מהנדס? חובה עליך לקחת קורס במדעי הרוח!

GuestOfHonor

New member
מהנדס? חובה עליך לקחת קורס במדעי הרוח!

או לפחות, זה הכיוון של מל"ג, לפי כלכליסט.

דעתכם?

אני אישית הייתי מאוד שמח לקחת קורס בהיסטוריה בתואר, כל עוד לא צריך לזכור המון דברים בע"פ במבחן.
 
זה רעיון ישן, לא?

אני כמובן בעד כל עוד:
לא יגדילו את סך הנקודות שצריך לצבור.
נוכחות לא חובה.
ציון מעל 90 מובטח (כיאה לקורסים כלליים מסויימים).
 

1ca1

New member
אני חושב שזה מטומטם

לא ניכנס עכשיו לנושא הספציפי של העברית שהקמפוסים מפוצלים, ולא לעניין המבחנים.

אני אוהב ללמוד היסטוריה למשל, וגם בטח פילוסופיה, ולא היה מזיק גם אולי כמה קורסים במנהל עסקים, וגם אפילו קורס בשפות נניח צרפתית או משהו.

מצד שני, מה שאני שונא, זה כפיה.
הקורסים שאני מתאר שם, זה קורסים שהייתי לומד בכיף בזמני החופשי, כשאני בא ללמוד משהו, רוב האנשים מכוונים למקצוע ולא צריך להטריד אותם בדברים אחרים.

יש כאן 2 בעיות עיקריות:
1. הגישה המתנשאת והמזלזלת של לומדי מדעי הכלום והדשא (ויותר נכון, המפעילים של התוכניות הללו), שאומרים - אתה לא בן אדם ערכי ולא עמוק ולא חושב ובור כי אתה לומד רק מדעים/משפטים (למען האמת, אולי למשפטים זה נכון
).
אז אני רוצה להגיד להם, שאני מזמין כל סטודנט להיסטוריה לעשות מולי מבחן (קיבלתי 100 בבגרות בהיסטוריה, אפילו יותר ממתמטיקה), אני באמת מתעניין בזה ורחב אופקים.
בניגוד להשכלה מדעית, שקשה מאוד (אך לא בלתי אפשרי) לקבל מחות לאקדמיה, השכלה כללית היסטורית כזו, ניתן למצוא בהמון מקומות.

2. הגישה של הרקטורים שם שמנסה להשיג אך ורק מימון.
ישנה בעיה בפקולטות האלה, אז תתייעלו. אז תעלו את הרמה ותתחרו על גרנטים טובים יותר. תהיו אטרקטיביים לסטודנטים.
סה"כ, הות"ת מתקצבת בנפרד את תקציבי המחקר וההוראה, זה שבתוך האוניברסיטה מערבבים את זה ועושים נוטלה זה כבר משהו אחר.
זה קצת לא הגיוני להקים חוג/פקולטה שמראש חושבים שההכנסות מהוראה יתקצבו את המחקר (הערה -הדבר הזה קורה דה-פקטו במשפטים, מנע"ס וכלכלה, וסביר להניח שהיה קורה גם במדעים אבל שם יש יותר גרנטים אז כנראה פחות זקוקים לתקציבים שמקורם בהוראה, אבל אני מניח שבכל הפקולטות האלה אף אחד לא חשב על תיקצוב ישיר ע"י הוראה), לא לשכוח, ההוראה באוניברסיטאות היא מסובסדת ע"י המדינה ביחס של לפחות 2 ל-1, אז לכן זאת דרישה הזויה.

