מהפורום השכן... מחפשת קצת תמיכה

yamit831

New member
מהפורום השכן... מחפשת קצת תמיכה

היי,
אני בשבוע 16, בהריון תאומים לא זהים... שלשום חזרנו מהסקירת מערכות וברוך השם הכל בסדר, שם כמובן גילינו את המין של העוברים ואני לא מצליחה להפסיק לבכות מאז. אז יש לי 2 בנים אחרי שכבר יש לי ילד הורס בין חמש בבית ומתחילת ההריון ואף לפניו לא הפסקתי להתפלל לבת. הרצון זה לבת קיים בי מגיל ההתבגרות, אני זוכרת את עצמי בת 15 מדמיינת איך אני אתנהג אחרת עם הבת שלי ולא כמו אמא שלי... אני לא צריכה את זה בשביל הורוד והקוקיות אלא בשביל הנשמה שלי, עד כמה שזה נשמע קיצוני... פיללתי לפחות לבת אחת וכבן אדם מאמין האמנתי שאלוהים בטוח יקבל את התפילות שלי הרי יותר חזק מזה אי אפשר להתפלל...
אני ממש מתביישת בעצמי ובתחושה שלי, אני מרגישה שאני ממש פוגעת בעוברים אבל אני לא מצליחה להתאושש מזה, הראש שלי כבר מתפוצץ מכאבי ראש ומשני לילות שלמים בלי שינה
אז כן ברור לי לחלוטין שהעיקר שייצאו בריאים ושלמים ושאני אוהב אותם כמו שאני אוהבת את בני הבכור וגם לי ההריון הזה הגיע אחרי שלוש שנים של טיפולי פוריות קשים אבל כל כך ציפיתייייייי, ואין מצב שעם בעלי יהיה עוד ניסיון כבר עכשיו אנחנו נראים לו משפחה מרובת ילדים
אני פונה אליכן כי קודם כל אשמח לדעת אם הייתה מישהי במצב שלי ומה היא עשתה כדי לצאת מזה
וגם כדי לשמוע מבנות, אמהות לתאומים בנים כמה שזה כיף ושאני הולכת להנות
אני מצטערת מראש אם אני פוגעת במישהי, אני יודעת שיהיו כאלה שיצרחו שאני משוגעת וכמו שאמרתי גם אני מתביישת מאד מאד במה שאני מרגישה אבל זו ההרגשה שלי כרגע ואני רוצה שזה יעבור לי אבל פשוט לא מצליחה
וגם כדי לשמוע סיפורים מעודדים
 

sefia

New member
קודם כל מזל טוב


תנגבי את הדמעות......
זה לגיטימי ובסדר להתבאס, להתאבל שרצית בת ולא יצא....
אגב את יכולה "להאשים" את בעלך


יש פה אמהות לכמה וכמה בנים ואפילו אם לחמישה (!) בנים שבטח יעודדו אותך
אני אישית לא מבינה איך אחרי תאומים עושים עוד ילדים אבל שוין......


להריון ארוך קל ותקין
 

yoyo22009

New member
מבינה אותך

ומבינה את ההלם
אני רק יכולה להגיד לך שלי יש תאומים בנים מהממים ולא הייתי מוותרת עליהם לרגע
את תתרגלי ותתאהבי בהם והחלום לבת לדעתי יישאר כזכרון מריר מתוק
ואיך אומרים פה בפורום הריון קל ומשעמם
נורית
 

yr80

New member
חכי שהם יוולדו

ותראי איזה זוג בובונים יש לך ולא תאמיני שאי פעם פיללת למשהו אחר.
יש לי תאומים בנים בני 10 חודשים והם נשמות טהורות!
 

mishmish04

New member
יש לנו פה כמה דוגמאות כאלו

המלכה מכולן היא פריג',
יש לה חמישה בנים:
בן, תאומים בנים, עוד בן ועוד בן.
גמכן מאוד קיוו שלפחות אחת תצא בת, ושריתי בשימחה היתה ממשיכה ללדת עד שתצא אחת, אבל בעלה אמר די, כדי לוודא שהיא תנוח קצת . . .
הילדים מקסימים לגמרי, מתוקים עוד יותר לגמרי והמשפחה הגדולה מאושרת בנבחרת הכדורסל שיש להם.
 
את לא משוגעת...

הכי טבעי בעולם לרצות את מה שאין...

