מדוע ה כלפי מסלולי ההסבה?

[g a n i]

מדוע ה../images/Emo4.gif כלפי מסלולי ההסבה?

לימודי סיעוד מתחלקים +/- לשנה של BA ועוד שלוש שנים "מקצועיות"

כ-27 חודשים לימודי הסבה הם (BA קיים) ועוד שתי שנים *קלנדריות*

כ- 24 חודשים מה ההבדל הגדול?! נכון שהדברים הם לא אחד לאחד, אבל בסה"כ יש איזון: פה יש שיטענו נגד פחות שעות קליניקה, מאידך יש שיטענו בעד בגרות המשתתפים, בחירה מבוססת אחרי התנסויות שונות בחיים (בכלל, יש כאילה שיאמרו שרק בגיל מבוגר יותר אדם יודע מה הוא באמת רוצה ומה מתאים לו) ובלי להכליל, יש שבחרו במקצוע מתוך תחושת שליחות עמוקה מייד עם שחרורן/ם מהצבא, יש בהסבות שבחרו במקצוע מתוך שיקולים כלכליים ושיקולי נוחות (והנה ההוכחה לחוסר שיקול דעת

) פגשתי אחים טובים ומסורים משני המסלולים. אני תוהה אם יש ממצאים אמיתיים שמעידים נגד המסלול: שיקול דעת פחות מקצועי, חוסר בבסיס ידע, משהו שלא נובע מהזמן הקצר מאז פתיחת המסלול המרוכז או שזו מין הרגשה כזו של "הולך ופוחת הדור"

 

[עיינתי]

התשובה בדף הבא...

 

[g a n i]

../images/Emo13.gifראיתי. ../images/Emo51.gifעלתשובה המושקעת

הנה קישור, אולי יעורר דיון נוסף (שם כבר לא )

 

[קנגה ורו]

מנקודת מבט סובייקטיבית לחלוטין

"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", עובד גם כאן מצויין. ויש גם יש תוכן והגיון תאורטי וקליני בשני המסלולים, שניהם לגיטימיים וחשובים ומיועדים לקהל יעד שונה. במבחן המציאות אבחר באחות המשלבת גישה מקצועית ואנושית, ידע קליני ונכונות לעבוד התואמת את דרישותי וציפיותי.

 

[g a n i]

מסכימה לחלוטין, אבל נדמה לי שמסתמנת

מגמה (ד"א, לא רק פה) שקנקן אחרי 4 שנים יותר שווה מקנקן אחרי שתיים

תוהה אם זה מסיבות אמיתיות (=מקצועיות, לצורך העניין). מקווה שלא.

 

[קנגה ורו]

../images/Emo12.gif

 

[g a n i]

למה../images/Emo12.gif? בגלל שאין מגמה, לדעתך?

שואלת ללא טיפת קנטרנות. כי אין מגמה או כי יש הסבר אחר? לא נחתתי מה

ברור לי ש(פה ושם) יש גם שיקולים לא מקצועיים. מבינה. מקבלת את זה בתור הסבר למגמה, אם זה ההסבר לדעתך. באמת ובתמים מנסה לברר אם מבחינה מקצועית שתי ההכשרות שוות ברמתן.

 

[קנגה ורו]

אני תוהה מאיפה את שואבת

מידע על מגמות לכאורה כאלו? הכשרה היא דבר דינמי ומשתנה עם המגמות המקומיות והעולמיות. תפקיד הסיעוד משתנה ( לטוב ולפחות טוב...) אין לי כלים לבחון ולהשוות את רמת ההכשרות, והאם במבחן התוצאה הסופית = השגים במבחן הממשלתי וחוו"ד מעסיקים על מקצועיות הבוגרות ישנם הבדלים בין שני המסלולים.

 

[עיינתי]

אבל למההאמת היא שאני לא ראיתי הרבה

הבדלים בתכל'ס. הבעיה היחידה לדעתי היא הקידום בגלל העל בסיסיים ובגלל שכדי להיות אח ראשי במחלקה צריך ב.א בסיעוד. לדעתי זה לחלוטין לא מוצדדק (הרי ברוב המקצועות הכשרה מקצועית וב.א מספיקים גם אם זה לא הב.א בתחום) אבל השמועה אומרת שעם סמינר אחד בסיעוד אפשר להשלים את זה. אני ממש מקווה. מבחינת הקבלה לעבודה, היחס במחלקה וכו', לעת עתה, מהמסלול שלנו כל מי שרצה לעבוד כסטודנט בבי"ח, עובד ואני לא רואה יחס מפלה. כרגע אני, לפחות מחכה לסיים את הלימודים. אח"כ, אני בהחלט חושבת שנושא הקידום ראוי לדיון רציני מול מנהל הסיעוד. (עוד תשמעו ממני בנושא...!!!) עיינתי

 

[g a n i]

טוב לשמוע. זה מה שראיתי "אצלנו"

