מה זה בדיוק " אגן ההצפה "

מה זה בדיוק " אגן ההצפה " ../images/Emo35.gif

אצמול קראתי בעיתון ממון של ידיעות אחרונות ש-חירייה יושבת על " אגן ההצפה " של נחל איילון . מישהו יכול להסביר לי בבקשה מה זה בדיוק ומה ההבדל בין " אגן ההצפה " לבין " אגן ההיקוות ( אגן הניקוז ) "
. בתודה ! . שחר .
 
אגנים:

אגן הצפה הוא שיבוש של המונח מישור הצפה. זהו אותו אזור שבעת עלית המים על גדות הנחל המנקז - מוצץ במים. מונח מקביל הוא פשט הצפה. אגן ניקוז הוא השטח שתוחם את כל נקודות הגובה שמהם יזרמו מים לאותו אגן הקוות. אגן הקוות הוא התחנה הסופית של כל נוזל שזורם במורד. בישראל ארבע אגני היקוות גדולים: הים התיכון, הכנרת, ים המלח מפרץ אילת. כמובן שאפשר לחלק באופן יותר עדין ולקבל אגני הקוות אחרים שיכולים להיות אפילו הנחלים עצמם. מכאן גם קל יותר להבין: אגן ניקוז הוא כל אותו אזור שמספק לאגן ההקות (נחל, שלולית או ימה) את מימיו. אגן הניקוז מוגדר על ידי קוי פרשות מים
 
כמה אגני הצפה יש בארץ ../images/Emo35.gif

בבקשה תגיד לי מי הם ברשותך . ויש לי עוד שאלה בבקשה ! . האם נחל בוננזה שזורם ב-קנדה והוא זורם נורא חלש ונורא לא עמוק , לאיזה קבוצה של נחלים הוא משתייך ? ( עמק U , או עמק V )
 
../images/Emo63.gif

לכול נחל יש את אגן ההצפה שלו ככה שמספר אגני ההצפה כמספר הנחלים שיש בארץ, כמובן שכוכל שהנחל הוא קניוני הוא יתקשה להציף את האזור שמעל הגדות שלו ובקשר לנחל בקנדה אז הזרימה של הנחל כרגע לא מתקשרת לצורת העמק אלה לארועי העבר באזור, בקנדה אני חושב שרוב העמקים של הנחלים הם יהיו עימקי U וזאת מכיון שעמק כזה נוצר כתוצאה מבלייה של קרחונים, ואזור קנדה ידוע כאזור שהיה נתון תחת מעתה קרח בתקופות הקרח השונות, ושוב זה גם תלוי במשטר הזרימה בעבר של הנחל כי יכול להיות שהנחל זרם בעוצמות הרבה יותר גבוהות בעבר מאשר עכשיו ואז כתוצאה מבלייה נוצר עמק V . לשאלתך אם הנחל זורם חלש ועמוק יכול להיות שנחל הוא צעיר שעדיין לא הספיק לקיים תהליכי בלייה באזור ואז לא ניתן לראות את מורת העמק (אם בכלל יש ) אבל ניתן לשאר שצורת הבלייה בעתיד תהייה עמק V כי זוהי צורת הבלייה של נחלים שלא עברו אירועי קרח
 
איזה סוגים של נחלים יש מבחינת עומק

יש נחלים עמוקים כמו למשל : " נחל הירקון " ויש גם נחלים שהם בכלל לא עמוקים כמו למשל הנחל שזורם בקנדה לדוגמא ! .
 
שאתה אומר עומק אתה מתכוון

לעומק הנחל עצמו או לעומק העמק שהוא חותר בו, בכול מיקרה הירקון כמו שניתן לראות לא יצר עמק עמוק וגם עומק הנחל אינו גבוהה וממה שאני זוכר בירקון העליון(אזור פתח תקווה) העומק של הטלוויג הוא 2 מטר בחלקים מסוימים של הנחל ופחות מזה בשאר האזורים.
 
אני מיתכוון לומר בעצם שאני רואה ...

