מה דעתכם?

Yakir4179

Active member
אנונימי כותב - היתה לנו אהבה מהסרטים היינו מודל לזוגיות יפה מפרגנת אוהבת לאחר שנתיים ניפרדנו לשנינו היה קשה להמשיך הלאה , לשכוח , לשחרר לאחר חצי שנה של סבל וגעגועים אין סופיים חזרנו וידענו שהפעם זה לתמיד ! שנינו נכנסו לעולם ה א.מונגימי בידיעה שלא משנה מה אנחנו יחד קראנו לזה זוגיות מאפשרת הלכנו למפגשים ,מסיבות , סדנאות וכו'.... חיינו את החולם ...טיסות לחול טיולים בארץ מחשבות על משפחה חיים משותפים בקיצור אהבה ענקית בלתי תלוייה . חשבנו שניצחנו את המערכת פיצחנו את השיטה כך היה למשך שנתיים נוספות עשינו מסיבת אהבה אם הצהרת אמונים חברים אהבה . לפני יותר משנה זה קרה ! היא הלכה למסיבה( רגילה לחלוטין לא קשורה לעולם הא.מונגמיה) אני לא הייתי כל כך בעניין אז התנדבתי לשמור על הילדות כדי לאפשר לה ללכת למסיבה ולהנות , כשחזרה אמרה שהכירה בחור צעיר ממנה (ב10 שנים ) אני ישר פרגנתי ואמרתי איזה יופי (בחיים לא חלמתי מה הולך לבוא בהמשך ) החודש לאחר היה מהמם התקרבנו כמו שלא התקרבנו מעולם ! אך לאט לאט חלחלה בי התחושה שהקשר שלהם מתחזק וחשתי מועקה קלה אך ניסיתי לסלק אותה מהמחשבות וגם היא דאגה לומר כל הזמן שהכל בסדר ושהוא סהכ צעצוע זמני שתכף יגמר כי הלו הוא צעיר לבטח ירצה להקים משפחה והיא ממש לא שם ... אז בלעתי את הפחד והחשש כי סמכתי עליה שלא תתן לשום דבר להרוס את מה שבינינו אך ככל שהזמן עבר הרגשתי איך היא מתרחקת ומחפשת את הקרבה שלו וכמה היא מצפה לראות אותו כל פעם יותר ויותר ואני התחלתי לאבד איזון הרגשתי איך היא חומקת לי מבין הידיים וכל המחוות וכל מה שניסיתי לעשות כדי להתקרב רק הרחיק אותה קירב אותה אליו ... היא מצדה כנראה גם הבינה לאן זה הולך היא מצדה הבינה את הסיטואציה וניסתה לעצור את הקשר איתו אך לאחר מספר ימים ראיתי עליה את הגעגוע ואת התסכול מכך שאני מונע ממנה לראות אותו אז עם כל הכאב והחשש שיחררתי כי הבנתי שאני לא במקום הזה של להגביל אותה הרי אנחנו חזקים וזה לא ישבור אותנו חייב להאמין לה שזה נכון . הם ניפגשו שוב ולאט לאט ראיתי אותה מתאהבת עד מעל הראש ואני הולך ונעלם לתוך חור שחור אז לאחר בערך חצי שנה אמרתי די ! אמרתי שאני צריך זמן וגם היא .. אני צריך להחליט אם אני מסוגל לחיות עם זה או לקום וללכת והיא צריכה לחשוב מה יותר חשוב לה והאם היא מוכנה "להקריב" את הקשר איתו ולבחור בנו חייב לציין שמאז ומעולם מהרגע שנכנסנו לעולם הזה אני הייתי נחוש וברור שאני לא פוליאמורי אני לא בנוי לזה ולא מאמין שזה בשבילנו היא הסכימה איתי וכך יכולנו להנות מכל הטוב שבעולם הזה ללא סכנה (כך לפחות חשבתי ) אז לקחנו הפסקה אחד מהשני אמרנו ששבוע זה זמן סביר לחשוב להחליט ולראות לאן הולכים ... לא עברו 4 ימים והיא כתבה לי שהיא רוצה שניפגש , אני הסכמתי כמובן וכשניפגשנו אמרה שהיא לא מסוגלת לחיות בלעדיי ולא מוכנה לאבד אותי אבל גם לא מוכנה לאבד אותו אז הסכמנו שיפגשו פעמיים בשבוע , היא טענה שזה ממש מספיק לה והיא לא רוצה יותר מזה ... העניין החזיק בדיוק שבוע נוסף לאט לאט ראיתי אותה מתרחקת שוב וכל פעם במקרה (או שלא) יוצא להם להיפגש מעבר ליומיים שנקבעו אני מצידי הרגשתי כבר די מיואש כאילו אני מחזיק אותה בכוח ...אז שוב החלטנו על עוד הפסקה רק שהפעם הייתי יותר נחרץ ובוטה ואמרתי "תחליטי או אני או הוא " אז שוב לקחנו פסק זמן ...באותו הערב שזה קרה היתה לי תחושה שהוא אצלה לא יודע מה משו בגוף פשוט ידעתי אז עשיתי משהו לא מחושב אולי ילדותי אבל נסעתי אליה וכמו שחשבתי הוא היה שם ! איבדתי את זה לחלוטין !! באותו לילה כמעט לקחתי את חיי קיבינימט הובלתי לבית חולים כשהיא מלווה אותי בבוקר שאחרי כשהתעוררתי היא היתה שם לידי לא יכולתי להסתכל לה בעיניים , אמרה לי שכרגע היא איתו ואני צריך להחלים .. אז התנתקתי ממנה בעזרת חברים ומשפחה הייתי במצב איום בדיכאון חמור לאחור ממנה ללא אפשרות תקשורת לאחר כמה ימים ולאחר מלחמה עיקשת שלה ליצור איתי. קשר כשהמשפחה שלי הבינה שהיא רעה לי ואני לא מסוגל להתרחק ולהתנתק בכוחות עצמי אז יצרו את החוצץ בינינו אך לבסוף יצרה קשר ובקשה לחזור ולנסות שוב כי היא הבינה סופית (כך אמרה) שהיא לא תוותר עלי לעולם ! אז שוב האמנתי ! אמרה שמעכשיו הם רק ידידים וכך זה ישאר ! אז חזרנו ... אבל משהו בי כבר היה מרוסק ולא באמת היה מסוגל להאמין שוב אך האהבה אליה היתה חזקה מהכל ושוב נפלתי לתוך קורי העכביש זה החזיק שבוע או שבועיים שבמשך הזמן הזה הם ניפגשו כמעט כל יום ואני כבר הבנתי שהסוף קרב אך היא מצדה לעולם לא תעשה את הצעד ותיפרד אז עזרתי את שארית כוחותי האחרונים ואת טיפת האגו שנישאר קמתי ועזבתי . ניפרדנו סופית לפני חצי שנה לאחר כמה ימים שוחחנו והיא טענה שבדיעבד היא מבינה כמה לא האמנו וכמה היא רק חיכתה לדבר הנכון הבא . ומה שהיה בינינו היה מיוחד ומקשים אבל ניגמר . חודש לאחר שניפרדנו הבחור עבר לגור לידה כנראה שהפך לחלק מהמשפחה אני עדיין בטראומה מרגיש שלקחו לי את הלב לעסו אותו דרכו עליו וזרקו היא מצדה לא מבינה מדוע לא נוכל להישאר ידידים (כי לטענתה היא עדיין אוהבת אותי ) ניסיתי לתמצת את הסיפור קשה להכניס 5 שנים לסיפור אחד (אולי אכתוב על זה ספר יום אחד ) אני יודע שיהיו כאלה שיגידו "למה לא הלכת אחרי חודשיים אחרי שלושה ...אבל קל לשפוט מהצד כשאדם אוהב כל כך ומאמין לצד השני ברמה כזאת ...לא יכולתי ללכת נישבע !# אני לא חושב שכל הסיפור הזה קשור בהכרח בכל עניין הא.מונגמיה אלה קשור בנפש האדם ובהבדל שבין אנוכיות , אהבה , הצורך בריגוש אין סופי על חשבון האדם מולך אני היום בזוגיות בריאה ומאושרת אך הצלקת הזאת תישאר שם לנצח משהו בי השתנה ..פחות צוחק ,פחות מאמין , אני חי על כדורי הרגעה ... מקווה לשכוח אותה ולשכוח את הסבל שעבר עלי אני בטיפול כבר שנה מנסה לסלוח לעצמי ולהבין שלא הייתי מסוגל לפעול אחרת ... אני מבין היום שעברתי התעללות נפשית במשך יותר משנה (כן גם נשים יכולות להתעלל בגברים ) לא רואה כרגע איך אהיה מסוגל לסלוח לה מאוד רוצה אבל כרגע אני בתהליך של שיקום הנפש ומנסה לחזור לחייך לבלות אומר לעצמי שיש חיים אחריה ... שאהבה זה לקבל את האחר ללא רצון להתאים אותו אליך אם אתה אוהב אדם וכיף לך איתו לא תבקש ממנו כסף על זה שאתה מתקלח אצלו מידיי פעם או אוכל אצלו יחד עם הילדים לא תספור לו כמה אספרסו שתה השבוע הכתובת היתה מזמן על הקיר אבל כמו כל המשפטים שעד שלא חווים אותם לא באמת מבינים את משמעותם האמיתית .... "האהבה עיוורת" אני מאמין שיש כאן חלק בקבוצה שיודעים במי מדובר , אני שלם ועומד מאחורי כל מילה שכתבתי חלק מהריפוי שלי הוא לשתף את הסיפור הזה ואולי גם לומר שהעולם הזה הוא לפעמים תירוץ או כלי בידי אנשים שלא בהכרח מבינים את הכוח שלו או את הנזק שהוא יכול להביא איתו אך בסופו של דבר כולנו אנשים בוגרים האחראים הבלעדיים על מעשינו . תודה וסליחה על אורך הטקסט (זה הכי קצר שהצלחתי )
 

