מה דעתכם על הנ"ל בחינוך?

near39

New member
מה דעתכם על הנ"ל בחינוך?

שלום כתבתי כאן לפני שבוע תחת השם ניל33 והייתי חייב לשנות את השם בכל אופן כהמשך לרםורמה שהצעתי בעניין בטחון הפנים והמשפט אז זה מה שאני מציע בעניין החינוך. 1. לימודי צרכנות עם בגרות. - המצב כיום הוא שבוגר מע' החנוך לא יודע את זכויותיו כצרכן וכאזרח . והוא מפסיד הרבה מאד כסף וגם נותן פתח לרמאים . לימודים לבגרות בצרכנות יכולים לעזור מאד. 2. לימודי אקולוגיה לבגרות - שמירת הטבע הינה אחת הבעיות הבוערות של המין האנושי וחינוך לאורח חיים ירוק הוא צו השעה. 3. לימודי אורח חיים בריא לבגרות - תלמיד ממוצע לא לומד מספיק בבי"ס על סכנות ההשמנה, על בעיית הג'אנק פוד ועל הסכנה שבעישון. וחשיבות הספורט. לימודי תזונה נכונה מחד וסכנות העישון והפסביות מאידך יתרמו רבות לחברה. 4. לימודי זהירות בדרכים לבגרות - טוב זה ברור, כל מילה נוספת מיותרת 5. חיזוק מעמד המורה - באופן שלמורה יהיו סמכויות מאד נרחבות באשר לבעיות משמעת. 6. חינוך לא מסתכם בשינון חומר - התלמידים יחויבו לתרום לקהילה במסגרת לימודי קהילה וחברה. 7. חינוך לא מסתיים בתיכון, כל הג'ובניקים והסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות יחויבו לעשות קורסים באקולוגיה, אורח חיים בריא, זהירות בדרכים וצרכנות. אשמח לקבל תגובות ובעיקר את המייל של ועדת החינוך של הכנסת.
 
../images/Emo31.gif מתנגד נחרצות

אני מתנגד לחלוטין למה שרשמת פה, מהטעמים הבאים: לצערי מערכת החינוך היום נמצאת בבלבול גדול מאוד. התקציבים יורדים ואיתם צונחים ההישגים, וקברניטי החינוך אובדי עצות באשר לפתרון. אנחנו מדברים על ילדים בכיתה ו' שלא מצליחים לקרוא, לא כל שכן לחשב חישובים בסיסיים כמו לוח הכפל וכדומה - ומה מלמדים אותם לבגרות? אדריכלות, קולנוע, ועוד כל מיני מקצועות שבינם לבין העתיד של ילדינו אין שום כלום במשותף. אז מה אתה מציע? להוסיף עוד לבלגאן הזה? אורח חיים? אקולוגיה? צרכנות? בהצעות שלך אתה מציע לטפל בסימפטום ולא בבעיה. קודם כל ילדים צריכים ללמוד לקרוא, ללמוד לכתוב כמו שצריך. אח"כ נמשיך הלאה עם מתמטיקה, ספרות, לשון, תנ"ך ושאר מקצועות החובה שמצבנו בהם רע מאוד - עם או בלי אדריכלות ואקולוגיה. כל הנושאים שאתה מציע ראוי אולי שילמדו בבית ספר - אבל צריך להכנס לפרופורציה, ולא להשקיע משאבים מוגזמים בללמד אותם לבגרות. היית מרחיב עוד אבל נראה לי שהבנת את הרעיון הכללי של מה שאני אומר. את המייל של ועדת החינוך אני אשאיר לך למצוא בעצמך באתר האינטרנט של הכנסת.
 
