מהפורום השכן... מחפשת קצת תמיכה
היי,
אני בשבוע 16, בהריון תאומים לא זהים... שלשום חזרנו מהסקירת מערכות וברוך השם הכל בסדר, שם כמובן גילינו את המין של העוברים ואני לא מצליחה להפסיק לבכות מאז. אז יש לי 2 בנים אחרי שכבר יש לי ילד הורס בין חמש בבית ומתחילת ההריון ואף לפניו לא הפסקתי להתפלל לבת. הרצון זה לבת קיים בי מגיל ההתבגרות, אני זוכרת את עצמי בת 15 מדמיינת איך אני אתנהג אחרת עם הבת שלי ולא כמו אמא שלי... אני לא צריכה את זה בשביל הורוד והקוקיות אלא בשביל הנשמה שלי, עד כמה שזה נשמע קיצוני... פיללתי לפחות לבת אחת וכבן אדם מאמין האמנתי שאלוהים בטוח יקבל את התפילות שלי הרי יותר חזק מזה אי אפשר להתפלל...
אני ממש מתביישת בעצמי ובתחושה שלי, אני מרגישה שאני ממש פוגעת בעוברים אבל אני לא מצליחה להתאושש מזה, הראש שלי כבר מתפוצץ מכאבי ראש ומשני לילות שלמים בלי שינה
אז כן ברור לי לחלוטין שהעיקר שייצאו בריאים ושלמים ושאני אוהב אותם כמו שאני אוהבת את בני הבכור וגם לי ההריון הזה הגיע אחרי שלוש שנים של טיפולי פוריות קשים אבל כל כך ציפיתייייייי, ואין מצב שעם בעלי יהיה עוד ניסיון כבר עכשיו אנחנו נראים לו משפחה מרובת ילדים
אני פונה אליכן כי קודם כל אשמח לדעת אם הייתה מישהי במצב שלי ומה היא עשתה כדי לצאת מזה
וגם כדי לשמוע מבנות, אמהות לתאומים בנים כמה שזה כיף ושאני הולכת להנות
אני מצטערת מראש אם אני פוגעת במישהי, אני יודעת שיהיו כאלה שיצרחו שאני משוגעת וכמו שאמרתי גם אני מתביישת מאד מאד במה שאני מרגישה אבל זו ההרגשה שלי כרגע ואני רוצה שזה יעבור לי אבל פשוט לא מצליחה
וגם כדי לשמוע סיפורים מעודדים
היי,
אני בשבוע 16, בהריון תאומים לא זהים... שלשום חזרנו מהסקירת מערכות וברוך השם הכל בסדר, שם כמובן גילינו את המין של העוברים ואני לא מצליחה להפסיק לבכות מאז. אז יש לי 2 בנים אחרי שכבר יש לי ילד הורס בין חמש בבית ומתחילת ההריון ואף לפניו לא הפסקתי להתפלל לבת. הרצון זה לבת קיים בי מגיל ההתבגרות, אני זוכרת את עצמי בת 15 מדמיינת איך אני אתנהג אחרת עם הבת שלי ולא כמו אמא שלי... אני לא צריכה את זה בשביל הורוד והקוקיות אלא בשביל הנשמה שלי, עד כמה שזה נשמע קיצוני... פיללתי לפחות לבת אחת וכבן אדם מאמין האמנתי שאלוהים בטוח יקבל את התפילות שלי הרי יותר חזק מזה אי אפשר להתפלל...
אני ממש מתביישת בעצמי ובתחושה שלי, אני מרגישה שאני ממש פוגעת בעוברים אבל אני לא מצליחה להתאושש מזה, הראש שלי כבר מתפוצץ מכאבי ראש ומשני לילות שלמים בלי שינה
אז כן ברור לי לחלוטין שהעיקר שייצאו בריאים ושלמים ושאני אוהב אותם כמו שאני אוהבת את בני הבכור וגם לי ההריון הזה הגיע אחרי שלוש שנים של טיפולי פוריות קשים אבל כל כך ציפיתייייייי, ואין מצב שעם בעלי יהיה עוד ניסיון כבר עכשיו אנחנו נראים לו משפחה מרובת ילדים
אני פונה אליכן כי קודם כל אשמח לדעת אם הייתה מישהי במצב שלי ומה היא עשתה כדי לצאת מזה
וגם כדי לשמוע מבנות, אמהות לתאומים בנים כמה שזה כיף ושאני הולכת להנות
אני מצטערת מראש אם אני פוגעת במישהי, אני יודעת שיהיו כאלה שיצרחו שאני משוגעת וכמו שאמרתי גם אני מתביישת מאד מאד במה שאני מרגישה אבל זו ההרגשה שלי כרגע ואני רוצה שזה יעבור לי אבל פשוט לא מצליחה
וגם כדי לשמוע סיפורים מעודדים