מה לגבי זכויות המעסיקים???

[emmr]

מה לגבי זכויות המעסיקים???

מה לגבי זכויות המעסיקים???
עושה רושם שבנושא דיני עבודה, הנחת היסוד הבסיסית כאילו רק לעובדים יש זכויות, ועורכי דין מאוד מתלהבים לייצג עובד "מסכן" שהמעסיק הקפיטליסט "דפק אותו" (אם העובד הוא עולה חדש ישן כי מה לעשות העברית בפיו עדיין לא משהו לאחר 14 שנים - אז בכלל האיש מוצג כאומלל ומנוצל). נראה שזה כמו בתחומים אחרים בחיים, כמו בגירושין, שכולם שמחים להיות בצד של האישה (יסלחו לי הנשים...אבל בואו ונהיה פרקטיים). אבל לעניננו - לפני כשנה וחצי קלטתי לעבודה מהנדס אלקטרוניקה, עם דרישה להתמחות בתחום מאוד מסויים. האיש הציג עצמו כמומחה בתחום הנדרש. להבדיל מרופאים, שמתמחים בתחום מסויים בהליך מסודר, בענף האלקטרוניקה המצב שונה ואין למעשה דרך לבדוק את אמיתות הצהרות העובד, לפחות לא בדיקה של מסלול לימוד או תעודות מקצועיות. בקיצור, צריך לסמוך. האיש היה רחוק מלהיות מומחה, בקושי היה לו ידע כללי בתחום והבעיה המרכזית היא שאין דרך מיידית לבדוק את הנושא, מאחר ומדובר בעבודת פיתוח. התוצאה התפוצצה לי בפנים: האיש לא סיים את העבודה במועדים שנקבעו, באיחור רב סיפק עבודה שעם תחילת הייצור התגלו בה טעויות אין ספור והחברה ספגה מכה כמעט אנושה של אובדן הזמנות, אובדן חוזים, פגיעה במוניטין ונזק ישיר של מוצרים שנזרקו לפח פשוטו כמשמעו. הנזק הממשי נמדד בעשרות אלפי שקלים, אבל ההזמנות שבוטלו היו בסדרי גודל של מאות אלפים. אלה נזקים שאפשר להוכיח במסמכים. מדובר בעבודה שעד היום בו הועסק אותו עובד היינו נוהגים להוציא לקבלן משנה. השיקול המרכזי בהעסקתו של אותו "מומחה" היה קיצור זמנים, לאור הצטברות עבודות, צמצום הסיכוי לטעויות (כמה אירוני) וכמובן צמצום עלויות. ברור אם כך שמדובר בעבודה די שגרתית, שידוע היקף הזמן שלה והעלויות, כך שהעובד לא נדרש "לעשות את הבלתי אפשרי". העובד פוטר לאחר פחות משנה, בחודשים שלאחר סדרת האסונות הוא התחייב לתקן את הטעויות ומסיבה זו הושאר בעבודה. כשראיתי שהוא סתם מנצל את הזמן והתיקון יותר גרוע סיימתי את ההתקשרות איתו. שאלתי היא....כמו בכותרת....זכויות המעסיקים. מקבלים עובד לעבודה תוך הצהרה שקרית שלו בדבר מומחיותו בתחום מוגדר. האיש לא רק שלא ממלא תפקידו, שכאמור כמעט בלתי אפשרי לבדוק תוך כדי תהליך ומגיש עבודה שגורמת נזק ממשי. אילו היה מדובר בקבלן משנה, אי עמידה בזמנים שנקבעו או אספקת מוצר פגום מהווים עילה לבטל תשלום או לדרוש חזרה תשלום ששולם. אבל כאן התקיימו יחסי עובד מעביד, על פניו החוק לצידו, אין מצב בו אם לא הייתה משולמת לו משכורת היינו יוצאים זכאים בבתי הדין לעבודה. נעזוב את הנזקים לרגע, ננסה לחשוב בהגיון אחר: לעובד שולמה בצורת משכורת תמורה מסויימת עבור שרות שבפועל לא בוצע והיינו חייבים לשלם פעם נוספת לקבלן משנה כדי שיעשה את אותה עבודה. מה כן עושים במקרה כזה? לי זכורה כתבה בעיתון מלפני כשנתיים, בו עובד עירייה הגיש מועמדות למכרז בתפקיד מסויים תוך שהוא מצהיר שיש לו תואר ראשון והתקבל. כעבור תקופה, מישהו שכנראה מאוד אהב אותו שלח מכתב בו ציין שלאותו עובד אין תואר אקדמי בכלל. הוא כמובן פוטר מייד ואף הוגשה נגדו תביעה וחוייב לשלם פיצויים לאותה עירייה. העובד שלי, בשיא חוצפתו חזר על מעלליו שוב. כחודש לאחר שפוטר, התקשרה אלי מנהלת מחלקת כ"א בחברה אחרת כדי לברר עליו ולקבל המלצות. מתברר שמה שהדליק אצלה מנורה אדומה היו קורות חייו. יום לאחר ששלח קורות חיים, דיברו איתו ושאלו לגבי התמחות באותו תחום. בלי בושה, האיש תיקן את קורות החיים, הוסיף את נושא ההתמחות ואף את העובדה שהועסק בחברתי בתפקיד זה ושלח את המסמך מחדש. מה אני עושה עם זה? האם כדאי לתבוע אותו? יש תקדימים בו מתיחסים גם לגבי מחויבויות העובדים או שמשווים את יחסי עובד מעביד לאלה של ספק ולקוח? לחברה נגרם נזק שלקח שנה כמעט לתקן.