השיטה של החינוך בישראל

היא שיטה כזאת מטומטמת... היא גורמת לילד לשנוא את הלימודים! אני מעיד על עצמי את שיעורי האנגלית לא למדתי כי לימדו את זה בצורה כזאת מעצבנת שרק המורה נכנסה לכיתה התפללתי שייגמר השיעור! זה לא שהילדים טיפשים הצורת לימוד היא שגורמת לכך שהילדים ימאסו בלימודים!
 

n i e m a n d

New member
ההתנגדות שלך לא מובנת לי ../images/Emo13.gif

אם הבנתי נכון, ותקן אותי אם אני טועה, אתה אומר בעצם שלפני שנתעסק בנושאים מהסוג שציין near39, אנחנו נצטרך לפתור קודם את הבעיות המהותיות יותר של מערכת החינוך, וכשנפתור אותן, רק אז נוכל להקדיש לתכניות כאלה זמן אבל לא חשיבות יתרה כבחינות בגרות עליהן התלמידים יבחנו. אם לשפוט על פי הכרטיס האישי שלך, אתה לא עד כדי כך רחוק מהגיל שבו ניגשים לבגרויות, ואתה בטח זוכר לאיזה יחס זוכים מקצועות עליהם לא נבחנים בבגרות- תעבורה למשל, עד כמה שזה חשוב, הנושא הזה זוכה לזלזול [עד שבסביבות י"א מתחילים בהכנות להוצאת רישיון, ופתאום זה הופך לנושא שאי אפשר שלא להשקיע בו את המכסימום]. בחינות הבגרות, הן לא קלות, ולא קשות [אם נוציא מת' 5 יח"ל, שני השאלונים האחרונים הם קשים ביותר- וזו תחושה סובייקטיבית של מורים ותלמידים כאחד]- הן בינוניות ומי שלומד, זוכה להוציא ציון גבוה, או סביר- זה כבר תלוי בו. ולמרות הכל, הן מדד, פקטור. כשתהיה, אם בכלל, רפורמה כוללת במערכת החינוך אני מניח שהן יבוטלו, אבל עד אז זה הדבר היחיד שהתלמיד הממוצע יטרח להשקיע בו.. אם למשל תבוצע רפורמה מרחיקת לכת שתשנה את הסדר החינוכי בארץ, עד שיראו התוצאות יעברו הרבה מים מזוהמים בקישון.. ומה בכל הנוגע לתלמידים? שוב יעזבו וינטשו. תראה למשל את לימודי הצרכנות ועד כמה הם חשובים בארץ בה לא אנשים רבים יודעים להתנהל באופן נבון. כולם קונים ג'אנק שהם לא צריכים, או סתם דברים שהם צריכים או רוצים ביוקר. כך, האזרח מאבד חלק נכבד ממשכורתו רק מפני שהוא לא ידע להתנהל כלכלית נכון. בארה"ב יש שיעורי כלכלת בית, וגם במדינתי שראל ראוי שיהיה משהו דומה. אתה יכול למשל לתת יחידת לימוד אחת בבגרות חובה שתכלול לימודי אקולוגיה, צרכנות וכיוצא בזה, או תוכל לארגן פרויקטים מטעם משרד החינוך שיתנו לתלמידים בונוסים פה ושם בנקדות הכניסה לאוניברסיטה או למכללה- אםשר לחשוב על הרבה מאד פתרונות יצירתיים, אבל התנגדות גורפת? אני לא יודע אורי, זה נראה לי נמהר מדי. ואגב, בקשר לכל מגמות הקולנוע שציינת, אני לא רואה בהן משהו רע. אני מכיר כמה חבר'ה במגמות האלה, וזה לא פיקניק. הם לומדים קשה, ובסופו של דבר הם יוצרים. זה לא נראה לי שונה מכל בגרות אחרת, אף שבמקום מסוים באמת עדיף היה שזה יהיה חוג או משהו דומה במימון ממשלתי. אבל יש סיבה לכל החוגים והמגמות האלה אתה יודע, משרד החינוך סבל ממגמת נשירה של תלמידים מהמערכת, ואז הגיעו כל מגמות המוזיקה והדי ג'יי כדי להפוך את הלימודים ל"מעניינים יותר", ובכך למנוע מתלמידים לנשור. אם תהיה רפורמה, היא תאלץ להרגיל את כולם לאהוב ללמוד, וזה שינוי תפיסה.. ודברים כאלה לוקחים הרבה מאד זמן.
 
