זה תלוי (במקרה הזה) בעיקר בך, לא בי.
ואללה? תתפלא לשמוע ועל אף שאני רחוק מלהיות חכם באופן מיוחד, אבל את המילים "הטיעון הדפוק שלך" בכל זאת הצלחתי להבין. אמנם נאלצתי לצורך העניין להתייעץ עם השכן הפרופסור וליתר בטחון גם העברתי את זה דרך 'חוכמת ההמונים' בקבוצת הווטסאפ המשפחתית, אבל אחרי כל הנ"ל שוכנעתי שבכל זאת על אף טיפשותי הרבה להבין את הנאמר ושזה לא עוד "נשגב מבינתי".
אלא מאי, אני פשוט, אולי בניגוד לחמוצים מסוימים אחרים, נמצא כאן בפורומי תפוז בשביל הכיף שלי. לא משום סיבה אחרת. לכן כאשר מישהו מגלה דעתו שאינו מסוגל להתדיין בצורה מנומסת-בוגרת-רצינית-עניינית-וכדו', אני פשוט מדלג הלאה. לא שווה לי, זולת במקרים בהם אני ממש חייב לשרוף קצת זמן ואין לי שום דבר אחר לעשות, להשקיע זמן ואנרגיה בקריאת אנשים כאלו או התייחסות אליהם.
אמנם לפעמים, כמו למשל בפוסט הזה, אני חורג מכך בכל זאת. הנה קראתי את דבריך (לפחות עד כאן בינתיים) על אף שלא תכננתי זאת, ומאחר ואני עדיין צריך לשהות כאן כמה דקות, אני גם נהנה להשיב לך בהרחבה ופירוט. במיוחד לאור דבריך המגוחכים על כך שאני כביכול מכריז שאינך רציני רק בגלל שדבריך נשגבים מבינתי (שזאת די אמירה שלך על עצמך שאתה חכם מאוד, אבל לא משנה
). כל זאת על המשפט המפליא והשמיימי על "טיעון דפוק" ולא מעבר לכך
. כאילו תגיד, אתה לא קורא לפני שאתה מגיב? הרי כל ילד מגיל 4.5 ומעלה מבין שאין קשר בין החלטה שלי להפסיק 'להתדיין' איתך אחרי דבריך על "טיעון דפוק" לטענתך שאתה ודבריך כל כך חכמים, ברמה שהפוסטים שלך פשוט נשגבים מבינתי הפשוטה
.
ראשית ממש לא מפריע לי אם לדעתך אני רוכש מוניטין של עליבות. תחשוב עלי מה שמתחשק לך. לא רק שזה לא ענייני, ממילא גם אין לי שליטה על זה וזה כלל לא מעניין אותי. עם זאת, אני כמובן מכחיש את הנ"ל (לא את עניין המוניטין שאין לי מושג לגביו, אלא את טענת העליבות). בכלל, מה שאתה מגדיר כ"טקטיקה" היא בכלל לא כזאת. בעיני זה מגוחך שבן אדם שמשמיצים אותו ועולבים בו ו/או את דבריו, ימשיך לשהות במקום כזה ולדבר בכיף וברצינות עם מי שעושה זאת. סוג של תסמונת האשה המוכה. אני בכל אופן, נוהג אחרת. אמנם לא מחרים אנשים, אבל בהחלט מפסיק לקרוא/להגיב בתתי-שרשורים במקרים כאלו. אם בעיניך זו טקטיקה או עליבות, שוין, יש לי הרגשה שבכל זאת על אף גילוי דעתך זו אצליח להירדם הלילה
.
מסכים עם רוב הנאמר כאן, אבל...
- ראשית לעניין הוכחות. אני לא כל כך אוהב להתעסק עם זה. לא בעצמי כשאני טוען משהו וברוב המוחלט של המקרים אני גם לא מבקש את זה מהמתדיין מולי (יש לכך חריגים, אולם הדיון כאן בשרשור זה הוא לא אחד מהם). פשוט נראה לי מיותר. בסופו של דבר אנחנו בפורום אינטרנטי שאמור להיות כייפי ולהתקיים מאנשים רציניים ומבוגרים (מלשון בוגרים). אם המתדיין מולי טוען משהו שהוא טוען שהוא יודע, לא אדרוש ממנו ראיות כאילו אנחנו בבית משפט, אלא אקבל את דבריו ואזרום איתם גם אם הם לא הוּכחו בפני באותו רגע. באותו צורה אני מתדיין. אם המתדיין מולי מחליט שאינו מאמין לי, שיהיה לו לבריאות. בדרך כלל טענה כזאת לא תריץ אותי לחפש ראיות ולהציגם בפניו. גם לא אם הם מונחים על שולחני או מופיעים באותו רגע ממש על שולחן העבודה שלי וכל שאני צריך לעשות זה לתת לו קישור. זה פשוט הופך את הדיונים בעיני למשהו שהם לא או שלא בא לי עליו.
- כל הנ"ל ודאי נכון ביחס לעניינים בהם כל אחד מהמתדיינים יודע בדיוק במה דברים אמורים, כמו למשל בשרשור הזה. אתה הרי יודע שדעתי שהעולם נברא לפני 5782 מבוססת על תורת ישראל והיהדות ואני הרי יודע שדעתך שזה לא המצב מבוססת על עולם המדע. עוד אנחנו יודעים, שנינו וכל מתדיין נוסף שקורא את הדיון הנ"ל, שאף אחד מהצדדים לא יכול להוכיח את דבריו באופן חד-משמעי שלא ניתן לערער עליו. זה נכון לגבי תיאוריות מדעיות שנכונות כזכור רק כל עוד לא הוכח אחרת וזה נכון לעולם הדת שמבוסס בסופו של דבר על אמונה ולא על ידיעה ו/או עובדות שהינן חד-משמעיות ברמה הנ"ל.
מכאן ברור לך (אני מקווה) שהשאלה מי צריך להוכיח מה, כלל לא רלוונטית לדיון שלנו. אלא שאתה התיימרת לקבוע באופן חד-משמעי משהו (וזה לא משנה מה 'קבעת' בדיוק, אם זה שהעולם קיים 5782 שנים או שהוא קיים X מליון שנים). על כך טענתי שאינך יכול לדעת. זאת פשוט המציאות. בסופו של דבר כולנו (קרי כל המתדיינים המשתתפים בדיון זה) מאמינים שמשהו נכון. אבל בין אם זה בתורה ובין אם זה במדע, זאת אמונה. לאף אחד מאיתנו אין ולא תיתכן ראיה חד-משמעית. לפיכך איש מאיתנו לא יכול לקבוע משהו באופן חד-משמעי. אני לא יכול לקבוע באופן חד-משמעי שהעולם קיים 5782 שנים ואתה לא יכול לקבוע באופן חד-משמעי שלא או שהמספר X הוא דווקא הנכון.
באמת שזה נורא פשוט
.
