מהורהרת בנפשה
New member
מה היית עושה אם חושדת שילדך הותקף?
היום היינו בג'ימבורי בקניון, ואני הייתי עם ליבי התינוקת בידיים, השגחתי על איתי (בן 2.5) שטיפס על הסולם לקומה העליונה של המשחקייה. כשהוא סיים לטפס, הוא התיישב בפתח מול הסולם (לא חוסם את הפתח) כך שראיתי אותו מולי חוץ מצד ימין שלו. אחריו עלה איש אחד (הוא עלה בעקבות ילדו/נכדו שהיה בקומה העליונה של הג'ימבורי לא ליד איתי), ואז האיש הזה עקף את איתי, והמשיך בדרכו, ופתאום ראיתי את הבן שלי צורח ובוכה מכאב. טסתי אליו בשניה ושאלתי מה קרה? מה האיש עשה ? חשבתי שהוא דרך עליו בטעות על הרגל הימנית (שכאמור לא היתה בשדה הראיה שלי מהזווית שעמדתי בה), ואיתי הצביע על הצלעות שלו (צד ימין) ואמר שהוא נתן לו מכה! הילד צרח מכאב, ואני לא הבנתי באותה שניה מה קרה, וחשבתי שהוא בטח עקף אותו ובעט בו בכוונה (ככה, מתוך ידיעה ברורה שאני לא אראה את הזווית הזו). וכל זה בגלל שאיתי עשה לו פרצוף כועס כזה של "מה פתאום אתה עולה בסולם שלי"... הלכתי עם איתי והתינוקת אחרי האיש ואמרתי לו בתקיפות :"אתה נתת לבן שלי בעיטה או מכה!" והוא בכלל לא הסתכל עלי בחזרה, אפילו לא ניסה להתיפיף ולומר לילד "חמוד אולי בטעות נתקלתי בך". הוא סינן לעברי שאין לו מושג על מה אני מדברת והתעלם! ידעתי שהוא משקר כי הוא לא הישיר אלי מבט ולא יודעת להסביר את זה, באינטואיציה שלי הרגשתי שהאיש עשה משהו מאוד רע לבן שלי האהוב. באותו רגע אמרתי לו שאני הולכת להתלונן עליו, אבל ברוב טיפשותי לא עשיתי בסוף כלום (השקעתי את הזמן בנסיונות הרגעה של איתי שהמשיך לבכות גם בקומה התחתונה של הג'ימבורי) ורק חזרתי אל האיש הזה אח"כ ואמרתי לו שאני יודעת שהוא עשה משהו כזה בכוונה ואני לא אשתוק לו על זה. כדי "להפחיד אותו" גם צילמתי אותו עם הסלולרי שלי ואמרתי לו שאני לוקחת את התמונה הזו למשטרה... בבית חשבתי על זה בלי הפסקה, וכמובן שבעלי ששמע על הסיפור כעס עלי שלא הזמנתי משטרה באותו רגע. ואמר שאם הוא היה שם הוא היה מרביץ לאיש הזה (ובעלי הוא האחרון שייחשב כאדם אלים). אבל אני לא הזמנתי משטרה כי חשבתי לעצמי שהם היו צוחקים עלי,הרי לא יכולתי להוכיח כלום! אוף , אני ממש כועסת על עצמי, הייתי צריכה לפרק לו את העצמות אחת אחת, איזה מן בן-אדם תוקף ילד ?!?!? עדיין יש לי את התמונה של המנייאק הזה ואני אוכלת את עצמי מעצבים.
היום היינו בג'ימבורי בקניון, ואני הייתי עם ליבי התינוקת בידיים, השגחתי על איתי (בן 2.5) שטיפס על הסולם לקומה העליונה של המשחקייה. כשהוא סיים לטפס, הוא התיישב בפתח מול הסולם (לא חוסם את הפתח) כך שראיתי אותו מולי חוץ מצד ימין שלו. אחריו עלה איש אחד (הוא עלה בעקבות ילדו/נכדו שהיה בקומה העליונה של הג'ימבורי לא ליד איתי), ואז האיש הזה עקף את איתי, והמשיך בדרכו, ופתאום ראיתי את הבן שלי צורח ובוכה מכאב. טסתי אליו בשניה ושאלתי מה קרה? מה האיש עשה ? חשבתי שהוא דרך עליו בטעות על הרגל הימנית (שכאמור לא היתה בשדה הראיה שלי מהזווית שעמדתי בה), ואיתי הצביע על הצלעות שלו (צד ימין) ואמר שהוא נתן לו מכה! הילד צרח מכאב, ואני לא הבנתי באותה שניה מה קרה, וחשבתי שהוא בטח עקף אותו ובעט בו בכוונה (ככה, מתוך ידיעה ברורה שאני לא אראה את הזווית הזו). וכל זה בגלל שאיתי עשה לו פרצוף כועס כזה של "מה פתאום אתה עולה בסולם שלי"... הלכתי עם איתי והתינוקת אחרי האיש ואמרתי לו בתקיפות :"אתה נתת לבן שלי בעיטה או מכה!" והוא בכלל לא הסתכל עלי בחזרה, אפילו לא ניסה להתיפיף ולומר לילד "חמוד אולי בטעות נתקלתי בך". הוא סינן לעברי שאין לו מושג על מה אני מדברת והתעלם! ידעתי שהוא משקר כי הוא לא הישיר אלי מבט ולא יודעת להסביר את זה, באינטואיציה שלי הרגשתי שהאיש עשה משהו מאוד רע לבן שלי האהוב. באותו רגע אמרתי לו שאני הולכת להתלונן עליו, אבל ברוב טיפשותי לא עשיתי בסוף כלום (השקעתי את הזמן בנסיונות הרגעה של איתי שהמשיך לבכות גם בקומה התחתונה של הג'ימבורי) ורק חזרתי אל האיש הזה אח"כ ואמרתי לו שאני יודעת שהוא עשה משהו כזה בכוונה ואני לא אשתוק לו על זה. כדי "להפחיד אותו" גם צילמתי אותו עם הסלולרי שלי ואמרתי לו שאני לוקחת את התמונה הזו למשטרה... בבית חשבתי על זה בלי הפסקה, וכמובן שבעלי ששמע על הסיפור כעס עלי שלא הזמנתי משטרה באותו רגע. ואמר שאם הוא היה שם הוא היה מרביץ לאיש הזה (ובעלי הוא האחרון שייחשב כאדם אלים). אבל אני לא הזמנתי משטרה כי חשבתי לעצמי שהם היו צוחקים עלי,הרי לא יכולתי להוכיח כלום! אוף , אני ממש כועסת על עצמי, הייתי צריכה לפרק לו את העצמות אחת אחת, איזה מן בן-אדם תוקף ילד ?!?!? עדיין יש לי את התמונה של המנייאק הזה ואני אוכלת את עצמי מעצבים.