אם אין ברירה אז אין ברירה

דחקת אותי לפינה ולכן אענה לך. קודם כל, ברוך הבא לפורום. תמיד נחמד לפגוש כאן חבר'ה חדשים. דבר שני, הבנת נכון את מה שאני אומר. מערכת החינוך נמצאת במצב רע כל כך, שהדבר האחרון שהיא צריכה להתעסק בו זה מגמת תקליטנות (שאגב התחילה בימים שאני הייתי בכיתה י', לפני 9 שנים, שזה בכל זאת לא מעט זמן). הבעיה היא שרוב הציבור חושב כמוך: הוא מסתכל על בחינות הבגרות ומתייחס אליהן כאל מדד ליכולת התלמידים שלנו. אין לך שטות גדולה מזה. הצלחה בבחינות הבגרות זה נתון שמושפע מכל אופנה חינוכית-פוליטית כזו או אחרת, החל ממועדי ב' וכלה בהורדת רמת המבחנים. הדבר היחיד שהוא מייצג זה את הרצון של שר החינוך הנוכחי לתפוס כותרות טובות בעיתון. קשה, קל - את מי זה מעניין, כל עוד מספר הזכאים עולה ואפשר לצאת עם זה לתקשורת. כשאתה בא לבדוק את רמת התלמידים שלנו, עליך להתבסס (כמו בכל נתון בקנה מידה לאומי) על נתונים השוואתיים עם מדינות אחרות. רק אם תדע איך הילדים שלך קוראים ביחס לילדים באירלנד, ניו-זילנד וסינגפור, תוכל לדעת אם הם יודעים מספיק או לא מספיק. לא כל שכן בעידן הגלובליזציה שאנחנו נמצאים בו. הבגרויות לא יבוטלו בשום אופן, גם כי לא צריך לבטל אותן וגם כי לאף שר חינוך לא יהיה אינטרס לבטל אותן (אלא אם כן זה יהיה שר חינוך ממש פופוליסט, סטייל אמנון רובינשטיין וההגרלות). זה בעניין הזה, ושוב - יש הרבה להרחיב אבל אין לי כוח. יש לימודים מחר. עכשיו לשיעורי כלכלת הבית. עד כמה שאני יודע, בשיעורי כלכלת בית בארה"ב מלמדים לבשל. תקן אותי אם אני טועה. לא מדובר פה בכישורי חיים או בלא יודע מה. יודע מה? לשיטתך, שילמדו בבית הספר גם איך להחליף מנעול, איך לתקוע מסמרים ואיך לשחרר סתימה בשירותים, כי גיליתי שהרבה אנשים לא יודעים לעשות את זה ואני חושב שזה ממש בזיון. אולי שילמדו גם איך עושים שפכטל. העניין הוא שזה לא דבר שצריכים ללמד בבית הספר. זה דברים שההורים שלך יכולים ללמד אותך, ואם לא - אז חבל. לא בית הספר צריך לתת לך את הכלים הללו. בית הספר (העיוני! כמובן שאיני מדבר על המקצועיים) צריך לתת לך כלים עיוניים כדי לפתח מחשבה עצמאית ולהתמודד עם העולם החיצון. כישורי צרכנות זה דבר נרכש, ולמרות שאני מסכים איתך שהמצב רע מאוד בעניין הזה, אני לא חושב שזה צריך להכנס לבית הספר כמקצוע לבגרות. לפחות עוד לא. אנחנו עדיין לא אומת פריס הילטון ודומיה. ככה שיוצא שאני מתנגד באופן גורף, נכון. אין מקום היום במערכת החינוך לעוד בילבול. אין מקום לשטויות. צריך לעבוד על מה שיש לנו, ולקוות שלא איחרנו את הרכבת ושעוד 20 שנה לא נמצא את עצמנו בלי היי-טק ובלי עתיד.
 

