוד. מפתיע אותי שאתה מדבר על מלחמות שבסוף נמנעו. האם אתה מודע לכך שבמאה העשרים היו 2 מלחמות עולם ? אגב רוב רובם של המתים באו על רקע חילוני לגמרי ולא מלחמות דתות כפי שחלק אוהבים לחשוב. אם אביא רק חלק מהמלחמות שקורות היום וסקירה היסטורית קצרה של מה שהיה בעבר הקרוב - אשב כאן עד הלילה. אינני מתיימר לדעת מה אנשים יחליטו. אני רק אומר שכאשר יש לך נתונים טבעיים - זו כבר לא תחזית, אלא מדובר באריתמטיקה פשוטה. באר של מאה איש לא תספיק למאתיים איש. אינני יודע איך המאה העודפים ימותו אבל הם ימותו. להתווכח עם זה, זה להתווכח עם אריתמטיקה (בהנחה שהנתונים נכונים כמובן). אתה אומר שאפשר להביא את אותם נתונים לפני עשרים שנה. ובכן לפני 15 שנה, אוכלוסיית העולם מנתה בסביבות 5 מיליארד איש בלבד. מיד אחרי מלחה"ע ה2 החלה ה"מהפכה הירוקה" בחקלאות שזה מונח אירוני להפיכת נפט למזון (ע"י כימיקלים ומיכון כבד ועוד). המהפכה הזו הייתה פתרון לא נכון. פתרונות לא נכונים יוצרים בעיה כפולה ומכופלת. לפני חמש עשרה שנה היה הרבה יותר שטח. לפני חמש עשרה שנה היו יותר משאבים והיה פחות נשק בעולם. הייתה גם יותר יציבות מכמה בחינות. יפן יכלה לומר סוני אין כמוני. היום יש את סמסונג שהמסך שרבים בוהים בו הוא שלהם. היום יש את טאטא בהודו. וכו'. לפעמים האיכויות הבינוניות הופכות למספיק טובות ואז אין צורך להחליף מוצרים. מצב כזה הוא קטסטרופה לכלכלה המערבית. הרבה דברים השתנו. ובראשם הנתונים הבסיסיים. אם בכ"ז רוצים ללכת על לונג אז אפשר על סחורות. זה הכי בטוח שיעלה בימינו. תעשיית הדגה והבקר במיוחד.

עוד כמה דברים מהותיים שהשתנו
אני חושב שישנם שלושה תחומים בולטים בטכנולוגיה - חומרה (לא רק של מחשבים), תוכנה, וביו-טכנולגיה. בתחום הראשון יש לאמריקה יתרון גדול אבל לא מאוד גדול. ובל נשכח שרוב המפעלים נמצאים בחוץ. בתוכנה ממש אין לה יתרון לדעתי. סה"כ צריך מחשב בשביל לפתח תוכנה. ההודים לא פחות חכמים מהאמריקאים ואפילו לא מהיהודים

. ובתחום הרפואה יש לה לכאורה יתרון גדול אבל דא עקה שהם גם הצרכנים הכי גדולים של הרפואה של עצמם וזה פשוט אוכל אותם מבפנים. ייתכן אפילו שיוצא שכרם בהפסדם. הרפורמה שהעביר ברק אובאמה באמצע המשבר דרשה ביצים של שור.