מה זה 'בעיית התנהגות' ?

אני לא בטוחה שאני יודעת למה את מתכוונת.

אני כנראה לא זוכרת טוב, אבל את יכולה לתת לי קצת רקע?
והאם את מתכוונת לבעיית התנהגות או להפרעת התנהגות?
 

dina199

New member
אני מתכוונת שאני רוצה דוגמאות ל'בעית התנהגות'

אומרים שלילד יש 'בעית הנהגות', שצריך לפתור את 'בעיות התנהגות', 'שבעיות התנהגות' של הילד מפריעות לסביבה (בכיתה למשל).
ובגלל שאני בעצמי לא מבינה למה מתכוונים ב'בעית התנהגות', אני מבקשת דוגמאות (בהנחה שאנשים באמת מסוגלים להביא דוגמאות
)
 

dina199

New member
וללא 'בעיות התנהגות'.

זה כמו להגיד 'תהיה יפה ותשתוק'.
מה שמעניין אותי זה איזו סוג של ילדים בספקטרום לא רוצים אלה שמתנים את התנאים האלה ?
 
טוב, אז עכשיו הבנתי אותך

ואני מסכימה אתך מאוד.

לא רוצים ילדים שמפריעים בכיתה. ואת זה אני מאוד מבינה. הרבה יותר קל ללמד בכיתה שכל הילדים עושים מה שאומרים להם ואין שום בעיות משמעת.
ולזה בדיוק הם מתכוונים, ילדים שמתנהגים יפה.

אבל אני חושבת, שבכל כיתה צריך לדעת להתמודד עם ילדים מפריעים.
בכל כיתה, בכל בית ספר.
לא להשאיר את המורה הבודד מול הילד המפריע.
ילד בדרך כלל לא מפריע כי הוא רשע, אני מניחה שילד כן רוצה להיות בסדר.
ואם הוא מפריע, אז משהו מציק לו, לא טוב לו, וצריך לבדוק למה לא טוב לו ואיך אפשר להקל עליו וללכת לקראתו.
אני בטוחה שאני מסבירה את עצמי גרוע.
אבל בגדול אני חושבת, שבית הספר צריך לדעת להתמודד עם כל מיני סוגי ילדים, ולהבין למה ילד מתנהג כפי שהוא מתנהג. הכי קל זה לא לקבל וזהו.
לדעתי, זה קשור לא רק לאוטיסטים, אלא בכלל.
אני מבינה את המורים, כי אין להם גב ואין להם סיוע, ולכן אני חושבת שהפתרון צריך להיות מערכתי, שבית הספר ילמד איך להתמודד, להושיט עזרה בכיתה שיש בה ילדים שמפריעים ועוד.
למשל, אולי להקטין כיתות בכלל בכל בית הספר וצריך לחשוב איך עושים את זה, וזאת כדי שהמורים יוכלו לתת תשומת לב אישית בכל כיתה. וגם לבדוק עם כל ילד למה הוא מפריע ואיך אפשר להגיע למצב שזה לא יקרה.
 
אז נשארת השאלה

הפתוחה מה זאת כיתת תקשורת,
אם נפתחות כיתות שהתנאי הוא למידה ברמה גבוה, או נפתחת כיתה שהתנאי "תיהיה שקט ושב יפה",
אז מה היא בעצם כיתת תקשורת?
אני מבינה את ההורים שרוצים להקים מודל אידאלי או ברמה לימודית גבוה או כיתה שאין שם ילדים עם בעיות התנהגות, אבל צריך להבין שבעיית ההתנהגות אצל האס"י לא נובעת ממופרעות
אלא ממענה לא מתאים ודווקא בכיתה כזו אם יקבל מענה מתאים הוא יכול להיות מאוד "שקט ויפה "יחד עם זאת הוא לפעמים יכול להיות גם קצת פחות "שקט ויפה" מותר לו.. לכן הוא בכיתה שאמורה לתת את המענה ..
 

dina199

New member
אני לא התייחסתי ספציפית לכיתה מסויימת

אלא מדרישה מילדים 'תתנהגו יפה ז"א תביו שקטים ולא תפריעו'.
אם יש ילדים כל כך טובים ומחונכים שמתנהגים טוב ועושים הכל לשביעות רצונם של מבוגרים , למה הם צריכים מסגרת מיוחדת (מכל סוג)?
הרי הם מושלמים כמו שנם איפה שהם נמצאים.
 
לדעתי, זה לא סותר.

בבית הספר ובהרבה מקומות אחרים (כמו בעבודה שלי) יש דרישה מהילד או המבוגר להתנהג יפה.

בכמה מקומות עבודה יתייחסו בסלחנות לאדם שבאמצע מצגת של עמית לעבודה יתחיל לזרוק אווירונים מנייר על המרצה ועל הבוס שלו? שיתחיל לצרוח באמצע העבודה וירוץ בין החדרים או בין העמדות ויצרח?