n i e m a n d

New member
לא התכוונתי לדחוק אותך לפינה,

אלא פשוט לפתח דיון. אני מצטער אם פירשת את הדברים שכתבתי באופן אחר.
כמה דברים: ראשית, לא תמכתי ואף לא ציינתי במפורש שאני תומך בקיומה של בגרות בתקליטנות לדוגמא, אלא ציינתי מאיזו מטרה, לדעתי, נוצרה המגמה. גם לא ציינתי שלדעתי הבגרות היא מדד למדידת היכולת של כל תלמיד ותלמיד, אלא שהיא פשוט מדד- כמו הפסיכומטרי. איש לא מבטיח לך שהבגרויות והפסיכומטרי, שמהווים את החלק העיקרי מסכם הקבלה לאוני', הם מדדים מושלמים שבוחנים את הכישורים המדויקים של כל תלמיד ותלמיד ויכולים לצפות את עתידו האקדמי. אבל בכל זאת מייחסים להם חשיבות עליונה. אני מניח שאתה יודע למה- בלי ציונים גבוהים מספיק, אי אפשר להתקדם לשום מקום. שנית, מערכת החינוך בארץ לא מלמדת אותך ללמוד או לחשוב. את הכישורים האלה, שמספקות מערכות החינוך ברחבי העולם, התלמיד בארץ נאלץ לפתח בבית בגפו. בגלל שמערכת החינוך כאן לא מפתחת את הסקרנות של התלמידים, התלמידים פשוט בוררים מקצועות לפי החשיבות שלהם- הבגרויות יעמדו מעל לכל, ובתוכן הבגרויות החשובות יותר לכאורה[מת', אנגלית וכיוצא בזה], יזו ליחס מעמיק יותר, והחשובות פחות [תנ"ך, ספרות וכו'] יזכו לזלזול יחסי. את הבעיה הזו, יהיה אפשר לתקן לאחר דור, במידה ואתה תעצב מחדש את כל מערכת החינוך. עד אז, התלמידים ישקיעו רק בבגרויות, שכן זה כאמור, האמצעי שיוביל אותם להגשמה עצמית. שלישית, בוודאי שניתן יהיה בביצוע רפורמה לחסל לחלוטין את המסנה הנוכחי של בחינות הבגרות- אתה תוכל לקבוע כמה מקצועות חובה, לבטל את הבחירה, להעלות את הרמה ולעשות את הכל בהדרגה- והנה יש לך מערכת חינוך אחרת. הפיתרון הפשטני הזה הוא דוגמה למה שאפשר לעשות, ועד כמה אפשר לשנות הכל. כמובן שהבסיס יהיה אותו הבסיס, אבל מערכת הלמידה תהיה כולה שונה. קח למשל את התכנית האחרונה שבה דיברו בכלל על מתן האפשרות להתחיל בהוצאת תואר בגיל 16.. רביעית, באשר למועדי הב'- אני חושב שהגישה שלך מעט פשטנית. תלמידי 5 יח"ל במתמתיקה, לא ממש מסתדרים עם שני השאלונים האחרונים בבחינה, וזה נובע בעיקר מהעובדה שרמת הבחינות לא השתנתה בעשור האחרון, אבל מספר שעות הלימוד צומצם דראסטית. כך שמועדי הב' רק מאזנים את העניין לטובת התלמידים. באשר לספקולציות שהעלית באשר למשרד החינוך- אני רוצה להאמין שזה לא נכון. יש לך נתונים בכדי לגבות את הטענות שלך? "זה דברים שההורים שלך יכולים ללמד אותך, ואם לא - אז חבל"- תזכור, דיברנו על שיעורים בצרכנות ובאקולוגיה, לא על כלכלת בית- זו רק דוגמה שהבאתי. אתה שוכח שלא כולם בארץ יודעים איך להיות צרכנים נבונים וגם לא ההורים. ציינת שזהועידן הגלובליזציה? קל וחומר שעדיף יהיה ללמד את הילדים בבתי הספר שיעורים בקונסטלציה דידקטית כלשהי (נגיד חוגים אחרי הביצפר שיתנו להם בונוסים בתעודה), לתת להם לעשות פרויקטים ותראה להם כמה כסף הם חסכו. מהילדים זה יזלוג גם אל ההורים בבית. תראה אני סיימתי את התיכון לפני חצי שנה, ואני זוכר שבכיתה ט' [לפני שאיתמר רבינוביץ' קבר את בית הספר שלנו יחד עם המשת"פים שלו בהנהלה] היו לנו חוגי חובה של אחרי הלימודים- חוגים בתקשורת וכאלה, ראינו הרצאות של אנשי מקצוע בתחום, והאמת? אחרי שלמדתי על פרסום סמוי, וכל התהליך של הרייטינג, אני, כצרכן, מרגיש נבון יותר ובקיא יותר בדרכים שהפרסומאים מנסים להטות אותנו לרכוש מוצר כזה או אחר.. אבל כמובן שהשיעורים האלה נפסקו אחרי שזרם הכספים לביצפר צומצם עד למינימום האפשרי, כמו לפקולטה לרפואת שיניים. יש מקצועות שעדיף שילמדו את הילדים, אקולוגיה וצרכנות למשל, תמיד יהיה אפשר ללמד את הילדים בזמן שהם בביצפר היסודי או בחטיבת הביניים. מה רע? במה זה יזיק אם הילדים ילמדו להיות בנוסף לכל גם צרכנים נבונים? מדוע עם רפורמה שבטח תפקוד מתישהו את מערכת החינוך, לא יוספו השיעורים האלה כשיעורי חובה? אני מצטער, אבל לא נתת לי סיבה טובה, פרט לכמה דימויים מעליבים. מתמתיקה ומקצועות הבניין האחרים הם חשובים, אבל למב לקשור את שיפור ההישגיות בהם באי מתן אפשרות לתלמידים להתפתח בנוסף לכל גם כצרכנים נבונים ואנשים טובים ששומרים על איכות הסביבה?
 