לא לשכוח, לפי מה שמתואר בכתבה, השכ"ל של הסטודנט (שכמו שכתבתי, לא אמור לממן מחקר ברובו), מתחלק בין הפקולטות השונות.
למה יותר טוב לממן את דוקטור ירחמיאל יחיאלי ממדעי החברה (או חס וחלילה, את דוקטור ניב גורדון ממדעי השנאה) מאשר לממן את דוקטור ולדימיר ליברמן מפיזיקה?
מי שם אותם להחליט על זה? הסטודנטים הרי הצביעו ברגליים כבר מזמן.
 

uIsses

New member
הגישה המתנשאת

היא דווקא זו של מי שקורא למדעי הרוח "מדעי הדשא" ולא של מי שלומד את התחום, ולא במקרה הזלזול הזה מגיע לרוב מצד הסטודנטים להנדסה, שתחום הלימוד שלהם נחשב ליוקרתי יותר מבחינה חברתית וזוכה להערכה בהתאם. אני אישית לא מכיר אף סטודנט או מרצה ממדעי הרוח (ואני מכיר כמה וכמה כאלה) שטוען שסטודנטים למשפטים או להנדסה הם בורים ולא עמוקים, ונראה לי שאף אחד לא באמת מאמין בזה.

השכלה היסטורית, כמו השכלה מתמטית, אפשר לקבל יפה מאוד מחוץ לאקדמיה, אבל יש הבדל גדול בין לימוד ברמה של מדע פופולרי לבין לימודים ברמה אקדמית שמקנה יכולות מחקריות בתחום.
 

1ca1

New member
באמת?

ציטוט מהמאמר של רקטורית באוניבריסטה העברית -
"מדעי הרוח הם הבסיס של חשיבה נכונה וביקורתית, הפנמה נכונה של החומר ומחשבה עצמאית"

נכון, מהו מדע אם לא חשיבה עצמאית ונכונה?
ביקורת זה עניין סובייקטיבי, וכנראה אין לו מקום באקדמיה.
הפנמה זה משהו שיש בכל תחום לימודי, כמו ששחקן כדורסל יתאמן על זריקות עונשין, נגן יתאמן על היצירות של בטהובן, חוקר היסטוריה ישנן תאריכים ותקופות, מתכנת ילמד בע"פ סינטקסים ופקודות ומתמטיקאי יחשוב על חידות וישתה קפה או כל מה שהם אמורים לעשות
.

נשיא המכללה למנהל - "שאתה מתקדם בסולם הניהולי דרושות לך יותר תרבות, פרספקטיבה, אינטואיציה"
מהו המדע אם לא ייצור חשיבה דרך אינטואיציה?
פרספקטיבה - יש מין הסתם בכל תחום מדעי.
תרבות - כפי שאמרתי, אפשר (וגם רצוי) לצרוך אותה, גם באקדמיה אבל גם מעבר לכך.

דיקאן באוניברסיטת בר-אילן -
"כולם יודעים לדקלם את המנטרה 'היחלשות מדעי הרוח פוגעת בחברה'".
ואני אומר - למה?
כלומר תחום ידע נעלם, זה פוגע ברמה כזאת או אחרת, כמו שהיחלשות הידיעה בשפת היידיש מעלימה פולקלור יהודי של מאות שנים מישראל זה נכון, אבל האם זה "פוגע בחברה"?
 

uIsses

New member
מה בדיוק אתה רוצה שהם יגידו?

אנחנו צמאים לתוספת תקציב, show us the money?
הם צריכים איכשהו להציג תרגיל שיווקי כבעל נכס לאומי כללי, וזה לא שונה במיוחד מהתבטאויות דומות שבאו מצידם של אנשי אקדמיה בתחומי המדעים (כמו נשיא הטכניון, שטען פעם שתקציבי המחקר במדעים המדוייקים אינם מספיקים ואינם פרופורציונליים לתרומה שהמחקרים בתחום מעניקים ל"חוסנה הכלכלי, הביטחוני והחברתי של המדינה", ויש דוגמאות נוספות).

הדברים שציטטת אינם התנשאות על מדעי הטבע ואין בהם טענה שחשיבותם קטנה מזו של מדעי הרוח, והם באו כולם מצד סגל בכיר ולא מסטודנטים לתואר ראשון.
 

ענת פ.

