לא התכוונתי לדרוך על יבלות..../images/Emo4.gif
אני פשוט קנאית לזמן שלי ויש לי כרגע ילד אחד
נדב נרדם גג ב- 20:30. אנחנו מקפידים על כך מאד. ואז יש לי עד 23:30 די הרבה זמן לעצמי (ספורט, טלוויזיה, ספרים או בילוי בערב פעם ב..) . מוצאת 3 פעמים בשבוע שעה אחת בערב לספורט וכמובן שבשישי בוקר כשהוא בגן. לפני השינה אני משתדלת תמיד לקרוא בין עשר דקות(תלוי בעייפות) לשעה. ואם לא יוצא לי לפני השינה, אז אני קוראת בבוקר כשנדב צופה בקלטות שלו וכולנו רק מנסים להתעורר. אני ודור באופן קבוע קידשנו לנו את יום רביעי שזה יום סבתא מ17 עד 19:30 רק לעצמנו. קניות, בית קפה, סתם לדבר, סידורים וכו'. אני באמת חושבת שבמגבלות עבודה וחיים וילדים ניתן למצוא זמן רק לשניכם - צריך רק להיעזר בסבתא או סבא או בייבי סיטר. אני אגב, שיחררתי אותו לאמא שלי רק בגיל שנה וחודשיים. עד אז רק אחותו הגדולה שמרה עליו שעה פה שעה שם.. מהרגע ששיחררתי, אני הרבה יותר חופשייה. וזה לא אומר שלא חסר לי עדיין זמן לעשות מליון דברים שאני רוצה. לכתוב, לבלות עם חברות, לישון יותר וכו'. אפפעם לא יהיה לנו את כל הזמן לעשות את כל מה שאנחנו רוצים, אבל חשוב למצוא דרך ביניים שבה תחליטי שזה זמן קדוש לך, לעצמך מבלי שיפריעו.