ילדים שקטים לעתים צריכים לדעת המערכת מסגרת מיוחדת לא כי הם מפריעים.
הרי הם יכולים לעלות מכיתה לכיתה בלי לדעת לקרוא ואז יגלו את זה רק בכיתה י', למשל.
אבל יש מורים שמרגישים שיש מצוקה של הילד במסגרת הרגילה, שהוא לא בא לידי ביטוי כי הכיתה גדולה מדי בשבילו.
אני מכירה כמה ילדים שקטים מאוד, שהישגיהם הלימודים היו טובים או סבירים ובכל זאת בית הספר דרש אבחון, כי הרגישו במצוקה אצל הילד.
 
ממתי ילדים עובדים?

עד שילד יגיע לגיל של עבודה הוא כבר ידע מה מותר ומה אסור מאוד טוב, אבל בגיל ילדות לילד מותר להיות ילד, ובעלי הסמכות צריכים לשנות את הגישה שלהם לילדים{לא רק לילדי הספקטרום}

אז הפרעות התנהגות יפחתו פלאים..
 
אני רוצה לכתוב דווקא על מסגרות רגילות

ציטוט שלך"בבית הספר ובהרבה מקומות אחרים (כמו בעבודה שלי) יש דרישה מהילד או המבוגר להתנהג יפה."
אז הגישה הזו חייבת להשתנות, זו גישה מיושנת שאיננה מתאימה להיום, היום לילדים שי גם זכויות וגם להם מותר להחליט החלטות, וזה שמגיע בעל סמכות וכופה על ילד קטן לשבת בשקט ואו כל מני דברים אחרים זו גישה
לא מתאימה לזמננו ויפה שעה אחת קודם שתעלם,
הגישה צריכה לראות את הילד כמרכז ולא את בעל הסמכות כמחלק פקודות ומפעיל סמכויות!
שיתחלו להפנים שזו השיטה לפחות חמישים אחוז מהילדים שזקוקים היום לרטלין לא יצרכו את זה!!
 
ועדיין, את מסכימה, שחלק מהילדים כן יצטרכו

ריטלין.

אנחנו מסכימות, שצריך לשנות את מערכת החינוך שאינה מתאימה למאה שלנו,

ועדיין גם בבית ספר אידיאלי עדיין צריך להיות לעתים בשקט ולא להשתולל כי יש עוד אנשים במרחב, וצריך ללמוד להתחשב באנשים או בילדים האחרים.
 

dina199

New member
אין שום קשר בין בית ספר לבין מקום עבודה.

ילד לא מקבל משכורת מבית ספר בו הוא לומד ועדיין מחוייב להיות יום שלפ במקום הזה במקום הזה.
כשמקבלים משכורת יש תמריץ מצויין 'להתנהג יפה'
.
 
ברור שזה לא אחד לאחד,

ודרך אגב, במקומות עבודה בקיבוץ אין משכורת (לפחות לא היתה) ובכל זאת היה צריך להגיע לעבודה.

כוונתי הייתה להשוות בין עבודה ולימודים, בכך שהילד מגיע לשם כל יום לכמה שעות, ואלו שעות שמשפיעות מאוד על חייו.

תארי לעצמך, שיש לך עבודה,, שבמסגרתה את נכשלת כמעט בכל מטלה שאת מנסה לצבע. את בלתי מובנית על ידי חברייך לעבודה והממונים עליך, וזוכים ביחס גרוע מהם. יום העבודה שלכם הוא תערבות של כשלונות, תסכול, בלבול והשפלה. אין ספק, שהיית מגיבה לסיטואציה כזו במצב רוח רע, בהתכנסות לתוך עצמך ובאי שיתוף פעולה. בוודאי היית מתקשה לשמור על דימוי עצמי חיובי, חיי בית מאושרים וגישה אופטימית.
כך זה עם הילד בעל הבעיות בתחומי הלמידה והחברה. יומו בבית הספר הוא קשה, ולעתים קרובות הוא אינו מסוגל "להשאיר את בית הספר מאחוריו" בשובו הביתה. התסכול והבלבול הרגשי של היום הלימודים שלו (עבודתו) גולשים לעתים קרובות אל תוך הביתה.
אחת התגובות הרגשיות השכיחות ביותר לכישלון בחברה ובבית הספר היא החרדה. זה שונה מאוד מדכאון. אנשים מדוכאים, מודאגים מהעבר, אנשים חרדים מודאגים מהעתיד.... (ריצ'רד לבוי, קשה כל כך להתיידד אתך, עמ' 70).
 
הפרעות התנהגות

אי קבלת מרות מבעל סמכות[מורה, הורה} אצל האס"י ברור לגמרי שיש קושי עם קבלת סמכות,
הצקה לילדים אחרים, התנהגות מרדנית, הפרעה לסביבה בהתפרצויות של צעקות וכו'..
אצל האס"י כל הדברים שציינתי נגרמים כתוצאה מעבודה לא נכונה איתם הם מנסים להגן על עצמם בצורה כזו,
או מנסים לתקשר עם סבבתם בצורה כזו, אצל הנט"ים זה נובע מסיבות שונות לגמרי.
 
