מה יהיה בסוף???

מה יהיה בסוף???

שלום לכולם.לכל האנשים המדהימים! אני סיפרתי בהודעות קודמות על חבר שלי שהוא דתי ואני חילוניה (לגמריי) אחרי קשר של שנה וחצי כנגד לכל מה שאנשים חשבו אנחנו עדיין ביחד, יש לנו אהבה גדולה, עצומה. אנחנו מאוד כנים אחד עם השני ופותרים הכל דרך שיחות. אני הבן אדם היחיד שיודעת עליו הכל והוא מתייעץ רק איתי על כל דבר. מה שקרה שלפני כמה ימים דיברנו על הקשר שלנו והגענו למסקנה שאנחנו צריכים להפרד בגלל הדת כי הוא רוצה בית דתי כשיהיה גדול ואני לא. נפרדנו ליום וחצי והיה הכי קשה בעולם, לא אכלתי ולא שתיתי ההיי על הפנים. כל הפנים שלי אדומות ולא יכלתי לעשת כלום. אתמול נפגשנו כדי שאני אביא לו את כל הדברים שלו מהבית שלי . לפני באתי חשבתי עם לספר לו כמה קשה לי ושאני אוהבת אותו ומה שקרה שגם הוא בא באותה גישה . הבנו שנפרדנו מהר מידי מבלי לעבוד על הדברים (הכל היה מושלם לפני זה). פשוט באנו לדבר על הבעיות וזה הגיע לפרידה מהר מאוד. לא היה לזה הכנה מוקדמת של כעס או מריבות..זה ממש כאילו ביום אחד החלטנו ככה. לשנינו היה קשה ואנחנו מבינים שהמצב קשה כי מצד אחד אנחנו אוהבים מאוד..המון. אני ההיתי במערכות יחסים ואפילו אחת של שנתיים. ובחיים שלי לא הרגשתי את מה שאני מרגישה עכשיו. ממש אהבה עמוקה לבן אדם, רגש עצום. וגם הוא מרגיש את זה אנחנו משלימים אחד את השני. החלטנו אתמול לחזור הוא ישן אצלי וההינו ביחד והיה כייף. ודיברנו על זה שאנחנו לא רואים את עצמנו מתחתנים בגלל הדת אבל בכל זאת משהו מחזיק אותנו ביחד...את הפרידה לא עשינו בלב שלם. אנחנו מרגישים שכרגע כל עוד החתונה לא על הפרק אז הכל בסדר אבל מה יקרה אם יעבור הזמן ונגיע לגיל הזה. אנחנו עוד מעט בני 22. אמא שלי עשתה לי שיחה ואמרה שאנחנו לא צריכים לחזור כי אני צריכה להבין שזה הגיל שאני צריכה להנות, להכיר אנשים ולטייל בשבת ועוד כל מיני..והיא אומרת שהקשר הזה עוצר בעדי ובמיוחד שאנחנו יודעים שזה לא לחתונה. אני מבולבלת..יצא לי להיות בהרבה מערכות יחסים ובאמת שבאף אחד לא הרגשתי רגש כזה עמוק וגם הוא...אנחנו פוחדים שאם נפרד אז נצטער על זה כל החיים ולא נשכח אחד את השני. אנחנו מבולבלים ולא יודעים מה התשובה הנכונה. אני לא רוצה לראות את עצמי דתיה והוא לא רצה להיות חילוני ושנינו לא רוצים לחיות את החיים בבלבלת כזאת. אין לי מושג איך זה יגמר אנחנו דיברנו על זה שאנחנו אולי עושים טעות עכשיו אבל אנחנו אוהבים ואולי עוד כמה זמן נפרד ממשהו אחר או לפחות ניהיה יותר מוכנים לזה שניסינו באמת הכל ונפרד בלב שלם. זה ממש נשמע מפגר אבל באמת חשבנו על זה שנמשיך ככה. בבקשה כל דעה שתעלו תעזור לי. אני אחת שמאמינה שום דבר לא קורה סתם. יכול להיות שאלוהים רוצה שנשאר ביחד ואולי דברים ישתנו..או אולי לא.. מבולבלת מאוד!
 