שאלת חובה בבגרות צריכה להיות:

למי שייכת הזכות על ארץ ישראל בגבולותיה ההיסטוריים? א. לעם ישראל ורק לעם ישראל. ב. לעם ישראל וגם לעמים אחרים. ג. להמצאה הדבילית שנולדה ב-1967 לצורך השמדת מדינת ישראל ונקראת "עם פלשתינאי" ללא שיש לכך ביסוס כלשהו. ד. לעמיר פרץ.
 

n i e m a n d

New member
כמובן שזה ד.לעמיר פרץ :)

והאמת? מלמדים את כל זה ונבחנים על זה בבגרות, ובספרי ההיסטוריה כתובה האמת הפשוטה- הפלשתינאים היו למעשה דרום סורים וקיבלו פתאום שאיפות לאומיות לפני כ80 שנה. זה שיש אנשים שבוחרים להאמין ב"שלום", זה עניין של אמונה דתית ומשיחי שקר מהסוג של ביילין ופרס- זה לא עניין שקשור לרציונל אמיתי. תלמידים חכמים שמוחם לא נשטף בידי תעמולה ארסית, מבינים את זה. והשאר? תינוקות שנשבו.
 
../images/Emo41.gif אנחנו הפלסטינים המקוריים

האזור נקרא בידי שוכני מדבריות ערב כא-שאם, והתייחס לאזור הגובל במדבר הערבי קרי הסהר הפורה. א-שאם מייחס להמצאותו של האזור מצפון לחצי האי ערב. המרכז ה"שאמי" לפני שקיבל זהות ערבית וגם בתקופת בית אומייה, הייתה דמשק, בה ישב הח'ליף המסלמי. לפני בכיבוש האסלאמי, תושבי האיזור היו נוצרים-ביזנטים, חלקם הגדול דוברים ארמית-סורית וניבים יווניים מקומיים. "דרום א-שאם" כינוי שהודבק לאזור בימי הכיבוש האסלאמי משום שבמחינה מנהלית הוכפף לדמשק. ג'נד (נפת) אלארדן וג'נד פלסטין צמחו בתקופה זו. פלסטין כפירוש לשם הרומאי שניתן על ידי הרומאים כדי לטשטש את זהותה היהודית של הארץ ולשוות לה הסטוריוגרפיה נורדית-פלשתית. ג'נד פלסטין למעשה כללה את האזור מדרום לקו נתניה - עמאן ואילו ג'נד אלארדן מצפון לקו עד אזור צידון כולל את רמת הגולן. החלוקה הייתה רוחבית ולא עפ"י קוי אורך כפי שגזר עלינו טשרטשיל ימ"ש כשר המושבות הבריטי. מבחינת הערבים היושבים כיום בסוריה, ארץ-ישראל נקבעה בתודעה כדרומה של "סוריה הגדולה", כך גם חזונו של עבדאללה מלכה המנוח של הממלכה ההאשמית של ירדן לראות את ארץ ישראל וסוריה כחלק מ"ירדן הגדולה". היהודים שחיו בארץ ושרדו גם בתקופת הכיבוש