מה בסוף לומדים מהחיים ?

[linoybargefen]

מה בסוף לומדים מהחיים ?

מה בסוף לומדים מהחיים ? אם נניח שבמוחו של כל אדם היה דיסק שבו הוקלטו כל המאורעות, החוויות מאנשים שהכיר בחייו, החוויות ממה שקרה לו, התחושות, המסקנות אליהן הגיע, המראות שראה וכל מה ששמע. הכל הכל הוקלט 24 שעות במשך כל ימי חייו. נניח שהיתה לנו אפשרות לקבל את כל מיליארדי (אלפי מיליונים) הדיסקים של כל האנשים שחיו בעולם ומכל אחד מאיתנו ולצפות בכולם הרבה פעמים (לא הגיוני לצפות בהם אבל לצורך הדוגמא נניח שהיתה אפשרות כזאת). סך הכל יש הרבה מאוד מסקנות ודברים שאפשר היה ללמוד מצפיה בהכל. אבל מצפיה באמת בכל מספר רב של פעמים אני מניחה שהיה אפשר אוטומטית להפריד בין מסקנות טפלות לבין מסקנות עיקריות שמפריכות מניסיון החיים את המסקנות האחרות שמתגלות כטפלות. מצפיה בהכל מספר רב של פעמים, לאיזה מסקנות היינו מגיעים ? מה בסוף לומדים מהחיים ? מהם הדברים המשותפים לכולנו שכולנו לומדים על חייו של כל אחד מאיתנו ?

 

[Ragamala]

שהחיים הם המטרה של עצמם

הם מניעים ומונעים. שכל בני האדם חיים ומתים למען בני אדם אחרים וכן הלאה. האנושות כולה היא ישות אחת שמפתחת את התבונה והתודעה העצמית שלה יותר ויותר ואנחנו רק חלקיקים קטנים בתוך הישות הזאת. כל אחד מאיתנו רואה את העולם מנקודת המבט שלו, תוך כדי שהוא מהווה חלק בלתי נפרד, ויש שטוענים בלתי עצמאי, מהישות הגדולה יותר. ומה לנו ללמוד מכך - שעלינו לדאוג שחיינו יהיו מספקים הן מבחינה עצמית והן מבחינת תרומתנו לישות העל (במידה ואנו עצמאיים לבחור, כמובן). כלומר, על ידי הגשמת עצמך כאדם תבוני ומוסרי, אתה תורם לישות העל.

 

[וגרביים]

איך את יודעת בכזאת וודאות שזה מה

שאנחנו אמורים לעשות? מי היא הישות הגדולה הזו שכולם מדברים עליה, והכי מעניין אותי איך זה שהיא בלתי נראית אבל כולם מוכנים לשמש כה'פה' שלה, תוך כדי שהם טוענים שלהם האמת האבסולוטית. מי אמר שמטרת החיים היא לרצות ישות על? שתראו לי אותו, אני אראה לכם איש עמוס אינטרסים לשלוט ולתמרן אנשים אחרים....

 

[וגרביים]

Ragamala קבל התנצלות פניתי אליך

בלשון נקבה, אך אחר כך שמתי לב שאתה זכר.

 

[Ragamala]

אין על מה להתנצל - זה לא מעליב

 

[Ragamala]

אם מזלך יאיר עליך תראה אותה

בשביל זה תצטרך לעלות על מעבורת חלל ולהקיף את כדור הארץ. כשתביט למטה תראה אותה - האנושות. היא אחת. היא מודעת (או מתחילה להיות) והיא עליונה לכולנו. אנחנו חלק ממנה ומהותנו לשרת אותה. כמובן שזו רק דעתי ואינני מטיף לכולם לחשוב כמוני, אלא רק משתף. ואגב, האנושות מקבלת לאט לאט פה. הבעיה היא שברגע שהיא תתחיל לדבר אנחנו כולנו נאבד את האינדיבידואליות שלנו (במסווה של זכויות הפרט).

 

[וגרביים]

לא ענית לי על השאלה....

