מדוע הנהג לא עצר כאשר הרגיש ברע?

[ה דרומי]

מדוע הנהג לא עצר כאשר הרגיש ברע?

מדוע הנהג לא עצר כאשר הרגיש ברע?
הלינק מווינט

 

[DannyJJ]

ממש איום ונורא ../images/Emo7.gif

מדוע הנהג לא עצר כאשר הרגיש ברע?
הלינק מווינט

ממש איום ונורא

 

[katzofir]

הסיפור המלא והאמיתי

מדוע הנהג לא עצר כאשר הרגיש ברע?
הלינק מווינט

הסיפור המלא והאמיתי
הסיפור המלא והאמיתי מאחורי התאונה בערד: אני חדש בפורום, כותב לכם בתור תושב ערד. אם הייתי יוצא מהבית חמש דקות מוקדם יותר, גם אני הייתי נדרס - זה הרציף שבו אני נוסע לאוניברסיטה. סיפורנו מתחיל לפני כ-15 שנים. עד אז האוטובוסים של "אגד" היו מבצעים נסיעה בתוך העיר וממשיכים משם אל באר-שבע, תל-אביב וכדומה. מכיוון שהעיר גדלה (במידה רבה בעקבות העליה מברה"מ לשעבר), הוחלט להפעיל קווים פנימיים. עד לפני כחמש שנים הופעלו בעיקר מיניבוסים (תסלחו לי שאינני זוכר איזה דגם). בשלב מסויים "אגד" החליטה להוציא את המיניבוסים מהעיר, ולהשתמש ברכבים הבין-עירוניים. האוטובוס שהיה מעורב בתאונה היה, כפי שהמומחים שמו לב, בי-10-בי של "מרכבים". כמובן שרכב כזה גדול וכבד יותר ממיניבוס, וסביר שאם הקו הפנימי היה מיניבוס, הפגיעה היתה מעט קלה יותר. בשנה האחרונה, אגב, הוכנסו או-405 עירוניים, אבל שני הרכבים הללו (אחד ירוק והשני בצביעה הישנה) חנו בנחת כמאה מטרים משם. מי שמכיר את התחנה המרכזית בערד, וגם מי שהביט בתמונות מהעיתונים והטלוויזיה, שם לב שקצת קשה לקרוא למה שיש לנו "תחנה מרכזית". מדובר בשטח של 14 דונם, שמוגדר בתב"ע כ"מרכז תחבורה". בפועל השטח מורכב מרחבת חניה גדולה (ריקה יחסית, כי לאגד יש חניון עם מתקני תחזוקה באזור התעשיה של העיר) שאליה מוליך כביש מרחובות העיר עצמה. הכביש הוא למעשה לולאה, כאשר בצידה האחד עמדת ההורדה ואחריה רציפי הנוסעים - לבאר-שבע, לקווים הפנימיים ולתל-אביב. הרציף לים-המלח נמצא בצמוד לרציפים האחרים, אבל כחלק מרחבת החניה. כל רציף הוא למעשה סככה סטנדרטית כפולה על המדרכה, כשלפניה עמדת האוטובוס. משרדי הסניף הם לא יותר מצריף משופר. קיימות תכניות להקמת מתחם תחבורה אמיתי, עם חנויות, שירותים נורמליים, משרדים וכו'. התכניות לא מבוצעות בגלל התנגדות של מפעילי הקניון בערד, שטוענים (ובצדק) שהקמת התחנה (בעיר בגודל כזה), תהווה מכת מוות לקניון. אם האנשים היו ממתינים לאוטובוס בתוך מבנה, מאחורי קיר, סביר להניח שהנזק היה קטן באופן משמעותי. אגב - הנפגעים המתינו לקו 384 מעין-גדי דרך ערד לבאר-שבע (שעובר דרך האוניברסיטה ובית החולים). הנסיעה בשעה זו עמוסה מאוד בדרך-כלל, צירוף של אנשים שנוסעים לבית החולים, סטודנטים (האוטובוס מגיע לאוניברסיטה בדיוק לשיעורים שמתחילים ב-10:10-10:15) ובהרבה מקרים גם חיילים מהבסיסים הסמוכים. קו ערד - באר-דבע הוא קו שבאופן קבוע יש בו נסיעות עם כמעט עשרים איש (ואפילו יותר) בעמידה, בקו בין-עירוני, בדרך מפותלת, בקו שאורכו כ-45 דקות. ברור שזה אינו הקו היחיד מסוג זה בארץ, אבל משום מה החברות לא מוצאות לנכון להפעיל רכבים בין-עירוניים עם 60+ מקומות ישיבה.