ולכן הופתעתי לרעה מהרוח שנשבה מחלק מההודעות (ד"א, לא רק פה). בנוגע לקורסים העל בסיסיים (אילו שכבר דורשים BA והיתר שיצטרפו לרשימה עד 2007), כרגע התשובה החד משמעית היא שבעלי BA מוכר ע"י המשרד* יוכלו להצטרף אחרי סמינר קליני (42 שעות = 3 חודשים~ = 1,200שח~). *מי שנמצא במסלול הסבת אקדמאים - מן הסתם התואר שלו התקבל והוכר. אני בגישה שאין טעם להיות מוטרדים היום (מי שעומד בתחילת המסלול). הדברים עדיין לא מגובשים ומוסדות המדינה מעולם לא הצטיינו בחשיבה מסודרת לטווח רחוק. לא חושבת שיש משמעות לשום הבטחה שתנתן היום לגבי החלטות עתידיות, הרי בהנף קולמוס של פקיד

זה משתנה. הייתי רוצה ל"רוץ" במסלול וודאי ומסודר, אבל איתרע מזלנו (?) והתחלנו ללמוד בדיוק עם בוא השינוי. אפ-אחד לא יודע מה יהיה עם ההשלמות עוד שנתיים. נסיים - (ואם יהיה צורך) נילחם

 

[קנגה ורו]

שאלה לי לכן אחיותי ה"לוחמות"

עיינתי וגאני יקרות אם הבנת הנקרא שלי אינה מטעה אותי, אתן נמצאות בתחילת הדרך הארוכה והמפותלת של "להיות אחות". קטונתי מלייצג משהו מלבדי ולבטח שאינני מתיימרת להיות לפה לאותם "פקידים" המשנים החלטותיהם ב"הנף קולמוס" ככתוב למעלה....אבל, כמה נקודות למחשבה ( לכולנו ): אותן אחיות היושבות במינהל הסיעוד, בעלות השכלה אקדמיות רלוונטית רחבה ביותר, נסיון מעשי וניהולי בתחומי עשייה מגוונים, בונות חזון מקצועי לשנים רבות תוך ראיית מערך הבריאות וצרכיו בעתיד הקרוב והרחוק. עם כל הכבוד והאהבה וההערכה אליכן ( ויש והרבה ) אתן ניזונות ממעט ידע והרבה הסקת מסקנות ע"ס מה שנושב במסדרונות. וכמה הערות מה"בטן" וה

שלי : כן, צריך השכלה סיעודית מוכרת כדי לנהל ( ועם כל הכבוד, ויש לי אמרתי כבר, BA באומנות או חינוך פחות רלוונטיים במגרש הזה ) כן, ישנן אחיות אחראיות ה"מנהלות" את הסיעוד ביחידות ללא תואר בסיעוד ( אלא תואר במנהל מערכות בריאות לדוג' ) הדרך הארוכה ביותר מתחילה בצעד אחד.... והשביל חכם מההולך בו.... ( ואמרו את זה קודם לפני ) ודברים שרואים מכאן לא רואים משם....המון קלישאות שמצטרפות לפאזל המורכב של התהליך שאתן נמצאות בו. רק המעז מנצח. מאמינה בכן.

 

[עיינתי]

אז מה השאלה....? ../images/Emo8.gif

בסוף לא הייתה שאלה! אבל אני אענה בכלזאת: ברור לי שתואר בסיעוד אינו שווה לתואר במשהו אחר. יחד עם זאת אנחנו לומדים בסופו של דבר 3 שנים אקדמאיות ולא שתים (שתים קלנדריות) ולכן ההפרשים בידע לא כאלה גדולים. מהצד שלי עיקר הכעס הוא בנוגע לזה שאני ועוד מספר לא מבוטל של חברים לקורס איתי, הוטעו על ידי מנהל הסיעוד ובית הספר שלנו בעניין זה. לפני ההרשמה נאמר לנו בפרוש (והייתי מדגישה את המילה, אבל אני לא יודעת איך...) שהתואר שווה לחלוטין לב.א. בסיעוד. אז אח"כ לבוא ולהגיד שבעצם לא ובלה בלה בלה, זה לא לעניין. לקורסים על בסיסיים יש באמת צורך בסמינר קליני בלבד. וכדי להיות אחות ראשית במחלקה? לא יודעת ולא ברור. אני לא חושבת שהייתי בוחרת אחרת, גם לו אמרו לי. אני מאושרת מהבחירה שלי ומודה לאל ולאומץ ליבי כל יום (אם אני לא עייפה), אבל הטעיה כזאת מאוד מאוד מכעיסה וכן, גם מדאיגה לעתיד. ברור לי שאני בתחילת הדרך. הממשלתי קרב ובא בספטמבר ואח"כ ההשתלבות במקצוע ורק אח"כ נחשוב מה הלאה. אבל כן, אחרי שמחליטים על כזה שינוי, הייתי רוצה שהפרטים יהיו ברורים ואמינים וזה לא היה כך. זהו מהצד שלי.