מדיצטציה עם עוגן או בלי עוגן.

[neophile]

ידעתי שתיקח את זה למקום לא נכון

אני לא מדבר על לחשוב בצורה פילוסופית על זה שהמציאות היא חלום , אלה על הכרה בזה מתוך התבוננות בעצמנו ובשינה שלנו(ההזדהות עם מחשבות , רגשות , תחושות מסויימות ברגע הזה והתעלמות מוחלטת מיתר האניים) וחוויה של התעוררות - חוויה פיזית ולא פילוסופית בדיוק כמו שאנחנו מתעוררים מאיזה חלום רע ..

זה כמו שאתה הולך ברחוב נניח וכולך מרוכז בעניין מסויים ופתאום משהו בך משתנה ואתה שומע את ציוץ הציפורים , את הרוח המנשבת וכו'
משהו בך השתנה - וזה לא בא מתוך מחשבה , מצד שני זה גם לא בא מתוך האין הגדול ...

 

[lightflake]

אתה מתכוון שידעת שאני אקח את זה למקום

שאתה לא מסכים איתו

הבדל

 

[neophile]

הטרנסנדטליות הזאת שאתה חותר אליה היא אשליה

באותה מידה

 

[lightflake]

מאיפה אתה יודע ?

 

[neophile]

השאלה היא איך אתה יודע ?

כי אני לא מתיימר לשאוף לטרנסנדטליות , אני לא עוסק באבסולוטים .
אתה זה שמסיט כל דיון לכך שהכל זאת אשליה - אז איך אתה יודע ?

 

[lightflake]

פעם אחת תשב בשקט ותראה בעצמך

 

[בן טל-שחר]

כמה דברים כלליים, ככה, מרחוק.

זה קצת כמו להיות "תומך מחשבים" בהתכתבות, במקרה הטוב, אבל ננסה.

1. "ואז אני צריך 'לחזור' להווה" - אתה לא צריך לחזור להווה (אלא אם כן זה חלק מתרגיל מוגדר שאתה מבצע להנאתך שכולל "לחזור להווה בכל פעם שבלה בלה בלה" - ובמקרה כזה עליך לשאול את המדריך שלך, מן הסתם).

אינך יכול להיות בשום מקום אחר, מלבד ההווה.
אתה יכול להיות יותר מודע או פחות מודע.

אם אתה שם לב ש"אינך בהווה" (או איך שאתה רוצה לקרוא לזה... אני לא נוהג לקרוא לזה "לא להיות בהווה", כי זה מטעה, שהרי אתה תמיד בהווה) אז עכשיו אתה כבר כאן, שם לב. עובדה. לכן אין לך שום מקום לחזור אליו או ללכת ממנו או לשנות אותו, אלא פשוט לשים לב (ואתה כבר עושה את זה).

כלומר, אתה שם לב שאתה שם לב ותו לא.

2. אם אתה מדבר על תרגיל כזה או אחר ("לשבת עם עוגן מסוג &$^A במשך שלוש דקות", לדוגמה) אז זכותך לתרגל. העניין הוא שגם זכותך להיות מודע וגם זכותך ליהנות, בלי שום קשר לתרגיל כזה או אחר. כאשר אתה מודע ונהנה, איזה תרגיל עוד נשאר לך לעשות? איזה שמתחשק לך.

אם אינך מודע ואינך נהנה, אולי כדאי לכוונן מעט את אחד משני אלה או את שניהם, על מנת שלא תמצא את עצמך מחפש את דרכך אליהם בעזרת תרגילים כאלה ואחרים, במקום לטפח את שני המצבים האלה באופן ישיר ופשוט, טבעי.

3. אם אתה רוצה להתייעץ בנוגע לתרגיל מוגדר שאספת מהיכן שהוא, נדרשת לכל הפחות המטרה שלו. גם אם אינך יודע את מטרתו המקורית של התרגיל, לבטח אתה יודע מהי מטרתך בכך שאתה עושה אותו. ציין אותה. לדוגמה, "אני רוצה להיות מודע יותר" או "אני רוצה להיות יותר בהווה". במקרה שתציין את מטרתך, אוכל אולי לשאול אותך שאלות שיאפשרו לי להבין אותה... ואז אולי להציע הצעות.

 

[חגי הלמן]

תודה, תודה לכל מי שהתייחס וענה.

ייקח לי זמן ללמוד את התשובות ו"לתרגל" אותן, או לפחות להבין אותן ולהפיק מהן את מירב התועלת.
לכש"אשב" ו"אתרגל"\פשוט אהיה נוכח\וואטאבר, מדיטציה\נוכחות יותר זמן\מאמץ\כוונה
אחזור לוודאי עם תובנות ושאלות נוספות.

 

[Arkady Volman]

העוגן - כשמו כן הוא.

אם הים שקט, וגלי הנפש לא מטלטלים אותך אתה לא צריך עוגן - פשוט תנוח בהפלגה שלך במרחב ההוויה.
אך כאשר אתה מרגיש שהמחשבות סוחפות אותך לים סוער מדי, תשתמש בעוגן, למשל כדי שתוכל לנוח על הגלים של הנשימה שלך או התנודות בגוף מבלי להיסחף.
אם נסחפת למחשבות, אתה כבר לא באי-עשייה. לחזור לאי-עשייה בכוח, יביא אותך רק ליותר עשייה. כדי לחזור לאי-עשייה, קבל את זה שאתה בעשייה, ותשתמש בעוגן (כי ממילא עכשיו אתה עושה). ואז מהקבלה שלך העשייה תפסק.

 

[בן טל-שחר]