New member
בלי קשר לעמדה שלי לגבי כפיית קורסים

מחוץ לתחום הידע (שהיא, ככל הנראה, זהה לשלך), הטענות לפיהן לביקורת אין מקום באקדמיה או שחוקר היסטוריה משנן תאריכים ותקופות הן מגוחכות.
ביקורת היא אכן משהו סובייקטיבי, כי מי שמבצע את המחקר הוא סובייקט, אדם מבוגר, שמגיע עם עמדות, עולם פנימי ותפישות. זה לא אומר שהביקורת לא מבוססת ושהיא לא יכולה להציג טיעון אקדמי ראוי וחשוב. זה לא אומר שהיא לא יכולה לעורר מחשבה או לעשות שינויים מרחיקי לכת באיך שאנחנו רואים דברים.

ולא, בכמעט ארבע שנים בהר הצופים אני ממש לא זוכרת שנתקלתי באנשים שמחזיקים מעצמם חכמים יותר מסטודנטים למדעי הטבע או להנדסה. ההנחה האישית שלי היא שרוב הרעל מהצד השני מגיע אלינו כי זו הדרך של סטודנטים מגבעת רם להוציא תסכול - ומקצתו מגיע מאנשים שהיכולות החברתיות שלהם כל כך מחורבנות שפשוט לא מבינים שאחרי חטיבת הביניים ירידות על אחרים הן לא אסטרטגיה מוצלחת ליצור אהדה.
 

1ca1

New member
אז מה ההבדל בין אקדמיה לבין טור של יאיר לפיד?

באקדמיה אין ביקורת, מציגים את מושא המחקר, עם רקע והכל, מציגים את ההנחות והמחקר ואת המסקנות.
מודוס פוננס all the way.

זאת גם הבעיה שיש למל"ג עם דרכי הלימוד במדעי הרוח והחברה, שהמרצים מכניסים דעות אישיות לחומר הנלמד.

ביקורת זה דבר טוב ובהחלט יכול להניע שינויים גדולים כמו שאמרת, אבל לא באקדמיה, יש פורומים מצויינים להצגות ביקורת, אבל כנראה הם לא Nature או כל ז'ורנל אחר. הם כנראה בהארץ או בביביתון או בטור הדעות של וואינט (ואכן, במקומות כאלה יש לא מעט פרופסורים שכותבים מכתבים, בין אם בתחומי הידע שלהם ובין אם לא).

לגבי האנשים, אז אני נתקלתי בכאלה (בעיקר שכששואלים אותם - "ומה תעשה עם התואר המדהים שלך בשירה אשורית עתיקה", והם עונים דברים כמו חוסר השכלה, חוסר תרבות ועוד כהנה וכהנה).

אני לא מוצא במילים כמו מדעי הדשא ירידה על אף אחד, הלוואי על כולם להיות בעלי מערכת שעות כמו סטודנט ממוצע למדעי הרוח/חברה.
לכן כנראה ההנחה האישית שגויה, QED.
 

ענת פ.

New member
קראת פעם מאמר אקדמי

בתחום כלשהו מחוץ למדעי הטבע? היכנס פעם לספרייה ועלעל ב"מגמות" או ב"תיאוריה וביקורת". לא, זה לא נראה כמו טור של יאיר לפיד. יש הרבה שיטות שונות באמצעותן מגבים ומבססים ביקורת, בשביל זה בדיוק אחד הדברים שלומדים במדעי הרוח והחברה זה איך לכתוב, איך לבנות טיעון ואיך לחקור (יש קורסים על שיטות מחקר. הם בדרך כלל הבאסה המסורתית של שנה ב').
ביקורת היא עניין סובייקטיבי, כמו גם חשיבה, כמו גם מחקר. אני בטוחה שגם פיזיקאים וביולוגים צריכים לצאת קצת מחוץ לקופסא ולנסות לגשת לדברים מזווית חדשה מדי פעם כדי ליצור דברים חדשים. זו משמעותו של מחקר וזו משמעותה של אקדמיה - יצירת ידע חדש, בכל תחומי הלימוד; מן הסתם שאי אפשר לעשות את זה אם אין שום ביקורת (מתודית או תוכנית) על ידע שכבר נצבר.