 

[יוסאריאן]

אתה יכול לתבוע אותו.

מה לגבי זכויות המעסיקים???
עושה רושם שבנושא דיני עבודה, הנחת היסוד הבסיסית כאילו רק לעובדים יש זכויות, ועורכי דין מאוד מתלהבים לייצג עובד "מסכן" שהמעסיק הקפיטליסט "דפק אותו" (אם העובד הוא עולה חדש ישן כי מה לעשות העברית בפיו עדיין לא משהו לאחר 14 שנים - אז בכלל האיש מוצג כאומלל ומנוצל). נראה שזה כמו בתחומים אחרים בחיים, כמו בגירושין, שכולם שמחים להיות בצד של האישה (יסלחו לי הנשים...אבל בואו ונהיה פרקטיים). אבל לעניננו - לפני כשנה וחצי קלטתי לעבודה מהנדס אלקטרוניקה, עם דרישה להתמחות בתחום מאוד מסויים. האיש הציג עצמו כמומחה בתחום הנדרש. להבדיל מרופאים, שמתמחים בתחום מסויים בהליך מסודר, בענף האלקטרוניקה המצב שונה ואין למעשה דרך לבדוק את אמיתות הצהרות העובד, לפחות לא בדיקה של מסלול לימוד או תעודות מקצועיות. בקיצור, צריך לסמוך. האיש היה רחוק מלהיות מומחה, בקושי היה לו ידע כללי בתחום והבעיה המרכזית היא שאין דרך מיידית לבדוק את הנושא, מאחר ומדובר בעבודת פיתוח. התוצאה התפוצצה לי בפנים: האיש לא סיים את העבודה במועדים שנקבעו, באיחור רב סיפק עבודה שעם תחילת הייצור התגלו בה טעויות אין ספור והחברה ספגה מכה כמעט אנושה של אובדן הזמנות, אובדן חוזים, פגיעה במוניטין ונזק ישיר של מוצרים שנזרקו לפח פשוטו כמשמעו. הנזק הממשי נמדד בעשרות אלפי שקלים, אבל ההזמנות שבוטלו היו בסדרי גודל של מאות אלפים. אלה נזקים שאפשר להוכיח במסמכים. מדובר בעבודה שעד היום בו הועסק אותו עובד היינו נוהגים להוציא לקבלן משנה. השיקול המרכזי בהעסקתו של אותו "מומחה" היה קיצור זמנים, לאור הצטברות עבודות, צמצום הסיכוי לטעויות (כמה אירוני) וכמובן צמצום עלויות. ברור אם כך שמדובר בעבודה די שגרתית, שידוע היקף הזמן שלה והעלויות, כך שהעובד לא נדרש "לעשות את הבלתי אפשרי". העובד פוטר לאחר פחות משנה, בחודשים שלאחר סדרת האסונות הוא התחייב לתקן את הטעויות ומסיבה זו הושאר בעבודה. כשראיתי שהוא סתם מנצל את הזמן והתיקון יותר גרוע סיימתי את ההתקשרות איתו. שאלתי היא....