הערבי, העות'מאני והבריטי - הם הפלסטינים המקוריים. לא הפליטים מהח'ורן, סודן, לוב, עבר הירדן שנהו בהמוניהם לארץ לאור הפיתוח הכלכלי של הארץ בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. זאת ניתן לראות באמצעות שליטתם המלאה של הבריטים בקו צינור הנפט מעיראק לנמל חיפה, שהצריך ידיים עובדות. העובדות מדברות בשטח. לא חמולות אל-מסרי ולא חלבי ולא זעבי מאירביד ולא קראג'ה מלוב פלסטינים. הרי 20 שנה לפני כן הארץ עמדה בשממונה ותושביה היו מעטים. המרד הדרוזי בשנת 1925 בח'ורן הסורי הבריח מקומיים משלטון המנדט הצרפתי לאזור השליטה הבריטי, קרי ארץ-ישראל. כנ"ל השתלטותו של עבדאללה ההאשמי על עבר-הירדן המזרחי ותנאי המחייה הקשים בארצות צפון אפריקה.כמחצית מתושבי יפו הערביים אינם בני המקום במקורם, כך גם חיפה ויישובים "ערביים" רבים בקרבת מפרץ חיפה ועמק יזרעאל. את ההיסטוריה הזו למדת בבית הספר
 

n i e m a n d

New member
חלקית, וודאי שלמדתי

בהודעה שלך כתבת בקווים די כללים את ההיסטוריה של האזור וזה באמת חופף למציאות. את כל זה אפשר ללמוד ביסודי מהספרים של ברוריה בן ברוך [אנ'לא יודע אם הספרים כיום הם אותם הספרים שהיו לפני 4-5 שנים, אבל אני מניח שהעיקרון נשאר דומה], ובתיכון בספרי ההסטוריה הכי אלמנטריים [הייתי אפילו מצטט לך את הקטעים המתאימים, אבל אין לי ממש זמן או כוח
], ומי שרוצה להרחיב את השכלתו יכול תמיד לפנות לספרות המקצועית שתתמוך בגרסאות האלה.. בבתי הספר בארץ לא מלמדים פטריוטיות, אבל זה לא אומר שלא מלמדים את ההיסטוריה כפי שהיא הייתה. זה שקיימים כמה שלומיסטים, דתיים אדוקים שהולכים לבתי הכנסיות של "מרכז פרס לשלום", ומעדיפים לראות את המציאות אחרת, זה עניין אחר. ואגב, בוא לא נשכח את חלקם של העות'מנים והמצרים בהבאת כל החורנים והפלאחים מהדלתא במצרים.. על הנושא הזה דווקא אין דגש ממשי, ובהיעדר אחד כזה, ייתכן ויהיו פרשנויות שונות שחלקן יעוותו לחלוטין את ההיסטוריה האזורית. אבל כמובן יש הבדל בין אזכורים להיסטוריה הזאת, לבין זה שהיא לא מופיעה בספרי הלימוד..
 