אבח"י

Well-known member
אנונימי כותב - היתה לנו אהבה מהסרטים היינו מודל לזוגיות יפה מפרגנת אוהבת לאחר שנתיים ניפרדנו לשנינו היה קשה להמשיך הלאה , לשכוח , לשחרר לאחר חצי שנה של סבל וגעגועים אין סופיים חזרנו וידענו שהפעם זה לתמיד ! שנינו נכנסו לעולם ה א.מונגימי בידיעה שלא משנה מה אנחנו יחד קראנו לזה זוגיות מאפשרת הלכנו למפגשים ,מסיבות , סדנאות וכו'.... חיינו את החולם ...טיסות לחול טיולים בארץ מחשבות על משפחה חיים משותפים בקיצור אהבה ענקית בלתי תלוייה . חשבנו שניצחנו את המערכת פיצחנו את השיטה כך היה למשך שנתיים נוספות עשינו מסיבת אהבה אם הצהרת אמונים חברים אהבה . לפני יותר משנה זה קרה ! היא הלכה למסיבה( רגילה לחלוטין לא קשורה לעולם הא.מונגמיה) אני לא הייתי כל כך בעניין אז התנדבתי לשמור על הילדות כדי לאפשר לה ללכת למסיבה ולהנות , כשחזרה אמרה שהכירה בחור צעיר ממנה (ב10 שנים ) אני ישר פרגנתי ואמרתי איזה יופי (בחיים לא חלמתי מה הולך לבוא בהמשך ) החודש לאחר היה מהמם התקרבנו כמו שלא התקרבנו מעולם ! אך לאט לאט חלחלה בי התחושה שהקשר שלהם מתחזק וחשתי מועקה קלה אך ניסיתי לסלק אותה מהמחשבות וגם היא דאגה לומר כל הזמן שהכל בסדר ושהוא סהכ צעצוע זמני שתכף יגמר כי הלו הוא צעיר לבטח ירצה להקים משפחה והיא ממש לא שם ... אז בלעתי את הפחד והחשש כי סמכתי עליה שלא תתן לשום דבר להרוס את מה שבינינו אך ככל שהזמן עבר הרגשתי איך היא מתרחקת ומחפשת את הקרבה שלו וכמה היא מצפה לראות אותו כל פעם יותר ויותר ואני התחלתי לאבד איזון הרגשתי איך היא חומקת לי מבין הידיים וכל המחוות וכל מה שניסיתי לעשות כדי להתקרב רק הרחיק אותה קירב אותה אליו ... היא מצדה כנראה גם הבינה לאן זה הולך היא מצדה הבינה את הסיטואציה וניסתה לעצור את הקשר איתו אך לאחר מספר ימים ראיתי עליה את הגעגוע ואת התסכול מכך שאני מונע ממנה לראות אותו אז עם כל הכאב והחשש שיחררתי כי הבנתי שאני לא במקום הזה של להגביל אותה הרי אנחנו חזקים וזה לא ישבור אותנו חייב להאמין לה שזה נכון . הם ניפגשו שוב ולאט לאט ראיתי אותה מתאהבת עד מעל הראש ואני הולך ונעלם לתוך חור שחור אז לאחר בערך חצי שנה אמרתי די ! אמרתי שאני צריך זמן וגם היא .. אני צריך להחליט אם אני מסוגל לחיות עם זה או לקום וללכת והיא צריכה לחשוב מה יותר חשוב לה והאם היא מוכנה "להקריב" את הקשר איתו ולבחור בנו חייב לציין שמאז ומעולם מהרגע שנכנסנו לעולם הזה אני הייתי נחוש וברור שאני לא פוליאמורי אני לא בנוי לזה ולא מאמין שזה בשבילנו היא הסכימה איתי וכך יכולנו להנות מכל הטוב שבעולם הזה ללא סכנה (כך לפחות חשבתי ) אז לקחנו הפסקה אחד מהשני אמרנו ששבוע זה זמן סביר לחשוב להחליט ולראות לאן הולכים ... לא עברו 4 ימים והיא כתבה לי שהיא רוצה שניפגש , אני הסכמתי כמובן וכשניפגשנו אמרה שהיא לא מסוגלת לחיות בלעדיי ולא מוכנה לאבד אותי אבל גם לא מוכנה לאבד אותו אז הסכמנו שיפגשו פעמיים בשבוע , היא טענה שזה ממש מספיק לה והיא לא רוצה יותר מזה ... העניין החזיק בדיוק שבוע נוסף לאט לאט ראיתי אותה מתרחקת שוב וכל פעם במקרה (או שלא) יוצא להם להיפגש מעבר ליומיים שנקבעו אני מצידי הרגשתי כבר די מיואש כאילו אני מחזיק אותה בכוח ...אז שוב החלטנו על עוד הפסקה רק שהפעם הייתי יותר נחרץ ובוטה ואמרתי "תחליטי או אני או הוא " אז שוב לקחנו פסק זמן ...באותו הערב שזה קרה היתה לי תחושה שהוא אצלה לא יודע מה משו בגוף פשוט ידעתי אז עשיתי משהו לא מחושב אולי ילדותי אבל נסעתי אליה וכמו שחשבתי הוא היה שם ! איבדתי את זה לחלוטין !! באותו לילה כמעט לקחתי את חיי קיבינימט הובלתי לבית חולים כשהיא מלווה אותי בבוקר שאחרי כשהתעוררתי היא היתה שם לידי לא יכולתי להסתכל לה בעיניים , אמרה לי שכרגע היא איתו ואני צריך להחלים .. אז התנתקתי ממנה בעזרת חברים ומשפחה הייתי במצב איום בדיכאון חמור לאחור ממנה ללא אפשרות תקשורת לאחר כמה ימים ולאחר מלחמה עיקשת שלה ליצור איתי. קשר כשהמשפחה שלי הבינה שהיא רעה לי ואני לא מסוגל להתרחק ולהתנתק בכוחות עצמי אז יצרו את החוצץ בינינו אך לבסוף יצרה קשר ובקשה לחזור ולנסות שוב כי היא הבינה סופית (כך אמרה) שהיא לא תוותר עלי לעולם ! אז שוב האמנתי ! אמרה שמעכשיו הם רק ידידים וכך זה ישאר ! אז חזרנו ... אבל משהו בי כבר היה מרוסק ולא באמת היה מסוגל להאמין שוב אך האהבה אליה היתה חזקה מהכל ושוב נפלתי לתוך קורי העכביש זה החזיק שבוע או שבועיים שבמשך הזמן הזה הם ניפגשו כמעט כל יום ואני כבר הבנתי שהסוף קרב אך היא מצדה לעולם לא תעשה את הצעד ותיפרד אז עזרתי את שארית כוחותי האחרונים ואת טיפת האגו שנישאר קמתי ועזבתי . ניפרדנו סופית לפני חצי שנה לאחר כמה ימים שוחחנו והיא טענה שבדיעבד היא מבינה כמה לא האמנו וכמה היא רק חיכתה לדבר הנכון הבא . ומה שהיה בינינו היה מיוחד ומקשים אבל ניגמר . חודש לאחר שניפרדנו הבחור עבר לגור לידה כנראה שהפך לחלק מהמשפחה אני עדיין בטראומה מרגיש שלקחו לי את הלב לעסו אותו דרכו עליו וזרקו היא מצדה לא מבינה מדוע לא נוכל להישאר ידידים (כי לטענתה היא עדיין אוהבת אותי ) ניסיתי לתמצת את הסיפור קשה להכניס 5 שנים לסיפור אחד (אולי אכתוב על זה ספר יום אחד ) אני יודע שיהיו כאלה שיגידו "למה לא הלכת אחרי חודשיים אחרי שלושה ...אבל קל לשפוט מהצד כשאדם אוהב כל כך ומאמין לצד השני ברמה כזאת ...לא יכולתי ללכת נישבע !# אני לא חושב שכל הסיפור הזה קשור בהכרח בכל עניין הא.מונגמיה אלה קשור בנפש האדם ובהבדל שבין אנוכיות , אהבה , הצורך בריגוש אין סופי על חשבון האדם מולך אני היום בזוגיות בריאה ומאושרת אך הצלקת הזאת תישאר שם לנצח משהו בי השתנה ..פחות צוחק ,פחות מאמין , אני חי על כדורי הרגעה ... מקווה לשכוח אותה ולשכוח את הסבל שעבר עלי אני בטיפול כבר שנה מנסה לסלוח לעצמי ולהבין שלא הייתי מסוגל לפעול אחרת ... אני מבין היום שעברתי התעללות נפשית במשך יותר משנה (כן גם נשים יכולות להתעלל בגברים ) לא רואה כרגע איך אהיה מסוגל לסלוח לה מאוד רוצה אבל כרגע אני בתהליך של שיקום הנפש ומנסה לחזור לחייך לבלות אומר לעצמי שיש חיים אחריה ... שאהבה זה לקבל את האחר ללא רצון להתאים אותו אליך אם אתה אוהב אדם וכיף לך איתו לא תבקש ממנו כסף על זה שאתה מתקלח אצלו מידיי פעם או אוכל אצלו יחד עם הילדים לא תספור לו כמה אספרסו שתה השבוע הכתובת היתה מזמן על הקיר אבל כמו כל המשפטים שעד שלא חווים אותם לא באמת מבינים את משמעותם האמיתית .... "האהבה עיוורת" אני מאמין שיש כאן חלק בקבוצה שיודעים במי מדובר , אני שלם ועומד מאחורי כל מילה שכתבתי חלק מהריפוי שלי הוא לשתף את הסיפור הזה ואולי גם לומר שהעולם הזה הוא לפעמים תירוץ או כלי בידי אנשים שלא בהכרח מבינים את הכוח שלו או את הנזק שהוא יכול להביא איתו אך בסופו של דבר כולנו אנשים בוגרים האחראים הבלעדיים על מעשינו . תודה וסליחה על אורך הטקסט (זה הכי קצר שהצלחתי )
האם ישנה אפשרות שתחלק את הטקסט הזה לפסקאות?
כנתינתו לא אקרא אותו, מצטער.
 
