מה היית עושה אם היה נותר לך שבוע

[בן טל-שחר]

מה היית עושה אם היה נותר לך שבוע

לחיות? כן, כן, אצל כמה מאיתנו כבר קופצים הנוגדנים של הקיטשיות, אז פשוט עלינו להרגע ולהניח להשפעתם לחלוף... עוד כמה שניות... יפה... ועכשיו אנחנו יכולים לענות על השאלה הזאת ברצינות תהומית. התשובה שלנו תהיה שונה מכל תשובה אחרת שאי פעם נתנו בנושא הזה, מכיוון שאנחנו משתנים ללא הרף - והתשובה משתנה ביחד איתנו. כולנו רוצים תשובה אמיתית בבקשה: מה באמת היית עושה? אם את/ה מתבייש/ת לכתוב את התשובה האמיתית, את/ה מוזמן/נת להיכנס לכאן בכינוי שונה ולחשוף בפני עצמך ובפנינו את האמת... אפילו את/ה עשוי/ה להיות מופתע/ת! באמת! באהבה, בן

 

[deep ocean]

מעניין

זה בדיוק תרגיל שיש בספר סרטן כנקודת מפנה אני כתבתי לעצמי על דף לפני כמה ימים וכרגע אין לי כח להעביר את זה לפה אבל בקרוב........מאד בקרוב ) ואולי יהיהו שינויים כי כמו שאמרת אנחנו כל הזמן משתנים כל כך נכון אנחנו לא דומים לעצמנו בכל שניה ושנייה

 

[קיפודת ים]

מה הייתי עושה אם היה לי שבוע?

שבוע אחד ויחיד.. פרידות מאנשים אהובים? אהה. לא נראה לי. מה לעשות שכחלק מהשבוע האחרון בחיי אני לא רוצה לבכות, אלא להיות עם עצמי ולחוות את שיא האושר שאני יכולה להגיע אליו? אז החלום שלי היה ונשאר להקיף את העולם. לראות כל חור שיש בכדור הארץ הזה ואם אפשר אז גם מחוצה לו, ככה להביט על מה שהאנשים עשו בכל הדורות ממבט של חוצן, בהנחה שיש כאלה.. אבל הבעיה בשבוע אחד, זה שהמטוסים, מה לעשות, לא יביאו אותי בשניות לכל יבשת, לכל מדינה, לכל עיר, לכל עיירה, ולכל ביצה שיש כאן. אז אני אקח את עצמי למקום הראשון שאני אחשוב עליו, מקום שיהווה מיקום מטורף למדיי בשביל לבלות את שארית חיי, כזה שלא יעד פופולרי בחוברות התיירות, ואסע לשם, כאשר מרגע שאגיע, כל כמה שעות אעשה משהו שמעולם לא עשיתי, אם זה הפחד מהבריות, אם זה הפחד מעצמי, אם זה כתוצאה מתירוץ "אין לי כוח", "פעם אחרת", ועוד משפטים שבאים כאשר חושבים שלי זה לא יקרה ושיש לנו זמן. בנג´י, ריצה בעירום, טיפוס על איזה הר בסביבה, לראות את הכל במבט של ילדה מה שאומר לעשות את כל הדברים שילדים עושים ואנחנו ממזמן הפסקנו כי "התבגרנו".. ועוד ועוד ועוד.. וכמובן, אסור לשכוח, שאשלח את המכתבים שלעולם לא שלחתי, עדיף ביום האחרון לחיי, ואוסיף לכל אחד ציטוט אחד ויחיד.. "אני אחת ובכל זאת אחת אני. איני יכולה לעשות הכל אבל אני יכולה לעשות משהו. ובגלל שאיני יכולה לעשות הכל, לא אתנגד לעשיית משהו שאני יכולה לעשות" ואוסיף המשך משלי.. הייתי אחת, ונשארתי יחידה, ולכן כל פעם שתגשו למכתב הזה ותדעו ממי הוא, תזכרו שכל רגע הוא חשוב ואני ההוכחה שלכם, שני. שהייתה קצת קיצ´ית לקראת הסוף, אבל לעזאזל, זה השבוע האחרון בחיי, מותר לי לעשות הכל <והפעם ללא התחשבות בחוק ובמוסר>!! חהחהחהחהחה

 

[בן טל-שחר]

שני, למה לא לעשות חלק מהדברים האלה

כבר עכשיו?