..........כל מיני סוגים של נחלים מבחינת זרימה ומבחינת העומק שלהם ! . יש נחלים שהם זורמים עם מים נורא " רדודים ! " ויש נחלים שהם זורמים עם מים נורא " עמוקים " , האם יש לזה חלוקה מסויימת
, כמו שיש למשל : נחל אכזב , ו-נחל איתן מבחינת היובש ,
 
יש גם נחלים שהם : ....../images/Emo182.gif

נורא קטנים כמו למשל : ( שמות לא מוכרים ! ) " נחל יהוד , נחל כופר , נחל חיל " שהם בדרך כלל גם מאוד רדודים במיקרה שיורד גשם ! , ויש את הנחלים היותר גדולים ! והיותר מפורסמים שהם גם בדרך כלל גם הרבה יותר עמוקים ! , כמו למשל : " נחל הירקון , נחל קישון , נחל אלכסנדר , נחל שורק " , אני רוצה לדעת אם יש איזושהי חלוקה בניהם או איזה הבדל מסויים . בתודה ! שחר .
 

בוקסה

New member
התפתחות פרופיל של נחל 1

נחלים הם המערכת שמובילה את המים מהמקום הגבוהה, ההררי, למקום הנמוך (בד"כ הים), הכח המניע הוא כמובן הגרוויטציה, ואפשר לומר שהם שואפים להביא את העולם למצב מישורי, כלומר אין גבוהה ואין נמוך, ככול שהמדרון עליו זורמים המים תלול יותר כך זרימתם תהיה חזקה ומהירה יותר ומפלס המים יהיה נמוך יותר, זה מה שקורה בד"כ באזור ההררי, כאשר הנחל יוצא מהאזור ההררי (לדוגמה הירקון) הפרופיל שלו מתון יותר והזרימה איטית יותר וגובה המים יעלה בהתאם לרוחב הנחל
 

בוקסה

New member
התחתרות נחל

כאמור זרימת המים שואפת להביא את הנחל למצב מישורי, וככול שזרימת המים חזקה יותר כך גדלה יכולתם לפרק את הסלע, להתחתר בו ולהוביל את הסדימנט (משקעים, כלומר חלקי הסלע המפורקים) ועם הזמן הנחל מתחתר אל מצב מישורי, ההתחתרות משמעותית יותר באזור ההררי התלול בו אנרגית המים גבוהה, ובחלק המתון של הנחל ההתחתרות פחות משמעותית, כמובן שלסוג הסלע והקושי שלו יש משמעות לגבי הקצב של התפתחות פרופיל הנחל ויש הבדל משמעותי בין אזור חולי לאזור בעל מיסלע גירי, גרניטי או קירטוני, וגם לכמות המישקעים באזור יש השפעה עצומה. הנחל לא יגיע אף פעם למצב מישורי באמת כי ככול שהפרופיל יתקרב למישורי אנרגית המים תקטן ואיתה היכולת של הנחל להתחתר. בסופו של דבר פרופיל הנחל יגיע למצב של שיווי משקל בין אנרגית המים ליכולתם לשאת סדימנט ולהתחתר.
 

בוקסה

New member
מפלים

נוצרים כאשר הנחל מגיע לשכבת סלע קשה יחסית אשר הפרוק שלה איטי יותר, האררגיה הגבוהה של המים במפל יוצרת בור שהוא הבריכה שיש מתחת למפלים, הרסס של המים שנוצר לאחר נפילתם את הבריכה מכרסם בקיר המצוק ויוצר צניר, אם הצניר יהיה מספיק עמוק: דרגש הסלע הקשה שמעליו יתמוטט וזה מאפשר פרוק יותר מהיר של הסלע הקשה.
 