אז מה?!
אני לא מסוגל לקרוא בלוק כזה, ועוד באותיות של חוזה של עורך דין.
מצחיק אותי בכלל, שאני צריך לבקש. הרי אתה מפרסם כאן על מנת שיראו, ולא על מנת לבחון את יכולת הראייה של הגולשים בפורום.
 

Yakir4179

Active member
אז מה?!
אני לא מסוגל לקרוא בלוק כזה, ועוד באותיות של חוזה של עורך דין.
מצחיק אותי בכלל, שאני צריך לבקש. הרי אתה מפרסם כאן על מנת שיראו, ולא על מנת לבחון את יכולת הראייה של הגולשים בפורום.
ככה העתקתי את הפוסט מהפייסבוק
 

ראש מיוחד1

Well-known member
מנהל
אנונימי כותב - היתה לנו אהבה מהסרטים היינו מודל לזוגיות יפה מפרגנת אוהבת לאחר שנתיים ניפרדנו לשנינו היה קשה להמשיך הלאה , לשכוח , לשחרר לאחר חצי שנה של סבל וגעגועים אין סופיים חזרנו וידענו שהפעם זה לתמיד ! שנינו נכנסו לעולם ה א.מונגימי בידיעה שלא משנה מה אנחנו יחד קראנו לזה זוגיות מאפשרת הלכנו למפגשים ,מסיבות , סדנאות וכו'.... חיינו את החולם ...טיסות לחול טיולים בארץ מחשבות על משפחה חיים משותפים בקיצור אהבה ענקית בלתי תלוייה . חשבנו שניצחנו את המערכת פיצחנו את השיטה כך היה למשך שנתיים נוספות עשינו מסיבת אהבה אם הצהרת אמונים חברים אהבה . לפני יותר משנה זה קרה ! היא הלכה למסיבה( רגילה לחלוטין לא קשורה לעולם הא.מונגמיה) אני לא הייתי כל כך בעניין אז התנדבתי לשמור על הילדות כדי לאפשר לה ללכת למסיבה ולהנות , כשחזרה אמרה שהכירה בחור צעיר ממנה (ב10 שנים ) אני ישר פרגנתי ואמרתי איזה יופי (בחיים לא חלמתי מה הולך לבוא בהמשך ) החודש לאחר היה מהמם התקרבנו כמו שלא התקרבנו מעולם ! אך לאט לאט חלחלה בי התחושה שהקשר שלהם מתחזק וחשתי מועקה קלה אך ניסיתי לסלק אותה מהמחשבות וגם היא דאגה לומר כל הזמן שהכל בסדר ושהוא סהכ צעצוע זמני שתכף יגמר כי הלו הוא צעיר לבטח ירצה להקים משפחה והיא ממש לא שם ... אז בלעתי את הפחד והחשש כי סמכתי עליה שלא תתן לשום דבר להרוס את מה שבינינו אך ככל שהזמן עבר הרגשתי איך היא מתרחקת ומחפשת את הקרבה שלו וכמה היא מצפה לראות אותו כל פעם יותר ויותר ואני התחלתי לאבד איזון הרגשתי איך היא חומקת לי מבין הידיים וכל המחוות וכל מה שניסיתי לעשות כדי להתקרב רק הרחיק אותה קירב אותה אליו ... היא מצדה כנראה גם הבינה לאן זה הולך היא מצדה הבינה את הסיטואציה וניסתה לעצור את הקשר איתו אך לאחר מספר ימים ראיתי עליה את הגעגוע ואת התסכול מכך שאני מונע ממנה לראות אותו אז עם כל הכאב והחשש שיחררתי כי הבנתי שאני לא במקום הזה של להגביל אותה הרי אנחנו חזקים וזה לא ישבור אותנו חייב להאמין לה שזה נכון . הם ניפגשו שוב ולאט לאט ראיתי אותה מתאהבת עד מעל הראש ואני הולך ונעלם לתוך חור שחור אז לאחר בערך חצי שנה אמרתי די ! אמרתי שאני צריך זמן וגם היא .. אני צריך להחליט אם אני מסוגל לחיות עם זה או לקום וללכת והיא צריכה לחשוב מה יותר חשוב לה והאם היא מוכנה "להקריב" את הקשר איתו ולבחור בנו חייב לציין שמאז ומעולם מהרגע שנכנסנו לעולם הזה אני הייתי נחוש וברור שאני לא פוליאמורי אני לא בנוי לזה ולא מאמין שזה בשבילנו היא הסכימה איתי וכך יכולנו להנות מכל הטוב שבעולם הזה ללא סכנה (כך לפחות חשבתי ) אז לקחנו הפסקה אחד מהשני אמרנו ששבוע זה זמן סביר לחשוב להחליט ולראות לאן הולכים ... לא עברו 4 ימים והיא כתבה לי שהיא רוצה שניפגש , אני הסכמתי כמובן וכשניפגשנו אמרה שהיא לא מסוגלת לחיות בלעדיי ולא מוכנה לאבד אותי אבל גם לא מוכנה לאבד אותו אז הסכמנו שיפגשו פעמיים בשבוע , היא טענה שזה ממש מספיק לה והיא לא רוצה יותר מזה ... העניין החזיק בדיוק שבוע נוסף לאט לאט ראיתי אותה מתרחקת שוב וכל פעם במקרה (או שלא) יוצא להם להיפגש מעבר ליומיים שנקבעו אני מצידי הרגשתי כבר די מיואש כאילו אני מחזיק אותה בכוח ...אז שוב החלטנו על עוד הפסקה רק שהפעם הייתי יותר נחרץ ובוטה ואמרתי "תחליטי או אני או הוא " אז שוב לקחנו פסק זמן ...