כאשר מצביעים על מגמות היסטוריות

ישנה נטייה להדגיש את התקופה הקריטית בהתאם לתיאורייה המושגית. חלק מהבדלה בין עיקר וטפל. כאשר ביקרתי בבית-ספר מסויים באזור מגורי וראיתי את משפטו הידוע של יגאל אלון "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" כאשר הציטוט משוייך דווקא לברל כצנלסון, יהודי יקר וציוני ברמ"ח אבריו, נתקפתי צמרמורת. יגאל אלון היה שר החינוך בממשלת רבין הראשונה. כאשר הרכזת ללימודי ההיסטוריה בבית הספר יודעת שהציטוט נאמר ע"י יגאל אלון ולא על ידי כצנלסון, הזלזול שלה בתלמידיה הכעיס אותי יותר. משום שהיא חושבת כי מרבית התלמידים אינם מבדילים בין כצנלסון לאלון, אין זה משנה - הדבר מעיד על יחסה של מערכת ההוראה לתלמידים. אם למדת זאת במסגרת לימודייך בבית הספר התיכון, אני שמח לדעת זאת מכיוון שאני נעזרתי בתקופת התיכון בספרות ובמאמרים אקדמיים לשם כך. אין לי ציפיות משרת חינוך מבית מדרשה של תנועת שלום אך-שווא, שבחרה בועדה המורכבת מאנשי שמאל בלבד להמליץ על עיתונאי שמאל מתחסד כנחום ברנע, לקבל את פרס ישראל.
 

n i e m a n d

New member
אני מסוגל להזדהות עם תחושת הצמרמורת

לא מזמן היה לי דיון עם אדם אחר בפורום אחר, שפרט לטעם ממש רע במוזיקה, טען שישובי חומה ומגדל היו יישובים שנועדו לגזול שטחים מה"עם הפלסטיני" ולפגוע בריבונותו. הם גם טען שזה מה שלימדו אותו בשיעורי ההיסטוריה. זאת כאשר כל אדם שקרא ספר היסטוריה בחייו יכול לומר שהיישובים הללו סייעו לביסוס הביטחון של היישוב היהודי, וקביעת גבולות בטוחים ליישוב ע"י הרחבת שטח המחייה. אפילו הבריטים שלחו בזמנו נוטרים למען הגנה על היישוב.. כל זה כתוב בספרי הלימוד, אבל משום מה יש אנשים שנוטים לתת לעובדות, אינטרפרטציה אחרת. בכל הנוגע למערכת ההוראה בארץ- זה ברור שהמערכת זקוקה לרפורמה אימתנית. זה לא מתבטא רק באי דיוקים היסטוריים על פלקטים בכיתות, וגם לא בזלזול בתלמידים, אלא זה מתבטא בכל מקום ומקום במערכת החל משיעורי המת' ועד לשיעורי ההיסטוריה. לא רק שאין חינוך ציוני ראוי, אין אף חינוך כללי ראוי- כך שדיון על הבעיה הזאת יהיה מעניין, אבל מאד ארוך וכוללני. גם אני נעזרתי פה ושם בספרים, ולעיתים הצלחתי לעיין במאמר או שניים. אבל העקרונות עצמם נמצאים בספרי הלימוד. יש כאלה שמעדיפים להתעלם ממניעים דתיים, אבל זו בעיה בה הם צריכים לדון עם עצמם. מה ההבדל הגדול בין לבנת לתמיר, אגב? חוץ מהעובדה שתמיר מחנכת את הנוער לתבוסתנות ולשליחת אגרות ברכה לילדים של תומכי החיזבאללה בלבנון, בעוד שלבנת לפחות הצליחה להחזיר את שיעורי המולדת?
 