כמו בכותרת....זכויות המעסיקים. מקבלים עובד לעבודה תוך הצהרה שקרית שלו בדבר מומחיותו בתחום מוגדר. האיש לא רק שלא ממלא תפקידו, שכאמור כמעט בלתי אפשרי לבדוק תוך כדי תהליך ומגיש עבודה שגורמת נזק ממשי. אילו היה מדובר בקבלן משנה, אי עמידה בזמנים שנקבעו או אספקת מוצר פגום מהווים עילה לבטל תשלום או לדרוש חזרה תשלום ששולם. אבל כאן התקיימו יחסי עובד מעביד, על פניו החוק לצידו, אין מצב בו אם לא הייתה משולמת לו משכורת היינו יוצאים זכאים בבתי הדין לעבודה. נעזוב את הנזקים לרגע, ננסה לחשוב בהגיון אחר: לעובד שולמה בצורת משכורת תמורה מסויימת עבור שרות שבפועל לא בוצע והיינו חייבים לשלם פעם נוספת לקבלן משנה כדי שיעשה את אותה עבודה. מה כן עושים במקרה כזה? לי זכורה כתבה בעיתון מלפני כשנתיים, בו עובד עירייה הגיש מועמדות למכרז בתפקיד מסויים תוך שהוא מצהיר שיש לו תואר ראשון והתקבל. כעבור תקופה, מישהו שכנראה מאוד אהב אותו שלח מכתב בו ציין שלאותו עובד אין תואר אקדמי בכלל. הוא כמובן פוטר מייד ואף הוגשה נגדו תביעה וחוייב לשלם פיצויים לאותה עירייה. העובד שלי, בשיא חוצפתו חזר על מעלליו שוב. כחודש לאחר שפוטר, התקשרה אלי מנהלת מחלקת כ"א בחברה אחרת כדי לברר עליו ולקבל המלצות. מתברר שמה שהדליק אצלה מנורה אדומה היו קורות חייו. יום לאחר ששלח קורות חיים, דיברו איתו ושאלו לגבי התמחות באותו תחום. בלי בושה, האיש תיקן את קורות החיים, הוסיף את נושא ההתמחות ואף את העובדה שהועסק בחברתי בתפקיד זה ושלח את המסמך מחדש. מה אני עושה עם זה? האם כדאי לתבוע אותו? יש תקדימים בו מתיחסים גם לגבי מחויבויות העובדים או שמשווים את יחסי עובד מעביד לאלה של ספק ולקוח? לחברה נגרם נזק שלקח שנה כמעט לתקן.

אתה יכול לתבוע אותו.
אם תצליח להוכיח שהוא עבד עליך בנוגע לכישוריו ואם תצליח להוכיח את הנזק שהוא גרם - תוכל לקבל פסק דין שיחייב אותו לפצות אותך על הנזק. תעשה חשבון אם שווה לך או לא.