 

[JayZed]

לפי התמונה בכתבה

הסיפור המלא והאמיתי
הסיפור המלא והאמיתי מאחורי התאונה בערד: אני חדש בפורום, כותב לכם בתור תושב ערד. אם הייתי יוצא מהבית חמש דקות מוקדם יותר, גם אני הייתי נדרס - זה הרציף שבו אני נוסע לאוניברסיטה. סיפורנו מתחיל לפני כ-15 שנים. עד אז האוטובוסים של "אגד" היו מבצעים נסיעה בתוך העיר וממשיכים משם אל באר-שבע, תל-אביב וכדומה. מכיוון שהעיר גדלה (במידה רבה בעקבות העליה מברה"מ לשעבר), הוחלט להפעיל קווים פנימיים. עד לפני כחמש שנים הופעלו בעיקר מיניבוסים (תסלחו לי שאינני זוכר איזה דגם). בשלב מסויים "אגד" החליטה להוציא את המיניבוסים מהעיר, ולהשתמש ברכבים הבין-עירוניים. האוטובוס שהיה מעורב בתאונה היה, כפי שהמומחים שמו לב, בי-10-בי של "מרכבים". כמובן שרכב כזה גדול וכבד יותר ממיניבוס, וסביר שאם הקו הפנימי היה מיניבוס, הפגיעה היתה מעט קלה יותר. בשנה האחרונה, אגב, הוכנסו או-405 עירוניים, אבל שני הרכבים הללו (אחד ירוק והשני בצביעה הישנה) חנו בנחת כמאה מטרים משם. מי שמכיר את התחנה המרכזית בערד, וגם מי שהביט בתמונות מהעיתונים והטלוויזיה, שם לב שקצת קשה לקרוא למה שיש לנו "תחנה מרכזית". מדובר בשטח של 14 דונם, שמוגדר בתב"ע כ"מרכז תחבורה". בפועל השטח מורכב מרחבת חניה גדולה (ריקה יחסית, כי לאגד יש חניון עם מתקני תחזוקה באזור התעשיה של העיר) שאליה מוליך כביש מרחובות העיר עצמה. הכביש הוא למעשה לולאה, כאשר בצידה האחד עמדת ההורדה ואחריה רציפי הנוסעים - לבאר-שבע, לקווים הפנימיים ולתל-אביב. הרציף לים-המלח נמצא בצמוד לרציפים האחרים, אבל כחלק מרחבת החניה. כל רציף הוא למעשה סככה סטנדרטית כפולה על המדרכה, כשלפניה עמדת האוטובוס. משרדי הסניף הם לא יותר מצריף משופר. קיימות תכניות להקמת מתחם תחבורה אמיתי, עם חנויות, שירותים נורמליים, משרדים וכו'. התכניות לא מבוצעות בגלל התנגדות של מפעילי הקניון בערד, שטוענים (ובצדק) שהקמת התחנה (בעיר בגודל כזה), תהווה מכת מוות לקניון. אם האנשים היו ממתינים לאוטובוס בתוך מבנה, מאחורי קיר, סביר להניח שהנזק היה קטן באופן משמעותי. אגב - הנפגעים המתינו לקו 384 מעין-גדי דרך ערד לבאר-שבע (שעובר דרך האוניברסיטה ובית החולים). הנסיעה בשעה זו עמוסה מאוד בדרך-כלל, צירוף של אנשים שנוסעים לבית החולים, סטודנטים (האוטובוס מגיע לאוניברסיטה בדיוק לשיעורים שמתחילים ב-10:10-10:15) ובהרבה מקרים גם חיילים מהבסיסים הסמוכים. קו ערד - באר-דבע הוא קו שבאופן קבוע יש בו נסיעות עם כמעט עשרים איש (ואפילו יותר) בעמידה, בקו בין-עירוני, בדרך מפותלת, בקו שאורכו כ-45 דקות. ברור שזה אינו הקו היחיד מסוג זה בארץ, אבל משום מה החברות לא מוצאות לנכון להפעיל רכבים בין-עירוניים עם 60+ מקומות ישיבה.

לפי התמונה בכתבה
האוטובוס הוא דווקא מרצדס O404 ולא B10B.

