מדיצטציה עם עוגן או בלי עוגן.

[neophile]

אמר הפלספן

רק בגלל שהפילוסופיה שלך מסתכמת בכמה משפטים לא אומר שאתה פחות פלספן מאחרים .

 

[lightflake]

אוהב אותך

 

[חגי הלמן]

תודה, זה עזר כעת מעט

+ תודה כללית בסוף השרשור, אתעמק בזה יותר בעתיד.

 

[ושתי המלכה1]

ההודעות של בן כבר כיסו כל מיני אפשרויות

אולי הצעידה לאחור. אולי לא להאמין לאף קול מבחוץ, ובכל זאת להאמין. אולי לעצור. אולי לחפש את האמת ולשאול שאלות.

בכל מקרה אין לדעת מה גורם למה, כמו מכונית שנוסעת מול אור ירוק במבט מהצד. האמנם האור הירוק גרם למכונית לנסוע או שזה צירוף מקרים? האם בכלל תיתכן תנועה ממשית או שברגע הזה קיים הכל?

כך אפשר לקרוא אותו דבר עשרות פעמים עשרות ניסוחים, לחוות אותו דבר מאות פעמים, ובפעם ה.. רואים משהו חדש ומבינים. האם בפעם הזאת השתנה משהו לעומת פעמים קודמות? לא ממש. אני השתניתי? אין לדעת. אולי נצבר משהו עד לכדי מסה קריטית?

כך אפשר לשחק בנבכי הזיכרון. זיכרון. מה עוד יש?

אז אולי תשובה מדויקת תהיה התמקדות ברגע אחד בלבד. תשובה היכולה לספק את שני הצדדים

 

[lightflake]

 

[חגי הלמן]

תודה, עזרת + תודה כללית בסוף השרשור

 

[lightflake]

ייתכן...

דברים יפים אומרת כאן ושתי

אך האם זה עוזר ?
ייתכן...

זה מצריך גם ראייה של זה כאן ברמה עמוקה ולא רק הבנה אינטלקטואלית

 

[neophile]

למה את אומרת שבהכרח יש נוכחות ?

מה שמשתלט זאת לא מחשבה מסויימת אלה הזדהות שזה מצב תודעה מסויים שבמסגרתו יכולים לרוץ אי אלו מחשבות וההמנעות מההזדהות לא דורשת דה-קונסטרוקציה גרנדיוזית וטוטאלית של המציאות ..שזה כולל לומר שאי אפשר לאבד את הנוכחות .

אני כל הזמן מאבד את הנוכחות שלי , לא רואה טעם לשקר לעצמי לגבי זה ואני גם לא חושב שזה ידע שכדאי להעביר לאחרים - מעין הארה אינסטנט שכזאת ... למה אתם מניחים שזה מה שאנשים מבקשים ?

 

[ושתי המלכה1]

נכון. במובן הזה, אני מאבדת את הנוכחות שלי

בהזדהות.

לכן נכתב בתגובה לחגי - הנוכחות (בניסוחנו כרגע)

 

[neophile]

טוב נו העיקר שנשאר טעם של עוד

 

[lightflake]

בהחלט מוכר לי כל מה שכתבת

אפשר להשתמש בתחושה של הגוף כעוגן להרגעת המיינד וזה מעולה בתור התחלה, מה שאני עושה במצב כזה, כדי לחזור ל"מסלול" זה לשאול "למי כל זה קורה" או "מי חווה את זה" או "מי חושב" או "מי אני" - לא משנה איך תסגנן לך העיקר שאתה חוזר כל הזמן לתחושה "I AM" תחושת ההוויה, "אני קיים" - לא המחשבות אלא באמת, אם אתה עוד לא כל כך מכיר את זה אתה יכול להתחיל בלשאול "איך אני יודע שאני קיים" זה מכוון אותך למשהו שתמיד קיים, בעצם כל תחושה, כל מחשבה, כל חוויה, מכילים גם את זה, זה כאילו "הצד השני" של החוויה, כי תמיד אתה זה שחווה את זה... זה העוגן הכי טוב שמצאתי עד כה

 

[neophile]

הלוואי שיכולתי לתת לך כאן תשובה

כי זאת שאלה טובה מאוד , העניין הוא שיש הרבה תהליכים שרצים במקביל שצריך להבין כדי שהרצון שלנו ישחק איזה שהוא תפקיד ( כמו הרצון שמנוסח במלים "להיות בהווה".)

אתה כתבת "מה אני מתכוון, כאשר אתם מנסים להיות בהווה ומחשבות מגיעות אליכם
כמו מסך שמסיט ומנווט את תשומת לבכם מההתבוננות..."