תראה אני לא מתווקח איתך על האם יש אלוהים או ישות על זו או אחרת, ולו רק מכיוון שאין ביכולתנו לא להוכיח שהיא קיימת ולא להוכיח שהיא לא קיימת, מה שנקרא אגנוסטיק. אבל אני שאלתי אותך: "איך את יודעת בכזאת וודאות שזה מה שאנחנו אמורים לעשות?" והכוונה היא לדברים האלו שלך: "שעלינו לדאוג שחיינו יהיו מספקים הן מבחינה עצמית והן מבחינת תרומתנו לישות העל.." מה ההבדל בינך ההצהרה שלך לבין ההצהרה של כל אדם אחר אשר טוען שהוא זה שמחזיק באמת הצרופה? ודרך אגב אם אתה רוצה אנלוגיה ממש טובה למה שאתה מנסה להעביר, תשתמש בגוף האדם, אתה כישות עצמאית בעצם מורכבת ממליאדי תאים שונים מסוגים שונים שלכל אחד מהם יש את היעוד הגנטי שלו לחיים האישיים שלו, תאי דם אדומים להעברת חמצן, הלבנים להגנה מפני חיידקים, ליבוציטים להגנה מפני שיטפי דם, וכדומה, יש עוד רבות סוגים שונים ולכל אחד מהם יש תפקיד יעודי ספציפי לביצוע המשימה. אלנוגיה זו מעלה שאלות נוספות וגם פותרת פן אחד בתיאוריה שלך, אך מאידך היא פוסלת משהו אחר. אנלוגיה זו בפירוש מראה שיש אפשרות שמכלול שלם של תאים חיים בעלי בינה עצמי (עד כמה שיש עצמאות ביקום הזה, הרי כל דבר הוא תוצאה של פעולה קודמת) שחיים תחת יקום אחד בסימביוזה מלאה תוך כדי שהם משרתים משהו גדול מהם, והמכלול של הקיום שלהם, הגוף שלנו, הוא בעם הישות העליונה שלהם. זה עונה לך על התיאוריה של המכלול של האנושות מקיימת ישות יותר גדולה. הפסילה: האם אתה מכיר את כל התאי גוף שלך? האם כל התאי גוף שלך פועלים באותה מטרה אחת עם האידיאולוגיה שלך? האם אתה מודע לאינדיבידואליות שבתאי הגוף שלך? האם אתה מסוגל להקשיב לבקשות שלהם? מה תפקידו של תא סרטני מול אותו אידיאל לשמירת ישות העל?, שאלות אלו הן רטוריות אבל הן באות להראות לך שאין קשר ישיר בין הפריטים לשלם, ולו רק מכיוון שאין לנו אמצאים להבין בין אם את הפריטים שלנו ובין אם את השלם שאנחנו הם הפריטים שלו. האם אנחנו נולדים עם יעוד קיומי? מה קורה לנו אם אנחנו לא מבצעים את היעוד שלנו? מה קורה לישות אם אנחנו לא מבצעים את היעוד שלנו? (בכוונה הפרדתי כי יש הבדל) מקווה שיצאתי מובן.

 

[Ragamala]

מה הופך את האמת שלי לאמת?