I C E M A N 7

New member
אף אחד לא יכול לעזור לך במובן שאת רוצה

את מחפשת תשובה ברורה במקום שאין כזאת. בסופו של דבר את או הוא תגיעו להחלטה, ללכת עם הראש או עם הלב, ותזרמו איתה. בכל מקרה הספק תמיד יהיה קיים. עצה קטנה שלא ממש קשורה: תעזבי את אמא בצד בעניינים האלה. הדעה שלה משוחדת מכיוון שהיא משליכה את החיים שלה, את התסכולים שלה ואת הפחדים שלה על שלך. הגיע הזמן להשתחרר מזרועותיה ולקבל החלטות באופן עצמוני. בהצלחה
 
כן אמא שיגעה אותי היא גם

לא יודעת מה הרגשות ואיך הכל הולך.. זה קשר קצת בעייתי, מרחק רב, דת, נפגשים פעם בשבוע שבועיים והיא חושבת שאני צריכה יותר לצאת לבלות עם מישהו שיהיה לי כייף איתו... זה שובר אותי באמת אני לא יודעת מה לעשות..
 

ab1214

New member
request for help

The reelevant colours are not only white and black which means if you can find way of life that both of you will be able to live and let you both live together The fact that he is with you so long times means that he is not haredi so talking from experience if you want each other you will find the compromise like kosher kithchen and keeping shabat when you can watch T.V. THE MAIN QUESTION IS HOW MUCH YOU LOVE EACH OTHER i write it in english as I am out of country without hebrew keyboard
 
thank you......והמשך

אתה צודק ובאמת שהחבר שלי לא דתי הדוק בכלל אבל במחשבה שלו הוא רוצה כשיהיה גדול להקים בית דתי כרגע הוא לא מקפיד על כל מה שצריך לעשות. אבל הוא אכן דתי שרוצה להתקרב (לא יותר מידי, לא להיות חרדי) ולא להתרחק
 

czar

New member
אמא שלך צודקת

גם אם כוונותיה לא נקיות, היא עדיין צודקת ברמת מקרו. את צעירה, אהבה חדשה משכיחה אהבה ישנה והחיים מתגלגלים. מראש להכנס למערכת יחסים בעייתית שאין לך מושג לאו את נכנסת, בגיל ככ צעיר מוביל סתם לצרות בעתיד. אם את מאמינה שאלוהים מכווין אותך, תני לזמן לעשות את שלו.
 

שילה1

New member
כאמא לבת בגילך בערך-אמא שלך מאוד צודקת.

זה הזמן לצאת,להכיר,לא לשחכות לפגישה פעם בשבועיים,שבה ידונו דברים כבדי משקל. תצאי,תכירי,תבלי,תתאהבי או שלא-אבל-תתנסי. ורק הזמן יוכיח מי צודק,איך למה וכמה.
 
לא מפריע לי

אני בחורה שצריכה את הספייס שלה וכשאנחנו נפגשים כמה פעמים בשבוע או שבועיים אז אני מרגישה עם זה מצויין כי זה גורם לגעגוע, לכל אחד יש את הזמן של לעצמו וכמובן כשנפגשים אז זה רק אני והוא. הסברתי גם לאמא לא קשה לי לא לצאת.. אני יוצאת עם חברות ונהנת. אם הוא בא לשבת אז אני איתו וכייף לי לשמור שבת איתו ביחד אני לא מרגישה פספוס להפך.
 
