|מה אתם אומרים?

|מה אתם אומרים? ../images/Emo35.gif

מתי צריך לספר לבן זוג חדש על המחלה? מתי צריך לספר לחבר וירטואלי בצאט על המחלה? איילת האביב
 

rubber duck

New member
העלית את אחת השאלות

עמן אני מתמודד ביומיום בתור רווק בכל היכרות עם מישהי חדשה ( ואני משום מה מכיר דיי הרבה לאחרונה ) מגיע הנקודה בה יש לספר על המחלה ( שאמנם בעברי אבל עדיין נמצאת ברזומה שלי ) לעיתים זה עולה מהר ולעיתים לוקח הרבה מאד זמן עד שהנושא עולה אין כללים זה מאד תלוי ברמת האינטימיות בקשר בביטחון בצד השני ובכלל בדרך בה מתפתח הקשר לפעמים כמה פגישות במקרים אחרים גם אחרי חודש לא נוח לשוחח על זה והיו גם מקרים שהנושא עלה עוד במהלך השיחות שקדמו להכירות שרון
 

אחשל

New member
התשובה פשוטה ../images/Emo13.gif

מספרים כשמרגישים מספיק בנוח עם בן-אדם... כי אם לא מרגישים איתו בנוח - אז בשביל מה להמשיך את הקשר??? פשוט, לא? אני בד"כ לא מסתיר - אם זה עולה לשיחה - אז עולה, ועם לאדם יש קושי עם זה- בעיה שלו, שיתמודד. אני את ההתמודדות שלי כבר עשיתי מספיק פעמים, ואני לא צריך לעשות חשבון לקשיים של אחרים
ביי ניר
 

blg

New member
הארה ושאלה

דבריך האירו לי נקודה חשובה. שמתי לב לשני דברים 1. שברגע שמישהו רואה לי תתו נכה ישר אני מתחילה להסביר ולהצטדק ו2. שאני מספרת את זה וישר נכנסת לסחרור של "זה לא היה כל כך קשה" זה לא נורא כמו שזה נשמע ועוד מיני נסיונות להקל על השומע. ואתה כל כך צודק אם קשה להם לשמוע שהיה לי סרטן - בעיה שלהם (ולא משנה מי זה "הם") למרות שאני קוראת דבריך מאז כניסתי לפורום, טרם "נפגשנו" ורציתי לשאול אותך, אם זה בסדר, על הפעם השניה, האם (כמוני) פחדת מהחזרה אחרי הפעם הראשונ? ואיך גילית? ואיך הגבת ובכלל, אני לא בטוחה שאני אפילו יודעת מה לשאול.
 

אחשל

New member
"פגישה ראשונה"../images/Emo8.gif

זה תמיד בסדר לשאול בפורום. לכל היותר לא תקבלי תשובה...(אין דבר כזה אצלי!
) אחרי הפעם הראשונה, פחדתי מחזרה לאורך תקופת המעקב הראשונה, אבל אחרי 5שנים, הרופאים אמרו לי שמבחינה סטטיסטית, הסיכוי לחזרה הוא כמו אצל אדם שלא היה חולה - אז הייתי מאוד בטוח שאני בריא וזהו, זה חא יחזור לעולם. מאחר וגם הייתי "צעיר וטיפש" בסיבוב הראשון, לא טרחתי בכלל לבדוק מה משמעות הסרטן לגבי, ממה הוא נובע ואיך החלמתי ממנו. מבחינתי זה היה כמו שפעת (אבל מאוד מאוד מאוד קשה!!!!
) הפעם השניה באה לי בהפתעה מוחלטת, תשע שנים אחרי (!). תוך כדי מקלחת גיליתי גוש...חשבתי - דלקת, נחכה קצת ונראה...אחרי שבועיים טלפון לרופאה, למחרת US, אחרי שבוע ניתוח...אבל עדיין לא נפל האסימון (טמבל כבר אמרתי?) סירבתי לקבל 2 קורסים כימו כטיפול מונע, כי לא היו שום מרקרים...ואחרי 3 חודשים הופיעה גרורה בבלוטות... עכשיו האסימון נפל כמו פטיש 10 ק"ג...יחד עם הטיפולים התחלתי לעבוד על עצמי, מדיטציה, בחינה של החיים וכו´... את הטיפולים גמרתי אחרי 3 חודשים, את תהליך ההחלמה גמרתי רק אחרי כשנה וחצי, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי... זה מה שנקרא סיפור ארך בקצרה...מקווה שעניתי על עיקר שאלותייך, אשמח לענות על עוד...
ניר
 
