מה זה 'בעיית התנהגות' ?

[dina199]

מה זה 'בעיית התנהגות' ?

 

[אמא לנער אוטיסט1]

התנהגות בעייתית, שמהווה בעיה עבור המתנהג/ת...

 

[אמא מודאגת3]

וממה נובעת ההתנהגות הבעייתית אצל

האס"י?

 

[אמא לנער אוטיסט1]

אס"י הוא בן אדם. ממה שזה נובע אצל בן אדם...

 

[אמא סופי מחיפה]

הבעייה עבור המתנהג נוצרת כשלסביבה אין

את הכלים להבין במה הם טעו כשהביאו אותו להתנהג כך. בעיית ההתנהגות היא לא של הילד. הוא שורד, הוא מתריע, הוא עומד על שלו מפני שהוא חווה איזשהו סוג של יחס או תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם מה שהוא צריך או יכול לספוג באותו רגע. וזה מצטבר וזה מתפוצץ באיזשהו שלב ולכן אם יבינו האנשים שעובדים במערכת שהם נמצאים שם למען הילד ושאם הם יראו אותו (ולא את מה שהם היו רוצים לראות או לעשות איתו) זה מה שיקדם את מערכת היחסים ביניהם ותוך כדי כך יביא לאט לאט להורדה בהתנהגות המאתגרת, כפי שקוראים לזה היום בעגה המקצועית.

 

[אמא מודאגת3]

כל מילה בסלע!

 

[אמא לנער אוטיסט1]

ילד אוטיסט עוסק בגרייה חושית כתוצאה מטעות?

 

[אמא מודאגת3]

יש ליצור במסגרות תנאים

על מנת שהילד לא יעסוק בגריה חושית ויש לזה פתרונות

 

[אמא לנער אוטיסט1]

מסכימה איתך במאה אחוז לגבי זה. אך זה בעייתי..

 

[אמא סופי מחיפה]

גרייה חושית זו לא בעיית התנהגות, זה צורך אך

כשלא נותנים לזה בכלל מקום ומנסים להכחיד את זה בדרכים שמתפרשות ע"י הילד כעונש או איום זה הופך להיות בעיית התנהגות בתוספת עוד דברים נלווים כמו כעס, אלימות, פגיעה עצמית וכו'.

 

[אמא מודאגת3]

 

[אמא לנער אוטיסט1]

הכל תלוי במינון. גם גרייה חושית יכולה להיות..

 

[אמא סופי מחיפה]

זה העניין, לתת לזה מקום הכוונה למנן את זה

אך לא להלחם בזה כי זה יעבור למקום אחר, קשה יותר. גרייה חושית קיימת בכל הספקטרום ולובשת צורות רבות. מוצאים לזה מקום וזמן וזה לא הופך לבעיית התנהגות. אם זה מעסיק את הילד רוב היום ואי אפשר לעשות איתו כלום אז צריך לעסוק רק בזה, בהפחתה, במינון, בללמד אותו לחיות עם זה ולא רק את זה ושוב, בדרכי נועם, עד שאפשר לשלב את זה בחיים ולעבור לעוד תחומים. כמובן שכל מקרה לגופו אבל אני מאמינה שזה אפשרי...

 

[dina199]

האם אפשר לקבל דוגמאות ?

כי נראה לי בדיוק כמו הגדרת 'תפקוד' , כל אחד גם מגדיר אחרת את המילה 'בעיה' .

ואם למשל 'המתנהג' לא רואה בעיה בהתנהגותו, האם אחרים יכולים להגדיר את ההתנהגות שלו כ'בעיה' ?

 

[אמא סופי מחיפה]

זה בעייה ברגע שזה מפריע לסביבה.

למשל, כפי שכתבת אח"כ ילד שעוסק בענייניו בשקט ולא מפריע, זו לא בעיית התנהגות, לדעתי. זה שהוא בוחר להתעסק עם הסמארטפון(בשקט, ללא ווליום...) או לצייר תוך כדי שיעור אז אולי זה מעצבן את המורה שהוא שם עליה פס ולא מקשיב לה ואולי זה לא כ"כ עוזר לו בלמידה, כי אח"כ הוא יצטרך להשלים את החומר.
אך אם כל הפעילות צריכה להפסק והצוות צריך לעסוק רק בילד המסויים שכרגע יש לו קושי, למשל ילד שצועק, מקלל, זורק חפצים, מרביץ לעצמו או למישהו אחר, ילד שמפעיל מוסיקה בסמארטפון ולא נותן לאף אחד אחר ללמוד ודורש תשומת לב במפגיע בצורה כזו, מתווכח בבריונות עם המורה שדורש להמשיך את השיעור ומבקש ממנו להפסיק וכו' זו כבר הופכת להיות בעייה בשביל הסביבה. כי אי אפשר להמשיך כרגיל וצריך לפתור את זה כדי שאפשר יהיה להמשיך כרגיל.
עכשו, מה זה כרגיל? זה תלוי בסביבה עצמה ובמה עסקו באותו זמן.

