מה יהיה עם האחוזונים?

[אבא אסקימוסי]

מה יהיה עם האחוזונים?

זה שהבת שלי קטנטונת ורזונת ומגרדת את האחוזונים מלמטה - עם זה כבר כמעט והשלמתי.. אבל היום באה לבקר חברה עם בנה בן השנה וקצת. הילד בהחלט לא רזה. יש לו כפלי שומן מכובדים, כולו אומר בריאות. לא שמנמן במיוחד, אבל וודאי לא רזה. ונחשו איזה אחוזון הוא (נכון לשבוע שעבר) - 5! האחות בטיפ"ח אמרה לאמא שתתחיל לתת תוספים - הילד רזה! (הילד יונק ואוכל מוצקים כבר זמן רב). האבא שאל את האחות אם הילד נראה לה רזה. היא אמרה שהיא לא מסתכלת על זה אלא על הטבלה. ומבחינת הגובה הוא באחוזון ה-30, כך שהוא לא נמוך מאוד. מה קורה פה?

 

[רוני של הארבעה]

מה שקורה זה ששכחו שצריך להסתכל גם על הילד...

ולא רק על הילד, אלא גם על התמונה הכללית. זה כמובן לא כל המטפלים, אבל חלק ניכר מהם אפילו לא מרימים את הראש מעל המחשב כדי להסתכל במי שיושב מולם

ולא רק עם ילדים זה ככה - גם אצל רופאים למבוגרים אפשר להתקל באותה תופעה של רופאים ששכחו שהם מטפלים בבני אדם, ולא באוסף של סימפטומים חסרי שכל ורגש, ולא יוצרים אפילו קשר עין עם אסופת הסימפטומים שמולם

אני אומרת ככה: האחוזונים בגדול לא אומרים לי כלום, אלא אם כן הם באים בנוסף למשהו אחר ובאופן עקבי, וגם אז אני באופן אישי מאוד לא אוהבת לעבוד (או לגדל ילדים) ע"ס אחוזונים. גם בגלל שיש כל כך הרבה סוגים של טבלאות, וכל אחד עובד עם טבלה אחרת, וגם בגלל שמה לעשות - הילדים שלנו הם לא סטטיסטיקה. אני אישית מעדיפה בהרבה להסתכל על מגמות משקל וגובה כלליות, כי זה אומר לי הרבה יותר על הילד ביחס *לעצמו*, בעוד שהאחוזונים נותנים לי מידע על הילד לעומת בני גילו (שיכולים לבוא עם גנטיקה שונה, תזונה שונה, התפתחות פיזית שונה, וכן הלאה). וגם מסתכלת על נתונים אחרים, כלומר - אם מסתכלים על השקילות של הילד, מה היה משקלו בחודשים האחרונים, עלה או ירד? האם היה חולה וזה השפיע על משקלו? האם התחיל להיות פעיל יותר, ללכת לזחול וכד' ולכן מוציא יותר אנרגיה? איך נראים ההורים והאחים - כיצד היו כתינוקות, ממה ניזונו, כיצד הם כעת? לא ייתכן למשל לצפות שלשני הורים נמוכים ורזים ייצא עוג מלך הבשן... אגב, תוספים לילד בן שנה פלוס נשמע לי קצת טפשי... למה להאכיל בג'אנק פוד ילד שיכול לקבל אוכל בריא ומזין? מה המטרה בלגרום לו להשמין? ומה יעשו בעוד 10 שנים עם כל הילדים האלו שגרמו להם להשמנת יתר כתינוקות, ועכשיו צריכים ללמד אותם תזונה בריאה וטבעית כדי לשמור על משקל תקין? בכלל, אני לא מבינה את הנטייה הזו לגרום לתינוקות להשמין לשם ההשמנה בלבד... אם הילד בריא, וגדל ביחס לעצמו (אני לא מדברת על ילד שלא גדל, כן? אלא על ילד שעולה במשקל, מתפתח היטב, אין בעיות רפואיות, אך רזה מהממוצע) - אני באופן אישי בטח שלא הייתי עושה שום דבר קיצוני כמו להאכיל את הילד בתוספי מזון תעשייתיים מלאכותיים. ואחרון חביב פשוט כי צורם לי - בירכיים יש לתינוקות *קפלים* מהמילה קפל, מתקפל, קיפול... ולא כפלים (מהמילה כפול, כפל)

 

[g a l i t b]

זה מזכיר לי..