 

[שיר ורד]

אני בספק גדול אם תצליח לזכות בתביעה

מה לגבי זכויות המעסיקים???
עושה רושם שבנושא דיני עבודה, הנחת היסוד הבסיסית כאילו רק לעובדים יש זכויות, ועורכי דין מאוד מתלהבים לייצג עובד "מסכן" שהמעסיק הקפיטליסט "דפק אותו" (אם העובד הוא עולה חדש ישן כי מה לעשות העברית בפיו עדיין לא משהו לאחר 14 שנים - אז בכלל האיש מוצג כאומלל ומנוצל). נראה שזה כמו בתחומים אחרים בחיים, כמו בגירושין, שכולם שמחים להיות בצד של האישה (יסלחו לי הנשים...אבל בואו ונהיה פרקטיים). אבל לעניננו - לפני כשנה וחצי קלטתי לעבודה מהנדס אלקטרוניקה, עם דרישה להתמחות בתחום מאוד מסויים. האיש הציג עצמו כמומחה בתחום הנדרש. להבדיל מרופאים, שמתמחים בתחום מסויים בהליך מסודר, בענף האלקטרוניקה המצב שונה ואין למעשה דרך לבדוק את אמיתות הצהרות העובד, לפחות לא בדיקה של מסלול לימוד או תעודות מקצועיות. בקיצור, צריך לסמוך. האיש היה רחוק מלהיות מומחה, בקושי היה לו ידע כללי בתחום והבעיה המרכזית היא שאין דרך מיידית לבדוק את הנושא, מאחר ומדובר בעבודת פיתוח. התוצאה התפוצצה לי בפנים: האיש לא סיים את העבודה במועדים שנקבעו, באיחור רב סיפק עבודה שעם תחילת הייצור התגלו בה טעויות אין ספור והחברה ספגה מכה כמעט אנושה של אובדן הזמנות, אובדן חוזים, פגיעה במוניטין ונזק ישיר של מוצרים שנזרקו לפח פשוטו כמשמעו. הנזק הממשי נמדד בעשרות אלפי שקלים, אבל ההזמנות שבוטלו היו בסדרי גודל של מאות אלפים. אלה נזקים שאפשר להוכיח במסמכים. מדובר בעבודה שעד היום בו הועסק אותו עובד היינו נוהגים להוציא לקבלן משנה. השיקול המרכזי בהעסקתו של אותו "מומחה" היה קיצור זמנים, לאור הצטברות עבודות, צמצום הסיכוי לטעויות (כמה אירוני) וכמובן צמצום עלויות. ברור אם כך שמדובר בעבודה די שגרתית, שידוע היקף הזמן שלה והעלויות, כך שהעובד לא נדרש "לעשות את הבלתי אפשרי". העובד פוטר לאחר פחות משנה, בחודשים שלאחר סדרת האסונות הוא התחייב לתקן את הטעויות ומסיבה זו הושאר בעבודה. כשראיתי שהוא סתם מנצל את הזמן והתיקון יותר גרוע סיימתי את ההתקשרות איתו. שאלתי היא....כמו בכותרת....זכויות המעסיקים. מקבלים עובד לעבודה תוך הצהרה שקרית שלו בדבר מומחיותו בתחום מוגדר. האיש לא רק שלא ממלא תפקידו, שכאמור כמעט בלתי אפשרי לבדוק תוך כדי תהליך ומגיש עבודה שגורמת נזק ממשי. אילו היה מדובר בקבלן משנה, אי עמידה בזמנים שנקבעו או אספקת מוצר פגום מהווים עילה לבטל תשלום או לדרוש חזרה תשלום ששולם. אבל כאן התקיימו יחסי עובד מעביד, על פניו החוק לצידו, אין מצב בו אם לא הייתה משולמת לו משכורת היינו יוצאים זכאים בבתי הדין לעבודה. נעזוב את הנזקים לרגע, ננסה לחשוב בהגיון אחר: לעובד שולמה בצורת משכורת תמורה מסויימת עבור שרות שבפועל לא בוצע והיינו חייבים לשלם פעם נוספת לקבלן משנה כדי שיעשה את אותה עבודה. מה כן עושים במקרה כזה? לי זכורה כתבה בעיתון מלפני כשנתיים, בו עובד עירייה הגיש מועמדות למכרז בתפקיד מסויים תוך שהוא מצהיר שיש לו תואר ראשון והתקבל. כעבור תקופה, מישהו שכנראה מאוד אהב אותו שלח מכתב בו ציין שלאותו עובד אין תואר אקדמי בכלל. הוא כמובן פוטר מייד ואף הוגשה נגדו תביעה וחוייב לשלם פיצויים לאותה עירייה. העובד שלי, בשיא חוצפתו חזר על מעלליו שוב. כחודש לאחר שפוטר, התקשרה אלי מנהלת מחלקת כ"א בחברה אחרת כדי לברר עליו ולקבל המלצות. מתברר שמה שהדליק אצלה מנורה אדומה היו קורות חייו. יום לאחר ששלח קורות חיים, דיברו איתו ושאלו לגבי התמחות באותו תחום. בלי בושה, האיש תיקן את קורות החיים, הוסיף את נושא ההתמחות ואף את העובדה שהועסק בחברתי בתפקיד זה ושלח את המסמך מחדש. מה אני עושה עם זה? האם כדאי לתבוע אותו? יש תקדימים בו מתיחסים גם לגבי מחויבויות העובדים או שמשווים את יחסי עובד מעביד לאלה של ספק ולקוח? לחברה נגרם נזק שלקח שנה כמעט לתקן.

אני בספק גדול אם תצליח לזכות בתביעה
נגדו. בדרך כלל , מערכת מיון וקליטה יעילה ונכונה, אמורה לעלות על "רמאים" כאלו כבר בשלב הקליטה. במיוחד במדינת ישראל שהיא מדינה קטנה וכולם מכירים את כולם וניתן לברר בקלות האם הצהרותיו של מועמד לעבודה על ניסיונו בעבודה קודמת הן נכונות או לא. לכן, אם עובד כזה, הצליח להסתנו לתוך החברה, יש להניח שבית דין יניח שהיתה כאן רשלנות תורמת של החברה. גם אם תביא הוכחות מניסיון הרמאות שלו מול החברה האחרת, ישאל אותך בית הדין , מדוע לא נהגת אתה כמו אותה מנהלת בחברה הנ"ל ובררת את נכונות הפרטים בקורות חייו. הבעיה השניה שצפויה לך , היא משך ההעסקה הארוך של אותו עובד. בדרך כלל, ניתן לתהות על קנקנו של עובד גרוע תוך שבועות ספורים מתחילת עבודתו. גם במקרים בהם מדובר בעובד יחיד בתחום בחברה, כשלונותיו צריכים לצוף תוך 2 -4 חודשים. נתינה של צאנס נוסף לעובד כזה, דומה למקרה של עובד שהסכים להמשיך לעבוד לאחר שהיתה הרעה בתנאי עבודתו. המצב עשוי להיות שונה, אם תצליח להוכיח שבמהלך עבודתו דווח העובד דווחי שקר על התקדמות עבודתו, אשר על פי דווחים אלו נראה היה שהוא עומד במשימות המוטלות עליו. במקרה של עובד כזה , שפוטר מיד עם גילוי השקרים בדווחיו, יש סיכוי לזכות בתביעת פיצויים נגדו, לפי התיאור שלך, זה לא בדיוק מתאים למקרה המדובר.

 

[emmr]

תודה על התשובות ומעט הבהרות

אני בספק גדול אם תצליח לזכות בתביעה
נגדו. בדרך כלל , מערכת מיון וקליטה יעילה ונכונה, אמורה לעלות על "רמאים" כאלו כבר בשלב הקליטה. במיוחד במדינת ישראל שהיא מדינה קטנה וכולם מכירים את כולם וניתן לברר בקלות האם הצהרותיו של מועמד לעבודה על ניסיונו בעבודה קודמת הן נכונות או לא. לכן, אם עובד כזה, הצליח להסתנו לתוך החברה, יש להניח שבית דין יניח שהיתה כאן רשלנות תורמת של החברה. גם אם תביא הוכחות מניסיון הרמאות שלו מול החברה האחרת, ישאל אותך בית הדין , מדוע לא נהגת אתה כמו אותה מנהלת בחברה הנ"ל ובררת את נכונות הפרטים בקורות חייו. הבעיה השניה שצפויה לך , היא משך ההעסקה הארוך של אותו עובד. בדרך כלל, ניתן לתהות על קנקנו של עובד גרוע תוך שבועות ספורים מתחילת עבודתו. גם במקרים בהם מדובר בעובד יחיד בתחום בחברה, כשלונותיו צריכים לצוף תוך 2 -4 חודשים. נתינה של צאנס נוסף לעובד כזה, דומה למקרה של עובד שהסכים להמשיך לעבוד לאחר שהיתה הרעה בתנאי עבודתו. המצב עשוי להיות שונה, אם תצליח להוכיח שבמהלך עבודתו דווח העובד דווחי שקר על התקדמות עבודתו, אשר על פי דווחים אלו נראה היה שהוא עומד במשימות המוטלות עליו. במקרה של עובד כזה , שפוטר מיד עם גילוי השקרים בדווחיו, יש סיכוי לזכות בתביעת פיצויים נגדו, לפי התיאור שלך, זה לא בדיוק מתאים למקרה המדובר.

תודה על התשובות ומעט הבהרות
מערכת מיון וקליטה נכונה....מסכים במאה אחוז, אבל: זה נכון לחברות גדולות, בהם יש מחלקה או ממונה על כ"א. בחברות קטנות, כמו החברה שלי התהליכים האלה לא ישימים. לגבי אופי עבודתו, כאמור בתחום מאוד מסויים שתוצרתו היא קובץ מחשב שגם זה מיועד להעברה למפעל המייצר אין למעשה דרך לבדוק את טיב העבודה, למעט דברים כלליים. לגבי משך ההעסקה, הבעיות אכן צצו תוך חודשים מספר, בין מועד תחילת עבודתו לבין הפשלה הראשונה עברו באמת כ 4 חודשים. גם אותם קבצים שהוא עובד עליהם, מהרגע שנמסרים הלאה לוקח כחודש עד שהמוצר מוכן ועוד כשבועיים עד שמרכיבים ראש סדרה ושם באמת אפשר לעלות על הטעות. בפרק הזמן שבין הפרוייקט הראשון לאחרים למעשה הוא המשיך לעבוד מבלי כל אפשרות לפקח על טיב עבודתו. גם לאחר שהתגלו הטעויות, הייתה החלטה שלא במסגרת "צ'אנס נוסף" אלא שיקול מקצועי שמטרתו לתקן את הטעויות על מנת למזער נזקים. האפשרות האחרת הייתה באמת להוציא את העבודה החוצה ומשמעות הדבר התחלת הפיתוח מחדש, עם כל המשתמע. היה פה מילכוד מסויים, אני מודע לזה שבעניינים מקצועיים בתי הדין לא מתאמצים להבין יתר על המידה, וגם כאן אני חוסך בפרטים הטכניים. השאלה שלי, חוץ מאשר אם להגיש תביעה או לא, (ומהתגובות שקיבלתי אני מבין שהחשש שלי מוצדק...לא כדאי) אלא האם היו תקדימים בהם נעשתה השוואה בין יחסי עובד מעביד ליחסי ספק לקוח למשל. נניח שהאיש היה רשום כעצמאי, והתשלום עבור עבודתו היה משולם תמורת חשבונית. ברור שגם כאן מתקיימים אי אלו יחסי עובד מעביד, אך העניין היה טיפה פחות מסובך. אז בהנחה שכפי שהוסבר לא הייתה כל דרך "לעלות" על חוסר המקצועיות שלו בפרק הזמן, האם המצב הוא כמו שתארתי אותו בשאלה הראשונה....מהות הזכויות והחובות בא לידי ביטוי באופן חד כיווני, רק המעביד חייב והעובד פטור? זו אחלה זירה לכל מיני ארטיסטים ומתחזים...אולי אעשה הסבה מקצועית בעצמי, אלך לעבוד במקום מסויים ועד שיגלו שאני לא עושה כלום אחיה לי במשך כמה חודשים על חשבון אותו מעסיק ואעבור לאחר. עסקים קטנים לא חסרים בארץ. פשוט קשה לי להאמין שהמערכת כל כך מעוותת

 

[שיר ורד]

יש הבדל גדול מאוד

תודה על התשובות ומעט הבהרות
מערכת מיון וקליטה נכונה....מסכים במאה אחוז, אבל: זה נכון לחברות גדולות, בהם יש מחלקה או ממונה על כ"א. בחברות קטנות, כמו החברה שלי התהליכים האלה לא ישימים. לגבי אופי עבודתו, כאמור בתחום מאוד מסויים שתוצרתו היא קובץ מחשב שגם זה מיועד להעברה למפעל המייצר אין למעשה דרך לבדוק את טיב העבודה, למעט דברים כלליים. לגבי משך ההעסקה, הבעיות אכן צצו תוך חודשים מספר, בין מועד תחילת עבודתו לבין הפשלה הראשונה עברו באמת כ 4 חודשים. גם אותם קבצים שהוא עובד עליהם, מהרגע שנמסרים הלאה לוקח כחודש עד שהמוצר מוכן ועוד כשבועיים עד שמרכיבים ראש סדרה ושם באמת אפשר לעלות על הטעות. בפרק הזמן שבין הפרוייקט הראשון לאחרים למעשה הוא המשיך לעבוד מבלי כל אפשרות לפקח על טיב עבודתו. גם לאחר שהתגלו הטעויות, הייתה החלטה שלא במסגרת "צ'אנס נוסף" אלא שיקול מקצועי שמטרתו לתקן את הטעויות על מנת למזער נזקים. האפשרות האחרת הייתה באמת להוציא את העבודה החוצה ומשמעות הדבר התחלת הפיתוח מחדש, עם כל המשתמע. היה פה מילכוד מסויים, אני מודע לזה שבעניינים מקצועיים בתי הדין לא מתאמצים להבין יתר על המידה, וגם כאן אני חוסך בפרטים הטכניים. השאלה שלי, חוץ מאשר אם להגיש תביעה או לא, (ומהתגובות שקיבלתי אני מבין שהחשש שלי מוצדק...לא כדאי) אלא האם היו תקדימים בהם נעשתה השוואה בין יחסי עובד מעביד ליחסי ספק לקוח למשל. נניח שהאיש היה רשום כעצמאי, והתשלום עבור עבודתו היה משולם תמורת חשבונית. ברור שגם כאן מתקיימים אי אלו יחסי עובד מעביד, אך העניין היה טיפה פחות מסובך. אז בהנחה שכפי שהוסבר לא הייתה כל דרך "לעלות" על חוסר המקצועיות שלו בפרק הזמן, האם המצב הוא כמו שתארתי אותו בשאלה הראשונה....מהות הזכויות והחובות בא לידי ביטוי באופן חד כיווני, רק המעביד חייב והעובד פטור? זו אחלה זירה לכל מיני ארטיסטים ומתחזים...אולי אעשה הסבה מקצועית בעצמי, אלך לעבוד במקום מסויים ועד שיגלו שאני לא עושה כלום אחיה לי במשך כמה חודשים על חשבון אותו מעסיק ואעבור לאחר. עסקים קטנים לא חסרים בארץ. פשוט קשה לי להאמין שהמערכת כל כך מעוותת

יש הבדל גדול מאוד
בין יחסי עובד מעביד לבין יחסי ספק לקוח. בהתקיים יחסי עובד מעביד, המעביד הוא זה שאמור לפקח על עובדיו, החל מרגע קליטתם ובכל מהלך עבודתם ולא רק בסיום התהליך. ביחסי ספק לקוח, בדרך כלל, הפקוח של הלקוח על הספק הוא בעת קבלת המוצר, אם כי בתחומים מסוימים , במיוחד בפרויקטים של פתוח , ישנן אבני דרך מוגדרות מראש , בהם הלקוח יכול לבדוק את הספק. כתוצאה מהבדל מהותי זה, המעסיק חיב לשלם את שכרו של העובד בהתאם לחוזה ביניהם, גם אם העובד לא מוצלח, ולמעט מקרים של רמאות ברורה, עבודה לקויה איננה עילה לאי תשלום שכר, אלא לכל היותר לפיטורי העובד. באשר לטענתך לגבי ההבדלים ביכולת המיון של חברה גדולה וקטנה, לדעתי אתה טועה. חברה גדולה, יכולה להרשות לעצמה "ליפול" בקליטה של חלק מהעובדים והנזק שיגרם לה יהיה נמוך. חברה קטנה, לא יכולה להרשות לעצמה מקרים כאלו ובמיוחד כאשר מדובר באנשי מפתח. במקרה זה, הבעיה איננה ביכולת של החברה לבצע את המיון כנדרש, אלא בחוסר מודעות/יכולה של מנהלי החברה לעשות מיון ראוי ולעיתים בגלל קמצנות מסוימת (למשל ניסיון לחסוך בבדיקה גרפולוגית או פסיכוטכנית). למעשה, האחריות במקרה זה, נופלת ישירות עליך או על המנהל הבכיר ביותר שראיין מן הסתם את העובד הנ"ל לפני קליטתו ולא הצליח לתהות על קנקנו. בידוע שמועמדים רבים מיפים את קורות החיים שלהם, ותפקידו של המראיין הוא לזהות זאת. אין כוונתי להוכיח אותך על תהליך הקליטה, או להרתיע אותך מתביעה אם זו מוצדקת, אלא יותר להפנות את תשומת לבך לסיכונים אליהם אתה חשוף בתהליך קליטת עובדים. הסיכוי שלך לזכות בתביעת נזיקין כנגד העובד הנ"ל, תלוי קודם כל, בכך שתצליח להוכיח רמאות ברורה (למשל הצגת תעודה מזויפת על השכלה, מסמך המלצת עבודה מזויף וכדומה), וגם כאן תבדק השאלה האם היה זה סביר מצדך לבדוק את נכונות המסמכים הללו לפני קליטת העובד או לא. והנקודה השניה היא כמובן , משך הזמן שעבר בין מועד גילוי הנזקים שהעובד גרם לבין מועד פטוריו. נקודה שלישית, ששכחתי לציין קודם, גם אם תזכה במשפט, הסיכוי שלך לקבל פצוי אמיתי, תלוי מאוד בעושרו של אותו עובד, ואם מדובר בישראלי הממוצע, שאין לו הרבה חסכונות, הפיצוי שתקבל לא יעלה על 10,000 או 20,000 ש"ח, כך שמה שתקבל זה מן הסתם פיצוי סמלי על הנזק שנגרם לך. אם כל כוונתך, היא "להעניש" את העובד הנ"ל ולהרתיע אותו מלחזור על רמאותו, אז אולי כדאי לך לתבוע, אם כוונתך היא לקבל פיצוי אמיתי, אני חושב שאתה יכול לשכוח מזה. אפשר ללכת גם לכוון תביעה אחר (או חלופי) והוא לתבוע מן העובד להחזיר חלק מהשכר, שנובע מהפער שבין השכר שהיה ניתן לעובד זה, לו הצהיר נכונה על מיומונתו וניסיונו לבין שכרו בפועל כתוצאה מהרמאות. המקסימום האפשרי לתביעה כזו הוא הפער בין שכר המינימום לבין שכרו בפועל של העובד. גם בתביעה כזו, לאחר הוכחת כל טענותיך, תבדק יכולתו הכלכלית של העובד להחזיר את ההפרש, והסיכוי לזכות בתביעה כזו גדול יותר אם לעובד אין תלויים (קרי הוא רוק או גרוש ללא ילדים).