מהי היהדות ה"נכונה"?
האם זו התורה? המשנה? ההלכה? תריג מצוות? התלמוד? ואולי הקבלה? בתחילה טענו שיש ספר הפעלה אחד-התורה. ואז נזכרו שיש גם ספר נוסף-המשנה. ואחר כך הלכו ויצרו ספר הוראות חדש -ההלכה. ואחר כך אמרו שבעצם אפשר לרכז הכל בתריג מצוות והנה יש הוראות מדויקות, אך גם זה לא עובד כי חלק גדול מההוראות בתריג מצוות בלתי ניתנות לביצוע,אז דחו את רובן לזמן בניית בית המקדש השלישי,והנה באו ואמרו שיש מהו נוסף וסודי-הקבלה. שם יש את כללללללללל התשובות,אך מסתבר שהקבלה איננה ספר הוראות עממי.אני כבר לא מדברת על התלמוד(הבבלי והירושלמי) וניגודים בינהם,המסקנות הסותרות. אז מה קורה פה? למי יש ספר הוראות מהמהדורה הנכונה? ברור לי שאין כיום אפילו זרם אחד המקיים במלואם את ההלכה,המשנה,התורה ואפילו לא את תריג מצוות. ברור לי שכל זרם ביהדות בוחר לו איזה חלקים הוא משמיט ואיזה לא. אם מותר להשמיט חלקים,מי אמור לקבוע איזה חלקים מותר ואיזה אסור? והרי כתוב שאסור להשמיט שום דבר.כך שמראש יש בעיה רצינית לגבי הגדרת היהדות "הנכונה" כי הדברים נזילים ולא סגורים עד הסוף. יש זרם המשמיט חלקים מסוימים ויש זרם המשמיט חלקים אחרים.אז מה? מי יקבע מהו הזרם שעושה הכי נכון? האם יש ספר שבו יש ריכוז של כל ההלכות שהן חובה ומוסכמות על הכל? אני מתכוונת לשאול האם יש רשימה מעודכנת, או שמא כל רב עושה את הישר בעיניו? ואם כל רב עושה את הישר בעיניו ולפי מיטב הבנתו,הרי יוצא שמתקבלות הלכות סותרות. ללמוד את כתבי הקודש,זה נחמד ומעניין,אך אי אפשר לחיות על פי מה שכתוב בהם. הדברים מיושנים,לא מעודכנים,סותרים זה את זה ומבולבלים. היהדות שמה לעצמה רגל כאשר אסרה את אופציית העידכון.היא תקועה עם העבר שלה ונאלצת בעל כורחה להמציא "דרכים עוקפות הלכה מיושנת",כך יוצא שאף אחד לא באמת מבצע שום דבר לפי ספרי ההפעלה.מה שנותר זה בעצם האמונה באל אחד,שאר ההוראות והצווים משתנים בהתאם לזרם. בקיצור ב-ל-ג-א-ן.
האם זו התורה? המשנה? ההלכה? תריג מצוות? התלמוד? ואולי הקבלה? בתחילה טענו שיש ספר הפעלה אחד-התורה. ואז נזכרו שיש גם ספר נוסף-המשנה. ואחר כך הלכו ויצרו ספר הוראות חדש -ההלכה. ואחר כך אמרו שבעצם אפשר לרכז הכל בתריג מצוות והנה יש הוראות מדויקות, אך גם זה לא עובד כי חלק גדול מההוראות בתריג מצוות בלתי ניתנות לביצוע,אז דחו את רובן לזמן בניית בית המקדש השלישי,והנה באו ואמרו שיש מהו נוסף וסודי-הקבלה. שם יש את כללללללללל התשובות,אך מסתבר שהקבלה איננה ספר הוראות עממי.אני כבר לא מדברת על התלמוד(הבבלי והירושלמי) וניגודים בינהם,המסקנות הסותרות. אז מה קורה פה? למי יש ספר הוראות מהמהדורה הנכונה? ברור לי שאין כיום אפילו זרם אחד המקיים במלואם את ההלכה,המשנה,התורה ואפילו לא את תריג מצוות. ברור לי שכל זרם ביהדות בוחר לו איזה חלקים הוא משמיט ואיזה לא. אם מותר להשמיט חלקים,מי אמור לקבוע איזה חלקים מותר ואיזה אסור? והרי כתוב שאסור להשמיט שום דבר.כך שמראש יש בעיה רצינית לגבי הגדרת היהדות "הנכונה" כי הדברים נזילים ולא סגורים עד הסוף. יש זרם המשמיט חלקים מסוימים ויש זרם המשמיט חלקים אחרים.אז מה? מי יקבע מהו הזרם שעושה הכי נכון? האם יש ספר שבו יש ריכוז של כל ההלכות שהן חובה ומוסכמות על הכל? אני מתכוונת לשאול האם יש רשימה מעודכנת, או שמא כל רב עושה את הישר בעיניו? ואם כל רב עושה את הישר בעיניו ולפי מיטב הבנתו,הרי יוצא שמתקבלות הלכות סותרות. ללמוד את כתבי הקודש,זה נחמד ומעניין,אך אי אפשר לחיות על פי מה שכתוב בהם. הדברים מיושנים,לא מעודכנים,סותרים זה את זה ומבולבלים. היהדות שמה לעצמה רגל כאשר אסרה את אופציית העידכון.היא תקועה עם העבר שלה ונאלצת בעל כורחה להמציא "דרכים עוקפות הלכה מיושנת",כך יוצא שאף אחד לא באמת מבצע שום דבר לפי ספרי ההפעלה.מה שנותר זה בעצם האמונה באל אחד,שאר ההוראות והצווים משתנים בהתאם לזרם. בקיצור ב-ל-ג-א-ן.