באותו הערב שזה קרה היתה לי תחושה שהוא אצלה לא יודע מה משו בגוף פשוט ידעתי אז עשיתי משהו לא מחושב אולי ילדותי אבל נסעתי אליה וכמו שחשבתי הוא היה שם ! איבדתי את זה לחלוטין !! באותו לילה כמעט לקחתי את חיי קיבינימט הובלתי לבית חולים כשהיא מלווה אותי בבוקר שאחרי כשהתעוררתי היא היתה שם לידי לא יכולתי להסתכל לה בעיניים , אמרה לי שכרגע היא איתו ואני צריך להחלים .. אז התנתקתי ממנה בעזרת חברים ומשפחה הייתי במצב איום בדיכאון חמור לאחור ממנה ללא אפשרות תקשורת לאחר כמה ימים ולאחר מלחמה עיקשת שלה ליצור איתי. קשר כשהמשפחה שלי הבינה שהיא רעה לי ואני לא מסוגל להתרחק ולהתנתק בכוחות עצמי אז יצרו את החוצץ בינינו אך לבסוף יצרה קשר ובקשה לחזור ולנסות שוב כי היא הבינה סופית (כך אמרה) שהיא לא תוותר עלי לעולם ! אז שוב האמנתי ! אמרה שמעכשיו הם רק ידידים וכך זה ישאר ! אז חזרנו ... אבל משהו בי כבר היה מרוסק ולא באמת היה מסוגל להאמין שוב אך האהבה אליה היתה חזקה מהכל ושוב נפלתי לתוך קורי העכביש זה החזיק שבוע או שבועיים שבמשך הזמן הזה הם ניפגשו כמעט כל יום ואני כבר הבנתי שהסוף קרב אך היא מצדה לעולם לא תעשה את הצעד ותיפרד אז עזרתי את שארית כוחותי האחרונים ואת טיפת האגו שנישאר קמתי ועזבתי . ניפרדנו סופית לפני חצי שנה לאחר כמה ימים שוחחנו והיא טענה שבדיעבד היא מבינה כמה לא האמנו וכמה היא רק חיכתה לדבר הנכון הבא . ומה שהיה בינינו היה מיוחד ומקשים אבל ניגמר . חודש לאחר שניפרדנו הבחור עבר לגור לידה כנראה שהפך לחלק מהמשפחה אני עדיין בטראומה מרגיש שלקחו לי את הלב לעסו אותו דרכו עליו וזרקו היא מצדה לא מבינה מדוע לא נוכל להישאר ידידים (כי לטענתה היא עדיין אוהבת אותי ) ניסיתי לתמצת את הסיפור קשה להכניס 5 שנים לסיפור אחד (אולי אכתוב על זה ספר יום אחד ) אני יודע שיהיו כאלה שיגידו "למה לא הלכת אחרי חודשיים אחרי שלושה ...אבל קל לשפוט מהצד כשאדם אוהב כל כך ומאמין לצד השני ברמה כזאת ...לא יכולתי ללכת נישבע !# אני לא חושב שכל הסיפור הזה קשור בהכרח בכל עניין הא.מונגמיה אלה קשור בנפש האדם ובהבדל שבין אנוכיות , אהבה , הצורך בריגוש אין סופי על חשבון האדם מולך אני היום בזוגיות בריאה ומאושרת אך הצלקת הזאת תישאר שם לנצח משהו בי השתנה ..פחות צוחק ,פחות מאמין , אני חי על כדורי הרגעה ... מקווה לשכוח אותה ולשכוח את הסבל שעבר עלי אני בטיפול כבר שנה מנסה לסלוח לעצמי ולהבין שלא הייתי מסוגל לפעול אחרת ... אני מבין היום שעברתי התעללות נפשית במשך יותר משנה (כן גם נשים יכולות להתעלל בגברים ) לא רואה כרגע איך אהיה מסוגל לסלוח לה מאוד רוצה אבל כרגע אני בתהליך של שיקום הנפש ומנסה לחזור לחייך לבלות אומר לעצמי שיש חיים אחריה ... שאהבה זה לקבל את האחר ללא רצון להתאים אותו אליך אם אתה אוהב אדם וכיף לך איתו לא תבקש ממנו כסף על זה שאתה מתקלח אצלו מידיי פעם או אוכל אצלו יחד עם הילדים לא תספור לו כמה אספרסו שתה השבוע הכתובת היתה מזמן על הקיר אבל כמו כל המשפטים שעד שלא חווים אותם לא באמת מבינים את משמעותם האמיתית .... "האהבה עיוורת" אני מאמין שיש כאן חלק בקבוצה שיודעים במי מדובר , אני שלם ועומד מאחורי כל מילה שכתבתי חלק מהריפוי שלי הוא לשתף את הסיפור הזה ואולי גם לומר שהעולם הזה הוא לפעמים תירוץ או כלי בידי אנשים שלא בהכרח מבינים את הכוח שלו או את הנזק שהוא יכול להביא איתו אך בסופו של דבר כולנו אנשים בוגרים האחראים הבלעדיים על מעשינו . תודה וסליחה על אורך הטקסט (זה הכי קצר שהצלחתי )
לא מסוגלת גם אם אני ממש רוצה להתייחס לפוסט לקרוא את זה .
 

אישון34

Active member
אנונימי כותב - היתה לנו אהבה מהסרטים היינו מודל לזוגיות יפה מפרגנת אוהבת לאחר שנתיים ניפרדנו לשנינו היה קשה להמשיך הלאה , לשכוח , לשחרר לאחר חצי שנה של סבל וגעגועים אין
למרות הקושי הנוראי קראתי.

זה הזכיר לי שיחה מהשבוע - גברת אחת שמנהלת קשר של אהבה אין סופית לבחור, היא מאוהבת בו - לדבריה גם הוא בה.

שנים הם בקשר, הרבה שנים והחיים נוזלים - היא רחוקה מאוד ממיצוי החיים בכל פן חוץ מבאהבה - וכנל הוא.

שיחקו בכל משחק מיני אפשרי - כולל לא חוקיים. (לא תמיד יחד).

ברגעים אלה הוא בשלבי שינוי מגדר.