איך לבחור

בכל מקרה את הבחירה את תצטרכי לעשות - לקבל עצה של אדם חיצוני (אפילו אם זאת אמא שלך) עלול להשאיר אותך בתחושה שלא בחרת מתוך הרצונות שלך, אלא מתוך רצונות של אחרים. אני מסכים שחשוב שתרגישו שלמים עם כל החלטה שתקבלו, גם אם ההחלטה היא להפרד וגם אם היא להמשיך (שזאת אגב, לא החלטה כלכך טפשית...) יכול להיות שחלק מהקושי שלך להפרד הוא מתוך אמונה שיש בחירה נכונה, ויש לא נכונה, ושאם בוחרים לא נכון אז מצטערים על זה כל החיים. מניסיוני - הבחירה הכי בעייתית היא לא לבחור באופן שלם. אשמח לעזור לכם,
 
מדהים

שיפרת לי את ההרגשה.. איך להגיד ...הזמן יעשה את שלו והכל לטובה ובאמת שאני מרגישה שיש על מה להלחם הוא באמת מישהו מיוחד ושוב אני לא אומרת סתם כי עברתי מערכות יחסים. תודה לכולם
 

seeyou

New member
אני לא רוצה לראות את עצמי דתיה והוא

לא רצה להיות חילוני. OK!! אפשר לממש את האהבה הגדולה שלכם בתנאי שתסתפקי במעמד נחות משל רעיה.(מאהבת,שיפחה...)-תמיד להיות בצל. אם זה יספק אותך תוכלי אפילו ללדת לו ילדים. זה נשמע לך הגיוני? בעולם של הגדולים למערכת יחסים יש חוקים משלהם המתבססות על נורמות חברתיות(דת) אנחנו לא חיים ביער ואנחנו לא עושים מה שמתחשק לנו. שנה וחצי נהנת מחופש הרגשות זה הזמן לשלוט (לדעתי) על הרגשות כפי שאת שולטת על יתר היצרים שלך. יוסי
 

yogi125

New member
את חייבת לקבל החלטה ולדבוק בה

במידה ואת לא מסוגלת לחיות בלעדיו כדאי לשקול לחזור בתשובה ,וזאת על מנת שהזוגיות שלכם תמשיך . במצב שאתם נימצאים היום אין שום סיכוי לזוגיות אחד מכם ישבר ראשון וסביר שזה יהיה הוא. את צריכה לשקול היטב עם את מסוגלת לחיות כדתיה ובמידה והתשובה שלילית תיפרדי , ככל שיעבור הזמן הפירדה כשתגיע תהיה הרבה יותר קשה .
 

macabi1111

New member
זוגיות ואהבה שתלויה בדבר...

שלום לך... קראתי בשקיקה את שכתבת ותיארת את המצב שלכם כעת... אין ספק שזאת סיטואציה בהחלט מורכבת ולא פשוטה כלל... בפירקי אבות פרק ה' ,י"ט כתוב ואני מצטט : "כל אהבה שהיא תלויה בדבר,בטל דבר בטלה אהבה.ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם..." אני לא מנסה להחזירך בתשובה ואין לי כל כוונה לעשות כך..אבל למדתי לא מעט מניסיון בחיים שישנם לא מעט דברים שכתבו חכמינו ז"ל ושמהם ניתן ללמוד לא מעט ואפילו הרבה... מה את יכולה לילמוד מהמשפט הניפלא הזה...? ישנם דברים שאנחנו חושבים שבלעדיהם העולם מחר לא יתעורר לבוקר חדש..דברים שגורמים לנו לצאת מ"השפיות" שאנו חושבים שאנו נימצאים בה...אבל מה לעשות ובסוף עולם כמנהגו נוהג...הזמן חולף ומרפא כל עינין ודבר... את צריכה לשאול את עצמך..היכן לדעתך את נימצאת...האם יש דבר שתלוי באהבתך לבחור שלך?האם זה שתישמרי על כשרות בבית, שבת,ונידה הם הדברים שימנעו בעדך להמשיך ולרצות לחיות עם בן זוגך ולהקים בית נאמן ומקסים בישראל? האם את מוכנה להקריב מתוכך ואפילו קצת..וזה לא שאני אומר שזה קל,למען המטרה שלפחות אני חש מתוך דברייך... הרי בסופו של עינין זוגיות נימדדת בהמון דברים...ולא רק במשיכה מינית ופיזית... זה היופי שבדבר...הזוגיות הטובה הינה מקור לכל השפע שיש לאדם באשר הוא אדם..לצורך זה אנו כאן בעולם הזה...המשמעות של החיים היא להיות בברית נישואין או איך שתירצי לקרוא לזה ולדעת..שיש המון דברים שניצטרך לוותר עליהם למען המשכיות הקשר הזוגי...ואם תדעי היום להיתגבר על המחשבה ועל הקושי ..וזה יהיה קשה...אני משוכנע שלא תיצטערי... יכולים להיות המון קשיים בהמשך החיים בקשר הזה ובכל קשר אחר אם יהיה לך כזה... ואז מה תאמרי...למה לא ניסיתי לוותר אז.. אני משוכנע שאהבתכם אינה תלויה כיום בשום דבר ולכן היא כנראה בעז"ה לא תתבטל לעולם... ממליץ לך לחשוב על הנקודות הללו...ובכל מיקרה לקבל החלטה...כי בסופו של עינין..את יודעת לאן פנייך הולכות..רק צריכה לקבל את ההחלטה הנכונה...למענך ולמען הגינותך כלפיו... שיהיה לך בכל מצב המון המון הצלחה...שיתגשמו כל תפילותייך ומישאלותייך לטובה... ושתזכי לאושר האמיתי בחייך...
 