אמרו את זה קודם...

זה לא משנה לא חושבים על זה מתי לספר מתי שזה עולה לך לראש ספרי איילת האביב זה לא בא מה-
ולא מה -
זה בא מה-
 
אז מה בישלת היום? יאמי....../images/Emo96.gif

היי שף, אפשר גם עם מקף מתחת לשין חחחחח לאנשים שמסביבי אני מספרת ויוצרת אוירה שאפשר לדבר איתי ולשאול אותי בחופשיות כי אני לא רוצה הסתודדויות מאחורי גבי ודממה כשאני נכנסת, טוב אני חיה בקבוץ, אי אפשר להימלט מזה לחלוטין חה חה חה אבל אנשים חדשים? נראה לי שהם יברחו....אתה לא היית בורח? איילת האביב
 
היי א.האביב../images/Emo6.gif

אני עד היום די שמחה שיש אנשים רבים שלא יודעים ובכלל לדעתי זה לא צריך לעניין אותם כפי שאני לא אשאל אדם חדש אם יש לו סכרת לחץ דם ,התקף לב וכו. יש להתייחס למחלה הזו כמו לשאר המחלות, ובכלל ישנן מחלות שלא ניתנות לריפוי גרועות בהרבה . לדעתי רק הכימו. מפחיד את החולים והבריאים ולא משהו אחר .אם הטיפול היה עם פחות סימנים חיצונים לא היו מתייחסים לסרטן כפי שמתייחסים, ואני רואה זאת בפורומים אחרים שאני רק מציצה בהם, שאנשים לא משנה במה חלו מסתובבים עם אותן שאלות.
 
הייתי הולך

היישר לכיוונך לתת חיבוק כזה אמיץ לא בגלל הסרטן אלא רק בגלל הקמץ מתחת מתחת לשין....
 

blg

New member
שאלת השאלות.

האמת היא שדיברנו על זה לפני חודש בערך (שרון בבקשה תעשה קישור לשירשור ההוא, רק בגלל שלא הבנתי איך לעשות את זה אפילו שהסברת לי.) במהלך המחלה סיפרתי לכל מי שרצה (או לא) לשמוע, אבל אז לא ממש יצאתי עם בחורים... בחצי השנה האחרונה "חזרתי לשוק" וזו שאלה לא פשוטה עבורי. מאוד תלוי מה מתפתח בקשר. לאחד סיפרתי אחרי 6או 7 פגישות וזה היה בסדר, לאחר לא סיפרתי כלל. ולשלישי סיפרתי בפגישה שלישית, אבל זה הרגיש לי "לא נכון" כי הסיטואציה לא היתה נכונה לסיפור. בכלל אני מזהה שיש פעמים שזה ממש בסדר שאני מספרת את זה וזה זורם, ויש שאני מרגישה "חובה" לספר ואז זה גם יוצא כבד ופחות נוח.
 

blg

New member
שיחקת אותה עם המהירות.

אתה פה? אולי ננסה צ´אט
 

rubber duck

New member
סורי אבל היום יום עבודה נטו

ולצערי זמן לצ´אט לא כל כך בנמצא
אולי בערב אבל אני ממש לא יודע בכל מקרה כיף לראותך כאן
שרון
 
למעלה