יש התבוננות בכל מני רמות - ברמה אחת מה שאתה מתאר קורה , ברמה אחרת זה לא קורה .

העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך - זה שאל תגבש לעצמך איזה שהוא רעיון שיכלי לגבי מה זאת ההתבוננות ושמתוך הרעיון הזה תגיע לכל מני מסקנות .

תנסה להרחיב את המשמעות של המושג הזה - התבוננות ולא במובן שיכלי אלה במובן פראקטי , תשאל איך אני יכול להתבונן בצורה שבה לא התבוננתי ?

 

[ינוקא1]

זה די פשוט למען האמת.

כל עוד אתה מודע , זו מדיטציה.

זה לא משנה אם המחשבות "משוטטות" להן , כל עוד אתה מודע - דהיינו צופה בהן ולא נסחף אחריהן.

אין צורך לעשות \ לא לעשות , רק להיות מודע.

עשיה מודעת היא מדיטציה , וגם חוסר עשיה מודע הוא מדיטציה.

 

[neophile]

גם אתה ?

"
אין צורך לעשות \ לא לעשות , רק להיות מודע.

עשיה מודעת היא מדיטציה , וגם חוסר עשיה מודע הוא מדיטציה."

הבעיה כשלא עובדים עם שיטה זה שמערבבים בין כל מני שיטות בלי לקחת מהן את כל מה שצריך אלה רק את מה שנראה מעניין לשכל , אוסף של אימרות סופיסטיות .

הרבה אנשים אוהבים לאמץ את האמרות של הזן אבל לא מוכנים לסבול את המכות של המורה .

 

[lightflake]

 

[neophile]

שלא תחשוב שגם לך אין את הבעיה הזאת

הצגת אותה לראווה בתגובה שלך לגבי המדיטציה שהצעתי לנסות .

 

[lightflake]

זה לא הייתי אני

זה תשומת הלב והעין והשכל והגוף
מה אתה מאשים אותי ?

 

[lightflake]

אתה מודט עם עיניים עצומות ? אז פתח אותן!

מה שאתה מתאר קורה לי הרבה יותר אם אני עוצם את העיניים ואם תשים לב רוב הפסלים של בודהה במזרח הוא לא עוצם לגמרי את העיניים אלא הם פתוחות מעט, זה לא סתם בטעות, אם אתה יכול להביט לכיוון של קיר או משהו בלי הסחות דעת אז זה טוב ואז כשהעיניים פקוחות יש פחות כח לדמיונות לשאוב אותנו לחלומות בהקיץ שכאלו... תנסה...

 

[neophile]

זה מעניין מה שאתה אומר

אני גם מוצא שעדיף להשאיר עיניים פתוחות במקצת . אבל משהו מאוד מעניין ואפילו מזעזע - זה שהחלומות האלה בהקיץ נמשכים בכל מקרה,

זאת המשמעות של שינה ... שאתה לכאורה ער ואתה אומנם מקבל רשמים מהעולם החיצוני אבל אתה עדיין חולם ...
ההבדל היחיד הוא שבשינה "רגילה" רוב הרשמים באים רובם ממך , ממה שכבר חווית ובשינה בהקיץ זה קצת יותר אובייקטיבי כי אתה מקבל רשמים מהעולם .

וכולנו חולמים בהקיץ ... זאת הערות הרגילה של רוב האנשים - מקבלים רשמים מהעולם אבל מבחינה פנימית זה חלום ...דבר גורר דבר - אסוציאציה גוררת אסוציאציה בלי שום שליטה ובקרה .

 

[lightflake]

נו בהחלט... ואפילו החלומות בהקיץ הם חלום

בתוך חלום, כי גם אם אתה לא חולם בהקיץ אתה עדיין חולם את "המציאות"
נגיד, "אני עכשיו יושב וכותב במחשב, אני עובד בחברת X, אני נשוי לX ואב לX, יש לי מחלה כרונית X, אמא שלי לא מרגישה טוב כי X, אני לא בקשר טוב עם X אבל אני כבר מחכה לסופ"ש כי התחביב שלי זה X..."

אפילו האמונה "אני בן אדם שחי בעולם" היא חלום

כל אחד מסתובב עם זכרון לגבי מי הוא ועל פי זה הוא פועל וכל זה רק דמיון שלא קשור במציאות, זאת המצאה, זה משהו שנלמד ונרכש, אין לזה קשר לרגע הנוכחי לכן זה עצמו חלום, כמובן שיש קשר בין הבסיס של זה לבסיס של כל החלומות בהקיץ שלי והבנת הקשר הזה חיונית למי שמתעסק בחקירה עצמית (אטמה ויצ'אר)...