מה אתם ממליצים לי?

[Nescafe3]

דג יקר

תודה על תשובתך. זה מעודד אותי ונראה לי שאני אנסה. פשוט בשבוע האחרון החרדות היו כ"כ גדולות, שזה כבר משפיע עליי פיזית - אני נהיה ממש חולה ותשוש. השילוב של התמודדות עם החרדה וכל הטריגרים בזמן הלימודים וביחד עם הצורך ללמוד ולהשתתף בדיסקציות (אני לומד רפואה) נראה לי בלתי אפשרי. מחר מתחיל שבוע חדש, נראה אם אני אצליח להתמודד. אגב, איזה כדורים אתה לוקח? אם אני אתחיל לקחת אני חושב דווקא לא להתחיל מפרוזק, משום מה נראה לי שזה פחות יעזור לי ושיש דברים חדשים יותר.

 

[Nescafe3]

מה אתם ממליצים לי?

אני נמצא בדילמה, ואולי תוכלו לעזור לי. התחלתי ללמוד השנה במסלול תובעני מאוד שקשה להתקבל אליו. עד עכשיו לא טיפלתי בOCD שלי. אבל מתעוררים אצלי כל מיני קשיים עכשיו ואני סובל מאוד. העניין הוא שאני פשוט לא מסוגל להתחיל טיפול תרופתי ובו בזמן להמשיך במסלול כי אני לא אעמוד בלחץ הכפול הזה. אני שוקל האם להמשיך במסלול ולדחות עוד את הטיפול, או להפסיק את המסלול ולהתמסר לטיפול (תוך השתלבות במסגרת כלשהיא שתהיה פחות תובענית, כי הרי מסגרת זו חובה). אני אשמח לשמוע דיעות ועיצות.

 

[מישהי שהלכה לאיבוד]

אני לא חושבת שהדברים בלתי אפשריים ביחד

למה אתה חושב שלא תוכל לעשות גם וגם? ואם אתה באמת חושב ככה ואם אפילו איש מקצוע יגיד לך שזה בלתי אפשרי אז אני חושבת שהטיפול צריך לבוא קודם כי בתקופת לימודים לחוצה אתה נמצא המון לבד, ויש לך המון זמן לחשוב ולהכניס את עצמך לסרטים ככה שאני חושבת שאתה בעצם רק תגביר את זה.. זה מה שקרה לי לפחות. האוסידי שלי התדרדר מאז שאני בבית לומדת לפסיכומטרי.

 

[קוביפביפ3]

"נסקפה" יקר! אני ממש מכיר את ההתלבטות

כך גם אני התלבטתי אם אוכל להמשיך בלימודיי ולקבל טיפול בו זמנית, והאמת היא שבחרתי להתחיל את הטיפול התרופתי והקוגנטיבי יחדיו, כשלקחתי רק שבוע-שבועיים להתמקד בהפרעה וב"מלחמה" בה, ואז חזרתי ללמוד. להפתעתי, גיליתי שמסגרת, כפי שכבר אמרת, היא דבר נהדר כל כך וממש הפך אצלי ל צורך, במיוחד במצב הזה. את השבועיים שביליתי מחוץ ללימודים אני זוכר כיותר עמוסים נפשית מאשר כשהכרחתי את עצמי לחזור ללימודים ולהתמקד לצד הטיפול בהפרעה גם בדברים אחרים במקצת. באופן מוזר, הלימודים הפכו למעין "חופש" מההתמודדות האינטנסיבית עם ההפרעה, וככל שעבר הזמן, נוצרה הקלה במצבי, מכל הבחינות. כמובן שצוות המורים ידעו שיש לי בעיה מסויימת (גם אם לא כולם קיבלו פירוט מלא, רק שיש לי לחץ כרגע בחיי האישיים ולכן אינני יכול לתפקד במיטבי) ולרוב תמכו והבינו כשדיברתי איתם אישית והבהרתי להם שתהיה כנראה ירידה בהישגיי בזמן הקרוב, אך לצורך עליה בעתיד : ) מה שחשוב זה גם שהיו כמה חברים טובים מאוד ללימודים שידעו על בעייתי והבינו, ידעו לעודד ולא ללחוץ, ולהזכיר לי שאלה החיים שלי ושקודם כל חשוב שאהיה בריא, ואח"כ אפשר לדאוג לציונים. כל קורס אפשר להשלים וכל שיעור אפשר ללמוד פעם שניה, אבל את הבריאות שלך אף אחד לא ייתן לך "להשלים" פעם אחרת. לכן, גם אם יש ירידה בלימודים-לפחות אתה לא מוותר על המסגרת, ודואג קודם כל לבריאותך. שזה בעיניי הדבר החשוב ביותר. כי בלי הבריאות, אין לימודים, אך לימודים אפשר להשלים גם בעתיד : ) לכן ,אני ממליץ לך לדבר עם היועצת או ההנהלה, שידעו מה מצבך, וידעו שאתה עובר סוג של תהליך ולכן אולי תהיה פגיעה בהישיגך הלימודיים ובהשתתפותך בשיעורים לפעמים, אך יהיה מי שיתמוך בך אם תתעורר איזושהי בעיה עם מרצה או מורה. אל תתבייש בהפרעה שלך, גם אני הסתרתי אותה עד כמה שיכולתי ודאגתי שאף אחד לא יבחין בטקסים שלי, אך זה לא עובד באמת. אנשים מבחינים שמשהו לא כשורה. והדבר הכי חכם שעשיתי היה לפנות ליועצת ולמנהלת שלי שאותה תקופה ולהיעזר בהן. וגם בכמה מהמורים שאני הכי מעריך עד היום : ) זכור, כל מה שכתבתי זה רק בגדר עיצה, אז קח מזה רק מה שמתאים לך. אבל אני יכול לומר לסיום, שטיפול בהפרעה במשך הלימודים היה אחד הדברים שאני הכי מודה לאלוהים עליהם ולכל המעורבים בדבר, עד עצם היום הזה המון המון בהצלחה, קובי: )

