שום דבר, אבל שום דבר, לא מצדיק
צעקות על עובד שלך בפומבי. גם אם אתה כועס עליו, הדרך ללבן את הדברים היא שיחה ב-4 עיניים. זה א' ב' של יחסי עבודה וניהול. לפחות הוא התנצל. אני הייתי מתקשה מאוד להבליג על דבר כזה. אבל את צודקת, שעם כל הקטעים הקשים בעבודה, מפתחים עור של פיל. ואני ממש לא נולדתי עם עור של פיל. נולדתי עם עור של כלבלב.... ועם נטייה ישר להאשים את עצמי שאני כנראה הייתי לא בסדר עם צעקו עלי. אבל כמה שנים במקצוע חישלו אותי. לא שאני ממש אטומה היום אבל ללא ספק אני לוקחת דברים בפרופורציה. לפחות משתדלת.... והמצחיק הוא שהיום כשאותו בוס מזעזע צורח עלי אני ממש לא מתייחסת. אבל כשהבוס הטוב שלי כועס עלי (וגם את זה הוא עושה את זה בצורה נעימה) אז אני מסוגלת לבכות רק מהאכזבה העצמית שלי....