 

[מסוף כרמלית]

בקשר לאוטובוסים שהזכרת

הסיפור המלא והאמיתי
הסיפור המלא והאמיתי מאחורי התאונה בערד: אני חדש בפורום, כותב לכם בתור תושב ערד. אם הייתי יוצא מהבית חמש דקות מוקדם יותר, גם אני הייתי נדרס - זה הרציף שבו אני נוסע לאוניברסיטה. סיפורנו מתחיל לפני כ-15 שנים. עד אז האוטובוסים של "אגד" היו מבצעים נסיעה בתוך העיר וממשיכים משם אל באר-שבע, תל-אביב וכדומה. מכיוון שהעיר גדלה (במידה רבה בעקבות העליה מברה"מ לשעבר), הוחלט להפעיל קווים פנימיים. עד לפני כחמש שנים הופעלו בעיקר מיניבוסים (תסלחו לי שאינני זוכר איזה דגם). בשלב מסויים "אגד" החליטה להוציא את המיניבוסים מהעיר, ולהשתמש ברכבים הבין-עירוניים. האוטובוס שהיה מעורב בתאונה היה, כפי שהמומחים שמו לב, בי-10-בי של "מרכבים". כמובן שרכב כזה גדול וכבד יותר ממיניבוס, וסביר שאם הקו הפנימי היה מיניבוס, הפגיעה היתה מעט קלה יותר. בשנה האחרונה, אגב, הוכנסו או-405 עירוניים, אבל שני הרכבים הללו (אחד ירוק והשני בצביעה הישנה) חנו בנחת כמאה מטרים משם. מי שמכיר את התחנה המרכזית בערד, וגם מי שהביט בתמונות מהעיתונים והטלוויזיה, שם לב שקצת קשה לקרוא למה שיש לנו "תחנה מרכזית". מדובר בשטח של 14 דונם, שמוגדר בתב"ע כ"מרכז תחבורה". בפועל השטח מורכב מרחבת חניה גדולה (ריקה יחסית, כי לאגד יש חניון עם מתקני תחזוקה באזור התעשיה של העיר) שאליה מוליך כביש מרחובות העיר עצמה. הכביש הוא למעשה לולאה, כאשר בצידה האחד עמדת ההורדה ואחריה רציפי הנוסעים - לבאר-שבע, לקווים הפנימיים ולתל-אביב. הרציף לים-המלח נמצא בצמוד לרציפים האחרים, אבל כחלק מרחבת החניה. כל רציף הוא למעשה סככה סטנדרטית כפולה על המדרכה, כשלפניה עמדת האוטובוס. משרדי הסניף הם לא יותר מצריף משופר. קיימות תכניות להקמת מתחם תחבורה אמיתי, עם חנויות, שירותים נורמליים, משרדים וכו'. התכניות לא מבוצעות בגלל התנגדות של מפעילי הקניון בערד, שטוענים (ובצדק) שהקמת התחנה (בעיר בגודל כזה), תהווה מכת מוות לקניון. אם האנשים היו ממתינים לאוטובוס בתוך מבנה, מאחורי קיר, סביר להניח שהנזק היה קטן באופן משמעותי. אגב - הנפגעים המתינו לקו 384 מעין-גדי דרך ערד לבאר-שבע (שעובר דרך האוניברסיטה ובית החולים). הנסיעה בשעה זו עמוסה מאוד בדרך-כלל, צירוף של אנשים שנוסעים לבית החולים, סטודנטים (האוטובוס מגיע לאוניברסיטה בדיוק לשיעורים שמתחילים ב-10:10-10:15) ובהרבה מקרים גם חיילים מהבסיסים הסמוכים. קו ערד - באר-דבע הוא קו שבאופן קבוע יש בו נסיעות עם כמעט עשרים איש (ואפילו יותר) בעמידה, בקו בין-עירוני, בדרך מפותלת, בקו שאורכו כ-45 דקות. ברור שזה אינו הקו היחיד מסוג זה בארץ, אבל משום מה החברות לא מוצאות לנכון להפעיל רכבים בין-עירוניים עם 60+ מקומות ישיבה.

בקשר לאוטובוסים שהזכרת
ע"פ התמונות מ-YNET מדובר בוודאות במרצדס O404. האוטובוסים עליהם אתה מדבר, שמכילים 60+ מקומות ישיבה הם בעלי אורך של 13.7 - 15 מטר והם מצוידים בסרן אחורי נוסף עם יכולת היגוי. לפני כ-4-5 שנים נוסה בארץ אוטובוס עירוני שכזה והוא נחל כישרון חרוץ בדן ואגד. מסתבר שההיגוי האחורי שלו היה בעוכריו והזנב היה פולש לנתיב שמשמאל לאוטובוס בעת פניה או סיבוב ימינה (וכמובן גם ההיפך). זו כנראה הסיבה שלא נראה בקרוב אוטובוסים כאלה בארץ (אם בכלל). הפיתרון לקווים כה עמוסים הוא הגדלת תדירותם.