רק דבר אחד - שאני חושב שהיא האמת. אני לא נביא - אלא מתיימר להתפלסף. לגבי השאלות הרטוריות (שהן כלל לא רטוריות) - האם אתה מכיר את כל תאי הגוף שלך? אני לא צריך. התודעה שלי והתת תודעה שלי אינם מונעים מהכרת על פרט בגופי. המנגנון הביולוגי האוטומטי עסוק בזה ולא התודעה שלי. אין לי צורך להכיר בכל תא בגופי כדי להתקיים (עובדה). האם כל תא בגופי פועל למען המטרה האידיאולוגית שלי? כן! מטרתי (ברמה הביולוגית) היא לחיות. כל תא בגופי עסוק באותו דבר בדיוק - חייו שלו. שלא במודע הוא מהווה, בחייו, תפקיד חשוב במכלול - חיי שלי. האם אני מודע לאינדיבידואליות של התאים שלי? שוב אין צורך בכך לקיומי (בהנחה שהם באיזו שהיא רמה אינדיבידואלים). האם אני מסוגל להקשיב לבקשותיהם? ברמה הביולוגית בוודאי! תא שמשדר צורך ביולוגי בסיסי מקבל אותו ע"י גופי. אני לא צריך להקשיב בפועל לכך. המערכת הביולוגית האוטומטית עושה זאת. מה תפקידו של תא סרטני? למרוד בגופי ולהשתלט עליו! אנחנו מכירים כאלה, לא? מעבר לכך - בכל תא בגופי יש מהות שמכילה את כולי - DNA. כלומר, מכל תא בגופי ניתן להקים אותי מחדש (שכפול). כמה נפלאה האנלוגיה הזאת - אתה לא חושב? יש איתה רק בעיה אחת - האם יש תא בגופי שמודע למכלול שהוא אני??

 

[5GIPI5]

תרשה לי לצרף כמה תהיות בעניין

ציטוט:"מטרתי היא לחיות-המנגנון הביולוגי עסוק בזה באופן אוטומטי אפילו אם אני לא מודע לכך" אם ככה נשאלת השאלה למה הגוף הביולוגי מתבלה בזקנתו האם כל תא מתוכנת לחיות באופן אוטומטי או שיש משהו אחר שמפעיל אותו ? האם עצם העובדה שהגוף בסופו של עניין מתבלה לא מעיד על אשליית קיומו?

 

[וגרביים]

אם האוטומציה אתה לא יכול להתווכח

היא קיימת שם וכל אדם מלומד מכיר אותה. התאים בגוף מתחלפים (ופה יסלחו לי הדייקנים כי יכול להיות שאני טועה במפסרים, אבל לא בעובדות) כל 7 שנים, כך שאורך החיים של תא הוא 7 שנים, אז למה אנחנו לא מתים בגיל 7? כי יש הראה אוטומטית לייצר תאים חדשים, אך כנראה בגיל מסוייםהלא ניתנת הוראה כזו ולכן אנו מתים אט אט מהתבלות. כיום מנסים לאתר את הגן שאחראי על ההוראה הזו בתקווה לאתר את מעיין מי הנעורים.

 

[5GIPI5]

אם ככה אז כנראה שיש לנו גם מנגנון

הפוך, נגיד והתא בונה את עצמו 10 פעמים כפול 7 ואם כל מיני זרזים שהמציא המדע הוא מצליח לבנות את עצמו עוד פעמים שלש כאילו מוסיף לנו עוד קצת זמן אבל בסופו של עניין הגוף בשלב מסויים מפסיק להבנות ומתחיל לההרס וכפי הנראה גם לזה יש מטרה. מה שאתה כותב בסוף הוא יותר משאלת לב מאשר מציאות אולי נוכל לדחות את הקץ בעוד כמה שנים אבל להגיע למה שאתה קורא מעיין הנעורים לא יכול להתממש במציאות כי אם דבר כזה יקרה אנחנו נחיה במציאות שונה .האמת היא שמקבלי ההחלטות דוקא מעדיפים לחסל אותנו אחרי גיל הפנסיה וזו עובדה .מה שקורה היום זה שיחידי סגולה עשירים יכולים להחליף את האיברים הרקובים שלהם בחלקי חילוף רעננים תמורת כסף .בינתיים המוות לא מחוסר עבודה ואינו זקוק לדמי אבטלה.

 

[וגרביים]

רוב המשאלות לב עם הזמן מקבלות נופח

מציאותי. היו הרבה משאלות בעבר שכיום אנו יכולים לומר שהם מוגשמים, היכולת לדבר אחד עם השני בכל מקום בכל זמן, ללא קשר למרחק שביננו, כמה זמן תדבר זה כבר קשור לתוכנית התשלומים שלך

ויש עוד הרבה, הייתי אומר שאפילו שמנו איש על הירח, אבל לאחרונה מתחילים לפקפק בזה, אז למה לעורר מהומות...