 

[בן טל-שחר]

נו, שני, תעני כבר!!!!

מה את חושבת שתצליחי להתחמק?!?!??!

 

[קיפודת ים]

שלום, הגעת להודעה של שני

אני לא כאן כרגע, אבל אנא השאר הודעתך ואנסה לחזור אליך בהקדם, תודה ביפפפפפפ ובמילים אחרות, יש הרבה הבנות, החלטות, ודברים שקשורים להודעה הקודמת שקבעתי לעצמי, אבל הדיווח לא יעשה כאן, לא בא לי לכתוב עליהם, לא בכללי הכוונה. אז.. בגלל שהתקשרתי אליך הרבה <מטרידנית שכמותי> ולא קיבלתי תשובה ואין לי כוח להתקשר שוב, אז או שתתקשר אליי, או שאכתוב מייל, יותר מאוחר היום, מחר, מתישהו.. אני אלך על מייל, לא יודעת מה איתך. אוהבת, שני.

 

[קיפודת ים]

נשלח מייל בלי הרבה פרטים..

אבל קרא שלך, שני

 

[WhiteBear]

שאלה קשה.

רואים שאתה קורא את קרלוס. המחשבה הראשונה שקפצה לי לראש הייתה: "אני אשכב עם כל הבחורות שלא הצלחתי לשכב איתן". והמחשבה השניה: "אני אגיד לכמה בחורות שאני מאד אוהב אותן". הבעיה שלי עם התשובה הזאת היא שבשני המיקרים אני שואל את עצמי: "אז למה שלא תעשה את זה עכשיו" ובשני המקרים אני חושב שאין טעם. השתיים שאני אוהב וזה לא הדדי: האחת יש לה חבר. וכבר לך תדע מה זה יועיל. השניה שונאת אותי כרגע כי ניתחתי אותה יותר מידי פעם. וכי היא אדם מאד דפוק (בלי קשר). ושאר הבחורות שהייתי רוצה לשכב איתם - זה בדווקא, מבינים למה אני מתכוון? מה עוד הייתי עושה? הייתי רוצה למצוא מטפלים הכי מדהימים שבנימצא, ולעבור אצלם כמה טיפולים. אבל למה לי לעשות את זה עכשיו? עדיף לי להשקיע את הכסף בעתיד שלי. אני מנסה לחשוב למי הייתי רוצה לתת מכות רצח. כבר אין אנשים כאלה. אבל אם היו בטח הייתי מוריד להם את הראש. הייתי יורד לרחוב ומתחיל עם כל בחורה יפה שאני יכול. הייתי מזמין את כל מי שאוהב אותי לבוא לבקר אותי. והייתי מתקשר לאח שלי שבחול ואומר לו שהוא אדיוט שהוא לא פה עכשיו. ואחרי זה הייתי בוכה. הייתי אומר להורים שלי שאני מקווה שהמוות שלי ייתן משקל להצעות שלי. ושיטפלו בעצמם יותר טוב. ואולי הייתי שוכח לעשות את זה? הייתי אומר לאנשים בפורום הזה שהם חמודים. ושאני לא מבין מה הם עושים פה. אבל מצד שני אני כן. בעצם, לכו תידעו מה הייתי עושה. נוסיף לשירשור הזה עם יהיה לי מושג. הדוב הלבן.