יש בהרצליה משחקיה שיש בה עולם של משחקי דמיון - יש סופר, בית קפה, בנק וגם חדר רופא בעוד הגוזל מפרק את בובות התינוק , שתי ילדות כבנות 5 נכנסות לחדר הרופא "את תהיי החולה ואני הרופאה" אומרת האחת בעודה לובשת חלוק לבן וססטוסקופ "טוב" אומרת השניה הן מתישבות ליד שולחן קטן אחת מול השניה וה"רופאה" שואלת מה כואב לך? בעוד ה"חולה" מספרת לה ה"רופאה" מסתכלת על השולחן שמתחתיה תוך שהיא עושה תנועות הקלדה נמרצות

 

[אנטוניה40]

ג ד ו ל

מה עם ה "לפתוח פה גדול" של פעם??

 

[פולספגן]

אך צריך שיהיה רציפות בעקומה

אם רואים שיש ירידה בעקומה בצורה מגמתית, אז זה שווה בדיקה ...

 

[רוני של הארבעה]

לא צריך. אני לא מאמינה בזה.

קודם כל העקומה האישית של הילד שלך לא בטוח מתאימה לעקומה של משה"ב או של WHO או כל אחד אחר שהחליט לפתח עקומות. חוץ מזה, אם תשימי לב, גם העקומות ה"מקובלות" למיניהן לא עולות באותו קצב כל הזמן, יש להן עליה ואז עצירה והתמתנות שזה קצב שנחשב לתקין - ומה אם יש ילד שעולה קצת אחרת? שלמשל ההתמתנות אצלו מתחילה יותר מאוחר, או יותר מוקדם, אבל חוץ מזה הוא ממשיך לעלות בקצב סביר, והוא בריא והכל בסדר איתו? מבחינתי (ושוב, אני מדגישה שזו דיעה אישית מנסיוני האישי כאם לארבעה וגם מנסיוני המקצועי כיועצת הנקה שעבדה עם הרבה מאוד תינוקות ופעוטות) העקומה ברוב המכריע של המקרים לא משחקת תפקיד. אני מסתכלת על מגמות עליה במשקל, ועל תמונה כוללת של שאר הדברים שציינתי. אם ילד לא עולה בכלל במשקל או יורד - זה סיפור אחר, אבל זה לא קשור לעקומה. כשהבת שלי לא גדלה בכלל במשך שנה או שנה וחצי, ברור שלקחתי אותה לבדיקות, וכשהתגלה שהכל בסדר ושהילדה בריאה פשוט הנחתי לזה ואני לא ממשיכה לחפור בזה כי זה לא רלוונטי וסתם גורם סבל לילדה.

 

[מרחב ברעננה]

מזכיר לי

כשהגדולה שלי היתה בסביבות גיל שנה, נדמה לי, היא צנחה קצת בעקומת המשקלץ האחות בטיפת חלב הסבירה לי שרוב הילדים בגיל הזה צונחים קצת בעקומה, כי הם מתחילים ללכת ולהיות יותר פעילים. אם רוב הילדים צונחים בעקומה... העקומה אמורה לשקף את זה... ואז רוב הילדים לא יצנחו... לא חשוב.

 

[פולספגן]

המשפט האחרון שלך נכון

הגדילה של ילד היא לא קו ישר, אלא עקומה שלוקחת בחשבון את כל הפרמטרים של שלב ההתפחות בגדילה ובאמת ככל שהגיל עולה השיפוע קטן.

 

[תלתל נחמד]

ב-ד-י-ו-ק את זה אני כל הזמן שואלת את עצמי

באמת קטע מוזר שלא הצלחתי להבין

 

[פ י ל ד ל פ י ה]

זה פשוט ניסוח לא נכון (שלה)

הילדים ממש לא צונחים בעקומה כאשר הם מתחילים להיות פעילים. מה שכן קורה, ולזה יש ועוד איך ביטוי בעקומות, זה שקצב הגדילה מועט מאוד. מבחינה מתמטית, קצב הגדילה מבוטא בשיפוע העקומה, וכל מי שמכיר את העקומות רואה איך השיפוע בהן הולך ונעשה מתון יותר ויותר, וההתמתנות הזו מתחילה בדיוק באותם חודשים בהם הילדים נעשים פעילים יותר. צניחה בעקומות באופן גורף-אין.

