השאלות האלה...
השאלות האלה עולות בי כמעט כל יום- לא רק כאשר אנשים כמו נועה לביא רושמים את הדברים שחור על גבי לבן... אני אישית תוהה לגבי הדברים כאשר אני קוראת בעיתון שהאריכו את התבצרותו של נשיא המדינה בי עולות השאלות האלה כאשר אני רואה תחקיר מזעזע בעובדה - ויודעת שהאדם לא יכנס לכלא השאלות האלה נמצאות בי כל יום, והן בדרך כלל עולות וצפות אל מול המקרים הכל כך רבים שקורים והאנשים הפוגעים מתעטפים בהגנה שהיא בעצם האשמת הנתקפת. אמרו לי הרבה פעמים משפט אחד מאוד מאוד חכם- רק מישהו שעבר את זה יכול להבין. ואני חושבת שזה נכון גם לנושאים אחרים בחיים שלנו. מישהו שלא היה בסיטואציה כזאתי (של כפיה ללא כוח פיזי , אלא נפשי) לא יכול באמת לדעת מה זה.הם יכולים אולי לנסות ולדמיין, לעצום עיניים נורא חזק ולנסות לתאר לעצמם איך הם היו מגיבים- אבל בשורה התחתונה, הם לא יכולים לדעת, לא באמת, לא משנה כמה הם ינסו. אני אישית מאמינה בכל ליבי שאדם צריך להיכנס לנעלי האחר, וללכת בהם מספר חודשים - לחיות כמו אותו בן אדם - כדי באמת להבין מהו, מיהו, ורק אז להביע דעה ולכתוב על זה. האנשים האלה שאת מטה להם אוזן הם אנשים שלא עשו זאת! אלה אנשים שקמו בבוקר, ללא שום נסיון קודם ושום למידה על הנושא - והגו רעיונות מראשם. יכול להיות שהרעיונות האלה נשמעים לך הגיוניים- אך בשורה התחתונה אלה רק המצאות, השערות, סוג של דעה שהפכה לסיפור ואחר כך לבלוג. זה שנועה , נשיא קצב או אפילו רמון- כל אלה הם אנשים אינטלגנטים, הם מתבטאים רהיטות - ולכן אנו נוטים ליפול לפח ולהקשיב, להאמין ולקחת את דבריהם ללב. את צריכה ללמוד לראות את הזאב גם כאשר הוא לובש תחפושת של כבשה תמה. יש כל כך הרבה אנשים כאלה מסביבנו - ולכאלה... אסור להטות אוזן. אני מקווה שתביני זאת, ותדעי למחוק את הדברים האלה, השטויות האלה - של האנשים האלה שהם כל כך טועים. אוהבת, נועה.