 

[אורי404]

מרצדס 0404 סגול לבן 86-022-01.

בקשר לאוטובוסים שהזכרת
ע"פ התמונות מ-YNET מדובר בוודאות במרצדס O404. האוטובוסים עליהם אתה מדבר, שמכילים 60+ מקומות ישיבה הם בעלי אורך של 13.7 - 15 מטר והם מצוידים בסרן אחורי נוסף עם יכולת היגוי. לפני כ-4-5 שנים נוסה בארץ אוטובוס עירוני שכזה והוא נחל כישרון חרוץ בדן ואגד. מסתבר שההיגוי האחורי שלו היה בעוכריו והזנב היה פולש לנתיב שמשמאל לאוטובוס בעת פניה או סיבוב ימינה (וכמובן גם ההיפך). זו כנראה הסיבה שלא נראה בקרוב אוטובוסים כאלה בארץ (אם בכלל). הפיתרון לקווים כה עמוסים הוא הגדלת תדירותם.

מרצדס 0404 סגול לבן 86-022-01.

 

[fireman]

כל זה היה נמנע אם מישהו היה ממגן

הסיפור המלא והאמיתי
הסיפור המלא והאמיתי מאחורי התאונה בערד: אני חדש בפורום, כותב לכם בתור תושב ערד. אם הייתי יוצא מהבית חמש דקות מוקדם יותר, גם אני הייתי נדרס - זה הרציף שבו אני נוסע לאוניברסיטה. סיפורנו מתחיל לפני כ-15 שנים. עד אז האוטובוסים של "אגד" היו מבצעים נסיעה בתוך העיר וממשיכים משם אל באר-שבע, תל-אביב וכדומה. מכיוון שהעיר גדלה (במידה רבה בעקבות העליה מברה"מ לשעבר), הוחלט להפעיל קווים פנימיים. עד לפני כחמש שנים הופעלו בעיקר מיניבוסים (תסלחו לי שאינני זוכר איזה דגם). בשלב מסויים "אגד" החליטה להוציא את המיניבוסים מהעיר, ולהשתמש ברכבים הבין-עירוניים. האוטובוס שהיה מעורב בתאונה היה, כפי שהמומחים שמו לב, בי-10-בי של "מרכבים". כמובן שרכב כזה גדול וכבד יותר ממיניבוס, וסביר שאם הקו הפנימי היה מיניבוס, הפגיעה היתה מעט קלה יותר. בשנה האחרונה, אגב, הוכנסו או-405 עירוניים, אבל שני הרכבים הללו (אחד ירוק והשני בצביעה הישנה) חנו בנחת כמאה מטרים משם. מי שמכיר את התחנה המרכזית בערד, וגם מי שהביט בתמונות מהעיתונים והטלוויזיה, שם לב שקצת קשה לקרוא למה שיש לנו "תחנה מרכזית". מדובר בשטח של 14 דונם, שמוגדר בתב"ע כ"מרכז תחבורה". בפועל השטח מורכב מרחבת חניה גדולה (ריקה יחסית, כי לאגד יש חניון עם מתקני תחזוקה באזור התעשיה של העיר) שאליה מוליך כביש מרחובות העיר עצמה. הכביש הוא למעשה לולאה, כאשר בצידה האחד עמדת ההורדה ואחריה רציפי הנוסעים - לבאר-שבע, לקווים הפנימיים ולתל-אביב. הרציף לים-המלח נמצא בצמוד לרציפים האחרים, אבל כחלק מרחבת החניה. כל רציף הוא למעשה סככה סטנדרטית כפולה על המדרכה, כשלפניה עמדת האוטובוס. משרדי הסניף הם לא יותר מצריף משופר. קיימות תכניות להקמת מתחם תחבורה אמיתי, עם חנויות, שירותים נורמליים, משרדים וכו'. התכניות לא מבוצעות בגלל התנגדות של מפעילי הקניון בערד, שטוענים (ובצדק) שהקמת התחנה (בעיר בגודל כזה), תהווה מכת מוות לקניון. אם האנשים היו ממתינים לאוטובוס בתוך מבנה, מאחורי קיר, סביר להניח שהנזק היה קטן באופן משמעותי. אגב - הנפגעים המתינו לקו 384 מעין-גדי דרך ערד לבאר-שבע (שעובר דרך האוניברסיטה ובית החולים). הנסיעה בשעה זו עמוסה מאוד בדרך-כלל, צירוף של אנשים שנוסעים לבית החולים, סטודנטים (האוטובוס מגיע לאוניברסיטה בדיוק לשיעורים שמתחילים ב-10:10-10:15) ובהרבה מקרים גם חיילים מהבסיסים הסמוכים. קו ערד - באר-דבע הוא קו שבאופן קבוע יש בו נסיעות עם כמעט עשרים איש (ואפילו יותר) בעמידה, בקו בין-עירוני, בדרך מפותלת, בקו שאורכו כ-45 דקות. ברור שזה אינו הקו היחיד מסוג זה בארץ, אבל משום מה החברות לא מוצאות לנכון להפעיל רכבים בין-עירוניים עם 60+ מקומות ישיבה.