אבל אם הבן מקסים .. הם ב"ה יצאו מקסימים כמוהו והלוואי שיהיו בריאים ואני בטוהח שבעלך עוד שנתיים שלוש שוב יתגעגע לריח של המשכר של התינוקות.. וכבר ירצה לעשות עוד ב"ה ..
 

לליתות16

New member
קצת תמיכה..מאמא לשלושה בנים..וזהו !!

ולא יהיו יותר !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

גם אני רציתי בת,
עוד מההריון הראשון..

לא נורא ..יצא בן מתוק ומקסים ומאתגר..לתמיד..

ואז הבנתי שמספיק לי,
ילדים זו עבודה קשה,
להרבה שנים..
אז תודה רבה ודי...

בסוף, קצת התחרפנו לי ההורמונים...אמרתי עוד ילד אחד ונסגור את הבסטה ( כבר בת 41.. עוד מעט סבתא..חח)
ונכנסתי להריון
הפתעה - תאומים..
אוי ואבוי..
טוב , אולי תצא בת אחד?....

ל א ! ! .. עוד שני בנים..

אבל לא נורא, הם מתוקים ואהובים וחמודים ומיוחדים, כל אחד בדרכו.

אז אין בת ולא תהיה.
כי אני כבר בטח לא אנסה יותר.

אני עדיין מזילה ריר כשאני רואה בנות, אבל בטח יעבור מתישהו..אולי כשתהיה נכדה פעם ..חחח...



ועכשיו, קצת ברצינות,
תתרגלי לרעיון
תגידי תודה
ותתפללי רק שיהיו בריאים,
כי זה באמת מה שחשוב.
כל השאר , זה שטויות.
 
אמא גאה ל 3 בנים


אין כמן אהבה של הבנים אני ממש נהנית עם החבורה שלי ומרגישה כמלכה
 
אמא לתאומים בנים בני חמש וחצי (ויום!)

אני מבינה את הבעסה שלך... רצית "להסתדר" עם בנים ובנות... אני שותפה להרגשה שלך כי כששמענו בסקירה השנייה שיש לנו שני בולבולים קצת התבאסנו, אבל צ'יק צ'ק התרגלנו לרעיון והיום אני לא רואה את עצמי עם בנות...

תראי את היתרונות:
1. הם לא מתקשקשים שעות מול המראה.
2. אין להם בעיה לזרוק על עצמם מכנס וחולצה שמישהו אחר לבש לפניהם.
3. חשבונות הטלפון העתידיים שלהם יחסכו לך המון כסף.
4. לא תתעכבי כי "אין להם מה ללבוש" בזמן שהארון מלא...

ואל תדאגי לגבי הצבא... כשהם ילכו לצבא כבר לא יהיה צבא חובה...
 

mishmish04

New member
אין מחזור, PMS, ואחר כך - יש כלות!

אין דאגה מהריונות . . .
יש עוד כמה דאגות פחות כשמדובר בבנות.
 
זרקת אותי אחורה לרגע

כל חיי דמיינתי איך אני עושה מסרקת אותה, עושה לה קוקיות, בוחרת שמלות ובובות לנסיכה שתהיה לי...היה לי ברור שיהיו לי בת אחת לפחות!...

בסקירה הראשונה שלי, שנודע לי שיש לי שני בנים, אמרתי שאין מצב! הרגשתי כל הזמן שתהיה לפחות בת אחת, וכשהיה רגע קצר שהרופא התלבט כי הבונבון הסתיר את עצמו והתגלגל בבטן...קיוויתי שבכל זאת תהיה בת. בסוף הסקירה שאלתי "אתה בטוח? ראית טוב"? - הרופא, פרופסור נחשב שכבר עשה סקירה או שניים, אמר....כן! בוודאות זה בן.

כל הדרך הביתה הייתי בשוק, אמנם לא בדמעות אבל שאלתי את עצמי ימים שלמים מה עושים עם בנים? נראה לי כל כך לא אני לגדל בנים. ומה עם הקוקיות והשמלות???
מכיון שגם אצלי ההריון הוא תוצאה של טיפולים החלטתי "להתרגל" למצב ולהפנים שיש לי שני נסיכים בדרך!