היא לא מבינה שהיא צריכה להמשיך. מאוהבת עד בלי די.
__________________________________________________________________________________________________________________________________

מצד שני יש את הגברת שאהבתי לפני שנים - מאוד אהבתי - ושראיתי לאחרונה היא הייתה שמנה ומובסת.

לא דיברנו.

אבל מה שיכול ויחשב רגש - עבד - באופן לא ברור.
_________________________________________________________________________________________________________________________________

לפני שבוע ישבתי עם חבר גרוש (פעמיים).

אחרי מעל ל 20 שנים הייתה לו שיחה (וואסאפ) עם איתשו הראשונה (בקשר לילדים).

היא מאשימה אותו שהוא תמיד היה "טוב מידי" ואז המעשים שלה היו רעים מידי - ואלוהים נוקם בה באין סוף חוליים לאור זה.

היינו שהוא אשם שהיא הייתה כלבה.

הוא אמר לה שהוא סלח לה מזמן על הכל.

זה אטריף אותה.
_________________________________________________________________________________________________________________________________

המשותף לכל הסיפורים אחד - אנשים שמנהלים קשר עם עצמם - כי הם לא במקום המדוייק להם.


אישוניאיש.
מדייק בנהלים.
 

alongrin100

Well-known member
לפני שבוע ישבתי עם חבר גרוש (פעמיים).

אחרי מעל ל 20 שנים הייתה לו שיחה (וואסאפ) עם איתשו הראשונה (בקשר לילדים).

היא מאשימה אותו שהוא תמיד היה "טוב מידי" ואז המעשים שלה היו רעים מידי - ואלוהים נוקם בה באין סוף חוליים לאור זה.

היינו שהוא אשם שהיא הייתה כלבה.

הוא אמר לה שהוא סלח לה מזמן על הכל.

זה אטריף אותה.
_________________________________________________________________________________________________________________________________

המשותף לכל הסיפורים אחד - אנשים שמנהלים קשר עם עצמם - כי הם לא במקום המדוייק להם.


אישוניאיש.
מדייק בנהלים.
אישוני איש... תודה תודה תודה...

למי שעד עכשיו לא הבין נשים, המשפט הזה מסכם בשבילו את הכל.
אפס לקיחת אחריות על המעשים שלהן, וכל העולם אשם במחדלים של עצמן.

אני הייתי כלבה כי הוא אשם שהוא טוב מדי.
אני השמנתי כמו חזיר יבלות בגלל ההריונות (לא כי טרפתי גלידות ועוגות בלי הגבלה)
בוא תסעיר אותי כי משעמם לי... אולי תמצאי לעצמך עיסוק מעניין?
אני בגדתי כי הוא פיתה אותי... סליחה אבל אין לך רצונות משל עצמך?
 