כל זה היה נמנע אם מישהו היה ממגן
את הרציפים בתחנות כפי שממגנים טרמפיאדות שמונעות כל ניסיון דריסה של הנוסעים שממתינים בתחנה, בין אם בזדון ובין אם בשגגה.

 

[katzofir]

מגיביי היקרים

הסיפור המלא והאמיתי
הסיפור המלא והאמיתי מאחורי התאונה בערד: אני חדש בפורום, כותב לכם בתור תושב ערד. אם הייתי יוצא מהבית חמש דקות מוקדם יותר, גם אני הייתי נדרס - זה הרציף שבו אני נוסע לאוניברסיטה. סיפורנו מתחיל לפני כ-15 שנים. עד אז האוטובוסים של "אגד" היו מבצעים נסיעה בתוך העיר וממשיכים משם אל באר-שבע, תל-אביב וכדומה. מכיוון שהעיר גדלה (במידה רבה בעקבות העליה מברה"מ לשעבר), הוחלט להפעיל קווים פנימיים. עד לפני כחמש שנים הופעלו בעיקר מיניבוסים (תסלחו לי שאינני זוכר איזה דגם). בשלב מסויים "אגד" החליטה להוציא את המיניבוסים מהעיר, ולהשתמש ברכבים הבין-עירוניים. האוטובוס שהיה מעורב בתאונה היה, כפי שהמומחים שמו לב, בי-10-בי של "מרכבים". כמובן שרכב כזה גדול וכבד יותר ממיניבוס, וסביר שאם הקו הפנימי היה מיניבוס, הפגיעה היתה מעט קלה יותר. בשנה האחרונה, אגב, הוכנסו או-405 עירוניים, אבל שני הרכבים הללו (אחד ירוק והשני בצביעה הישנה) חנו בנחת כמאה מטרים משם. מי שמכיר את התחנה המרכזית בערד, וגם מי שהביט בתמונות מהעיתונים והטלוויזיה, שם לב שקצת קשה לקרוא למה שיש לנו "תחנה מרכזית". מדובר בשטח של 14 דונם, שמוגדר בתב"ע כ"מרכז תחבורה". בפועל השטח מורכב מרחבת חניה גדולה (ריקה יחסית, כי לאגד יש חניון עם מתקני תחזוקה באזור התעשיה של העיר) שאליה מוליך כביש מרחובות העיר עצמה. הכביש הוא למעשה לולאה, כאשר בצידה האחד עמדת ההורדה ואחריה רציפי הנוסעים - לבאר-שבע, לקווים הפנימיים ולתל-אביב. הרציף לים-המלח נמצא בצמוד לרציפים האחרים, אבל כחלק מרחבת החניה. כל רציף הוא למעשה סככה סטנדרטית כפולה על המדרכה, כשלפניה עמדת האוטובוס. משרדי הסניף הם לא יותר מצריף משופר. קיימות תכניות להקמת מתחם תחבורה אמיתי, עם חנויות, שירותים נורמליים, משרדים וכו'. התכניות לא מבוצעות בגלל התנגדות של מפעילי הקניון בערד, שטוענים (ובצדק) שהקמת התחנה (בעיר בגודל כזה), תהווה מכת מוות לקניון. אם האנשים היו ממתינים לאוטובוס בתוך מבנה, מאחורי קיר, סביר להניח שהנזק היה קטן באופן משמעותי. אגב - הנפגעים המתינו לקו 384 מעין-גדי דרך ערד לבאר-שבע (שעובר דרך האוניברסיטה ובית החולים). הנסיעה בשעה זו עמוסה מאוד בדרך-כלל, צירוף של אנשים שנוסעים לבית החולים, סטודנטים (האוטובוס מגיע לאוניברסיטה בדיוק לשיעורים שמתחילים ב-10:10-10:15) ובהרבה מקרים גם חיילים מהבסיסים הסמוכים. קו ערד - באר-דבע הוא קו שבאופן קבוע יש בו נסיעות עם כמעט עשרים איש (ואפילו יותר) בעמידה, בקו בין-עירוני, בדרך מפותלת, בקו שאורכו כ-45 דקות. ברור שזה אינו הקו היחיד מסוג זה בארץ, אבל משום מה החברות לא מוצאות לנכון להפעיל רכבים בין-עירוניים עם 60+ מקומות ישיבה.