 

[5GIPI5]

לא לעניין גרבו הידע קיים כל הזמן

רק שמקבלי ההחלטות מטפטפים לנו אותו הצורה כזו שיוכלו להוציא מאיתנו כל הזמן כסף ,למשל בדנמרק אם אינני טועה הכניסו את כל שיטת התשלומים לאינטרנט ובכך הם חוסכים מיליונים על פקידות אימפוטנטית וביוקרטיה מתישה ,יש היום אפשרות להפוך את החיים להרבה יותר נוחים ומהנים רק שמקבלי ההחלטות עדיין לא מוכנים לוותר על קביעות ונהנתנות על חשבון האזרחים התמימים הכל טוב ויפה,אבל בנסיון הרברבני לנצח את המוות זה כבר סרט בדיוני אחר.

 

[Ragamala]

ננסה שוב להתווכח, אבל בלי גידופים?

טענתך היא "להגיע למה שאתה קורא מעיין הנעורים לא יכול להתממש במציאות כי אם דבר כזה יקרה אנחנו נחיה במציאות שונה. " אכן נכון. אבל מציאות שונה אינה סיבה שלא למצוא את מעיין הנעורים. אני דווקא מקווה שנמצא אותו. בעיקר כי אני אתאיסט. ואגב, כל התאים מתים תוך 7 שנים. זה לא שיש אחד שחי ומתרבה. הם כולם מתרבים ומתמעטים בסופו של דבר. זאת לא אשליה של קיומנו אלא עובדה. עובדה כואבת.

 

[וגרביים]

אתה לא צריך לשכנע אותי שזו אנלוגיה

נפלאה, אני עוסק בה כבר כמה שנים, וכל פעם מחדש היא משתלבת עם כמה תחומים על הקיום שלנו, לרוב אני מנסה להוכיח איתה לאדם המאמין באלוהים, שאין קשר ישיר בינו לבין הבורא, או יותר נכון הבורא אינו מודע לקיומו האינדיבידואלי אלא רק לזה שיש משהו שממלא את התפקיד שלו. וגם אתה מחזק את דברי שאתה פוסל את העניין שלך בתאים וברווחתם, זה לא משנה לך מה הם חושבים, הם שם בשביל שאתה תתקיים ולכן השאלה האם יש להם אינדיבידואל או לא, זה לא מעניינך, עכשיו תשליך את זה הפוך, האם הישות-על שציינת מודעת למה שאתה רוצה/חושק לעשות? האם יש בה טעם שאדם יתפלל או יבצע כל פעולת ריצוי הישות-על? האם הדחף שלך לפילוסופיה הוא באמת שלך או הוא צורך של המנגנון הגדול שמקיים את הישות? האם לא תממש את היעוד שנולדת אליו, מה יקרה? אני בכוונה שואל אותך שאלות מנחות כי בעזרת האנלוגיה הזו אתה יכול למצוא הרבה תשובות בכל מה שקשור ליחסים שלנו עם הבורא, למהות החברה ותפקידים בחברה, למה יש לנו צורך לממש פוטנציאל מסוים, מה קורה ופריט אינו משרת את המטרה שלו? וכו'. סוגית הפריט שאינו משרת את המטרה שלו, לגבי גורלו של הפריט זה אשמח לענות בפעם אחרת, לגבי המכלול/ישות-על, אין כל בעיה כאשר פריט בודד אינו משרת את המטרה שלו, כאשר מביטים על הטבע ניתן לראות שהוא לא מתחשב בפריטים בכלל, וכשם שאתה הפטרת את התאים, כך הטבע מפטיר, ניתן לומר שהטבע מתנהג כ- "הולך על בטוח" אם צריך שמשהו יתרחש, וצריך X פריטים שיממשו את הצורך הזה, הטבע מייצר בכוונה עודפים, כך שלפחות ה-X יתקיים בוודאות, ראה את תהליך הרבייה, מיליוני זרעים ובעצם יש צורך רק לאחד מהם לבצע את התהליך....