אנונימי כותב - היתה לנו אהבה מהסרטים היינו מודל לזוגיות יפה מפרגנת אוהבת לאחר שנתיים ניפרדנו לשנינו היה קשה להמשיך הלאה , לשכוח , לשחרר לאחר חצי שנה של סבל וגעגועים אין סופיים חזרנו וידענו שהפעם זה לתמיד ! שנינו נכנסו לעולם ה א.מונגימי בידיעה שלא משנה מה אנחנו יחד קראנו לזה זוגיות מאפשרת הלכנו למפגשים ,מסיבות , סדנאות וכו'.... חיינו את החולם ...טיסות לחול טיולים בארץ מחשבות על משפחה חיים משותפים בקיצור אהבה ענקית בלתי תלוייה . חשבנו שניצחנו את המערכת פיצחנו את השיטה כך היה למשך שנתיים נוספות עשינו מסיבת אהבה אם הצהרת אמונים חברים אהבה . לפני יותר משנה זה קרה ! היא הלכה למסיבה( רגילה לחלוטין לא קשורה לעולם הא.מונגמיה) אני לא הייתי כל כך בעניין אז התנדבתי לשמור על הילדות כדי לאפשר לה ללכת למסיבה ולהנות , כשחזרה אמרה שהכירה בחור צעיר ממנה (ב10 שנים ) אני ישר פרגנתי ואמרתי איזה יופי (בחיים לא חלמתי מה הולך לבוא בהמשך ) החודש לאחר היה מהמם התקרבנו כמו שלא התקרבנו מעולם ! אך לאט לאט חלחלה בי התחושה שהקשר שלהם מתחזק וחשתי מועקה קלה אך ניסיתי לסלק אותה מהמחשבות וגם היא דאגה לומר כל הזמן שהכל בסדר ושהוא סהכ צעצוע זמני שתכף יגמר כי הלו הוא צעיר לבטח ירצה להקים משפחה והיא ממש לא שם ... אז בלעתי את הפחד והחשש כי סמכתי עליה שלא תתן לשום דבר להרוס את מה שבינינו אך ככל שהזמן עבר הרגשתי איך היא מתרחקת ומחפשת את הקרבה שלו וכמה היא מצפה לראות אותו כל פעם יותר ויותר ואני התחלתי לאבד איזון הרגשתי איך היא חומקת לי מבין הידיים וכל המחוות וכל מה שניסיתי לעשות כדי להתקרב רק הרחיק אותה קירב אותה אליו ... היא מצדה כנראה גם הבינה לאן זה הולך היא מצדה הבינה את הסיטואציה וניסתה לעצור את הקשר איתו אך לאחר מספר ימים ראיתי עליה את הגעגוע ואת התסכול מכך שאני מונע ממנה לראות אותו אז עם כל הכאב והחשש שיחררתי כי הבנתי שאני לא במקום הזה של להגביל אותה הרי אנחנו חזקים וזה לא ישבור אותנו חייב להאמין לה שזה נכון . הם ניפגשו שוב ולאט לאט ראיתי אותה מתאהבת עד מעל הראש ואני הולך ונעלם לתוך חור שחור אז לאחר בערך חצי שנה אמרתי די ! אמרתי שאני צריך זמן וגם היא .. אני צריך להחליט אם אני מסוגל לחיות עם זה או לקום וללכת והיא צריכה לחשוב מה יותר חשוב לה והאם היא מוכנה "להקריב" את הקשר איתו ולבחור בנו חייב לציין שמאז ומעולם מהרגע שנכנסנו לעולם הזה אני הייתי נחוש וברור שאני לא פוליאמורי אני לא בנוי לזה ולא מאמין שזה בשבילנו היא הסכימה איתי וכך יכולנו להנות מכל הטוב שבעולם הזה ללא סכנה (כך לפחות חשבתי ) אז לקחנו הפסקה אחד מהשני אמרנו ששבוע זה זמן סביר לחשוב להחליט ולראות לאן הולכים ... לא עברו 4 ימים והיא כתבה לי שהיא רוצה שניפגש , אני הסכמתי כמובן וכשניפגשנו אמרה שהיא לא מסוגלת לחיות בלעדיי ולא מוכנה לאבד אותי אבל גם לא מוכנה לאבד אותו אז הסכמנו שיפגשו פעמיים בשבוע , היא טענה שזה ממש מספיק לה והיא לא רוצה יותר מזה ... העניין החזיק בדיוק שבוע נוסף לאט לאט ראיתי אותה מתרחקת שוב וכל פעם במקרה (או שלא) יוצא להם להיפגש מעבר ליומיים שנקבעו אני מצידי הרגשתי כבר די מיואש כאילו אני מחזיק אותה בכוח ...אז שוב החלטנו על עוד הפסקה רק שהפעם הייתי יותר נחרץ ובוטה ואמרתי "תחליטי או אני או הוא " אז שוב לקחנו פסק זמן ...