 

[בן טל-שחר]

הי, דוב חמוד, אחרי שתחזור מהמפגש

המדהים ותספר לנו יחד עם כולם איך היה, תגיד לי עוד משהו כאן: למה??? למה לא עכשיו??? לפחות חלק מהדברים??? טוב, יש כאן אכן כמה שאלות מסוות: 1. למה? - הסבר לי. 2. למה? - הסבר לעצמך. 3. למה? - עשה!!! מחכה לתגובתך בחיל ורעד...

 

[המתבוננת]

בנתיים התשובה שלי תמיד אותו הדבר

כל פעם שנשאלתי את השאלה או שרק שאלתי את עצמי בתוכי היתה אותה התשובה,(זכור לי סרט שראיתי כשהייתי ילדה על בחורה צעירה שחלתה בסרטן בברך והיתה לה ילדה קטנה היא ישבה ימים ולילות להקליט לילדה דברים שהיא רוצה להגיד ושלא תוכל.) מאז ועד היום זה נשאר עם היו אומרים לי שיש לי X זמן לחיות זה מה שהייתי עושה, יושבת ומקליטה אותי ואת עצמי לכל ילד בנפרד ונותנת לו את האפשרות להכיר אותי באמת מי שאני בתור אדם , הרבה פעמים עברו הדיאלוגים האלה אצלי לכל אחד לפי גילו ולכל אחד לפי אופיו שלו לאורך ההתבגרות. לבטח היו מוצאים אותי בתוכם בחלק כלשהו מהם שאני ממשיכה לחיות אצלהם ואולי לא ירגישו כל כך בחסרוני.

 

[המתבוננת]

התשובה שלי עדיין אותה אחת..

כל פעם שנשאלתי את השאלה או שרק שאלתי את עצמי בתוכי היתה אותה התשובה,(זכור לי סרט שראיתי כשהייתי ילדה על בחורה צעירה שחלתה בסרטן בברך והיתה לה ילדה קטנה היא ישבה ימים ולילות להקליט לילדה דברים שהיא רוצה להגיד ושלא תוכל.) מאז ועד היום זה נשאר עם היו אומרים לי שיש לי X זמן לחיות זה מה שהייתי עושה, יושבת ומקליטה אותי ואת עצמי לכל ילד בנפרד ונותנת לו את האפשרות להכיר אותי באמת מי שאני בתור אדם , הרבה פעמים עברו הדיאלוגים האלה אצלי לכל אחד לפי גילו ולכל אחד לפי אופיו שלו לאורך ההתבגרות. לבטח היו מוצאים אותי בתוכם בחלק כלשהו מהם שאני ממשיכה לחיות אצלהם ואולי לא ירגישו כל כך בחסרוני. כנראה שמשהו בי שונה בלהיות "אמא" שהכל מתגמד לעומת זה...לפעמים אפילו "אני"

 

[המתבוננת]

אופפסס...נו זה מספיק פעם אחת ../images/Emo13.gif

 

[בן טל-שחר]

ומה יקרה אם תעשי את זה עכשיו?

זה יהיה מדהים לא? אני מתכוון באופן ממשי: מה יקרה? תנסי לראות אם זה יהיה מדהים, או מעניין, או סתם יגזול ממך זמן מיותר... ואיך זה ישפיע עלייך. מחכה בקוצר רוח לתשובתך! באהבה, בן

 

[המתבוננת]

הי בן .....אתה יודע זה מעניין

תוך כדי כתיבה רציתי לרשום בסוף "ואם תשאלו אותי למה אני לא עושה את זה עכשיו..." אבל צנזרתי ובהמשך גם חשבתי על זה..לא הייתי עושה את זה עכשיו וגם עם כן הייתי שמה את זה בארכיון...היום אני יכולה לתת לילדים שלי טיפין טיפין להכיר את האדם שבי לפי גילו לפי הבנתו ולפי צרכיו, שלא יהיה להם במקרה ואני לא אהיה פה יותר. היום אני נותנת להם לראות ולהרגיש חי באותו הרגע שלו הם זקוקים לזה,, זה לא שאני מסתירה "אותי" מהם אבל זה מתובל גם בתפקידי כאמא. הסתבכתי עם התשובה אליך ועוד יותר עם עצמי.....רק בגלל שהבנתי שאת התגובה שלהם אני לא רוצה לראות, עדיף שאני לא אהיה פה ואז הדברים שאני אומר להם יקבלו מימד אחר מאשר כשאני עוד פה.