לגבי ביקורת על איך מלמדים במדעי הרוח והחברה - ספר לנו על הקורסים אותם למדת, ואז נדבר. אני לא שופטת את ההוראה בחוג למתמטיקה, במחילה. זה קצת יומרני.
 

ענת פ.

New member
והביקורת של המל"ג על מקומות כמו

החוג לפוליטיקה וממשל בבן גוריון (שאליו אתה כנראה מתייחס - בתור נרקומנית של חדשות ובמיוחד חדשות בנושאי חינוך והשכלה אני לא מכירה יותר מדי מקרים אחרים דומים) לא קשורה דווקא להכנסת חומר אישי אלא לפועל היוצא של זה, שיוצרת כשל אקדמי חמור *בקריטריונים של הדיסציפלינה עצמה* (כמו למשל המנעות מללמד גישות חשובות או חוסר בקורסי ליבה חשובים). אף אחד לא חושב במל"ג שצריך ללמד מדה"מ או היסטוריה של עם ישראל כמו שמלמדים מדעי הטבע.
 

1ca1

New member
כן, אבל לא בז'ורנלים שהזכרת

כנראה יש איזשהי בעיית הבנה בינינו, איפה ראית משהו על ההוראה במדעי הרוח והחברה?

למעשה, אני משוכנע שההוראה שם היא טובה יותר מאשר במדעי הטבע, כי לאחוזים לא מעטים מהחוקרים במדעי הטבע יש נטיות דיסלקטיות וגם אוטיסטיות, דבר שמוביל לבעיות בהוראה.

אני יכול לתת לך שמות של אנשים מבריקים ממדעים (לא רק מירושלים, ולא רק מישראל) שהייתי בהרצאות שלהם, ועל אף שמדובר בדברים שלעיתים הם בעצם הגו ואפילו כתבו את הספרים האלה, מעבירים הרצאות (גם מחקר וגם ברמה "כללית למקצוענים" כמו שיש למשל בקולוקוויום) מגומגמות, לא ברורות, חסרות סדר ואיכות פדגוגית.

לגבי הקורסים שלמדתי, הנה רשימה חלקית:
כלכלה - מיקרו ומאקרו (בנוסף לנושאים כלכליים מתחומי המדעים, כמו תורת המשחקים וכלכלה מתמטית, אבל הם לא בסקופ שאנחנו דנים בו).
מנהע"ס - יזמות הייטק 1+2 וגם איזה קורס בסיסי במימון.
מוזיקה - היה פעם קורס לקהל הרחב בשם החיפושיות ומוצארט או משהו, אבל כמובן אני לא מבסס על זה את ההתרשמות שלי
.
פילוסופיה - הפילוסופיה של המדע. הייתי גם בחלק מההרצאות בקורס על פרדוקסים.
ובהמון הרצאות פתוחות לקהל הרחב (את בטח מכירה את הרצאות מדוע, אז אני שם לא מעט, וכן כן אני יודע שאני חנון על).

ד"א, מההתרשמות שלי לאור הקורסים הללו, דווקא עולה שההוראה במדעי הרוח טובה יותר (עד כמה שאפשר להשוות) מההוראה במדעי הטבע.

נ.ב. בכל העולם (וגם בארץ) מתנהלים כל מיני ויכוחים על איך צריך ללמד מתמטיקה לתלמידים, החל מאיזה נושאים להתרכז ואיזה סיליבוס בכל קורס (ולעיתים שינויים שאת תחשבי עליהם כ"קטנים" בסיליבוס יכולים לשנות את הגישה השלמה בכל קורס כזה במתמטיקה) וכלה באיך באמת ללמד מתמטיקה (את מוזמנת לשאול את י.ג. קצת על ניסיונו בלימוד מתמטיקה ומה מנסים להעביר שם באמת לסטודנטים).
אם יש לך מה לתרום בנושא, אשמח לקחת את הדברים לועדת הלימודים שלנו בחוג שעושה מיני מהפכה שנה הבאה...
 

