תודה,עדיין לא קראתי, עדויות בנושא
לוקטו גם במילון תחת הערך
פריעה, האם תמיד פרעו? בהקשר של שיחזור העורלה לא קישרנו את המידע, אך ההקשר בהחלט נכון ואני אעדכן את הערך של שיחזור העורלה בפרטים על המשחזרים ההסטורים האלה. אז מגיעות לך בעצם שתי תודות
העדויות שלוקטו עד עכשו: פאולוס נותן הוראות: "אם נקרא האיש בעת היותו נימול , אל ימשוך לו עורלה . אם נקרא כשהוא ערל , אל ימול , אין המילה נחשבת ואין העורלה נחשבת , כי מצוות האלוהים" . (הראשונה אל הקורינתים , ז , 18) פירוש : למי שמתנצר ואינו נימול לא לימול , ומי שכבר נימול , שלא ימשוך לו עורלה , כלומר משיכת העורלה על העטרה עד הסתרתה למעשה אפשרית רק עם רובה נשארת (כלומר , מילה ללא פריעה) . עוד מקור שבו עורך או מקצר את המאמר רובין את מאמרו המקורי , ממנו אפשר להבין שיש עוד עדויות שמצא רובין להעדר פריעה בימי קדם . נזכרות במאמר עדויות מימי בר כוכבא , יבמות ח` , א` , ט` , ע"א , וכן ירושלמי , שבת , י"ט , ע"א . על משיכת העורלה בשל קשיי הזמן והיחס שקיבלו מושכי העורלה מהחכמים , שראו במנהג פרישה מהציבור , ולכן החמירו בפסיקותיהם לגבי הפריעה וחיתוך הציצין שהן שאריות עורלה . בהמשך הדיון , (יבמות ח` א` , ח` ע"ד) ניכר המשיכת העורלה היא קלה ואף מתרחשת מאליה . הציטוט הזה מובא בהקשר נוסף של יחס הפוסקים למושכי העורלה: "משך לו עורלה או שנמשכה מאליה" . מכאן שהקלות של "שיחזור" העורלה קשורה למילה ללא פריעה , והשארת רוב העורלה המחוברת לעטרה בינקות על מקומה. מקור נוסף: במדרשים שונים מוצאים אנשים שהחכמים מתייחסים אליהם בשלילה: בין יתר הנקודות השליליות מוזכרת כמובנת מאליה משיכת העורלה למשל ר` יהודה בן מספרתא היה אומר "עכן מושך בעורלתו היה" (בבלי , סנהדרין , מ"ד ע"א) , וגם רבי יוחנן היה אומר על המלך יהויקים שמשך לו עורלה ועוד . ריבוי העדויות על מושכי העורלה מראה שמילה ללא פריעה הייתה הנפוצה ואולי היחידה שהונהגה באותם ימים , והיא זו שאיפשרה עודף עורלה ומשיכתה. במשנה, מסכת יבמות י"ט, ב` כתוב: "מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנים עליה איספלנית וכמון" וארבעה פסוקים לאחר מכן _פסוק ו`): "מל ולא פרע, כאילו לא מל" כלומר אם הפריעה הייתה חלק עתיק ממעשה המילה ניתן להניח שלא היה צריך כלל להזכירה בנפרד, ומכאן שהפריעה תוקנה בדיוק בתקופה זו, שרבו בה המתייונים ומושכי העורלה. מקור נוסף בכתבי רופא אלכסנדרוני בשם קלסוס , שכתב על שתי שיטות כירורגיות לשחזור העורלה , אחת לחסרי עורלה , ואחת לאלה "שנימולו לפי מנהגם של כמה גזעים" . כנראה שאת דבריו אפשר לפרש לפי הורודוטס (הסטוריה 2 , 105 2 , 36-37)הוא מזכיר שהיו כמה קבוצות שנהגו למול , בינהם מיצרים , ערבים חבשים ופיניקים . ברור ששיחזור העורלה אותו מציע הרופא אפשרי רק למי שנשארה הרבה מעורלתו , כלומר מילה ללא פריעה. בספר מכבים א` (י"א-ט"ו) מוזכרים "אנשים רעים" שבנו בית מערומים...משכו עורלתם, עזבו ברית קודש ויתמסרו לעשות את הרע" נראה שמושכי עורלה הוזכרו לאורך כל הכתובים ועד לתקופה ההלניסטית, יחד עם האיזכורים הראשונים של הפריעה.