ואי זה ממש קשה

אנחנו צעירים... והאמת שיש הרבה זוגות שחיים ככה את החיים שלהם חלקם טוב להם וחלקם לא אני חושבת על זה שלאנשים יש מלא בעיות..בעיות תקשורת אחד עם השני, בעיות של כעסים, אי הבנה ועוד הרבה ולי ולא אין את הבעיות האלה יש לנו קשר שמבוסס מאוד חזק ולפעמים אני שואלת את עצמי למה דווקא לנו זה קורה שהכל טוב ורק זה הורס. ובמיוחד שעכשיו טוב לנו ואנחנו מסתדרים מצויין אז הפחד על העתיד הורס את הכל.
 

misty10

New member
קראתי חלק מהשרשור הארוך (לטעמי)

ו... אני לא יכולה לתת לך עצות, כי זה מה זה תלוי בהרבה גורמים... אבל אם תהיו בסוף ביחד את תצתכי להבין שיש בזה יתרונות כמו גם חסרונות, אל תנסי לראות איך יראו החיים שלכם בעוד כמה שנים, כשתהיו (אם תהיו) נשואים כי זה לא עומד על הפרק... אבל אני יכולה לתת לך כמה תובנות: א. אהבה כמו שאת מתארת זה באמת משהו ששווה להלחם עליו... ב. החיים לא יהיו קלים יותר, כיוון שהדת די מגבילה אותך, (למרות שהדתיים אומרים שהיא משחררת), (וגם כי הדתיים פשוט תפסו בעלות על הדת למרות שלפעמים הם שכחו מאיפה באה הדת הזאת ומה היא אומרת ולמה... אבל זה סיפור אחר) ג. כדי לחיות ביחד, יהיה צורך בפשרות ענקיות משני הצדדים, כמו למשל, לא תוכלי לנקות בשבת, את מוכנה לפשרות הללו??? לכל החיים??? הוא מוכן לפשרות הללו לכל החיים??? ד. יש דרכים נוספות מלבד להתחתן כדי להיות ביחד כזוג לכל דבר ועניין (המשפחה החדשה, שזה למעשה להיות זוג כידועים בציבור עם כל התנאים של נשואים, רק ללא חתונה דתית לשמה...) אני יכולה לספר לך שיש לי סבא וסבתא שסבא שלי דתי (לא חרדי) וסבתא שלי חילונית, ויש פשרות ביניהם, למשל, אם מישהו מהנכדים או הילדים מגיע ומדליק טלויזיה, סבתא שלי יכולה לשבת לצפות, אולם סבא שלי נכנס לחדר שלו. או למשל סבתא שלי נוסעת בשבת (למרות שהיא משתדלת להשאר בבית), אולם היא לא מדליקה אש (היא לא נוהגת) בבית, וסבא שלי לא מוכן לאכול אוכל שבושל או חומם ביום שבת, אולם הוא לא יגיד לי לא לחמם מים נגיד בקומקום חשמלי כדי להכין תה בשבילי בשבת... יש ביניהם אהבה גדולה (עדיין והלוואי שתהיה ביני לבין בן זוגי אהבה כזאת בגיל הזה...) ככה שזה אפשרי, אבל צריך לדעת בדיוק על מה מוותרים, כי למעשה לפי הדת, כשסבתא שלי נוסעת בשבת (לפי מה שהבנתי, אולי אני טועה אשמח לקבל תיקון) זה גורם לאוכל שהיא מבשלת להיות לא כשר... וזה רק חלק קטן, מה עם הכלים שצריך להחליף פעם בשנה בפסח כדי שיהיה כשר לא חמץ (שלפי איזה תוכנית שראיתי עם איזה רב אף אחד לא יודע בדיוק מה זה חמץ, ככה שאי אפשר גם לדעת מה זה לא חמץ...) בהצלחה
 