מגיביי היקרים
בהחלט יכול להיות 404, אני לא מבין כל-כך גדול בשאסים. בנוגע למיגון הרציף - זה היה יכול להיות פתרון טוב בינתיים, אבל עיר של 30 אלף איש צריכה משהו קצת יותר רציני מארגז חול. חוץ-מזה - הנה דוגמאות לאוטובוסים של 60+ שאינם כל-כך ארוכים: Irisbus Evadys (63 מושבים, 12.8 מ') על שלדת מרצדס (אם איני טועה), Irizar Intercentury (59 מושבים, 12.8 מ') על שלדת מ.א.ן., והמהדרין יוסיפו גם את וולבו 8700 או 9700 שהגרסאות הארוכות שלהם הן פחות מ-15 מ'.

 

[מסוף כרמלית]

הבעיה, כאמור היא בהיגוי האחורי

מגיביי היקרים
בהחלט יכול להיות 404, אני לא מבין כל-כך גדול בשאסים. בנוגע למיגון הרציף - זה היה יכול להיות פתרון טוב בינתיים, אבל עיר של 30 אלף איש צריכה משהו קצת יותר רציני מארגז חול. חוץ-מזה - הנה דוגמאות לאוטובוסים של 60+ שאינם כל-כך ארוכים: Irisbus Evadys (63 מושבים, 12.8 מ') על שלדת מרצדס (אם איני טועה), Irizar Intercentury (59 מושבים, 12.8 מ') על שלדת מ.א.ן., והמהדרין יוסיפו גם את וולבו 8700 או 9700 שהגרסאות הארוכות שלהם הן פחות מ-15 מ'.

הבעיה, כאמור היא בהיגוי האחורי
שהנהגים בארץ לא הסתדרו איתו. אני נסעתי באחת מנסיעות המבחן של העירוני בעל 15 המטרים בקו 25 בת"א ולא זיהיתי אף בעיה. הנסיעה היתה חלקה והאוטובוס היה פיתרון מושלם לקווים עמוסים שעוברים ברחובות ת"א הישנה. אבל לצערי לא הסתדרו עם ההיגוי האחורי שלו, לא באגד ולא בדן.

 

[846]

הבעיה באגד לא היתה רק טכנית אלה

הבעיה, כאמור היא בהיגוי האחורי
שהנהגים בארץ לא הסתדרו איתו. אני נסעתי באחת מנסיעות המבחן של העירוני בעל 15 המטרים בקו 25 בת"א ולא זיהיתי אף בעיה. הנסיעה היתה חלקה והאוטובוס היה פיתרון מושלם לקווים עמוסים שעוברים ברחובות ת"א הישנה. אבל לצערי לא הסתדרו עם ההיגוי האחורי שלו, לא באגד ולא בדן.

הבעיה באגד לא היתה רק טכנית אלה
גם כלכלית. הסברים בע"פ.

 

[fireman]

כמו שמסוף כרמלית כתב

מגיביי היקרים
בהחלט יכול להיות 404, אני לא מבין כל-כך גדול בשאסים. בנוגע למיגון הרציף - זה היה יכול להיות פתרון טוב בינתיים, אבל עיר של 30 אלף איש צריכה משהו קצת יותר רציני מארגז חול. חוץ-מזה - הנה דוגמאות לאוטובוסים של 60+ שאינם כל-כך ארוכים: Irisbus Evadys (63 מושבים, 12.8 מ') על שלדת מרצדס (אם איני טועה), Irizar Intercentury (59 מושבים, 12.8 מ') על שלדת מ.א.ן., והמהדרין יוסיפו גם את וולבו 8700 או 9700 שהגרסאות הארוכות שלהם הן פחות מ-15 מ'.