באותו הערב שזה קרה היתה לי תחושה שהוא אצלה לא יודע מה משו בגוף פשוט ידעתי אז עשיתי משהו לא מחושב אולי ילדותי אבל נסעתי אליה וכמו שחשבתי הוא היה שם ! איבדתי את זה לחלוטין !! באותו לילה כמעט לקחתי את חיי קיבינימט הובלתי לבית חולים כשהיא מלווה אותי בבוקר שאחרי כשהתעוררתי היא היתה שם לידי לא יכולתי להסתכל לה בעיניים , אמרה לי שכרגע היא איתו ואני צריך להחלים .. אז התנתקתי ממנה בעזרת חברים ומשפחה הייתי במצב איום בדיכאון חמור לאחור ממנה ללא אפשרות תקשורת לאחר כמה ימים ולאחר מלחמה עיקשת שלה ליצור איתי. קשר כשהמשפחה שלי הבינה שהיא רעה לי ואני לא מסוגל להתרחק ולהתנתק בכוחות עצמי אז יצרו את החוצץ בינינו אך לבסוף יצרה קשר ובקשה לחזור ולנסות שוב כי היא הבינה סופית (כך אמרה) שהיא לא תוותר עלי לעולם ! אז שוב האמנתי ! אמרה שמעכשיו הם רק ידידים וכך זה ישאר ! אז חזרנו ... אבל משהו בי כבר היה מרוסק ולא באמת היה מסוגל להאמין שוב אך האהבה אליה היתה חזקה מהכל ושוב נפלתי לתוך קורי העכביש זה החזיק שבוע או שבועיים שבמשך הזמן הזה הם ניפגשו כמעט כל יום ואני כבר הבנתי שהסוף קרב אך היא מצדה לעולם לא תעשה את הצעד ותיפרד אז עזרתי את שארית כוחותי האחרונים ואת טיפת האגו שנישאר קמתי ועזבתי . ניפרדנו סופית לפני חצי שנה לאחר כמה ימים שוחחנו והיא טענה שבדיעבד היא מבינה כמה לא האמנו וכמה היא רק חיכתה לדבר הנכון הבא . ומה שהיה בינינו היה מיוחד ומקשים אבל ניגמר . חודש לאחר שניפרדנו הבחור עבר לגור לידה כנראה שהפך לחלק מהמשפחה אני עדיין בטראומה מרגיש שלקחו לי את הלב לעסו אותו דרכו עליו וזרקו היא מצדה לא מבינה מדוע לא נוכל להישאר ידידים (כי לטענתה היא עדיין אוהבת אותי ) ניסיתי לתמצת את הסיפור קשה להכניס 5 שנים לסיפור אחד (אולי אכתוב על זה ספר יום אחד ) אני יודע שיהיו כאלה שיגידו "למה לא הלכת אחרי חודשיים אחרי שלושה ...אבל קל לשפוט מהצד כשאדם אוהב כל כך ומאמין לצד השני ברמה כזאת ...לא יכולתי ללכת נישבע !# אני לא חושב שכל הסיפור הזה קשור בהכרח בכל עניין הא.מונגמיה אלה קשור בנפש האדם ובהבדל שבין אנוכיות , אהבה , הצורך בריגוש אין סופי על חשבון האדם מולך אני היום בזוגיות בריאה ומאושרת אך הצלקת הזאת תישאר שם לנצח משהו בי השתנה ..פחות צוחק ,פחות מאמין , אני חי על כדורי הרגעה ... מקווה לשכוח אותה ולשכוח את הסבל שעבר עלי אני בטיפול כבר שנה מנסה לסלוח לעצמי ולהבין שלא הייתי מסוגל לפעול אחרת ... אני מבין היום שעברתי התעללות נפשית במשך יותר משנה (כן גם נשים יכולות להתעלל בגברים ) לא רואה כרגע איך אהיה מסוגל לסלוח לה מאוד רוצה אבל כרגע אני בתהליך של שיקום הנפש ומנסה לחזור לחייך לבלות אומר לעצמי שיש חיים אחריה ... שאהבה זה לקבל את האחר ללא רצון להתאים אותו אליך אם אתה אוהב אדם וכיף לך איתו לא תבקש ממנו כסף על זה שאתה מתקלח אצלו מידיי פעם או אוכל אצלו יחד עם הילדים לא תספור לו כמה אספרסו שתה השבוע הכתובת היתה מזמן על הקיר אבל כמו כל המשפטים שעד שלא חווים אותם לא באמת מבינים את משמעותם האמיתית .... "האהבה עיוורת" אני מאמין שיש כאן חלק בקבוצה שיודעים במי מדובר , אני שלם ועומד מאחורי כל מילה שכתבתי חלק מהריפוי שלי הוא לשתף את הסיפור הזה ואולי גם לומר שהעולם הזה הוא לפעמים תירוץ או כלי בידי אנשים שלא בהכרח מבינים את הכוח שלו או את הנזק שהוא יכול להביא איתו אך בסופו של דבר כולנו אנשים בוגרים האחראים הבלעדיים על מעשינו . תודה וסליחה על אורך הטקסט (זה הכי קצר שהצלחתי )
בשתי מילים, מנזקי ההתאהבות....
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
גם אם סיפור אהבה ממושך מסתיים באבחה אחת ולא בגלל שיש מישהו נוסף ברקע, הכאב הוא בלתי אפשרי.
"למה זה קרה?" "למה דווקא לי?" "מה אוכל לעשות כדי לתקן זאת?" "מה לא עשיתי בסדר?" וזה מנקר ומנקר ומנקר.
אבל בכל זאת, יש כנראה הבדל, האם אתה מאבד איבר באבחה אחת, או שמנסרים לך אותו באיטיות עוד מילימטר ועוד אחד מדי יום לאורך זמן.
כי לכל הקטע הנורא הזה, נוסף גם קטע הסבל של חידוש החתך ואי החלמת החתך של אתמול.
ואם זה גם מזדהם בדרך? אז בכלל...
כן. הכל ברור ומובן. "אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי". קשה.
אז מה נותר" לעשות הכל כדי לשכוח.
לחפש מישהי חדשה ושונה ולחדול לחשוב על זה ש"ניצחנו את המערכת".
כי אם יש בעולם 7 מיליארד אנשים והמערכת בד"כ עובדת שוב ושוב בצורה מסוימת, כנראה שלא ניתן לשנותה או ולנצחה.
 