 

[אמא11]

היי נסקפה ../images/Emo13.gif

ברכות על התחלת הלימודים! לפעמים מסלול תובעני יוצר טריגרים, אבל הרבה מאד מאד פעמים המסלול התובעני "משכיח" את האוסידי פשוט, כי אין זמן.קשה להאמין אבל זה כך. משהו לא כל כך מובן לי בהודעה שלך לגבי טיפול. טיפול תרופתי אינו "לחץ". לוקחים כדורים עם קצת מים וזהו. לפעמים בשבועיים הראשונים יש קצת תופעות אבל לא תמיד ולא לכל אחד יש תופעות לוואי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול להיות תובעני, אבל שוב, הרבה פעמים כשעסוקים, מספיקים יותר, והעיסוקים מוסיפים אנרגיות שאולי יוכלו להיות מנוצלות בטיפול. אם לא טיפלת בכלל עד עכשיו באוסידי, אני חושבת שכדאי לשקול טיפול CBT לפני טיפול תרופתי, ואז, אם יהיה צורך, טיפול תרופתי נשאר אופציה פתוחה. יש ב"קישורים", ב"אפשרויות טיפול" דברים שכתבתי במסגרת דיון כאן בפורום "למי לפנות - לפסיכולוג או לפסיכיאטר". נסקפה, אולי כדאי לך לפנות לפסיכולוג טוב שמתמחה בנושא, להתיעץ איתו ואז להחליט. הנושא חשוב מכדי להתיעץ כאן בפורום על רקע של מידע של 4 שורות. ועוד משהו - קח בחשבון שתחילת לימודים זו תקופה קשה. רוב הסטודנטים/תלמידים הן באוניברסיטה והן במסלולי לימודים אחרים מתקשים בהתחלה ולאנשים הכי נורמליים לפעמים אין מושג אפילו לאן ללכת בהפסקות, איך מסתדרים בספריה, איך מסתדרים עם החומר ועוד. הקשיים הם גם חברתיים, גם טכניים בעניינים ש"מסביב" וגם בלימודים. בהצלחה עם ההחלטה. תמי

 

[Nescafe3]

אז ככה

תודה על כל התגובות שלך, זה ממש עוזר לי. שנה שעברה כבר למדתי שנה שלמה והסתדרתי מצויין. השנה עברתי למסלול חדש שבו הכל הרבה יותר קשה לי. פתאום נהייתה לי אובססיה לא צפויה שגורמת לי חרדה בכל בוקר כך שאני פשוט מפחד ללכת ללימודים, מה שלא היה לי בעבר. היו לי אובססיות אבל הם לא גרמו לי לחרדה כ"כ גדולה ויכולתי להמשיך ללמוד מצוין. אני פשוט שוקל לפרוש בגלל שקשה לי חרדתית וזו בעיה כי זה מסלול שמאוד קשה להתקבל אליו ואני לא בטוח שאני אתקבל שוב, ובנוסף זה נראה לי וויתור לOCD. מצד אחד, אולי אני לא צריך להעמיס על עצמי כ"כ הרבה ופשוט להתמקד בטיפול ואז לנסות לחזור למסלול יציב יותר. מצד שני, אולי כדאי לטפל במקביל למסלול ואז זה עומס כפול ובעיקר יש לי בעיה עם נטילת תרופות שיעוררו אצלי שורה של חרדות חדשות. ייתכן אבל שבכל מקרה יש גבול למספר החרדות שאני יכול להכיל באותו הזמן והמצב לא יתדרדר אלא פשוט יעבור מחרדה לחרדה, אבל אני חושש מאוד לקרוס ואז מה? - השנה הזו החלטתי שאני אשפר את עצמי בהווה, והלימודים חשובים לי אבל הם מבחינתי העתיד. בלי הווה, לא יהיה לי עתיד.