לא אמור להיות קשר בין הדברים.

הפרעת התנהגות אמורה להיות מאובחנת אצל אדם שאינו אוטיסט או קושי אחר שגורם להתנהגות כזו.

כמו שלפני אבחון אוטיזם צריך לשלול בעיית שמיעה, למשל.
 
לא מסכימה איתך

זה מה שאומרים אנשי המקצוע והם לא צודקים!
הפרעת התנהגות נגרמת כתוצאה מעבודה לא נכונה עם אוטיסט ולא להפך!
 
את חושבת שכל מי שאובחן עם הפרעת התנהגות

הוא אוטיסט שאובחן לא נכון?

כמה אנשים את מכירה שאובחנו באבחנה הזו?
 
אם התכוונת להפרעת התנהגות יש לי תשובה

מתוך ויקיפדיה:

פרעת התנהגות (באנגלית: Conduct disorder) היא הפרעה נפשית המתבטאת בדפוס חוזר ונשנה של פגיעה בזכויות אחרים והפרת נורמות חברתיות.

לפי המדריך האבחוני DSM-IV-TR, הפרעה זו מאובחנת כאשר היא נמשכת לפחות שנה, וכוללת לפחות שלושה מהקריטריונים הבאים:

התנהגות אלימה כלפי אנשים או בעלי חיים - בריונות, איומים, קטטות, שימוש בכלי נשק מסוכנים, אכזריות פיזית, גניבה תוך התעמתות עם הקורבן (על ידי שוד או סחיטה), או כפיית מגע מיני.
הרס רכוש - על ידי הצתה מכוונת או באמצעים אחרים.
גניבה או הונאה - פריצה לבתים או מכוניות, שימוש רב בשקרים במטרה להשיג דברים או להימנע ממחויבויות, וגניבת חפצים בסתר.
הפרה משמעותית של חוקים - שוטטות לילית ללא אישור ההורים לפני גיל 13, בריחה מהבית למהלך הלילה לפחות פעמיים או לפחות פעם אחת לאורך זמן, והיעדרות מבית הספר לעתים קרובות לפני גיל 13.
האבחנה ניתנת בתנאי שההתנהגות פוגעת משמעותית בתפקוד הלימודי, החברתי או התעסוקתי. בנוסף, אם האדם הוא מעל לגיל 18, יש לוודא שהוא לא עונה גם על הקריטריונים של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית.

במחקרים נמצא קשר בין הפרעת התנהגות לבין חוסר אמפתיה. כן נמצא כי קיים קשר הדוק בינה לבין הפרעת ילדות מוקדמת יחסית - הפרעת התרסה התנגדות: רוב הלוקים בהפרעת התנהגות אובחנו בילדותם גם כבעלי הפרעת התרסה התנגדות, ובנוסף מתוך הלוקים בהפרעה המוקדמת, כרבע מפתחים בהמשך הפרעת התנהגות. בבגרות, עלולים חלק מהלוקים בהפרעת התנהגות לפתח הפרעה חמורה יותר - הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, או להגיע להתנהגות עבריינית חמורה.

ההפרעה נחשבת נפוצה יחסית בקרב ילדים מתחת לגיל 18 - 6%-16% מהבנים ו-2%-6% מהבנות לוקים בה, במיוחד אם קיימים גורמי סיכון סביבתיים כגון עימותים משפחתיים, קיפוח חברתי-כלכלי, והתנהגות אנטי-חברתית של ההורים או אלכוהוליזם של אחד מהם.

טיפול בהפרעת התנהגות הוא משמעותי ביותר, ועשוי לעזור מאוד לאדם הלוקה בה, שעלול להידרדר להפרעות נפשיות חמורות יותר. לטיפול זה קיימת חשיבות גם עבור החברה, שעלולה להמשיך ולהיפגע מהתנהגותו האלימה של הלוקה בהפרעה, אם לא יטופל. טיפולים יעילים כוללים שילוב של טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי או שילוב שלהם לפרט, יחד עם התערבות ושינוי בסביבה בה הוא חי, למשל הדרכת הורים אינטנסיבית או טיפול משפחתי. לעתים הנסיבות ותנאי הסביבה הקשים בהם חי הילד מחייבות העברה שלו לסביבה חדשה, אך לא פעם שינוי כזה לא מונע את שימור או החמרת ההפרעה לטווח הארוך, אם לא מתקיים טיפול אינטנסיבי מקביל. לעתים גם קיימת נטייה של החברה לנקוט גישה מענישה כלפי הפרט התוקפני בשל הנזק שהוא גורם לסביבתו, אך גישה זו לרוב רק מחריפה את ההתנהגות, אם לא מתקיים טיפול משקם.
 
למעלה