מאחורי הפלדה מזנק לעברי כלב אימתני שאילו לא הייתה חומה מפרידה בינינו הוא בטח היה קורע אותי לגזרים.
עכשיו זה לא נעים שאתה ככה צועד לך בבוקר בשקט עסוק עם המחשבות שלך ולפתע מהיכנשהו מזנק עליך כלב.
אז החילותי לפתח שיטות שבהן אולי אצליח לשטות בו.
שיטה א', הליכה על קצות הבהונות,
אבל זה לא עוזר, הבן כלב הזה, הוא שומע אותי מקילומטרים.
שיטה ב', לעבור למדרכה השנייה, אך גם זה לא עוזר, הוא נובח כמו חולה נפש ומרוב שהוא מתנפל על הגדר שלו עצמו
אני כבר חושש שמא הוא ישבור לעצמו את הראש.
אני מקנא באנשים שיש להם כלבים כאלה.
כי כשיש לך כלב כזה בחצר אתה יכול לישון בלילה בשקט.
לפני הרבה שנים בדירה הקודמת שגרתי בה הייתה לנו כלבת בוקסר חומה עם חזה לבן שהבאתי לבית עוד כשהייתה גורת כלבים קטנה וחמודה.
אבל הכלבה הזאת מעולם לא נבחה על איש.
היא הייתה תמיד רובצת על השטיח בסלון וכשהיה מגיע אדם זר אז במקום לקפוץ ולזנק עליו תוך שאיפה לכרסם לו את האשכים
במקום זאת היא הייתה מרוחה על השטיח וכל תפקודה הכלבי היה לפקוח עין אחת עצלה ומיד לסגור ולשקוע שוב בתנומה עמוקה.
ולא רק זאת שהיא לא נובחת, היא הייתה מדי פעם מפליצה ומסריחה לי את הסלון.
אז בזמנו לא ידעתי ממה היא סובלת, וגם אז לא היו בכלל פסיכיאטרים של כלבים.
אבל היום בדיעבד, אני יודע מה היתה הבעיה שלה.
הבעיה שלה הייתה שהיא לא ידעה שהיא כלבה.
היא חשבה שהיא בכלל ילדה קטנה.
היא הייתה בטוחה שהיא בת המשפחה, ילדה קטנה עם שמלה אדומה ושתי צמות.
עכשיו זה לא נעים שאתה ככה צועד לך בבוקר בשקט עסוק עם המחשבות שלך ולפתע מהיכנשהו מזנק עליך כלב.
אז החילותי לפתח שיטות שבהן אולי אצליח לשטות בו.
שיטה א', הליכה על קצות הבהונות,
אבל זה לא עוזר, הבן כלב הזה, הוא שומע אותי מקילומטרים.
שיטה ב', לעבור למדרכה השנייה, אך גם זה לא עוזר, הוא נובח כמו חולה נפש ומרוב שהוא מתנפל על הגדר שלו עצמו
אני כבר חושש שמא הוא ישבור לעצמו את הראש.
אני מקנא באנשים שיש להם כלבים כאלה.
כי כשיש לך כלב כזה בחצר אתה יכול לישון בלילה בשקט.
לפני הרבה שנים בדירה הקודמת שגרתי בה הייתה לנו כלבת בוקסר חומה עם חזה לבן שהבאתי לבית עוד כשהייתה גורת כלבים קטנה וחמודה.
אבל הכלבה הזאת מעולם לא נבחה על איש.
היא הייתה תמיד רובצת על השטיח בסלון וכשהיה מגיע אדם זר אז במקום לקפוץ ולזנק עליו תוך שאיפה לכרסם לו את האשכים
במקום זאת היא הייתה מרוחה על השטיח וכל תפקודה הכלבי היה לפקוח עין אחת עצלה ומיד לסגור ולשקוע שוב בתנומה עמוקה.
ולא רק זאת שהיא לא נובחת, היא הייתה מדי פעם מפליצה ומסריחה לי את הסלון.
אז בזמנו לא ידעתי ממה היא סובלת, וגם אז לא היו בכלל פסיכיאטרים של כלבים.
אבל היום בדיעבד, אני יודע מה היתה הבעיה שלה.
הבעיה שלה הייתה שהיא לא ידעה שהיא כלבה.
היא חשבה שהיא בכלל ילדה קטנה.
היא הייתה בטוחה שהיא בת המשפחה, ילדה קטנה עם שמלה אדומה ושתי צמות.
נערך לאחרונה ב:
