מה יש לנו נגד הקשר "הון שלטון".

מה יש לנו נגד הקשר "הון שלטון".

מאז שהמוני העם הפשוט, המזרחי, המסורתי והימני בעיקר, הגיע באמצעות מפלגת הליכוד לשילוב בממשלה, מרבים היוצאים והדורשים נגד הקשר "הון שלטון". לכאורה יש אכן פגם בקשר זה, שכן השלטון אמור להיות לטובת בני העם ונקי מפניות ואינטרסים זרים, אלא שהשליטים הם בני אדם חדורי יצרים, ובדרך כלל אינם נקיים מהשפעות זרות. ומאחר וכך, עלינו לבחון האם השפעת ההון היא הגרועה מכל, או שמא היא דווקא גרועה פחות מהשפעות זרות אחרות. למשל, אני חושש מאוד מפני שליט בעל אגו אישי, חושש כפליים מפני שליט הרוצה למצוא לעצמו מקום בדפי ההיסטוריה, מאשר משליט הרוצה למצוא לעצמו מקום בווילה מפוארת. אני מעדיף שליט רודף בצע ושלמונים, על פני שליט המחפש סיכוי לפרס נובל לשלום. ואבחר לתמוך בשליט שהמניע שלו הוא תאוות הון על פני שליט המנסה להתחבב על האירופאים האנטישמים. אני מעדיף שליט בעל כושר מעילה על פני שליט שמניעיו הם חקיינות למורשת סטאלין. וכמובן שאעדיף שליט שיפעל מתוך תאוות "הגזר", מאשר שליט שמעשיו נובעים מנסיון פוליטי למנוע את "המקל": חקירות הפרקליטות, האזנות המשטרה ואיומי בית המשפט.
 

CRONE

New member
הבעייה בקשר הון=שלטון

היא לא בשחיתות השליטים, (זול יותר לתת טובות הנאה אישיות מאשר לממן מערכות בחירות) הבעייה העיקרית היא בכך שהנבחרים נקשרים לבעלי הון כדי לשפר את סכוייהם להיבחר. וע"י כך נוצר מעגל לפיו הנבחרים דואגים לאינטרסים של בעלי ההון (שמגדילים בכך מאד את הונם), ואלו מצידם מממנים מערכות בחירות במאות מיליוני שקלים עבור המועמדים המועדפים עליהם, את ההוצאה הזו הם מחזירים לעצמם (והרבה יותר) כאשר הנבחרים משרתים את האינטרסים האישיים שלהם, מה שמאפשר להם להשקיע הרבה יותר במערכת הבחירות הבאה. כך נוצר מצב בו לבעלי הון שדעותיהם ורצונותיהם נסתרים מעיני הציבור יש השפעה מכרעת על מדיניות הממשלה בכל התחומים. כך אם לבעלי ההון יש איטרס כלכלי למצוא חן בעיני האירופאים (כולל היוקרה שמביא פרס נובל) הממשלה מיישרת קו ופותחת בהליך מדיני לשביעות רצונם לקול תשואות התקשורת (שגם היא ברובה בידי בעלי ההון). כך נוצר מצב בו שליט בעל אגו אישי או שליט שרוצה להכנס לדפי ההסטוריה ידרוס את מצע מפלגתו ויבנה על זה שבאמצעות מימון מאסיבי בבחירות יצליח להיבחר שוב. כך לבסוף נוצר מצב בו לא משנה מי השלטון הנבחר, מי שיחליטו על המדיות בתחומים המרכזיים, פנים חוץ בטחון רווחה חינוך תשתיות תחבורה ובריאות, יהיו בעלי ההון. והיום זה אומר יישום מדיניות הפנים של הליכוד ומדיניות החוץ של העבודה...
 
שלטון "ההון", "החברים", "העיתונאי".

או שלטון הפרקליטות, ידידי הבג"צ, חביבי ברגותי וכדומה. כאמור יש בעיה מהותית כאשר השלטון אינו משרת את הציבור הרחב אלא החלטותיו מושפעות מלחצים והעדפות של קבוצות קטנות או זרות. אך בעוד שלטון "ההון" מאפשר מרחב של השפעות נוגדות. לדוגמא מול השפעת בעלי הקזינו ביריחו, יכול לבוא מליונר חרדי ולתמוך ביהודים בכיוון ההפוך. ומול שולטי קרקעות קיבוציים, יכול להתייצב נדל"ניסט בעל גישה פרו יהודית דווקא. הרי בתחומים חלופיים של השפעה על השלטון, אין מרחב למגוון דעות. שליטת חונטה של כמה עיתונאים בכירים על התרבות הפוליטית וכוחה הרב בהכוונת דעת הקהל, היא פחות דמוקרטית מאשר השפעת ההון. וכך גם לגבי נושא אצילי החצר המשפטית, ומקורבי האוליגרכיה "יפי הבלורית והתואר". השפעת ההון על השלטון היא אכן שלילית, אך היא כאמור פתוחה בפני כל בעל הון "ללא הבדל דת גזע ומין". ולכן חרף שליליותו הוא עדיף על שלטון פיאודלי סגור.
 

jewjew1

New member
במילים אחרות

השמאל זה היהודים והם אשמים בכל תחלואי המדינה. הם הקפטלסטים והסוצילאסטים, גזענים עדתים ואוהבי ערבים, סרבנים-פצפסיטים ואנשי השב"כ, אנשי ההסתדרות ובעלי ההון, קיבוצניקים גוזלי קרקעות ואנשי גוררדי השחקים של ת"א, ושולטים בהון,בתקשורת ,בפוליטיקה, בממשל ואפילו שרון כנראה סוכן סמוי שלהם. נמאס לשמוע את כל הטענות המגוכחות האלה, ושלטון הליכוד הוא זה שהביא להעמקת הפערים, למדיניות הדורסנית כלפי הערבים בתוך ומחוץ לקו הירוק, והא זה שריסק את המעמד הבנוני, הענים, הזקנים, והעולים ושאר שכבות החברה פרט לבעלי ההון והמתנחלים מדושני העונג.
 

v

New member
איך שכחת את התקשורת הנתונה לשליטת

השמאלנים (בא"י)/ יהודים (אצל הגויים)....
 
השיטה הכריעה גם רבים בליכוד.

וגם בליכוד ניתן למצוא משתפי פעולה עם חקלאי הנדל"ן, גם בליכוד ניתן למצוא משעבדי תאילנדים. גם בליכוד ניתן למצוא את הנכנעים לתפיסת העולם של אצולת בית המשפט והפרקליטות. גם בתוך הליכוד יש כאלה המחפשים מחמאות מהתקשורת, מהאירופאים, והיודעים מה צריך לעשות כדי למצוא חן בעיני קבוצת לחץ זו. זאת בדיוק כוונתי, ונגד זאת אני יוצא. נגד התופעה המכריעה גם את הטובים.
 

jewjew1

New member
לזה התכוונתי

לV אתה צודק גם התקשורת ובתי המשפט. וליאיר בן משה אתה צודק לזה התכוונתי, ואתה מוכיח את זה עכשיו גם הליכוד נחשב לשמאלני. די מספיק, יש גם הרבה צרות במדינה שהימין אחראי להם, רציתם להפיל את השמאל ולשלוט, וזה התוצאות תחיו איתן,ואל תאשימו את השמאל כל הזמן. אני הכרתי פעם בכיר במערכת הביטחון שהיה ניצול שואה וקרוב לבן גוריון. לא אשכח בחיים את דבריו " הליכוד יודע רק להרוס את מה שהעבודה בנתה", ואני מוסיף שגם להאשים תמיד את השמאל בכל המחדלים שלהם.
 
עזוב פוליטיקה קטנה, הבעיה מהותית.

והקשר "הון שלטון" אינו גרוע יותר מאשר הקשר "שלטון - חברים". או "שלטון - אוליגרכיה". או "שלטון - מתוקשרנים". כי כאמור, בעלי הון מחזיקים בדעות שונות, ולכן השפעתם על השלטון מבטלת חלקית אחד את משנהו. אך "בג"צ יש רק אחד". וגם "אירופה" והמימון שלה מיועד לאותו כיוון. וכך הוא גם כיוונה של התקשורת. ושל "יפי הבלורית והתואר". בהחלט יתכן והזעם הפורץ כלפי נושא "הון שלטון" נובע מכך שהוא רב פנים, ולא מיועד כל כולו לכיוון ספציפי. ולגבי הציטוט שהבאת, בהחלט הגיוני וסביר שמי שהיה "בכיר במערכת הבטחון" יתמוך בבן גוריון. ולהפך, מי שתמך בבן גוריון הפך להיות "בכיר במערכת הבטחון".
 
לא מסכים עם הניתוח

לפני שעונים על השאלה "הון שלטון" או מה יותר גרוע שלטון ההון או שלטון החברים וכו', צריך לענות על השאלה האם אנחנו בעד דמוקרטיה או בעד דיקטטורה. דיקטטורה היא גרועה מספיק, ולמרות שיש הבדליפ גדולים בין דיקטטורות שונות, אני תמיד העדיף דמוקרטיה. ואפילו שלטון נציגים עדיף בעיני מדיקטטורה. אבל הבסיס של דמקורטיה הוא קול אחד לכל איש אחד - כלומר ביזור מקסימלי של הכוח. לעומת זאת השוק נותן קול אחד לדולר אחד - כלומר אם יש עוני גדול מול עושר גדול - דיקטטורה. לפי התמה המרכזית וגם לפי יאיר אנחנו חייבים לבחור בין כניעה לדיקטטורה של המדינה או הדיקטטורה של השוק. - בניסוחים מניסוחים שונים יאיר חוזר על אותו רעיון. בעיני הדיקטטורה היא תמיד גרועה - לא משנה אם הבסיס שלה הוא הון (כלכלה), תרבות, או שלטון (כולל מערכת המשפט) , תקשרות, הפליה על רקע גזע, או שלטון בעלי קרקע (קיבוצים, בעלי אחוזות). יש אלטרנטיבה - והיא דמוקרטיה ישירה והורדת כמה שיותר כוח לרמה הפרטית , ומעל זה - לרמת הקהילות. בעולם כיום יש אפשרות טכנולוגית לביזור תקשורתי - רק המוסכמות התרבויות ("חדשות" עלק) כובלות את האנשים להסתמך על תקשורת ריכוזית. גם שאר התזה של יאיר לא מתקיימת. אני אישית כידוע בעד מתן כוח לפלסטינים. יאיר מתנגד לי . בעיני הסכסוך יסתיים רק אם בעמים יהיה מספיק אנשים שיהיו מספיק מחוייבים להליכים דמוקרטיים ולאי אלימות. הכוחות שמושכים את ישראל לשלום - אויה יאיר - הם אותם בעלי הון שאתה כל כך מחבב - 99% מהם בעד תהליך שלום. הכוחות האחרים - דתיים יהודים, פנטיים נוצריים, תאגידי נפט ונשק - אכן בעלי אינטרס אחר . בכל מקרה, העמדה של כל אחד מהצדדים לטובת "שקט תעשייתי" לא עושה לי טוב על הנשמה - דיקטטור יכול לדכא מהומות ולעשות "שקט" במחיר שאני לא ממש מוכן לשלם. ומי אמר לך , יאיר, שאנשים כמו ביל גייטס מונעים על ידי גזר ולא על ידי שאיפה להרשם בדפי ההיסטוריה? ממתי מיליונרים עושים משהו מלבד התאווה לעוד כוח - תאווה שאינה שונה בבסיסה מתאוותם של גנרלים, אנשים שמעוותים דתות או שליטים תאבי כוח? ולבסוף הניתוח של יאיר פוסח לגמרי על התאגיד, אני מציע לראות את הסרט התאגיד כדי לקבל פרופורציות. תאגידים יעשו הכל - כולל לרצוח מיליוני בני אדם כדי להגדיל ב עשירית האחוז את הרווח שלהם - וזה כולל לדוגמא את אי בי אם שהכינה את מספרי הקעקועים בשואה, או את נסטלה שמשווקת אבקות חלב הגורמות למותם של מיליוני ילדים בעולם.
 
שלטון אצילים בלבד, או גם בעלי הון.

אין ויכוח בנושא עדיפות הדמוקרטיה, וכמובן שככל שהדמוקרטיה ישירה יותר כך ייטב. ולכן הויכוח האמיתי נסוב בין מי שנוח לו המצב בו השלטון נמצא למעשה בידי צד אחד, (גם אם לעיתים חברי מפלגה שונה יושבים בכסא הממשלה). והתקשורת ובתי המשפט והמקורבים "יפי הבלורית והתואר" הם השולטים למעשה על נכסי המדינה, הקרקעות, המים, נכסי הנוף. לבין הכוחות שעשויים לערער מעט ולסכן שלטון חד צדדי זה - בעלי ההון, התאגידים וכדומה. המערכת הניהולית של המדינה הנה נושא מורכב ומסובך ביותר, רוב רובו של הציבור הנו נטול ידע והבנה, ומוזן לחלוטין מהתקשורת. ואם התקשורת תגיד לו שבחומוס יש מליון חידקים זה ישמע לו נורא, והציבור מיד יעבור לרכוש סלט חצילים למרות ששם יש כמות חידקים מסוכנים גדולה פי כמה. ואם יגידו לציבור שזה טוב לייבש את אגם החולה הוא יתמוך בכך, ואם יגידו לציבור לשתות קוקה קולה כי זה "טעם החיים" הוא יעשה כך. ולכן הכוח האמיתי אינו למעשה בידי הציבור, אלא בידי מי שמנווט את הציבור. בידי התקשורת, ובידי בית המשפט, ומאחר והתקשורת היא חד צדדית במהותה, והכותבים והעיתונאים (כמו גם השופטים), מקודמים זה ע"י חברו, הרי היכולת לעמוד מול המימון האירופי ומול פיגועי החמאס ושטיפת המוח התקשורתית מותנית בכך שתהא אפשרות גם לבעלי אינטרס קיומי כלכלי להפעיל השפעתם. ולמניעת ספקות, איני תמים, ובהחלט סביר להניח שגם בין בעלי ההון הרוב יעדיפו את רווחי הקזינו ביריחו והנפט האיראני על פני מדינה קטנה מיובשת ותשושה, אך לפחות יש סיכוי שבין בעלי ההון ימצאו כמה בעלי אינטרס אנושי וגישה פחות "עכשוויסטית" ופופוליסטית. וחשוב לציין, כולנו רוצים "שלום", כפי שכולנו רוצים "בריאות", השאלה היחידה היא האם זה בריא להזניח את המחלה ולחשוב "לי זה לא יקרה", או שעדיף לקום מול הסכנה ולמגר אותה בטרם הגוף הזדהם כולו.
 

CRONE

New member
התקשורת

אינה גוף עצמאי היא נשלטת ע"י 2 קבוצות עיקריות, רשות השידור - (אוליגרכיה פקידותית) + מס' קטן של בעלי הון. כך שלמעשה התקשורת מייצגת או את אוליגרכיית הפקידים או את בעלי ההון ששולטים בה באמצעות זכיונות (רדיו, טלוויזיה) או מונופולים (עתונים), כאשר ערוץ התקשורת החופשי היחיד (אינטרנט) מאויים חדשות לבקרים בדרישות לחקיקה ופיקוח מחמירים.
 
בעלי התקשורת הם כמו "שר המשפטים"

תפקידם להזין את המערכת ולדאוג לה לתקציבים, אך את התוכן והמהות הפוליטית קובעים כמה שופטים בכירים וכמה עיתונאים בכירים. ברגעים אלו מוצג בטלביזיה הסרט "לכשכש בכלב" המראה באופן אבסורדי איזה עוצמה מטורפת יש לתקשורת, כיצד כלי מתוחכם זה מסוגל להסיט את דעת הקהל מהאמת ולכוונה בהתאם לרצון קברניטי אותה מעצמה שביעית. הסתה ושטיפת מוח מסוגלת לגרום לאנשים להתאבד, להתעלל בבני עמם, לתמוך בדיקטטורים, ולפעול נגד אושרם שלהם, כך זה בעולמנו וכך זה אצלנו.
 
למעלה