הרטלין משפיע על "ברירת הקשב" ולכן
נראה כאילו הוא משפיע על הזיכרון כדאי לך לקרוא על הנושא בספר הזה http://www.biupress.co.il/website/index.asp?category=17&id=308 ובמאמר הזה http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/kaniel1-2.htm שממנו העתקתי את הקטע הזה: יסוד נוסף בהשתדלות הוא ההקשבה הפעילה המהווה רכיב חשוב באהבת הבריות וביחסי אני-אתה (בובר 1973; קורצווייל, 1978). בפתח ספר דברים (א,טז) משה מדגיש לעם כי כדי להצליח בבניית עם בארך ישראל, יש צורך ל"שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק". אמנם האזהרה מופנית לשופטים, אבל העיקרון בה תקף לכל העם והוא להקפיד ולשמוע מה יש לחברים להגיד ולהטות אוזן למסרים של הזולת. כדי לשמוע יש צורך להאזין שפירושו להתחשב בזולת, לקלוט את הנאמר ולהידרש לטענות המועלות. להאזין פירושו להבין את הזולת גם אם אין מסכימים לו. במילה "להאזין" יש את יסוד האיזון ואי אפשר להגיע לאיזון מבלי להקשיב. כמו ששיווי המשקל הגופני נמצא באוזן כך גם שיווי המשקל הנפשי תלוי ביכולתנו להאזין. לכן גם נקבעו שתי אוזניים ופה אחד. השואף להאזין צריך לדבר מחצית ממה שהוא מקשיב. הסוד בהאזנה הוא בהפרדה בין ההבנה להסכמה. המאזין יוכל להבין, והסיכוי להגיע לפשרות ולשכנע בדרכי נועם גבוה יותר אם אנשים מבינים זה את זה. התנאי לשמיעה ולהאזנה הוא בראיית הזולת בתור אחיך, חלק ממך, שונה ממך בסולם שמי ושווה לך ביתר הסולמות. ההקשבה הפעילה לזולת היא אבן פינה בהשתדלות המצוינת. המקשיב הפעיל יכול לגלות שמאחורי מילים פשוטות הנראות לא חשובות מסתתרות לעתים זעקות נואשות לעזרה. מאחורי תנועת גוף רפה והססנית מסתתרת מצוקה נוראית הקבורה מתחת לפני השטח. לעתים משחררת ההקשבה הפעילה את האדם ונותנת לו הרגשה שאין הוא לבדו ויש מי המבינים אותו. זה כנראה ההסבר לגל הגואה של תכניות רדיו שבהם חושפים האנשים את מצוקותיהם באוזני זרים. מצד שני, ההקשבה הפעילה מבטאת גם את נכונותו של המקשיב לשאת בעולה של ההקשבה ובתוצאות המתחייבות ממנה. הקשבה והבנה למצוקה יכולים להביא את המקשיב להתגייסות ממשית לעזרה (ישיבה ליד חולה, תמיכה כספית). מלבד מה שההקשבה הפעילה עושה לזולת היא בונה את המקשיב ומסייעת בצמיחתו האישית בבחינת "ועשית הישר והטוב". . כוחות ההשתדלות בכלל וההקשבה הפעילה בפרט תלויים מאוד באינטליגנציה רגשית (גולמן, 1997) בין אישית ותוך אישית (גרדנר, 1993). טיפוח קשב נעים דפנה