בוקסה

New member
שינויים במפלס הים

כאשר מפלס הים יורד במהירות, כמו מה שקורה היום בים המלח. הנחל יתחתר במהירות כך שתיווצר נקודת שבירה בפרופיל שלו (נקדת נקע) שתנוע לאחור עד שכול פרופיל הנחל יתישר לפי המפלס החדש, כיום מפלס ים המלח יורד בקצב של מטר בשנה!!! והנחלים מגיבים בהתאם ומתחתרים לאחור, הגשר של כביש 90 התמוטט כאשר נחל ערוגות התחתר מתחת לגובה היסודות שלו
 

בוקסה

New member
סדימנטים בנחל

כאמור עם הדקדמות הנחל יש התמתנות של הפרופיל שלו ולכן גם ירידה באנרגית המים, כאשר הנחל זורם באזור ההררי התלול אנרגית המים גבוהה מספיק כדי לשאת חלוקים גדולים (גדולים מ 2 ס"מ) כאשר הנחל יוצא מהאזור התלול יש ירידה משמעותית באנרגית המים והנחל לא יכול לשאת יותר אש החלוקים הגדולים והוא ישקיע אותם במקום ואת החלקים היותר קטנים הוא ימשיך להסיע (יתכן שהחלוקים הגדולים יתפרקו במקום ואז יובלו הלאה, ראה הודעות קודמות על "צורות פרוק של סלע"). בהמשך עם התמתנות הנחל הוא משקיע את החלוקים היותר קטנים (2-20 מ"מ) ובהמשך הנחל ישקיע חלקיקים בגודל חול (0.0625-2 מ"מ) ובים הוא ישקיע את החלקיקים שגודלם סילט (0.004-0.0625 מ"מ). החרסיות (חלקיקים שקטנים מ 0.004 מ"מ) ישקעו רק במים עומדים ולכן ולכן הן יושקעו רחוק מהחוף שם המים מספיק עמוקים כדי שאנרגית הגלים לא תורגש.
 

בוקסה

New member
סדימנטים בנחל - המשך

הנחל ממיין את החלקיקים לפי גודל וככול שעולה מרחק ההובלה שלהם הם נהיים יותר עגולים וזה מאפשר לחקור משקעים נחליים עתיקים ולהסיק על משטר הזרימה של נחל בעבר ולשחזר פרופילים קדומים של הנחל ולהסיק מזה על מפלס הים
 

בוקסה

New member
לגבי גודל הנחל

מושפע משטח אגן הניקוז של הנחל ככול ששטח אגן הניקוז יגדל והנחל ינקז יותר ערצים מישניים אליו הוא יהיה משמעותי יותר
 

בוקסה

New member
נחל שורק הוא חריג

כבר מהמפה אפשר לראות שנחל שורק הוא נחל חריג, הוא זורם בהרי יהודה מצפון ירושלים לכיוון מערב והפיתולים החדים שלו מתאימים לנחל שזורם על מדרון מתון ולא לנחל שזורם באזור הררי. נחל שורק הוא נחל קדום שזרם לפני מליוני שנים מכיוון הלוח הערבי (איראן-עיראק) ונשפך לים איפה שהוא בירדן ורוב הארץ הייתה מכוסה ים רדוד. לפני כ25 מליון שנה החל תהליך הביקוע של בקע ים המלח, הביטוי הראשון בארץ לביקוע היה התרוממות שגרמה לנסיגת קו החוף מערבה לכיוון המיקום הנוכחי שלו, וגם שפך נחל שורק לים התקדם מערבה. תוך כדי התרוממות נחל שורק התחתר באופן הדרגתי לתוך הנוף הקיים, מאוחר יותר התחיל להווצר בקע ים המלח שקטע את הנחל לשני נחלים אחד שזורם מהלוח הערבי ונשפך לבקע ונחל שורק שזורם משדרת ההר המרכזית מערבה, בהמלך ה 20 מליון שנה האחרונות תנועת הגזירה שלאורך בקע ים המלח הסיטה את אותו נחל שפעם סיפק מים לנחל שורק 105 ק"מ צפונה יחסית אליו
 

בוקסה

New member
אחרי המחמאות האלה אי אפשר להפסיק

עוד צורת נוף שקשורה בנחלים היא מניפת הסחף
 
למעלה