די מעצבן כל החוקים האלה

לפעמים בא לי להגיד לכל האנשים האלה...."יאללה תשתחררו"
יש קטעים שדתיים עושים דברים מנוגדים לגמריי אבל העיקר לא רואים טלויזיה ומתפללים לפעמים זה הורג אותי..
 

misty10

New member
כן, אני מבינה אותך לגמרי...

אני למשל, איך שהייתי שומעת שמישהו דתי (ואפילו לא מחוזק, כמו שכתבת) אני נמנעתי, כי אני אוהבת לכייף... ואצלי לכייף זה לראות טלוויזיה, לנסוע, להדליק מחשב ולהתכתב מתי שבא לי ולא מעניין אותי "שבת קודש מלכה וכל מיני זבלות אחרות" (ציטוט של אחותי) ושוב, אם תדעו ללכת אחד לקראת השני, זה יהיה בסדר גמור, אני אתן לך דוגמה חייה שלי עם בן זוגי: בן זוגי לא דתי (אבל היה בעברו), והוא מעוניין לשמור פסח כהילכתו (כמו כל חילוני, לא כמו החרדים). אני אמרתי לו לא יקום ולא יהיה בבית שלי, שיהיה מצות בפסח, אני אוכלת חמץ!!! ולא מעניין אותי דבר... הגענו להסכמה, שבבית יהיה סידור שבו בפסח יש לי את הפינה שלי, ששם אני יכולה לאכסן חמץ, ולאכול מתי שבא לי... כמו כן ברור לבן זוגי שבחוץ אני לא אוכלת אוכל מגעיל (אכלתי פעם את הלחמניה של פסח של בורגר קינג והיה לזה טעם של גועל נפש במקרה הטוב), ולא אכפת לו שאני יאכל פיתה למשל, כל עוד יהיה גם מצה בשבילו... ככה שאין דבר כזה שאין אפשרות בכלל... השאלה עד כמה אתם תהיו פתוחים לקבל אחד את השני. נ.ב. יש שרשור שקראתי של מצב, שבה האישה שהיא חילונית עושה את מה שהיא רוצה מתי שהיא רוצה, אולם בן זוגה ממרר לה את החיים כי היא לא שומרת כשרות/שבת/וכו'... והיא מיואשת, והם במריבות כל הזמן (לפי מה שהיא מספרת) אבל לא מעוניינת לפרק את החבילה... אני מקווה שלא תגיעו למצב כזה... ובכל מה שתעשי רק תצליחי כי יש אפשרות להצליח... מכל הלב בהצלחה... ו... תעדכני מה קורה...
 
תנסי להתמקד בהווה

אני מתנגד לכל אותן עצות שמקילות ראש באהבה שלכם. אני חושב שאין שום רע בלהקשיב לאהבה ולתת לרגש להוביל. ממילא הכל הימור אחד גדול בחיים, אז בייחוד כשאת צעירה ועוד לפני שיש ילדים, את יכולה לתת לליבך לשאת אותך... אני חושב שכל השיקולים ה"בירוקרטיים" נכונים אם רוצים להתחתן וללדת ילדים. (וגם אז אפשר למצוא דרכים לגשר) עד אז... תמצי את הרגע... הרבה אושר אור ואהבה
שיהיה לכם בהצלחה!
 
למעלה