ק ד ו ש

New member


ובלי קשר, לא משנה איך נציג את זה, לסטודנטים למקצועות הנדסה\מדעי המחשב\חשבונאות וכו' יש בממוצע פחות מודעות חברתית מאשר לחבריהם למדעי הרוח.

אבל מעבר להכל, הדיון שלכם גם לא ממש נכון, כי בעולם צריך את שני התחומים, והתחרות הזאת איזה תחום עדיף או באיזה תחום האנשים טובים יותר או מתנשאים פחות פשוט נוגדת את המציאות.
 

Kiru

New member
לא חושבים

ש"אתה לא בן אדם ערכי ולא עמוק ולא חושב ובור כי אתה לומד רק מדעים/משפטים", אלא שאחד האלמנטים בהשכלה אקדמית, בניקוד להכשרה מקצועית, הוא רוחב אופקים. וזאת למה? גם כי רוחב אופקים תורם לאיכות של איש המקצוע, וגם כי הוא מטרה בפני עצמה של האקדמיה, בנפרד מהמטרה להכשיר אותך כבעל ידע בתחום הספציפי שאתה לומד. זאת תפישת עולם אקדמית לגיטימית לחלוטין, גם אני אני לא בהכרח מסכים איתה.

מכאן שאני לא מבין את הטענות על כפייה. הרי כל האקדמיה היא כפייה. במקרה אחד כופים עליך לקחת קורס ג'אווה אפילו שלדעתך עדיף קורס C, ובמקרה אחד כופים עליך לקחת קורס בהיסטוריה, הכל לפי תפישת עולמם האקדמית של מקבלי ההחלטות.
 

antreprize

New member
כן,

אבל יש אופקים רחבים ויש אופקים רחבים. נראה לי שאפשר לקבוע בוודאות שאף פיזיקאי לא צריך ללמוד על התיאטרון הווייטנאמי במאה ה-17.
 

Kiru

New member
לא, אי-אפשר,

כי לשאלה אם קורס מרחיב אופקים אין שום קשר לידע שפיזיקאי צריך או לא. הרחבת אופקים היא מטרה נפרדת לחלוטין של האקדמיה, שלא קשורה בשום צורה למקצוע העיקרי בתואר.
 

dozenMatter

New member


הבעיה זה שהרקטורים מתפקדים כרקטומים וממציאים דברים בדיוק מאותו מקום...
 

uIsses

New member
מיותר

הבעיה של מדעי הרוח עמוקה מידי מכדי שתפטר על ידי סטודנטים משועממים להנדסה שלומדים בכפיה קורסים שלא קשורים לתואר, בלי שום עניין בתחום מלבד השאיפה לקחת את הקורס הכי קל שהם יכולים למצוא. זה לא יועיל לסטודנטים להנדסה, לא יועיל לסטודנטים למדעי הרוח שמעוניינים באמת ללמוד ובטח שלא יועיל באמת למחלקות שלהם, שאת הגסיסה שלהן אי אפשר למנוע באמצעים מלאכותיים.
 

S h a r k 1 8

New member
אולי הבעיה העמוקה ביותר של מדעי הרוח

זה היעדר המודעות אליהם.
היוזמה הזאת בפירוש עשויה להעלות את קרנם של מדעי הרוח.

אני, למשל, במהלך התואר שלי לקחתי קורס שנקרא "צבא ואזרחות בישראל". מאד נהניתי מהקורס והוא גם תרם לי מהבחינה האישית.

נכון שיש לא מעט סטודנטים שייראו את זה כמשהו שלא מעניין ויילכו לחפש את הקורסים הכי קלים שיש כדי להעלות לעצמם את הממוצע, אבל יש גם כאלה שכן יחפשו איך להרחיב את האופקים שלהם ויילכו לחפש קורסים שירחיבו את הדעת שלהם.
 
למעלה