 

[kita1000]

חשוב, חשוב!

למה לא חשוב? רוב הילדים יורדים מתישהו עקומה או שתיים וחוזרים. העניין הוא שכל ילד ירד בשלב אחר, עד שיתאזן- אם ילד אחד יורד בגיל 6 חודשים, שני ב8 חודשים והשלישי ב14 חודש, העקומה הכללית שהיא ממוצע של כולם לא תראה את זה. אחות ט"ח (המצויינת!) שלנו טוענת שעד שיש שבירת 2 עקומות, היא בכלל לא מתייחסת.

 

[פולספגן]

פה אנחנו קצת נכנסים לפילוסופיה של הגדרה של

בריא. האם פעוט בן שנה וחצי שמתעורר הרבה בלילה נחשב לבריא? מצד אחד, תוכלי לכתוב שאם הוא מתפקד טוב ביום, שמח וגו' אז הכל בסדר, אך מצד שני, הסיבה שמתעורר בלילה לא נובעת למשל מאנמיה או מסיבה אחרת? אם תשאלי הומיאופת או כל מטפל אלטרנטיבי או קונבנציונלי הוא יגיד לך שצריך לבדוק מה הסיבה לכך שזה קצת סותר את מה שכתבת.

 

[אבא אסקימוסי]

מודה לך על התשובה כפל-כפליים

ומתנצל על הטעות עם הקפל... אז מה, אולי הילדים של היום פשוט... שמנים מדי?

 

[רוני של הארבעה]

בהחלט יש מגמה של השמנת יתר בקרב תינוקות/ילדים

וזה משהו שמתחיל מההזנה המלאכותית - תחשוב למשל על חלב פרה, שמתאים לעגל. העגל בטבעו אמור לגדול מהר למדי, והוא זקוק לרכיבים תזונתיים אחרים מאשר תינוק אנושי. כשמאכילים תינוקות אדם במזון מלאכותי המבוסס על מזון שאופטימלי לעגלים, מה הפלא שהם שמנים יותר ממה שהם צריכים להיות? כמובן שזה ממשיך עם תזונה קלוקלת לאחר מכן, עתירת שומנים רוויים ופחמימות ריקות וסוכרים עד אין סוף, מעובדת ומעוכלת עוד לפני שנכנסה לפה.

אבל בעיקר - הילדים של היום סובלים מאובר היסטריה של כל מי שסביבם. כמעט ואין ילדים שלא מקבלים הערות מידי פעם שמשהו אצלם "לא בסדר" - או שהם שמנים מידי, או שהם רזים מידי, או שהם לא התהפכו בזמן, או שהם לא אמרו מספיק מילים בגיל שנה וחצי, או שהם לא זוללים מספיק מוצקים בגיל ש"צריך" וכן הלאה... גם אנשי המקצוע - אחיות, רופאים, גננות - וגם ההורים ובני המשפחה, תמיד מחפשים מה לא בסדר... במקום להנות ממה שכן בסדר, ולהבין שיש וריאציה טבעית לתינוקות ולילדים, ושלא כולם גדלים/מתפתחים באותו הקצב בדיוק, ושלמעט מצבי קיצון שאין ספק שהם קיימים אבל הם יחסית נדירים, שאר הילדים הם בסדר גמור גם אם הם הלכו לפני הממוצע או אחרי הממוצע... גם אם הם יותר רזים או יותר שמנים, או לוקח להם קצת יותר זמן להתחבר למוצקים, או להפרד מאמא, או מה שזה לא יהיה. מרוב הלחץ לאבחן מוקדם ולהכניס את כולם לאותה שבלונה מרובעת ומדוייקת, הפסקנו לתת לילדים שלנו לגדול בנחת, והפסקנו להנות מהם כמו שהם.

 

[נירה1111]

אז איך יודעים שהגיע הזמן להתחיל לדאוג?