n i e m a n d

New member
אני יכול לנסות ../images/Emo13.gif

במידע הזה נתקלתי לראשונה ברומן של איוו אנדריץ', "ימי הקונסולים", שם זה הוזכר בקצרה. את הדיון צריך להתחיל בשתי עובדות ברורות: ראשית, יישובי קבע ערביים [ואני לא מתכוון למוסלמיים] לא היו כאן ממש, אף לא בימי צלאח א-דין שאיחד את המוסלמים באזור, אבל לא את הערבים באזור, מפני שלא היו רבים כאלה. שנית, הערבים שישבו בארץ ישראל במאה ה‏19 לא היו אלה שכבשו את ארץ ישראל עם הנביא מוחמד. אלא הם היו, מוסלמים שהובאו ארצה על ידי העותמנים כדי להילחם בבדווים ולעזור להם לבסס שליטה באזור. אתה יכול לראות לאורך השנים כמה בני לאומים שונים היו כאן בארץ והובאו ע"י האימפריות המקומיות כדי או להפריח את השממה, או לחסל מוקדי התנגדות- היו את הבוסניקאים, החורינים, הכורדים [באותה נשימה אפשר להוסיף גם את הצ'רקסים] וכו' וכו'. ניסיתי לחפש מקור מהימן, ומצאתי אחד. אבל אני חייב להזהיר אותך, הוא די ארוך והחלקים המעניינים נמצאים באמצע, לקראת הסוף. ההתחלה קצת מבולבלת: http://www.faz.co.il/story_2351
 
../images/Emo41.gif להוסיף על כך

רמלה היא העיר היחידה בארץ שנבנתה ע"י הכיבוש המוסלמי בארץ ישראל. כל השאר "מתנחלים" שהובאו ע"י שלטון כובש.
 
אני אתחיל ביחס ללימודי צרכנות - לא

לא צריך. יש כאן לפחות 20,000 עורכי דין, שגם בלי שתלמידים ילמדו צרכנות משלהבים את הדמיון של הלקוחות שלהם ומגישים תביעות חסרות בסיס גם מבחינת העילה וגם מבחינת הסכום על כל פיפס, העיקר שאולי יצא מזה משהו.
 

near39

New member
עורכי דין רק מזיקים לחברה.

וברור שצרכנות נבונה אין פירושה להרבות בתביעות אלא להמנע מרמאים., נוכלים ושרלטנים רוב האנשים הם תמימים ונאיבים ולא יודעים את זכויותיהם כאזרחים וצרכנים. כגון ביטוח לאומי שמגיעות לך הרבה הטבות בכל מיני מצבים. כגון כשאתה שוכר דירה , אז לימוד שיטחי של דיני חוזים יחסוך לך הרבה כאב ראש וכסף. דרך אגב לא התייחסתם לילמדי זהירות בדרכים וללימודי אורח חיים בריא. תתארו לכם שמכתה א' ילמדו בשיעורי חובה את הנזקים בעישון וג'אנק פוד את החשיבות בספורט יום יומי. ויקבלו הרצאות מבוגרי בית לווינשטיין על הטרגדיות של תא"ד האם זה לא יחלחל? לדעתי כן!!!!!!!!!!!!!!!! חד משמעית.
 
וואללה?

טוב, אני מניח שאם יגישו נגדך כתב אישום על לא עוול בכפך אתה תבקש להתגונן לבד. מה שנקרא נאה דורש נאה מקיים.
 
מה שבטוח שעורך דינו יעשה עליו...

לא מעט רווחים. ומה שעוד יותר בטוח שמי שיש לו יותר כסף, יכול להרשות לעצמו גם עו"ד יותר טוב. מה שאומר שבדרך כלל העשירים ובעלי ההון הם אלה שנהנים יותר מכולם מכך שיש עורכי דין. ולמעט מקרים בודדים יוצאי דופן, הם גם אלה שזוכים.
 
זה בסדר, זה מתאזן ביחס של השופטים

לחברות הגדולות. אתה נכנס לאולם ובאופן טבעי רואים בך את ה"אשם".
 
למעלה