כמו שמסוף כרמלית כתב
מדובר בכלים עם סרן כפול בחלקו האחורי בכדי לחלק את העומס על השלדה. לכלים הללו יש בעיה רצינית בסיבובים למרות שהם קצרים יותר מאוטובוס מפרקי למשל שאורכו כ18 מטרים. העובדה שהאוטבוס הזה בנוי כיחידה אחת ארוכה גורם לו להתנהג בצורה מסויימת שהיא שונה באופן משמעותי מרכב רגיל ולכן הוסיפו לו את מערכת ההיגוי בסרן האחורי, כלומר הסרן האחורי מסתובב גם כן. היתרון כאן הוא שיפור כושר הסיבוב של האוטובוס אך החסרון הוא ב"זריקת תחת" מטורפת של האוטובוס. בנסיעה ישרה אין בעיה עם זה אבל כשתכנס עם הדבר הזה למרבית מעגלי התנועה בארץ אתה תתחיל להסתבך או שתעלה על הככר או שתדפוק את התחת של האוטובוס במעקות שמציבים בד"כ מסביב לקוטר החיצוני של הככר בכדי להגן על הולכי הרגל. הפתרון היותר מעשי כאן הוא לא אוטובוס ארוך כזה וגם לא אוטובוס מפרקי אלא אוטובוסים דו קומתיים כמו שהופעלו בעבר ע"י אגד וסומנו ככשלון נחרץ ונוסיף לכך את העובדה שהפתרון הזה עולה הרבה יותר כסף מאשר להגביר את התדירות של הקו. אני מאמין שקצת לחץ על אגד מצד כמות נכבדה של אזרחים שתפנה אליהם בבקשה להוסיף אוטובוסים בשעות נוספות תיענה בחיוב, ניסיון העבר מלמד שאגד בעניין הזה מאוד קשובים לבקשות הציבור ומשתדלים לעשות את המקסימום.

 

[fireman]

בשעות מסויימות*

כמו שמסוף כרמלית כתב
מדובר בכלים עם סרן כפול בחלקו האחורי בכדי לחלק את העומס על השלדה. לכלים הללו יש בעיה רצינית בסיבובים למרות שהם קצרים יותר מאוטובוס מפרקי למשל שאורכו כ18 מטרים. העובדה שהאוטבוס הזה בנוי כיחידה אחת ארוכה גורם לו להתנהג בצורה מסויימת שהיא שונה באופן משמעותי מרכב רגיל ולכן הוסיפו לו את מערכת ההיגוי בסרן האחורי, כלומר הסרן האחורי מסתובב גם כן. היתרון כאן הוא שיפור כושר הסיבוב של האוטובוס אך החסרון הוא ב"זריקת תחת" מטורפת של האוטובוס. בנסיעה ישרה אין בעיה עם זה אבל כשתכנס עם הדבר הזה למרבית מעגלי התנועה בארץ אתה תתחיל להסתבך או שתעלה על הככר או שתדפוק את התחת של האוטובוס במעקות שמציבים בד"כ מסביב לקוטר החיצוני של הככר בכדי להגן על הולכי הרגל. הפתרון היותר מעשי כאן הוא לא אוטובוס ארוך כזה וגם לא אוטובוס מפרקי אלא אוטובוסים דו קומתיים כמו שהופעלו בעבר ע"י אגד וסומנו ככשלון נחרץ ונוסיף לכך את העובדה שהפתרון הזה עולה הרבה יותר כסף מאשר להגביר את התדירות של הקו. אני מאמין שקצת לחץ על אגד מצד כמות נכבדה של אזרחים שתפנה אליהם בבקשה להוסיף אוטובוסים בשעות נוספות תיענה בחיוב, ניסיון העבר מלמד שאגד בעניין הזה מאוד קשובים לבקשות הציבור ומשתדלים לעשות את המקסימום.

בשעות מסויימות*

 

[מסוף כרמלית]

קומתיים=פיתרון אידיאלי גם לשירות

כמו שמסוף כרמלית כתב
מדובר בכלים עם סרן כפול בחלקו האחורי בכדי לחלק את העומס על השלדה. לכלים הללו יש בעיה רצינית בסיבובים למרות שהם קצרים יותר מאוטובוס מפרקי למשל שאורכו כ18 מטרים. העובדה שהאוטבוס הזה בנוי כיחידה אחת ארוכה גורם לו להתנהג בצורה מסויימת שהיא שונה באופן משמעותי מרכב רגיל ולכן הוסיפו לו את מערכת ההיגוי בסרן האחורי, כלומר הסרן האחורי מסתובב גם כן. היתרון כאן הוא שיפור כושר הסיבוב של האוטובוס אך החסרון הוא ב"זריקת תחת" מטורפת של האוטובוס. בנסיעה ישרה אין בעיה עם זה אבל כשתכנס עם הדבר הזה למרבית מעגלי התנועה בארץ אתה תתחיל להסתבך או שתעלה על הככר או שתדפוק את התחת של האוטובוס במעקות שמציבים בד"כ מסביב לקוטר החיצוני של הככר בכדי להגן על הולכי הרגל. הפתרון היותר מעשי כאן הוא לא אוטובוס ארוך כזה וגם לא אוטובוס מפרקי אלא אוטובוסים דו קומתיים כמו שהופעלו בעבר ע"י אגד וסומנו ככשלון נחרץ ונוסיף לכך את העובדה שהפתרון הזה עולה הרבה יותר כסף מאשר להגביר את התדירות של הקו. אני מאמין שקצת לחץ על אגד מצד כמות נכבדה של אזרחים שתפנה אליהם בבקשה להוסיף אוטובוסים בשעות נוספות תיענה בחיוב, ניסיון העבר מלמד שאגד בעניין הזה מאוד קשובים לבקשות הציבור ומשתדלים לעשות את המקסימום.