אני שואלת כי אני מנסה לאמץ גישה רגועה ככל האפשר, אבל מוטרדת מכמה חופש יש לי, בעצם, בהחלטה הזו. האם רצוי וראוי שאני אמשיך להיות רגועה גם אם האחות בטיפת חלב לא רגועה? האם הוא איטי או שיש באמת בעיה? ואיך יודעים להבחין בין לחץ מיותר ודאגה ראויה? איך אני יכולה לדעת אם אני נותנת לו את הזמן שלו או שאני סתם רשלנית? הקטנצ'יק בן שנה וחודשיים, ובאופן כללי יש לו עקומות משלו. גם התפתחות, גם משקל, גם תזונה. לדוגמא, לא זחל על שש עד גיל שנה, אבל תוך חודש עשה את זה, והתיישב, ונעמד, והתחיל ללכת... או למשל, לא הצלחתי להניק הנקה בלעדית כמעט מאז שנולד, אבל עד היום הוא עדיין יונק... התחיל להוציא שיניים עכשיו, ומסרב ממש למוצקים... אז מה, להרגע ולתת לו את הקצב שלו (כך אומר גם אבא שלו), או לרוץ לאלף בירורים עם אלף מומחים, ולהמשיך להגיד לעצמי שאני לא דואגת, או אולי להתחיל לדאוג?

 

[kita1000]

בירורים ועניינים-

אני יכולה להאיר מנקודת המבט שלי- ילדה שאוכלת נפלא, לפי הספר, תאבון בריא (אוכלת עם העיניים...) הורים ממוצעים ופעילות מוטורית ממוצעת (ישנה מצויין, לא יותר מדי קפיצית). נולדה אחוזון 50, ירדה ל5 עד גיל 8-9 חודשים, הפסיקה לגדול. אחרי שירדה 2-3 עקומות, התחלנו לבדוק "בקטנה". ספירת דם מהאצבע, ייעוץ תזונתי- לא משהו קריטי. במרבית המקרים שיחה עם תזונאית וספירה יעלו על הבעיה העיקרית של התינוק. גילינו אנמיה קלה, טיפלנו ועקבנו. הדיאטה המשיכה להיות לפי הספר. **אבל** אחרי שהפסיקה להוסיף משקל במשך 3-4 חודשים בהם אכלה כמו שצריך, וירדה מתחת לעקומות כולן, התחלנו בירור מקיף- כמו שאת קוראת לו "עם אלף מומחים". מקווה שזה עונה לך על השאלה.

 

[kita1000]

ולא לשכוח עודף חלבון כגורם להשמנה

ילד שמקבל גם ביצה בבוקר, וגם ארוחת צהריים בשרית- מקבל הרבה יותר מדי חלבון.

 

[אמא של תהלולי]

באמת? לא ידעתי את זה...

אז מה את אומרת בעצם, מנת חלבון אחת ביום ? אני דווקא חשבתי שעדיף רק פחמימות פעם ביום... אשמח אם תאירי את עיניי

 

[kita1000]

לא יודעת לספור במנות

ההמלצה היום עומדת על 2.2 גרם לק"ג גוף, ויש האומרים שאפשר גם פחות... כמובן שסוג ונעכלות החלבון גם הם חשובים. למשל, בשילוב של דגן מלא וקטניה אפשר להגיע לנעכלות וזמינות חלבון מאוד גבוהים. חשוב גם לספור את החלבון שבד"כ מתעלמים ממנו- למשל בכל פרוסת לחם מלא, בשקדיה, במוצרי חלב- יש חלבון שאנחנו לא סופרים. כדי להגיע לתזונה מאוזנת לילדה עשיתי טבלה לאורך 3 ימים של כמויות והרכב המזון (באקסל) והוספתי ערכים שמצאתי על אריזות המזון וברשת. זה היה מסובך, אבל הביא אותי לכל מיני תובנות מפתיעות (וצמחוניות בבסיסן

) . דבר נוסף לגבי חלבון ממקור בשרי- הוא נספג טוב יותר בלי פחמימות לצידו. אנחנו מפרידים כשאפשר את הבשר מהפחמימות, ומגישים עם ירקות. יש מספיק ארוחות ביום

 

[גבוששש]

מנת בשר אחת לשבוע מספיקה

לבני אדם, אנחנו צורכים כמויות מטורפות של חלבון וממש לא זקוקים לזה מבחינה תזונתית. עיקר התזונה צריכה להיות פירות, ירקות, קיטניות, דגנים ואגוזים (כשהרוב זה פירות וירקות) ורק 5% חלבון מן החי.