 

[pinibs]

הייתי נפרד

הי בן, לפני משהו כמו 15 שנים, במסגרת לימודי הקולנוע שלי באוניברסיטת תל-אביב כתבתי תסריט על אדם שיודע בדיוק מתי הוא עומד למות, ועל השבוע האחרון שלו עלי אדמות (לתסריט שלי קוראים "מינומנקו"). זה מדהים ששאלת את השאלה הזו משום שלפתע נזכרתי בתסריט והבנתי שאם היה נשאר לי שבוע לחיות הייתי מתנהג באופן די דומה לגיבור של התסריט. לא הייתי עושה שום דבר גדול מהחיים או מנסה לעשות משהו שעדיין לא עשיתי. הייתי פשוט דואג להיפרד באופן השלם ביותר מכל האנשים האהובים עלי. נסיון חיי לימד אותי שאחד הנושאים היותר קשים להתמודדות הוא פרידות שאינן שלמות, כלומר כאלה שאינן מתוכננות ומשותפות לשני הצדדים. לדוגמה, חבר מנתק איתך קשר באופן חד צדדי. הוא היוזם, ולך נשאר להתמודד עם הפתאומיות, עם חוסר ההבנה, סימני השאלה וכו´. דוגמה יותר קשה: מישהו קרוב אליך מת באופן פתאומי. לא היה לך זמן להיפרד, לא היתה לך הזדמנות להגיד את כל מה שרצית וכו´. זה מאד מאד קשה. מנסיוני גם למדתי שניתן לטפל בפרידות שאינן שלמות ולהשלים אותן גם אם הצד השני כבר אינו קיים (כלומר, מת) או אם הצד השני פשוט לא בר השגה (כל סוג של ניתוק קשר מוחלט). למרות זאת, אם ניתן "לנקות שולחן" באופן מסודר כך ששני הצדדים הנפרדים שותפים לתכנון וביצוע הפרידה, זה עדיף בהרבה. אז כאמור, הייתי נפרד בצורה כמה שיותר שלמה מהיקרים לי. הייתי מנסה להשאיר לכל אחד מהם משהו ממני (לאו דווקא חפץ, אלא כמה מילים שהם יוכלו לשאת איתם ולהעזר בהן כשירצו להיזכר בי). לבסוף, הייתי משתדל להשאיר את כל ענייני "הפתוחים" מסודרים ככל האפשר, כדי להשאיר כמה שפחות בלגן אחרי (למשל ענייני כספים וכאלה). כמובן שלא אוכל לבדוק את כל זה כי אין לי כל כוונה להעלם עוד שבוע. יש לי אינסוף דברים שאני עוד רוצה להספיק, והחיים שלי פשוט נפלאים אז ממש אין לי שום כוונה להפסיק אותם. פיני הנהנה כל כך מהחיים.

 

[chips]

שאלה קשה מידי

 

[בן טל-שחר]

את רוצה להגיד שבעצם, במצב כזה,

את לא יודעת כרגע מה היית עושה?

 

[chips]

בידיוק הנקודה

 

[~דויד~]

שאלה יפה

אילו היה נותר לי שבוע אחד לחיות, הייתי מחלק את כל רכושי למי שאני חושב שנכון יהיה לתת. הייתי נפרד מכל האנשים שנכון יהיה להפרד מהם. הייתי כותב מכתבים במידת הצורך לכל מי שאני חושב. הייתי מרגיע את אלו שאוהבים אותי, ועוזר להם להתכונן למצב שבו לא אהיה כאן עוד.