קומתיים=פיתרון אידיאלי גם לשירות
עירוני. לראיה - ברלין, בה התח"צ מתנהלת ביעילות מופלאה וקווים רבים מופעלים ע"י אוטובוסי קומתיים עירוניים. מצ"ב תמונה שצילמתי בברלין לפני כשנה וחצי.

 

[ניר נמני]

יכול להיות רעיון מצויין לקווים

קומתיים=פיתרון אידיאלי גם לשירות
עירוני. לראיה - ברלין, בה התח"צ מתנהלת ביעילות מופלאה וקווים רבים מופעלים ע"י אוטובוסי קומתיים עירוניים. מצ"ב תמונה שצילמתי בברלין לפני כשנה וחצי.

יכול להיות רעיון מצויין לקווים
עמוסי נוסעים,חבל שבגלל שאגד נכוו פעם אחת הם לא רוצים לקנות עוד דו קומתיים.

 

[1אין לי כינוי]

ב ND שהעלת היה יתרון ע-נ-ק.

קומתיים=פיתרון אידיאלי גם לשירות
עירוני. לראיה - ברלין, בה התח"צ מתנהלת ביעילות מופלאה וקווים רבים מופעלים ע"י אוטובוסי קומתיים עירוניים. מצ"ב תמונה שצילמתי בברלין לפני כשנה וחצי.

ב ND שהעלת היה יתרון ע-נ-ק.
קומה ראשונה היתה לנסעות קצרות, והיא נמוכת רצפה, בקומה השניה יש איזה פטנט שלא ירגישו את הזעזועים של הרצפה הנמוכה, וככה זה טוב לפרברי. כמדומני, שאם נרצה נוכל לעשות גם קומה שניה עירונית, תמורת כסף - הכל.

 

[מסוף כרמלית]

האוטו הזה נסע אך ורק בקווים עירונים

ב ND שהעלת היה יתרון ע-נ-ק.
קומה ראשונה היתה לנסעות קצרות, והיא נמוכת רצפה, בקומה השניה יש איזה פטנט שלא ירגישו את הזעזועים של הרצפה הנמוכה, וככה זה טוב לפרברי. כמדומני, שאם נרצה נוכל לעשות גם קומה שניה עירונית, תמורת כסף - הכל.

האוטו הזה נסע אך ורק בקווים עירונים
2 הקומות מאובזרות בהתאם לאוטובוס עירוני ואין הבדלים ביניהן. ישנם 2 גרמי מדרגות: מקדימה ומאחורה.

 

[ניר נמני]

אנדי מישהו ניסה פעם אוטובוס

האוטו הזה נסע אך ורק בקווים עירונים
2 הקומות מאובזרות בהתאם לאוטובוס עירוני ואין הבדלים ביניהן. ישנם 2 גרמי מדרגות: מקדימה ומאחורה.

אנדי מישהו ניסה פעם אוטובוס
דו קומתי עירוני בארץ?

 

[מסוף כרמלית]

תראה, אם נשים בצד את הקומתיים

אנדי מישהו ניסה פעם אוטובוס
דו קומתי עירוני בארץ?

תראה, אם נשים בצד את הקומתיים
של דן שעבר הרבה תלאות ותהפוכות - לא נראה לי.

 

[ניר נמני]

בהחלט הגיע הזמן שינסו,אגב קיבלת

תראה, אם נשים בצד את הקומתיים
של דן שעבר הרבה תלאות ותהפוכות - לא נראה לי.

בהחלט הגיע הזמן שינסו,אגב קיבלת
תמסר?

 

[מסוף כרמלית]

יש לי בעיה לשלוח מסרים...

בהחלט הגיע הזמן שינסו,אגב קיבלת
תמסר?

יש לי בעיה לשלוח מסרים...
קיבלתי - אנחנו נגיע בין 7 ל-7 וחצי.