Yakir4179

Active member
גם אם סיפור אהבה ממושך מסתיים באבחה אחת ולא בגלל שיש מישהו נוסף ברקע, הכאב הוא בלתי אפשרי.
"למה זה קרה?" "למה דווקא לי?" "מה אוכל לעשות כדי לתקן זאת?" "מה לא עשיתי בסדר?" וזה מנקר ומנקר ומנקר.
אבל בכל זאת, יש כנראה הבדל, האם אתה מאבד איבר באבחה אחת, או שמנסרים לך אותו באיטיות עוד מילימטר ועוד אחד מדי יום לאורך זמן.
כי לכל הקטע הנורא הזה, נוסף גם קטע הסבל של חידוש החתך ואי החלמת החתך של אתמול.
ואם זה גם מזדהם בדרך? אז בכלל...
כן. הכל ברור ומובן. "אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי". קשה.
אז מה נותר" לעשות הכל כדי לשכוח.
לחפש מישהי חדשה ושונה ולחדול לחשוב על זה ש"ניצחנו את המערכת".
כי אם יש בעולם 7 מיליארד אנשים והמערכת בד"כ עובדת שוב ושוב בצורה מסוימת, כנראה שלא ניתן לשנותה או ולנצחה.
אולי זה סימפטומים של יחסים פתוחים שפתאום אתה מקנא מתייסר וכו , מעניין אם הם היו נשואים פלוס מה הוא היה אומר, לדעתי קרה לו קינאה טבעית , אישית אם הייתי נשוי לא הייתי מסוגל לנהל עודמערכת יחסים אפילו בהסכמה, נגיד לצרף למיטה לסטוצים עם אישית נשים אין לי בעיה לא גברים!
כנראה שכותב הפוסט לא מתאים לו להיות פלאומרי בזוגיות פתוחה
 

in bal1

Active member
לדעתי כדי להיות בזוגיות פתוחה צריך חוסן מאד,מאד חזק.כי תמיד באיזשהו מקום צצה הקנאה,בפרט שאנו אוהבים מישהו ואפילו שאנו רוצים לפרגן לו/לה זה מאד קשה.
עם רומן סודי אולי פחות קשה כי לא משתפים אחד את השני.
 

Yakir4179

Active member
לדעתי כדי להיות בזוגיות פתוחה צריך חוסן מאד,מאד חזק.כי תמיד באיזשהו מקום צצה הקנאה,בפרט שאנו אוהבים מישהו ואפילו שאנו רוצים לפרגן לו/לה זה מאד קשה.
עם רומן סודי אולי פחות קשה כי לא משתפים אחד את השני.
לדעתי הכי טוב לא לדבר על הקשרים הנוספים, להגיד יוצאים וזהו לא להכנס לעומק כי זה עלול לעורר!
תמיד עם נשים יש מין צורך כזה לקחת חסות לגונן וכו כמו בטבע, ואז כשהאישה או הנקבה צדה לה זכרים נוספים אז יש מין קינאה כזאת , גם בתור פנוי שמספרות לי על ידידים או חברים יש קינאה טבעית..
 

Zoro670

Member
לדעתי כדי להיות בזוגיות פתוחה צריך חוסן מאד,מאד חזק.כי תמיד באיזשהו מקום צצה הקנאה,בפרט שאנו אוהבים מישהו ואפילו שאנו רוצים לפרגן לו/לה זה מאד קשה.
עם רומן סודי אולי פחות קשה כי לא משתפים אחד את השני.
נוטה להסכים, ברומן, לא משתפים, אבל לא בהכרח זה יותר קל...
 

in bal1

Active member
אתה בן 42 לך תטרוף את החיים ואל תתן לאף אשה שוב לשגע אותך ככה.
 

Yakir4179

Active member
אתה בן 42 לך תטרוף את החיים ואל תתן לאף אשה שוב לשגע אותך ככה.
היי😊😉😘🙋‍♂️🌹
זה פוסט בפייסבוק , אני לא מתחרפן מנשים, התפרקתי כאן כמה פעמים בשביל לשחרר לנקות וזהו, אשה יכולה לטמטם גבר ברמות על ולגרום לו להתאבד אפילו, נראה לי שנשים לא מודעות לכך, אם היו מודעות אז כל מילה הייתה נשקלת פעמיים מהפה!
עדיף כיום איכות על פני כמות בכל מה שקשור לנשים , 7 שנים עבדתי צמוד עם נשים
 

in bal1

Active member
וסליחה שאומרת אבל התרנגול צודק.פעם הבאה אם תרצה עזרה תכתוב את זה בפסקאות.לדעתי גם לך יהיה יותר טוב. לפני שאני מפרסמת תגובה כלשהי אני קוראת את הטקסט לראות שאין שגיאות,שהדברים הגיוניים.
לאנשים קשה לקרוא המון מלל צפוף.
 

Yakir4179

Active member
וסליחה שאומרת אבל התרנגול צודק.פעם הבאה אם תרצה עזרה תכתוב את זה בפסקאות.לדעתי גם לך יהיה יותר טוב. לפני שאני מפרסמת תגובה כלשהי אני קוראת את הטקסט לראות שאין שגיאות,שהדברים הגיוניים.
לאנשים קשה לקרוא המון מלל צפוף.
שלחתי לסטטטוסים מצייצים שיערכו מחדש
 
למעלה