 

[Ragamala]

יפה!!

כלומר, אלוהים עבורך הוא הישות עצמה שהיא האנושות כולה. מעניין. כי אז באמת אין עם מי לדבר

אבל האם חשבת שאותו אורגניזם חי בסביבה מסוימת. בטבע מסוים. לכן אני קורא ל"אלוהים" הכוח שפועל על האורגניזם ועל הטבע. אבל מסכים איתך שהוא לא מודע אלי. אני רק חלק זעיר בתוכו. לגבי משמעויות חברתיות של אנלוגיה זו - אני לא בטוח שאנחנו מסכימים. אמנם האנלוגיה נכונה במישור המאקרו שלה, אבל אין להמשיל אדם מודע לתא יחיד בלתי מודע. אתה בעצם לוקח את האנלוגיה רחוק מדי לטעמי. האדם מודע, עירני לסביבתו הרחבה מאוד, יוזם, בוחר ומבצע. יהיה לך קשה למצוא בבני אדם אנלוגיות מושלמות לתאי כבד למשל. האדם הוא "תא על" של אורגניזם גדול יותר. אולי מדובר לא באורגניזם אחיד (כמו כלב, אדם, סוס) אלא אורגניזם שהוא תרבות - כמו פטריות, אלמוגים, עובשים וכו'. בכל מקרה, אני כמובן מקבל הכוונה מתמדת למה נכון ומה לא נכון, ואת זה אני מקבל בסינון מתמיד מצידי, אבל אני גם פועל בחופשיות ויצירתיות ומעשיות. ואני מניח שבכל מקרה אני משרת את האורגניזם הזה. אין ברירה אלא לשרת אותו - הוא יצר אותך.

 

[סזפוס]

לא רק שהאנושות אינה ישות אחת

אלא שהאדם עצמו אינה ישות אחת אלא מורכה מאינספור ישויות שלכל אחד רצונות, צרכים ונטיות משלה. ה"אני" הוא מעין יו"ר ועד הישויות של האדם.

 

[ערש ברדש]

רק שאת יו"ר הועד אף אחד לא ממנה...

 

[5GIPI5]

נגיד ויבוא יום וימציאו מכונה

וישימו בשני אונות המח של שני אלקטרודות ויריצו על דיסק את כל השריטות החשובות שהשפיעו על הקופסא השחורה שלך.ולפתע תראה שכל החיים שלך הם בזבוז זמן ועיסוק בהבלים כאילו יו'ר הרשות הפלשטינית מה יקרה לך לפי דעתך אז? אדם מורכב מהרבה ישויות והוא אחד,עולם ומלואו בזעיר אנפין כלול מהכל והכל כלול בו והוא היה והוא הווה והוא יהיה עד שהוא ישווה צורה לעולם שמסביבו.רצונות, צרכים, נטיות,אגואיסטיות נעלמים אם הגוף. מה שנשאר זה הדיסק הקשיח שממשיך להתקיים ביישויות אחרות.

 

[Ragamala]

האנושות אמנם מורכבת מפרטים

בודדים אך היא מתאחדת למודעות אחת - לאמת אחת. זה לא אומר שכולם יחשבו אותו הדבר אבל היישות האורגנית האנושית תהיה בעלת מודעות משלה. למה? האנושות מתאחדת על ידי רשתות. רשתות קומוניקציה, רשתות חברתיות. רשתות. כיום יצרנו מארגן מידע אינסופי אליו אנחנו לאט לאט מעבירים את כל הידע שלנו. הוא נגיש לכולנו (או בדרך לכך) והוא מהווה את תחילת תודעתנו המשותפת. אני ואתה כרגע משוחחים מבלי לשוחח באמת, דרך מאגר מידע זה שהוא גם רשת קומוניקציה וגם רשת חברתית. אם תרצה להמשיך לדון בזה אשמח