היום, לאחר 8 חודשי הורות,אני מאוהבת בהם קשות! אני מבינה בדיוק למה קיבלתי בנים ועד כמה אני מתאימה לגידולם...אז נכון...לפעמים בקניון אני עדיין "בטעות" הולכת בחנויות לבגדים סגולים או וורודים ונמשכת לשמלות מקסימות
..ובעלי תמיד מציין מהצד.."ממי, זוכרת, יש לנו בנים..."
???
אבל בכל יום שעובר אני לומדת עד כמה זה כיף להיות אמא של שני נסיכים יפים שכל הזמן מחפשים את אמא שלהם


ומעבר לזה, גם אני תכננתי רק 2 ילדים וזהו. סוגרים את הבסטה. עכשיו שום דבר לא סגור..אולי אעשה כמה שנים הפסקה (בכ"ז תאומים...) ואז נראה, אולי ננסה להביא עוד נסיכה ונזכה בכל מקרה בעוד ילד מבלי בכלל לתכנן...? כמו שאומרים Never say never

חג שמח והריון קליל ומשעמם :)
 

שhira

New member
אני רציתי בן ראשון ואחרי 3+ שנים בת אז...

קיבלתי שתי בנות בהפרש של 3 דקות : )

ודרך אגב רציתי בן ראשון בדיוק מהסיבה שאת כותבת שרצית בת.
הלחיץ אותי כל נושא האמהות בנות.


כיום הן בנות 7
כשאני חושבת שכן יהיה עוד אחד אני מאוד רוצה בן
למרות שלפעמים מתגנבת לי המחשבה שאולי כבר עדיף עוד בהת
את זה אני מכירה ..

ו.. כשהיתי בת 18 היה לי חבר שהם היו 3 בנים
אמא שלו מתה לבת חלמה על בת ולא היו לה
כשהאמצעי השתחרר מהצבא התחיל לגדל שער..
ביקש מאמא שלו גומיות לשער...
כמה צחקנו כשהיא הביא שקית מלאה בכל מיני קוקיות עם דמויות וצבעים וסרטים
לבחור בן 21. פשוט לא יכלה להתאפק
 
אני בכיתי שבוע שאמרו לי שיש לי בנות

כל החיים שלי ראיתי את עצמי אמא לבנים בלבד.
במשפחה שלי כמעט ואין בנות (לי יש 6 בני דודים בלי בנות דודות. לסבתא של אמא שלי היו 50 נינם ונינה אחת - אני, בלי בנות. גם בצד של אבא שלי כמעט ואין בנות, רק בנים). לי עצמי יש שני אחים. נראה לי הגיוני ונכון רק בנים.
עוד לפני שהתחתנו כבר תיכננתי 2 ילדים, והיו לי שמות להם. כשדיברנו ביננו על ילדים, ואמרתי לבעלי שיש לנו סיכוי טוב לתאומים (גם כי יש נטיה משפחתית, וגם כי היה צפוי שנצטרך טיפולים), אז סיכמנו על 4 שמות לילדים - כולם של בנים.
בהריון הראשון נולד בן.
בפעם השניה, שאמרו לנו שיש שני עוברים, כבר התחילנו לשקול איזה משלושת השמות שלא השתמשנו בהם עם הבכור, נקרא לבנים שיוולדו.
ואז הסקירה הראשונה - בוודאות בת אחת, ועובר אחד שלא ניתן לקבוע בוודאות. באסה רצינית שלי - מה פתאום אני ובת? אני, שלא סובלת את כל התייפיפות הזו, שמקבלת פריחה מורוד? אני ובת??
ואז, כמה ימים אחרי זה , בסקירה ממוקדת (בגלל היסטוריה של מום מולד אצל הגדול, עשו לנו יותר סקירות ממוקדות לאזורי הכליות) - מזהים בוודאות שתי בנות.
פה אני כבר נשברתי לגמרי. אחת עוד יכולתי להתמודד (כי השני יהיה בן), אבל שתי בנות???שבוע בכיתי. כולם היו בטוחים שמשהו לא בסדר עם העוברים.
אחרי שבוע החלטתי שבעצם אני רציתי ילדים. בריאים.
ועם הורוד - נתמודד.

בקיצור, זה לגיטימי לבכות. זה לגיטימי להתאבל על החלום שנגוז.
אבל את חייבת לטפל בעצמך - לאכול, לשתות, לנוח. לאפשר לעצמך את תקופת האבל, ולקום ממנה בכוחות מחודשים.

בהצלחה
 
למעלה