 

[dina199]

בקיצור הרעש שהילד מייצר זו על פי רוב

'בעיית התנהגות'. ברוב המוחלט של המקרים אפ אין רעש אין 'הפרעה לסביבה'.
ועל מי רוב , מה שילד יעה בשקט לא יוגדר 'בעית התנהגות'.

 

[אמא מודאגת3]

טוב שפתחת שרשור חדש

הפרעת התנהגות , אם היא אצל ילד בספקטרום היא נובעת מעבודה לא נכונה איתו , הפרעת ההתנהגות שלו נובעת ישירות מהמצוקה שבו הוא נמצא כתוצאה מהתנהלות הלא נכונה איתו,
או כתוצאה לחשיפה לא תואמת כמו חשיפה לרעשים וכו'..
אם יעבדו אתו נכון ובהתאם לצרכיו לא יהיה כאן הפרעת התנהגות, ילד כזה אם הוא יוכנס לכיתה רגילה גדולה לשילוב מצבו רק יחמיר כי הוא זקוק למענה נכון והשילוב לא המענה הנכון בשבילו
היות שאנחנו יודעים שיש הרבה מה לשפר בשילוב במיוחד בעיית הכיתות הגדולות,
אז הנכון ביותר לילד כזה זו כיתת תקשורת שיעבדו איתו לפי הצרכים שלו, כיתת תקשורת לפי מודל שיועד לכיתה זו בעבר, מניסיון שלי הרבה כיתות תקשורת אומנם לא כולם
עברו שינויים מהמודל המקורי.. ויש לזה מספר סיבות..

 

[ניאו30]

זה פשוט לא יאמן, מבחינתי, שתמיד ( בשנים שאני עובד בחינוך מיוחד הכוונה ) חוויתי והרגשתי את מה שאת אומרת, אבל לא יכולתי ל"שים את זה במילים", ולהבין את זה כמו שאני מבין עכשיו... כנראה שככה לומדים דברים בחיים... תחושה ורגש,שלוקח להם הרבה זמן ( ולא מעט מכאובים בדרך ) עד שהופכים להבנה.

אני רק אוסיף שגם בכיתת תקשורת או כיתת חינוך מיוחד יש את העניין הזה, גם שם לא תמיד עובדים נכון, אפילו שיש תל"א מותאמת אישית, כי המפתח הוא לא התל"א החיצוני אלא הגישה הפנימית, הראייה של הצוות שיש לילדים עולם פנימי, ולא רק עולם חיצוני, ובעיקר שיש בין 2 עולמות אלו קשר הדוק ( של סיבה - תוצאה אפילו ), ולכן לא מספיק תל"א נכון כדי להעלים או להפחית "בעיות התנהגות" אלא צריך גישה אחרת של "ראייה", ראייה אחרת של הילד...

 

[אמא מודאגת3]

בהחלט ובדיוק על זה אני כותבת

שהפרעת התנהגות בכיתת תקשורת ונכון גם בבתי ספר לח"מ הפרעת ההתנהגות היא תוצאה של עבודה לא נכונה, משהו פשוט עובד לא נכון ולכן יש את ההפרעה הזו.
אבל ילד כזה שכבר ספג את החוויה הקשה שהביאה אותו להפרעת ההתנהגות יסבול יותר בשילוב בכיתה גדולה.

 

[ניאו30]

זה נכון שהכל יחסי בחיים

והוא יסבול "פחות" ( המרכאות כי אני בכלל לא בטוח בכך, למרות שהנטייה הראשונית שלי הייתה לחשוב שכן ), אבל בעיניי לא צריך להשוות "סבלים"... אם הסבל עצמו הוא לא הכרחי, אז לא משנה אם זה סבל "קטן" או סבל "גדול". עצם הסבל, קטן כגדול, הוא לא הכרחי... אבל מכיוון שהוא "נתון" אז אני מקבל את מה שאת אומרת, ושוב, אני לא בטוח אם באמת זה ככה כמו שכתבת ( שפחות יסבול ), למרות שעל פניו נראה שכן...